סיריל שטיין; world hotels b.v; מלונות הירדן מ.ה.י. בע''מ; שלמה הלר, עו''ד - מרקוס דוד כץ




סיריל שטיין; world hotels b.v; מלונות הירדן מ.ה.י. בע''מ; שלמה הלר, עו''ד - מרקוס דוד כץ

רשות ערעור אזרחי 1947/91     28/07/1991 (רעא)



תיקים נוספים על סיריל שטיין; world hotels b.v; מלונות הירדן מ.ה.י. בע"מ; שלמה הלר
תיקים נוספים על עו"ד
תיקים נוספים על מרקוס דוד כץ




רעא 1947/91 סיריל שטיין; world hotels b.v; מלונות הירדן מ.ה.י. בע"מ; שלמה הלר, עו"ד נ' מרקוס דוד כץ




(פ"ד מה(4) 705)

בבית המשפט העליון

רשות ערעור אזרחי מס' 1947/91
השופטים: כבוד השופט ש' לוין
המבקשים: 1. סיריל שטיין
2. world hotels b.v.
3. מלונות הירדן מ.ה.י. בע"מ
4. שלמה הלר
, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד
ד' אבי יצחק
נגד

המשיב: מרקוס דוד כץ
ע"י ב"כ עו"ד
א' גולדנברג

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט א' גורן) מיום 10.4.91 בתיק ה.פ. 661/89. הבקשה נדונה כערעור.
ד' אבי יצחק
- בשם המבקשים;
- בשם המשיב.
פ ס ק - ד י ן

1. המשיב הגיש תובענה, על דרך המרצת פתיחה, בין השאר, כנגד המבקש מס' 1 (סיריל שטיין), נגד המבקשת מס' 2 שהיא חברה הולנדית (להלן - חברת המלונות) ונגד המשיבה מס' 3 (שהיא חברה ישראלית); עילת התביעה, בתמצית, היא, שנעשתה התקשרות מחייבת בין המשיב לבין המבקש מס' 1, שעל פיה ירכוש המבקש, בין בעצמו ובין באמצעות תאגיד, את השליטה במלון הילטון בירושלים, על מנת שחלקו של המשיב יהיה 60%. בהמרצת הפתיחה נאמר, שנערך הסכם רכישה בין בעלי המלון לבין המבקשת מס' 2, לפיו היא רכשה את מניות השליטה במבקשת 3, המבטאות את השליטה במלון. (הסכם הרכישה מיום 1.5.89 יקרא להלן - הסכם הרכישה). עתירת התובענה היתה להצהיר, כי בעטייה של ההתקשרות הנזכרת לעיל מוחזקים שישים אחוזים מהמניות שנרכשו בנאמנות לטובת המשיב ונתבקש תיקון הרישום בפנקס החברים של המשיבה מס' 3 בהתאם לכך.

בהמ' 6542/89 ניתן למשיב צו להמצאה מחוץ לתחום למבקש 1. המשיבים ניסו לבצע המצאה עבור המבקשת 2 למשרד הרצוג-פוקס-נאמן בתל-אביב, אך אלו החזירו את כתבי-בי הדין שנמסרו להם במכתבם מיום 13.6.89, שבו הודיעו שלא הוסמכו לקבלם ולייצג את המבקשת 2. בהמ' 8798/89 עתר המשיב להצהרה הקובעת שההמצאה האמורה בת תוקף היא. בהמ' 9048/89 עתרו המבקשים 1 ו- 2 למתן הצהרה הקובעת שלא בוצעו המצאות כדין למבקשים אלה, ולביטול היתר ההמצאה למשיב 1. בהמ' 9247/89 עתרו המבקשים לסלק את התובענה נגדם על הסף, בין השאר, גם על יסוד הטענה של היעדר סמכות מקומית. הבקשות האמורות נדונו יחדיו. בטרם החל הדיון הגיעו בעלי הדין לכלל הסכם דיוני, שעל-פיו, אם יתברר שלא בוצעה המצאה כדין למשרד הרצוג-פוקס-נאמן - ידון בית המשפט בעניין שלפניו כאילו בוצעה המצאה מחוץ לתחום למבקשת 2 והוגשה בקשה לביטולו של הצו המתיר את ההמצאה.

בהחלטתו מיום 10.4.91 קבע בית המשפט המחוזי, שההמצאה למשרד הרצוג-פוקס-נאמן היא בתוקף בין מכח תקנה 477 ובין מכח תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן התקנות). השופט המלומד הביע ספק לגבי השאלה, אם היה מקיים את ההמצאה למבקשת 2 לו הגיע לתוצאה הפוכה, אך לא הכריע בשאלה זו. הוא גם לא דן בשאלת הסמכות המקומית ובעניין ההמצאה למבקש 1; אך פרקליט המשיב הודיע בתשובתו לבקשה הנוכחית, שבינתיים בוצעה המצאה אישית למבקש, ולכן אין ענין זה עומד כבר על הפרק.

בבקשה לרשות לערער זו שלפניי משיגים המבקשים על ההחלטה האמורה. ראיתי את הבקשה כאלו ניתנה עליה רשות לערער וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

2. בראשית הדברים מבקש אני להעיר את שתי ההערות הבאות: ראשית, לאחר קבלת תשובת המבקשים לבקשה התרתי למבקשים להשיב עליה, מבלי לקבל את תגובת המשיב; כך הייתי רשאי לעשות אף ללא הגשת בקשה מטעם המבקשים לפי תקנה 406(ג) לתקנות. שנית, טענות המבקשים בכתב משתרעות על פני 31 עמודים, טענות המשיב על פני 43 עמודים ותשובת המבקשים על פני 47 עמודים, בצירוף חוברות של נספחים, בעניין שבעיקרו מעורר רק שאלה משפטית אחת של ממש, וגם היא אינה מסובכת. בנסיבות אלה לא סברתי, שיש מקום להורות על טענות נוספות.

3. השופט המלומד תמך את יתדותיו בכמה מהוראות הסכם הרכישה. אין ספק, שהסכם הרכישה נערך בחו"ל בין צדדים זרים, כשהקונה היא חברת המלונות. במבוא להסכם הרכישה צוין משרדו של עו"ד
אבי-יצחק כמי שמייצג את המוכרים (בהליך שלפניי הוא ייצג את חברת המלונות - הקונה בהסכם הרכישה); ואילו עורכי דין אנגליים ייצגו את חברת המלונות. בסעיף 11(ד) להסכם הרכישה נאמר, שהודעות וכתבי-בי-דין שאפשר למסור לנציגי הקונה אפשר למסור גם למשרדי עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן. בסעיף 12 להסכם הרכישה נאמר שכתובות הצדדים למטרת ההסכם הם, לענין הקונה, משרדם של הרצוג-פוקס-נאמן.

השופט המלומד סבר, שיש לראות את ההמצאה למשרד הרצוג-פוקס-נאמן כהמצאה חוקית לפי תקנה 477; לעניין זה הוא הסתמך בעיקר על ההלכה שנפסקה בע"א 23/83 ס' ר' יוחימק ואח' נ' ת' קדם ואח', פ"ד לח(4) 309; אלא ששם פעלו עורכי הדין כעורכי-דין של הנתבעת בנושא ההסכמים נושא התביעה ההיא, אם כי הם לא הוסמכו לייצגה במשפט ובית המשפט הרחיב את פועלה של הגדרת "עורך דין" בתקנה 477 מעבר ל"עורך דין" שמשרדו משמש כתובת לצורכי המצאה לעניין תקנה 10; בכך כבר הרחיב בית המשפט את תחומה של תקנה 477 עד קצה הגבול, ואין להרחיב את תחולתה נוספות גם למקרה שכתובתו של "עורך דין" נמסרה ככתובתו לצורכי המצאה של הנתבע בחוזה שבינו לבין צד זר. המשיב סומך את טענותיו בענין זה בפסק-דינו הקצר של שומר המגילות בפרשת cooper v. wood (1842) 49 e.r. 629 (ch.); אלא ששם ייצג הפרקליט הנוגע בדבר את הנתבע לעניין המשכנתא נושא התובענה וגם לענין משכנתא קודמת בין אותם בעלי דין ולגבי אותו נכס מקרקעין; לפיכך אין להסיק מהאמור באסמכתא האמורה דבר למקרה שלפנינו.

השופט המלומד נימק את השקפתו המרחיבה בגישה הקובעת, שתכליתה "היחידה" של ההמצאה היא להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו; אך כבר הוסבר ברע"א 39/89general electric corp. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מב(4) 762, בעמ' 768 "...שלהמצאה גם תכלית נוספת והיא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמאלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט..." ולדידי הדיבור "עורך דין" בתקנה 477 הוא עורך-דין של הנתבע בנושא ההתדיינות. אכן אילו הדין היה עם בית המשפט המחוזי, היה יוצא "שדי בהמצאה ישירה בחו"ל לנתבע זר אף ללא נטילת רשות מבית המשפט להמצאה מחוץ לתחום השיפוט": רע"א 572/90 aeg aktiengesellschaft ואח' נ' אלותעש אלקטרוויסטה תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מד(1) 758, בעמ' 760, שהרי מטרת ה"ידיעה" הייתה מושגת גם במקרה כזה. ולבסוף, לא ניתן בשלב הנוכחי לקשור את מערכת היחסים בין בעלי הדין למערכת היחסים בין הצדדים להסכם הרכישה, כל עוד המבקשים כופרים בעובדות התביעה, וזו טרם הוכחה ולו גם לכאורה.

4. לדעתי, אין גם נימוקו השני של השופט המלומד לענין חוקיות ההמצאה, המסתמך על תקנה 482, יכול לעמוד. בראש ובראשונה צודקים המבקשים בטענתם, שבבית המשפט המחוזי הסכים פרקליט המשיב שהרצוג-פוקס-נאמן לא שימשו כנציגים של חברת המלונות, אלא "הם רק תיבת דואר ולא יותר מכך" (ראה עמ' 105 לפרוטוקול); שנית, לא הונחה לפני בית המשפט המחוזי על-ידי המשיב כל תשתית כדי להראות שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבין חברת המלונות לבין משרד הרצוג-פוקס-נאמן הגיעה לרמה המצדיקה החלתה של תקנה 482 על נסיבות הענין: רע"א 39/89 הנ"ל בעמ' 768. השופט המלומד תמך את יתדותיו לעניין החלטתו גם בדברים שנאמרו בע"א 83/87 דב מילמן ואח' נ' עיזבון דוד שרגה ז"ל ואח', פ"ד מד(2) 45, אלא ששם בוצעה המצאה מחוץ לתחום השיפוט, והשאלה הייתה - לעניין הסמכות המקומית - מהו המקום שנועד לקיום ההתחייבות, ואין לאמור בפסק הדין האמור כל קשר לנסיבות המקרה שלפנינו.

בית המשפט המחוזי הסתמך בהחלטתו גם על העובדה, שחברת המלונות פנתה לציבור בהצעת רכש של יתרת מניותיה תוך איזכור תובענת המשיב, ובציון העובדה שחברת המלונות כופרת בתביעה. כמו המבקשים גם אני סבור, שאיזכור מספר הפקסימיליה של משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן על גבי הצעת הרכש אינו מעלה או מוריד לעניין הערעור שלפנינו.

5. השופט המלומד לא החליט בשאלות האחרות שנתעוררו לפניו, כגון בשאלה, אם יש מקום לבטל את ההמצאה לחברת המלונות בגדר ההסכם הדיוני ובעניין הסמכות המקומית, וכן בשאלת ההמצאה למבקש 1 (שככל הנראה חדלה להיות אקטואלית). הגעתי למסקנה שאין לי צורך לדון בשאלות אלה כערכאה ראשונה.

אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ומחזיר אליו את העניין להשלמת הדיון כאמור לעיל. בית המשפט רשאי, לפי שיקול-דעתו, להתיר לבעלי הדין להביא לפניו חומר חדש ולשמוע טענות נוספות.

בנסיבות הענין-לאור הארכת היקף הסיכומים שלא לצורך ובהתחשב בלשון הבוטה שנקט פרקליט המבקשים כלפי פרקליט המשיב, שלא הייתה ראויה גם לו הייתה ביקורתו על תוכן סיכומיו של זה מוצדקת - לא יהיה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז באב תשנ"א (28.7.91).








רעא בית המשפט העליון 1947/91 סיריל שטיין; world hotels b.v; מלונות הירדן מ.ה.י. בע"מ; שלמה הלר, עו"ד נ' מרקוס דוד כץ, [ פ"ד: מה 4 705 ] (פורסם ב-ֽ 28/07/1991)











תיקים נוספים על סיריל שטיין; world hotels b.v; מלונות הירדן מ.ה.י. בע"מ; שלמה הלר
תיקים נוספים על עו"ד
תיקים נוספים על מרקוס דוד כץ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט