צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ - קידר עמית יעקב

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ קידר עמית יעקב
 
צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ - קידר עמית יעקב
תיקים נוספים על צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ | תיקים נוספים על קידר עמית יעקב

415459
28279/05 א     04/07/2006




א 28279/05 צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ נ' קידר עמית יעקב




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
028279/05


בפני
:
כב' השופט קליין מנחם
תאריך:
04/07/2006




בעניין:
צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ





התובעת


נ
ג
ד


קידר עמית יעקב





הנתבע

פסק דין


רקע –
טיעוני הצדדים –

צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ
(להלן: "התובעת") הינה חברה קבלנית והבעלים של נכס ברחוב אברבוך 34 ברמת השרון. לנכס הנדון צמודה חניה. לטענת התובעת במהלך החודשים שקדמו להגשת התביעה החל מר קידר עמית (להלן: "הנתבע") להחנות באופן יום יומי בחניה שבבעלות התובעת ופניות נציגי התובעת אל הנתבע כי יחדל מלהחנות את כלי הרכב שברשותו בחניה הצמודה לדירת התובעת העלו חרס והנתבע אף הגדיל לעשות כאשר הטיח בנציגי התובעת דברי עלבון ובלע שעה שפנו אליו בנידון.

משכך, דורשת התובעת – צו מניעה האוסר על הנתבע לעשות כל שימוש בחניה הצמודה לדירת התובעת ובנוסף, תשלום בעבור דמי שימוש ראויים בסך 150$ לחודש החל מחודש אוקטובר 2004 ועד למועד הגשת התביעה ובסה"כ 1200$.

מנגד, טוען הנתבע, כי הולדתה של התביעה הנדונה הנה מענה לתביעה אותה מנהל הנתבע כנגד התובעת בגין ליקויי בניה על סך של 224,000 ₪. לגופו של עניין – טוען הנתבע, כי בבניין המשותף נשוא התביעה קיימות חניות רבות ומאחר ואין שלט אשר מייחד את החנייה נשוא התביעה לדירה מסויימת סבר הנתבע לתומו, כמו דיירים רבים אחרים, כי מדובר בחנייה משותפת לכל דיירי הבניין.
לטענתו, כאשר נודע לו הדבר הסכים להפסיק להחנות את רכבו בחנייה. באשר לדברי הבלע אותם מציינת התובעת בכתב תביעתה, טוען הנתבע כי לא היו הדברים מעולם.

דיון


בדיון המקדמי מיום 8.5.06 הגיעו הצדדים להסכמה, בהצעת בית המשפט, כי ינתן

פסק דין
לאחר שמיעת טיעונים קצרים בעל פה
לכל צד – מששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בנספחיהם אני בדעה כי יש לקבל את התביעה בחלקה וכפי שיפורט להלן -

המסגרת הנורמטיבית –
חוק עשיית עושר ולא במשפט,תשל"ט 1979
– סעיף 1 , קובע כדלקמן:


חובת ההשבה –
מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה.

אין מחלוקת, כי החניה נשוא התביעה הינה בבעלות התובעת- כתימוכין צרפה התובעת לכתב תביעתה אישורים לנדון. כמו כן, מודה הנתבע כי אכן השתמש בחניה הנדונה מספר פעמים וזאת לטענתו מאחר ולא היה מודע לעובדה כי מדובר בחניה פרטית- מאחר וחונים בה כלל דיירי הבניין- כתימוכין הציג תמונות רכבי דיירי הבניין חונים בחנייה הנדונה.

לדידי, טענותיה של התובעת בדין הם – החניה הנדונה הינה קניינה האישי – זכותה לעשות בקניינה ככל העולה על רוחה והסוגיה האם חניה תתאפשר לפלוני או לאלמוני הינה עניינה האישי בלבד.

אף על פי כן, לא מצאתי מקום לפסוק כנגד הנתבע את מלוא הסכום הנדרש מאחר ומקובלת עלי גישתו, כי פעולותיו נעשו בתום לב, מאחר וראה כי שאר דיירי הבניין חונים רכבם בנכס הנ"ל ולתומו חשב כי מדובר בחניה אשר הינה חלק מהרכוש המשותף בבניין.

משכך, ולאור כל האמור לעיל מצאתי לנכון ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע להחנות את רכבו או כל רכב מטעמו בחניה נשוא התביעה.

כמו כן, הנתבע ישלם לתובעת שכר ראוי בגין השימוש בחנייה עד להגשת התביעה בסך 1,800 ₪ וכן ישא בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 800 ₪ + מע"מ.

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום


ניתן היום ח' בתמוז, תשס"ו (4 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.


מנחם קליין, שופט








א בית משפט שלום 28279/05 צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ נ' קידר עמית יעקב (פורסם ב-ֽ 04/07/2006)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן