כהן רות - אבוקדו העמק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
כהן רות אבוקדו העמק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
 
כהן רות - אבוקדו העמק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
תיקים נוספים על כהן רות | תיקים נוספים על אבוקדו העמק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

1509/00 עב     31/07/2003




עב 1509/00 כהן רות נ' אבוקדו העמק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ




1
בתי הדין לעבודה
עב' 1509/00
בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת
31/07/2003

כב' השופטת עידית איצקוביץ

נציג ציבור (עובדים): מר רפאל פרל
נציג ציבור (מעבידים): מר סאמי שאהין
בפני
:
כהן רות

בעניין:
התובעת
עו"ד זרייק לואי

ע"י ב"כ
נ ג ד
אבוקדו העמק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ


הנתבעת
עו"ד בן שחר אלישע

ע"י ב"כ

פסק דין
חלקי

1. התביעה שבפני
נו, שהתנהלה בדרך של דיון רגיל, הינה בגין פיצויי פיטורים ותשלומים שונים בהתאם לצו הרחבה בענף החקלאות.

2. באי כוח הצדדים הגיעו להסכמה על פיה הוגשו סיכומים בכתב מבלי לשמוע עדויות בתיק.

3. לטענת התובעת, היא עבדה אצל הנתבעת משנת 1987 עד 1991 ובשנת 1992 היא חזרה לעבודה כעובדת עונתית בחקלאות עד לתאריך 1.4.97, עת פוטרה במכתב פיטורים מתאריך 31.3.97.
התובעת טוענת שהיא פוטרה באמצעות אותו מכתב ועל כן, היא זכאית לפיצויי פיטורים לפי חוק, שלא שולמו לה.
בנוסף, טענה התובעת שהיא ילדה בתחילת חודש 10/97 ושהתה בחופשת לידה ועל כן, אילו היתה מתפטרת התפטרותה היתה לצורך טיפול בילד שלה ודינה כפיטורים.

התובעת טוענת כי חלים על הצדדים צווי הרחבה בענף החקלאות, אריזת פרי הדר ונשירים.
בהתאם להוראות שבצווי הרחבה דורשת התובעת תשלום בגין תוספת וותק, הפרשות לקרן ביטוח עובדים חקלאיים, דמי חגים, תוספת משפחה, מענק שנתי, דמי כלכלה, קרן השתלמות, השתתפות במעונות ושי לחג.
התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן וחישבה את זכאותה בגין תקופת עבודתה החל מחודש 10/92.
על כן, התקופה הראשונה שעל פי טענתה היא עבדה אצל הנתבעת (משנת 1987 עד 1991) אינה רלוונטית להכרעה.

4. לטענת הנתבעת, כפי שעולה מכתב ההגנה המתוקן שהוגש מטעמה, התובעת סיימה את עבודתה בחודש 4/97 ולא שבה עוד לעבודה עם חידוש עונת האריזה של האבוקדו בחודש 9/97 או בסמוך למועד זה ובכך התפטרה מעבודתה.
לדברי הנתבעת, התובעת הועסקה בתקופות שונות ללא רציפות ולא היתה אלא עובדת זמנית.
הנתבעת מכחישה כי חל עליה צו ההרחבה בענף החקלאות שכן הוא חל רק על המועסקים באריזת פרי הדר ונשירים, כאשר התובעת הועסקה באריזת אבוקדו, שאיננה אריזת פרי הדר או נשירים.
על כן, מכחישה הנתבעת את זכאותה של התובעת לתוספות הנתבעות בהתאם לצו הרחבה. מעבר לכך, טוענת הנתבעת כי שכרה של התובעת כלל את כל הרכיבים שעל פי דין זכאית היתה התובעת לקבלם.

5. באי כוח הצדדים הגישו רשימה מוסכמת של פלוגתאות ומוסכמות כאשר מוסכם ביניהם כדלקמן:

א. כל תביעות התובעת לתשלום כל סכום לתובעת או לצד שלישי עבורה או לזכותה, אשר קדמו ליום 18.5.93 התיישנו.
ב. התובעת עבדה כאורזת באבוקדו העמק, בתחום אריזת פרי האבוקדו.
ג. יחסי עבודה בין התובעת והנתבעת לא חודשו מאז חודש 4.1997.

6. חלות של צווי הרחבה:

ב"כ התובעת טוען כי חלים על הצדדים צווי הרחבה בענף החקלאות ועליהם מבוססים רוב מרכיבי התביעה (למעט פיצויי פיטורים).
מאידך, ב"כ הנתבעת הכחישה כי חל על הצדדים כל צו הרחבה הנטען על ידי ב"כ התובעת.

אנו סבורים כי בטרם נכריע בפלוגתאות האחרות שבין הצדדים, יש להכריע בשאלה האם חלים על היחסים שביניהם צווי ההרחבה הנטענים. זאת, מאחר ויתכן שלחלות של הוראות הנ"ל השלכות באשר העילות נשוא התביעה.

יש לבחון את צווי הרחבה אשר חלו, אם בכלל, בתקופת העבודה של התובעת. גם אם לא טען ב"כ התובעת את החלות של צווי הרחבה הרלוונטיים לאותה תקופה, מעמדם המשפטי של צווי הרחבה הוא של דין (תקנה) כמשמעו בס' 57 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971 ואין צורך בהוכחה. בית הדין מוסמך וחייב להשלים את הדין החל, אף מיוזמתו.

מאחר והתקופה נשוא התביעה היא החל מחודש 10/92 ועד 3/97, יש לבדוק את חלותם של צווי הרחבה בתקופה הנ"ל זאת. מבלי לפגוע בהתיישנות של הסעדים הנתבעים עד לתאריך 18.5.93 כפי שהוסכם בין הצדדים.

צווי הרחבה בענף החקלאות אשר חלו באותה תקופה הם צו ההרחבה שפורסם בי"פ 3934, התשנ"ב בתאריך 24.10.91 (להלן: "צו התשנ"ב") וצו הרחבה שפורסם בי"פ 4277, התשנ"ה ב- 19.1.95 (להלן: "צו התשנ"ה").

ב"כ הנתבעת טענה כי צווי הרחבה הנ"ל בענף החקלאות אינן חלים על עבודת התובעת אצל הנתבעת שהיא באריזת פרי אבוקדו, מאחר ואלה חלים על אריזת פרי הדר ונשירים בלבד כאשר אבוקדו אינו פרי הדר ו/או נשיר.

גם מסיכומי ב"כ התובעת עולה כי קיימת הסכמה בין הצדדים שאבוקדו הוא פרי שאינו פרי הדר או נשיר.
לכן, השאלה הנתונה להכרעה היא האם צווי הרחבה תשנ"ב ותשנ"ה חלים על העובדים המועסקים בענף האריזה פרי חקלאי - אבוקדו.
על מנת להכריע בשאלת חלות צו הרחבה יש לבחון את הגדרת הצו עצמו לעניין תחום חלותו.
בצו תשנ"ב נאמר כי "ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים בענף החקלאות ומעבידיהם בישראל", למעט אלה שנקבעו כחריגים, כאשר ללא ספק אין לכלול ביניהם אריזת פרי אבוקדו.
באשר לצו תשנ"ה נאמר בו כי ההוראות שבו יחולו על "כל המעבידים בישראל בענפי החקלאות והאריזה, הדרים, נשירים, פרחים וגננות נוי ומועצות שיווק ועובדיהם". גם כאן נקבעו מספר חריגים שאינן רלוונטיים למקרה שבפני
נו.
בס' 2 של צו הרחבה תשנ"ה הוגדר משק: "כל משק או מקום עבודה בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודות אדמה, משק ובעלי חיים מכל הסוגים, גננות לסוגיה, טיפול, מיון, אריזה או אחסנה של מוצרים, תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה", כאשר מעסיק הוגדר כ- "בעל משק עליו חל ההסכם או בא כוחו".

ב"כ הנתבעת צירף לסיכומיו צו ההרחבה בענף החקלאות לאריזת פרי הדר ונשירים (פורסם בי"פ 2618 התש"ם ב- 10.4.1980), אשר קובע כי הוראותיו יחולו על כל העובדים והמעבידים בענף החקלאות ואריזת פרי הדר ונשירים.
על כן טוענת ב"כ הנתבעת כי ההוראות שבצו הרחבה אינן חלות על ענף האריזה של פרי אבוקדו, אלא רק על אריזת פרי הדר ונשירים.

אנו סבורים כי ההבחנה שנעשתה על ידי ב"כ הנתבעת אינה פרשנות נכונה של ההוראות שבצווי הרחבה בענף החקלאות. כך, בצווי הרחבה החלים בתקופה הרלוונטית לתביעה ושפורטו לעיל מופיע כי הם יחולו על כל ענפי החקלאות והאריזה כאשר בין המלה "האריזה" לבין "הדרים ונשירים" יש פסיק.
מותר לציין כי כך גם נקבע בצו ההרחבה בענף החקלאות החל נכון להיום (י"פ 4965 תשס"א) למרות שהוא אינו רלוונטי להכרעה בסכסוך שבפני
נו.

הפרשנות של ההוראות שבצו הרחבה צריכה להיעשות תוך זיקה להקשר התעשייתי, פרשנות המגשימה את כוונת השר בעת הרחבת ההוראות שבהסכם הקיבוצי הכללי.
לעניין זה יש לבחון, במידה וקיים ספק לעניין חלות על ענף מסוים, את הרציו העומד מאחורי הרחבת הוראות של הסכם קיבוצי בענפים מסוימים והמשותף שביניהם.

כוונת מחוקק המשנה היתה להרחיב הוראות שבהסכם הקיבוצי הכללי לכל ענפי החקלאות ואריזת יבול חקלאי, שמתאפיינים בתכונות מיוחדות כגון העסקה עונתית.
אריזת פרי הדר ונשירים היא חלק מענפים הנ"ל ואין כל היגיון בהחלת ההוראות אך ורק על אריזת פרי הדר ונשירים.
מעבר לכך, זאת אינה הפרשנות הטבעית הנובעת מהפרשנות הלשונית של צווי הרחבה.

בצו הרחבה תשנ"ה נכללו מספר נספחים, כאשר נספח א' קובע הוראות מיוחדות החלות על אריזת פרי הדר ונשירים ונספח ב' קובע טבלת השכר לעובדים בחקלאות ובאריזה על פי עיסוקים.
צירוף הנספחים כאמור בא לחזק את המסקנה שמחוקק המשנה התכוון לכלול בתחולת הצו את כל האריזה של תוצר חקלאי אך ראה לנכון לקבוע הוראות ותעריפים מיוחדים באשר לאריזת פרי הדר ונשירים. תחום זה הוא אך ורק סוג אחד מתוך האריזה של מוצרים חקלאיים, שעל כולם חלים צווי הרחבה שפורטו לעיל.

הפרשנות שאנו מאמצים נתמכת על ידי ההכרעה שניתנה בדב"ע נג/ 16-3 "יוסף מלכה נ' המועצה לשיווק פרי הדר" (עבודה ארצי כרך א (1) 211), שם נאמר:
"על-פי ניסוחו של צו ההרחבה, כפי שהובא בסעיף 3 לעיל, עולה כי הוא אינו חל על הצדדים. הצו מתייחס לעבודה בחקלאות ולעבודה בבתי אריזה, עבודת חקלאות מתייחסת באופן כללי לעבודות הקשורות בגידול ואיסוף תוצרת חקלאית. תוצרת מסוגים שונים שנאספה מן השדה מועברת לבית-אריזה לצורך אריזתה בתיבות. לאחר מכן, התיבות מועברות במשאיות לאחסון, לשווקים, וחנויות, לנמל או לשדה תעופה. מלשונו של הצו עולה, כי הוא חל על העבודה שנעשתה בשדות ובבתי-האריזה, אך אינו חל על העבודות שנעשו לאחר הוצאת התיבות מבתי-האריזה".

בהתאם לאותה הלכה, יש להבחין בין העבודה בשדות ובבתי האריזה (עליה חל צו ההרחבה) לבין העבודה הקשורה לתוצרת חקלאית לאחר יציאתה מבית האריזה.

לאור זאת, אנו קובעים שצווי הרחבה התשנ"ב ותשנ"ה חלים על הצדדים.
7. מעמדה של התובעת כעובדת זמנית, קבועה או עונתית:

ב"כ התובעת הגדיר את התובעת כ"עובדת קבועה עונתית".
ב"כ הנתבעת חולקת על המעמד של התובעת כפי שנטען על ידי ב"כ התובעת.
יש לקבוע את מעמדה של התובעת בהתאם להגדרות שנקבעו בצווי ההרחבה החלים על הצדדים.

צו הרחבה התשנ"ב אינו קובע הוראות באשר למעמד עובדים אך מתייחס בהוראותיו לעובדים קבועים, עונתיים או זמניים.
לכן, בעניין זה המשיכו לחול ההוראות של צו הרחבה תש"ם שקבע הגדרות כדלקמן:
עובד זמני: במשך 75 ימי עבודה ראשונים במשק .
עובד בניסיון: בתקופה של 3 חודשים מיום כניסה לעבודה.
עובד קבוע: עובד שעבר את תקופת הניסיון האמורה, במסגרת מכסת העובדים הקבועים שיש להעסיקם במשק הנדון.
עובד עונתי קבוע: עובד אשר יעבוד אצל מעביד לפחות 75 יום (בעונה אחת) ולא ייכלל במכסת הקבועים.

אותן הגדרות מופיעות בצו הרחבה התשנ"ה, כאשר התקופה של עובד בניסיון ושל עובד זמני הוארכה ב- 6 חודשים מיום הכניסה לעבודה וההגדרה של עובד עונתי קבוע היא של עובד אשר עבד 6 חודשים לפחות.
לכן, השוני היחיד אשר בצו הרחבה תשנ"ה הוא בהארכת המועדים של תקופת ניסיון ותקופה של עובד זמני.

מעמדה של התובעת נקבע כאשר היא השלימה 6 חודשי עבודה הראשונים ואז הפסיקה להיות עובדת זמנית או עובדת בניסיון.
משלא הוכח שהתובעת נכללה במסגרת מכסת העובדים הקבועים שיש להעסיקם במשק הנדון, מעמדה היא של עובדת עונתית קבועה.
מותר לציין כי אין מקום לקבל את טענת ב"כ הנתבעת שהתובעת היתה במעמד של עובדת בניסיון במהלך 6 חודשים הראשונים של כל עונה. זאת טענה חסרת היגיון, שלא מתיישבת עם הפרשנות של צווי ההרחבה ומקפחת את זכויות העובדים.

8. נסיבות הפסקת העבודה של התובעת:

הטענה העיקרית של התובעת באשר לנסיבות הפסקת עבודתה, הינה שהיא פוטרה באמצעות המכתב מתאריך 31.3.97, בנוסח כדלקמן:
"הנדון: הודעת הפיטורין.
עם סיום עונת אריזת אבוקדו, אנו נאלצים להודיעך על גמר עבודתך. הפיטורין יכנסו לתוקף החל מיום 1.4.97 הנהלת המפעל מודה לך על עבודתך ומאחלת לך הצלחה בכל אשר תפנה".

התובעת רואה במכתב זה מעשה של פיטורים המזכה אותה בתשלום פיצויי פיטורים בהתאם לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים").
מאידך, טוענת הנתבעת כי אין מדובר בכוונה להפסיק את עבודת התובעת מאחר שבתום כל עונה היא קיבלה מכתבים בנוסח דומה (נ/1), ואף על פי כן, יחסי עבודה לא הופסקו.

בנוסף, טען ב"כ התובעת שבתחילת חודש 9/97 התובעת ילדה ולכן, אפילו אם לא התכוונה לחזור לעבודתה, מדובר בהתפטרות כדין פיטורים.
כמו כן, הוסיף ב"כ התובעת כי קיימת עילה לזכאות לפיצויי פיטורים בהתאם לס' 11 (ב) לחוק פיצויי פיטורים "התפטר עובד עונתי לאחר שעבד שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה עונתית רצופה באותו מקום עבודה - רואים אותו כאילו פוטר".
ב"כ הנתבעת טענה שמדובר בטענות עובדתיות סותרות ויש בכך כדי לשלול את זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים.

אנו סבורים כי יש לבחון קודם כל האם ב- 31.3.97 היה מעשה פיטורים ואם כן, האם נפסקו היחסים בין הצדדים בעקבות זאת.
המכתב מתאריך 31.3.97 מעיד על כוונת הנתבעת לסיים את העסקת התובעת כאשר הסיבה לכך היא "סיום עונת אריזת האבוקדו".
מכתב זה מהווה לפחות ראשית ראייה לגבי פיטורי התובעת. אם רצתה הנתבעת לסתור את החזקה לכאורה העולה מאותו מכתב, עליה הוטל הנטל הראייתי לעשות זאת. הנתבעת היתה יכולה להרים את הנטל הנ"ל אילו היתה מוכיחה שהובטחה לתובעת המשך העסקה בעונת אריזת אבוקדו הבאה.
הנתבעת לא טענה ולא הוכיחה כי הוצעה לתובעת, בעת סיום עבודתה או לאחר מכן, לחזור לעבודה אצלה.

מכתבים קודמים שנמסרו לתובעת בכל סיום העונה אינם מעידים על כך שלא היתה כוונת הנתבעת לסיים את עבודת התובעת, גם אם לאחר מכן היחסים חודשו.
העילה להפסקת העבודה מתגבשת בכל סיום היחסים בין הצדדים קרי, כל פעם שהנתבעת הודיעה לתובעת על הפסקת עבודתה.
אם התובעת חזרה לעבודה לאחר מכן, וממשיכה לעבוד אצל הנתבעת, היא לא זכאית לפיצויי פיטורים בהתאם לס' 1 לחוק פיצויי פיטורים. אולם, זה לא קרה לגבי הפסקת העבודה החל מ- 1.4.97, אז נותקו סופית היחסים שבין הצדדים.

לאור זאת, אנו סבורים כי התובעת פוטרה מעבודתה אצל הנתבעת החל מ- 1.4.97.
לאור קביעה זו, אין צורך להתייחס לטענות החילופיות של התובעת באשר להתפטרות תוך זכאות לתשלום של פיצויי פיטורים.

9. זכאות של התובעת לפיצויי פיטורים על פי חוק:

ב"כ התובעת חישב את זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים לפי כל תקופת עבודתה החל מחודש 10/92 ועד 3/97 לפי שכר הקובע בסך 2,271 ₪, ולפי 9 חודשי עבודה בשנה.

ב"כ הנתבעת טענה בסיכומיה כי אין התובעת מקיימת את הדרישות לזכאות לפיצויי פיטורים כעובדת עונתית. זאת מאחר והיא עבדה לפחות 60 ימים ב- 3 חודשים רצופים אך ורק בשנים 1996-1995. ביתר תקופת העבודה של התובעת היא לא הגיעה לעבודה במספר ימים כפי שנדרש על פי הגדרת "עונה" לפי ס' 1 (א) לחוק פיצויי פיטורים.

על מנת לדון בטענה יש לבחון מה היתה תקופת העבודה הרצופה של התובעת בהתאם לס' 1 (א) לחוק פיצויי פיטורים הקובע זכאות לפיצויי פיטורים לאחר שנת עבודה אחת ברציפות וכן, לגבי עובד עונתי לאחר שתי עונות בשתי שנים רצופות ("עונה" הוגדרה "שלושה חודשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום").

לא הוגשו כל תלושי השכר של התובעת לתיק בית הדין, רק חלק מתלושי השכר צורפו.
מפירוט ימי עבודה של התובעת אשר צורף לכתב תביעה מתוקן עולה כי היא עבדה לפחות מספר ימים בכל חודש ברציפות למעט חודשים 7/94, 9/94, 9/95, 7,8/96.

ב"כ הנתבעת צירפה לסיכומיה "אישור המעביד על העבודה ועל שכר" בטפסים שהוגשו למוסד לבטוח לאומי. מותר לציין כי אין אישורים אלה באים במקום תלושי שכר או טפסי 106 לדיווח למס הכנסה.
אולם, גם מאישורים אלה עולה כי התובעת עבדה ברוב החודשים של השנה, לפחות מספר ימים בחודש. בנוסף, טענת הנתבעת עצמה היא שלא היה ניתוק של יחסי עובד מעביד אלא הפסקה ארעית מתום עונת אריזה האבוקדו עד לתחילת העונה החדשה.

גם אם הגדרת התובעת לפי צווי הרחבה היא של עובדת עונתית קבועה, יש לבחון את זכאותה לפיצויי פיטורים בהתאם לכל החלופות שבס' 1 לחוק פיצויי פיטורים. קרי, לפי עבודה ברציפות או לפי עבודה כעובדת עונתית.
זאת, מאחר ומטרת המחוקק כאשר קבע דרישות מיוחדות באשר לעובד עונתי היא להיטיב עם אותם עובדים, שלא מקיימים את דרישות הרציפות של עובד רגיל.
לא יכולה ההגדרה של התובעת כעובדת עונתית לפגוע בזכאותה אם היא עבדה עבודה רציפה.
הרציפות של התובעת בעבודה צריכה להיבחן בהתאם להוראות ס' 2 (9) לחוק פיצויי פיטורים הקובע כי הפסקת העבודה מחמת "הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד מעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד מעביד שאינה עולה על 3 חודשים" אינה פוגעת ברציפות לפי ס' 1 לחוק.
על כן, יש לדחות את טענת ב"כ הנתבעת ולבחון את זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיפים 1 רישא ו- 2 לחוק פיצויי פיטורים.
באשר לשכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים, לא עולה בבירור איך חושב הסכום הנקוב בכתב תביעה מתוקן.
מאחר ושכר של התובעת הוא שכר משתנה, לפי שעות עבודה, השכר הקובע יחושב לפי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר) התשמ"ג-1983, לפי השכר הממוצע של 12 חודשים שקדמו לפיטורים (ראה דב"ע מא 3/36 פביו תיאו לוי נ' אל על בע"מ, לא פורסם).

10. זכאותה של התובעת לרכיבים הנתבעים בהתאם להוראות צווי הרחבה:

יש לבחון את זכאותה של התובעת לתשלומים הנתבעים בהתאם לצווי הרחבה התשנ"ב והתשנ"ה והתעריפים הנקבעים בהם, לאור תקופת עבודתה, ותק שלה ויתר התנאים הנדרשים בצווי הרחבה.

על אף שהתביעה לא חושבה בהתאם לתעריפים החלים בצווי ההרחבה הרלוונטיים, אין בכך כדי להביא לדחיית התביעה כפי שטוענת ב"כ הנתבעת, מאחר ותוצאה זו היא המנוגדת לדרישות הצדק.

לכן, ב

פסק דין
נקבע את העקרונות לזכאותה של התובעת לגבי כל אחד מהרכיבים הנתבעים. באי כוח הצדדים יגישו חישובים ובמידה ולא יגיעו להסכמה ביניהם, ימונה מומחה בתחום חשבונאי מטעם בית הדין.

א. תוספת וותק:

ב"כ הנתבעת טענה שאין התובעת זכאית לתוספת כאמור בשל מעמדה כעובדת לא קבועה. לאור קביעתנו לעיל לעניין מעמדה של התובעת דין טענה זו להידחות.
בנוסף, טענה ב"כ הנתבעת ששכר התובעת כלל את הרכיב הנ"ל. מתלושי השכר שהוגשו לתיק בית הדין עולה כי התובעת קיבלה שכר לפי שעות עבודה בפועל, כאשר שולמה בנפרד "תוספת מאמץ".
על כן, לא הוכיחה הנתבעת כי השכר ששולם לתובעת כלל את הרכיב בגין תוספת וותק.

על הנתבעת לשלם לתובעת תוספת וותק בהתאם לצווי הרחבה החלים, בגין תקופת העסקתה שלא התיישנה (החל מ- 18.5.93 ועד חודש 3.97).

ב. הפרשות לקרן בטוח לעובדים חקלאיים:

אין מחלוקת שהנתבעת לא הפרישה עבור התובעת לקרן בטוח לעובדים חקלאיים או לקופת גמל/קרן פנסיה/בטוח מנהלים.
בהתאם לצווי ההרחבה החלים על תקופת העסקת התובעת, על הנתבעת היה להפריש 6% משכרה לקרן בטוח. משלא עשתה זאת, על הנתבעת לשלם לתובעת 6% מכל שכר חודשי בגין התקופה שלא התיישנה. החישוב יעשה לגבי כל חודש בנפרד.

ג. דמי חגים:

התובעת זכאית לתשלום בגין דמי חגים עבור תקופת עבודתה בהתאם לתנאים שבצווי הרחבה התשנ"ב והתשנ"ה, לגבי החגים החלים בתקופת עבודתה העונתית, לרבות חגים החלים בשבת ולא פחות מ- 5 ימי חג בעונה.

על הנתבעת לשלם לתובעת חופשת חגים עבור התקופה שלא התיישנה.

ד. תוספת משפחה:

התובעת זכאית, כעובדת קבועה, לתוספת משפחה בהתאם לצווי הרחבה על פי התעריפים שנקבעו, בשינויים המחויבים ולפי הרכב משפחתה, בגין כל התקופה שלא התיישנה.

ה. מענק שנתי:

התובעת זכאית לתשלום בגין מענק שנתי עבור התקופה שלא התיישנה על פי מעמדה כעובדת קבועה כפי שנקבע לעיל.

ב"כ הנתבעת טענה בסיכומיה כי שולם בגין רכיב זה סך של 400 ₪ בחודש 4/1994, כפי שעולה מתלוש שכר שצורף.
במידה ולא תהיה טענה מטעם התובעת כנגד התשלום הנטען, יש להפחיתו מהסכומים שהתובעת זכאית לקבל.

ו. דמי כלכלה:

התובעת זכאית לקבל דמי כלכלה בהתאם לתעריפים שנקבעו בצווי הרחבה עבור כל יום עבודה בפועל, בגין התקופה שלא התיישנה.

ז. קרן השתלמות:

אין מחלוקת שהנתבעת לא הפרישה לקרן השתלמות אחוז אחד משכר היומי הכולל של התובעת כפי שנדרש בצווי הרחבה.
על הנתבעת לשלם לתובעת בגין פיצוי על אי הפרשה, שיחושב כל חודש, עבור התקופה שלא התיישנה.

ח. השתתפות במעונות ובגנים:

התובעת היתה זכאית לקבל מהנתבעת השתתפות כאמור בתעריף שנקבע בצווי הרחבה לכל ילד עד גיל גן חובה, ולא יותר מאשר שני ילדים.
על הנתבעת לשלם לתובעת השתתפות כאמור בגין התקופה שלא התיישנה כאשר היא רשאית להפחית מהסכום החודשי שנקבע, באופן יחסי, במקרה של היעדרות העולה על 5 ימים בחודש.

ט. שי לחג:

התובעת זכאית לקבל שי לחג בגין התקופה שלא התיישנה לפי התעריף שנקבע בצווי הרחבה עבור החגים (ראש השנה ופסח) אשר חלו בתקופה שהתובעת עבדה בפועל.

11. לסיכום:

לאור האמור לעיל אנו מקבלים את תביעתה של התובעת לתשלום בגין פיצויי פיטורים ורכיבים בהתאם לצווי הרחבה בענף החקלאות בגין התקופה שמ- 18.5.93 עד 31.3.97.

הסכומים יחושבו ע"י ב"כ התובעת תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, התחשיב יישלח ישירות לב"כ הנתבעת תוך מתן אפשרות לבדוק אותו.

אם לא תהיה התנגדות מטעם ב"כ הנתבעת תוך 15 ימים מקבלת התחשיב, תשלם הנתבעת לתובעת, תוך 30 ימים מאז את הסכום כאמור, כשהוא משוערך ליום התשלום.

היה ותתעורר מחלוקת לגבי התחשיב, יכולים הצדדים לשוב ולפנות לבית הדין בעניין זה בלבד, לא יאוחר מ- 90 יום מקבלת פסק הדין.

במקרה זה, ימנה בית הדין חשב שכר והצדדים יחויבו בתשלום שכרו.

על הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, אשר ישולמו תוך 30 ימים מתאריך המצאת פסק הדין.

12. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום ב' באב, תשס"ג (31 ביולי 2003) בהעדר הצדדים.

_______________ __________________ _________________
עידית איצקוביץ
-שופטת נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

נבאל פאהום








עב בית דין אזורי לעבודה 1509/00 כהן רות נ' אבוקדו העמק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/07/2003)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן