מי בקעת הירדן, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ - עזרא מיארה, גידול ושיווק דגים בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
מי בקעת הירדן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ עזרא מיארה גידול ושיווק דגים בע"מ
 
מי בקעת הירדן, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ - עזרא מיארה, גידול ושיווק דגים בע"מ
תיקים נוספים על מי בקעת הירדן | תיקים נוספים על אגודה שיתופית חקלאית בע"מ | תיקים נוספים על עזרא מיארה | תיקים נוספים על גידול ושיווק דגים בע"מ |

419365
14062/06 א     02/02/2009




א 14062/06 מי בקעת הירדן, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' עזרא מיארה, גידול ושיווק דגים בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
014062/06


לפני:
כבוד השופטת אנה שניידר


02/02/2009




בעניין
:
מי בקעת הירדן
, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ






התובעת

נ
ג
ד


עזרא מיארה
, גידול ושיווק דגים בע"מ






הנתבעת




פסק דין

הרקע וטענות הצדדים

1.
התובעת מחזיקה מאגר מי גשמים בבקעת הירדן, הידוע כ"מאגר תרצה" (להלן - המאגר).

על מנת לשמור על צלילות מי המאגר גידלה התובעת במאגר דגי כסיף.

לצורך ריקון המאגר, במסגרת עבודות תחזוקה שנתיות, סיכמה התובעת עם הנתבעת, שעיסוקה סחר ושיווק דגים, כי הנתבעת תרכוש מהתובעת את כל הדגים שבמאגר.

2.
על פי כתב התביעה, העסקה סוכמה בטלפון ביום 26.1.06, בשיחה בין מנהל התובעת מר דוב קוזניצוב (להלן - קוזניצוב) לבין מנהל הנתבעת מר עזרא מיארה
(להלן - מיארה).

לטענת התובעת, סוכם על מחיר של 3.75 ₪ לק"ג דגים, ואילו לטענת הנתבעת המחיר שסוכם היה 3.50 ₪ לק"ג דגים.

3.
לשם ביצוע העסקה נשלחה על ידי הנתבעת למאגר מיכלית מותאמת באופן מיוחד להובלת דגים (להלן – המיכלית), שהיתה נהוגה על ידי מר אברהם בריימוק שהוא בעל המיכלית ועיסוקו הובלת דגים (להלן – הנהג).
צוות עובדים מטעם התובעת, וביניהם מר שפונקין סטניסלב (להלן - שפונקין), העמיסו את הדגים מהמאגר למיכלית בנוכחותו של הנהג.

4.
התובעת טוענת כי בהנחיית הנתבעת נשלחו הדגים, ללא שקילה ומיון, לבית מסחר לדגים של מר פנחס חגדאג (להלן - חגדאג).
לטענתה, נפרקו 10 טון דגים ולכן היה על הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 37,500 ₪ בתוספת מע"מ, ומשסירבה הנתבעת לעשות כן – הוגשה התביעה שלפנינו.

5.
לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, אכן סוכם שהנתבעת תרכוש מאת התובעת את כל כמות דגי הכסיף שבמאגר, אולם לא במחיר של 3.75 ₪ לק"ג כפי שטוענת התובעת אלא במחיר של 3.50 ₪ לק"ג.

הנתבעת טוענת כי מד המיכלית הורה כי במיכלית היו רק 3880 ק"ג דגים, ולא 10 טון כפי שטוענת התובעת. עוד נטען, כי סופקו דגים קטנים, במשקל של 800-1500 גרם כל אחד, אשר שוויים בשוק כ-1.50 ₪ לק"ג, וזאת בניגוד להזמנה שהתייחסה לדגים גדולים ששוויים בשוק 3.50 ₪ לק"ג.

6.
הנתבעת טוענת לאי התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ"ח – 1968 (להלן- חוק המכר).

לטענתה, לו ידעה שמרמים אותה – לא היתה כלל קונה את הדגים, שבסופו של דבר הצליחה ל"היפטר" מהם על ידי מכירתם במחיר הפסד של 1.5 ₪ לק"ג לחגדאדג.

דיון


7.
השאלה המשפטית שעולה במקרה שלפנינו הינה – האם התובעת קיימה את חיוביה והיא זכאית לתמורה בשל העסקה, או שמא היתה במקרה זה "אי התאמה" כמשמעותה בחוק המכר, ולכן הנתבעת פטורה מתשלום בשל הדגים.

8.
סעיף 11 לחוק המכר, שעניינו אי התאמה, קובע:


" המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –

(1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;

(2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;

(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;

(4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;

(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים. "


על פי סעיף 12 לחוק המכר, אין הקונה זכאי להסתמך על אי התאמת הממכר אם ידע עליה בעת גמירת החוזה.

9.
סעיף 13 לחוק המכר מחייב את הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו, ואם הוסכם על הובלת הממכר – על הקונה לבדוק אותו מיד לאחר שהגיע למקום הייעוד.

10.
סעיף 14 לחוק המכר קובע:


"(א) על הקונה להודיע למוכר על אי התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף 13(א) או (ב) או מיד לאחר שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר.

(ב) לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור בסעיף קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה."

11.
על מנת לענות על השאלה האם במקרה דנן פטורה הנתבעת מתשלום בשל העסקה עקב "אי התאמה" – עלינו לבחון את השאלות העובדתיות הבאות:

(א)
מה סוכם בשיחה הטלפונית בין הצדדים לגבי העסקה. במילים אחרות,

מה היה המחיר שסוכם עליו והאם היתה התייחסות כלשהי לגודלו של דג

בודד.

(ב)
איזו כמות של דגים נלקחה על ידי הנתבעת מהמאגר.

לגבי ההסכם בין הצדדים

12.
לאחר ששמעתי את הצדדים, ראיתי להעדיף את גירסת התובעים לגבי מהותו של ההסכם על פני גירסת הנתבעת.

מעדותו של קוזניצוב עולה שמבחינתו, כמי שאינו סוחר בדגים, שאלת משקלו של דג בודד לא היתה רלבנטית. כל מה שענין אותו הוא מכירת כל כמות הדגים, על מנת שניתן יהיה לרוקן את המאגר.

בסעיף 9 לתצהירו אומר קוזניצוב שכל הדגים במאגר היו באורך של 78-80 ס"מ.

כאשר נשאל במהלך הדיון מהו משקלו של דג באורך האמור, ענה קוזניצוב:

"אני לא יודע לומר. אני רואה בעין"

(פרוטוקול עמ' 1 שורה 19).

לאחר מכן אמר קוזניצוב כי דג באורך האמור שוקל מעל 3 ק"ג, וכי הוא אמר לכל הסוחרים שמהם ביקש הצעה כי מדובר בדגים מעל
3 ק"ג (פרוטוקול עמ' 2 שורה 8).

13.
מאידך, מבחינתו של מיארה, שכאמור עיסוקו הוא בשיווק ומסחר בדגים, שאלת משקלו של הדג הבודד היתה שאלה קריטית וכל כדאיות העסקה היתה תלויה בשאלה זו.

בנסיבות אלה, היה על מיארה לשלוח נציג מטעמו על מנת לבדוק את גודלם של הדגים בעת הוצאתם מן המאגר והעמסתם על המיכלית.

אמנם הנהג של המיכלית היה נוכח בעת ההעמסה, אך מעדותו עולה כי הוא איננו עובד של הנתבעת וכי לא קיבל כל הנחיה ממיארה מעבר להוראה לנסוע למאגר ולהעמיס דגי כסיף (פרוטוקול עמ' 14 שורות 23-26).

על כן, אין לראות בנוכחותו של הנהג במקום בדיקת הממכר על ידי הנתבעת לפי סעיף 13 לחוק המכר.

14.
בהקשר זה, לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת לפיה היא היתה רק מתווכת בין התובעת לבין חגדאג, כמפורט בסעיף 7 לסיכומיה.

הואיל והעסקה סוכמה בתחילה בין קוזניצוב לבין מיארה ולאחר מכן בין מיארה לבין חגדאג, נראה שהיו כאן שתי עסקאות נפרדות – רכישת הדגים על ידי מיארה מאת התובעת, ולאחר מכן, מכירתם של הדגים על ידי מיארה לחגדאג. העובדה שהדגים הועברו ישירות מהתובעת לחגדאג אין בה כדי לשנות את האמור.


על כן, חובת הבדיקה לפי סעיף 13 לחוק המכר חלה על מיארה בעת העמסת הדגים על המיכלית.

משלא ביצע מיארה את הבדיקה באותו מועד – אין לו להלין אלא על עצמו.

לענין זה, לא רלבנטית הבדיקה של חגדאג בעת פריקת הדגים שכן בדיקה זו קשורה ליחסים שבינו לבין הנתבעת ולא ליחסים שבין הנתבעת לתובעת.

15.
אשר למחיר שסוכם – הואיל והתובעת לא סיפקה ראיה משכנעת לטענתה שמחיר העסקה שסוכם היה 3.75 ₪ לק"ג – אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה המחיר שסוכם היה 3.50 ₪ לק"ג.

16.
לאור האמור אני קובעת, כי ההסכם בין הצדדים היה לרכישת כל כמות הדגים שנמצאת במאגר, ללא קשר לגודלו של דג בודד, במחיר של 3.50 ₪ לק"ג.

לגבי כמות הדגים

17.
מעדותו של שפונקין וכן מעדותו של בריימוק עולה, כי נפח המיכלית היה 16 קו"ב.

מכאן, שלכל היותר ניתן היה להעמיס על המיכלית 8 קו"ב דגים (פרוטוקול עמ' 6 שורות 9-14, עמ' 13 שורות 6-9).

לפיכך, אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה הועמסו 10 טון דגים אלא לכל היותר 8 טון.

אמנם הנהג טען שהוא העמיס 3,800 ק"ג בלבד, אך הוא הודה שמדובר בהערכה וכי הוא איננו זוכר (פרוטוקול עמ' 14 שורות 3-4).

18.
בנסיבות אלה, אני קובעת, כי נמכרה על ידי התובעת כמות של 8 טון דגים לפי מחיר של 3.50 ₪ לק"ג, בסכום כולל של 28,000 ₪. על סכום זה יש להוסיף מע"מ כחוק.

סוף דבר

19.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 ימים, סכום של 28,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (13/11/06) ועד לתשלום המלא בפועל.


כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות וכן שכר טרחת עו"ד בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.


ניתן היום ח' בשבט, תשס"ט (2 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים



אנה שניידר
, שופטת








א בית משפט שלום 14062/06 מי בקעת הירדן, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' עזרא מיארה, גידול ושיווק דגים בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/02/2009)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן