אפריליה ייזום צפון בע"מ - אפרודיטה (ע.א) אחזקות 2001 (1994) בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
אפריליה ייזום צפון בע"מ אפרודיטה (ע.א) אחזקות 2001 (1994) בע"מ
 
אפריליה ייזום צפון בע"מ - אפרודיטה (ע.א) אחזקות 2001 (1994) בע"מ
תיקים נוספים על אפריליה ייזום צפון בע"מ | תיקים נוספים על אפרודיטה (ע.א) אחזקות 2001 (1994) בע"מ

37508
175018/02 הפ     07/02/2002




הפ 175018/02 אפריליה ייזום צפון בע"מ נ' אפרודיטה (ע.א) אחזקות 2001 (1994) בע"מ




17
בתי המשפט
הפ 175018/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
07/02/2002
תאריך:
כב' השופט ד"ר ורדי קובי

בפני
:

אפריליה ייזום צפון בע"מ

בעניין:
המבקשת
נ ג ד
1. אפרודיטה (ע.א) אחזקות 2001 (1994) בע"מ

2. שגשוג מקרקעין ונדל"ן בע"מ
3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

המשיבים
פסק דין
1. 1. בפני
י בקשה ליתן צו הצהרתי הקובע כי המשיבות 1 ו-2 אינן זכאיות לחלט את הערבויות שמספרן 3-012998-670-189 מיום 28/12/99 ע"ס 583,230 ₪ וערבות שמספרה 2-012998-670-189 מיום 28/12/99 ע"ס 506,615 ₪, ערבויות אשר אותן המציא המשיב 3 לבקשת המבקשת.

המבקשת הינה חברה פרטית מוגבלת במניות הרשומה כדין בישראל והעוסקת בין היתר בביצוע עבודות בנייה הנדסיות.

המשיבות 1 ו-2 (להלן:"המשיבות") הינן חברות פרטיות העוסקות, בין היתר, בייזום פרוייקטים בתחום הבנייה.
2. העובדות וטענות הצדדים
בין המבקשת למשיבות נחתם ביום 29/12/99 הסכם (להלן :"ההסכם" - נספח ב' להמרצת הפתיחה) לביצוע עבודות תכנון ובניית מבנה תעשיה במסחר בפרוייקט בית שגשוג אפרודיטה על מקרקעין הידועים כגוש 6134 חלקות 134 ו- 137 שבפתח תקווה (להלן:"הפרוייקט"), אותו יזמו המשיבות.

לטענת המבקשת היא התחייבה בהסכם לבצע את כל עבודות הבנייה לרבות כל עבודות התכנון. הסכם הבניה היה פאושאלי במהותו, משמע, הסכם לפיו משלם המזמין לקבלן תמורה מוגדרת ומוסכמת מראש עבור ביצוע עבודות קבלניות מוגדרות על פי תוכניות ומפרטים מבלי לבצע מדידת הכמויות בין בחומר גלם ובין בכוח אדם שהושקעו בפועל בבצוע. עם זאת, רק בניית קומת הקרקע הוגדרה כעבודה הפאושאלית והיא כללה גם את עבודות התכנון כשהאחרונות נכללו בתמורה הכוללת שהוסכמה בין הצדדים מראש.

על פי ההסכם ונספחיו (נספח ז(1)), המבקשת היתה זכאית לתמורה בסך של 2,830,000 ₪ בצירוף מע"מ (להלן: "התמורה המקורית") בעבור ביצוע העבודה של בנית קומת קרקע.

מועדי התשלום והתמורה המקורית לרבות תשלום בגין תוספת ביסוס נקבעו בנספח ז(2) להסכם:

סך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק בגין תוספת ביסוס ישולם למבקשת ב-7 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

סך של 2,830,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק בגין התמורה המקורית ישולם כדלהלן:

ביום 24/11/99 שולמה ע"י המשיבה 1 למבקשת על חשבון התמורה המקורית מקדמה על סך של 125,000 ₪.

היתרה בסך 2,705,000 ₪ נקבע כי תשולם ע"י המשיבות במעמד חתימת ההסכם כנגד קבלת שתי ערבויות בנקאיות, כמפורט להלן:

ערבות ביצוע בנקאית עשויה לפקודת המשיבה 1 על סך של 1,456,667 ₪.

ערבות ביצוע בנקאית עשויה לפקודת המשיבה 2 על סך של 943,333 ₪.

לטענת המבקשת בפועל שילמו המשיבות למבקשת סך של 2,400,000 בלבד. מנגד העמידה המבקשת ביום 28/12/99 לטובת כל אחת מהמשיבות את ערבויות הביצוע בסכום כולל של 2,400,000 ₪ להבטחת ביצוע העבודות וטיבן..

המבקשת טוענת כי בפועל היא ביצעה את העבודות נשוא ההסכם לשביעות רצונן המלאה של המשיבות.
לטענת המבקשת, בחודש אוגוסט 2000, לאחר שהושלמו עבודות התכנון והגשת התוכניות הסופיות לאישור העירייה ולאחר סיום עבודות העפר, יציקת קורות וביצוע יסודות - הורו המשיבות למבקשת להפסיק את העבודות לאלתר היות ובכוונתן של המשיבות לשנות את ייעוד המבנה. הוראה זו חזרה על עצמה בישיבה שנתקיימה בין הצדדים ביום 13/9/00.

לטענת המבקשת, מאז קבלת ההודעה על הפסקת העבודה לשינוי הייעוד, המתינה המבקשת להנחיות בנושא התכנון ובנושא המשך הבנייה כשהיא נכונה להשלים את ביצוע העבודות בכפוף להתאמת התמורה בהחוזית ככל שיחול, אם יחול, שינוי כלשהו בסטנדרט הבניה הנדרש ו/או במפרט.

המבקשת טוענת, כי על אף שהאתר מושבת מחודש ספטמבר 2000, טרם קיבלה המבקשת כל הודעה פורמאלית כי העבודה מופסקת לצמיתות. המבקשת טוענת כי ללא כל הודעה או התראה פנו המשיבות לבנק דיסקונט ודרשו כי הערבויות שנמסרו להם תחולטנה לטובתן במלוא סכומן.

הערבויות הנידונות מוארכות על פי הצורך (כל 7 חודשים) כך שבפעם האחרונה הוארך כתב הערבות ביום 30.11.01.

המבקשת טוענת כי דרישת המשיבות לחלט את הערבויות איננה מעוגנת בהסכם הבניה ו/או בדין וזאת מן הטעמים הבאים:

א. המבקשת לא הפרה את הסכם הבנייה אלא פעלה לפי בקשת המשיבות להפסיק את העבודות, כמו-כן המבקשת נכונה להשלים את העבודות.
ב. ב. הערבויות נועדו להבטיח את השלמת הביצוע של העבודות ולא להבטיח התחשבנות ביחס לפרוייקט.
ג. ג. המשיבות לא נהגו בתום לב בעודן מפסיקות את ביצוע הפרוייקט ומחלטות את הערבויות וזאת ללא הודעה פורמאלית או התראה.
ד. ד. המשיבות מפרות הפרה יסודית של הסכם הבניה בעודן משתמשות בערבויות כאמצעי לחץ בידי המשיבות מבלי שנערך חשבון סופי. המבקשת טוענת כי ללא השלמת החשבון הסופי לא קמה למשיבות עילה לדרישה כספית מהמבקשת וזו תקום רק אם יתברר כי המשיבות שילמו למבקשת סכומים עודפים מהמגיע לה (ובמצב כזה תהיה המבקשת נכונה לשלם החובות ללא כל צורך במימוש הערבויות).

בנוסף, טוענת המבקשת כי הערבויות הנידונות אינן ערבויות אוטונומיות אלא ערבויות להבטחת ביצוע, ולחילופין יציר כלאיים, באשר נאמר בה שהיא ניתנת "בקשר עם ביצוע פרוייקט בניה בפתח-תקוה אזור התעשיה סגולה גוש 6134 חלקות 134 137".

בנוסף, טוענת המבקשת כי שאלת ההתחשבנות צריכה להתברר במסגרת החשבון הסופי אך ורק אם יודיעו המשיבות כי הן החליטו להפסיק את הפרוייקט לצמיתות. אך עם זאת, מציגה המבקשת חישובים על פיהם היא חבה למשיבות סכום של 62,248 ₪ (אותו היא תהיה מוכנה להשיב למשיבות עם השלמת החשבון הסופי).

המשיבות טוענות כי אין מדובר בערבויות ביצוע אלא מדובר בערבויות אוטונומיות, כפי שעולה מנוסח כתב הערבות, שכן על הבנק לשלמה "... לאחר קבלת דרישתכם הראשונה בכתב, מבלי להטיל עליכם לבסס דרישתכם". ובשל כך שהערבות הינה אוטונומית יש לנתק הערבות מהחיוב העקרי. בנוסף, טוענות המשיבות כי אין המדובר בערבות ההולכת בכל וכל אחר תניות החוזה לכן אין המדובר בערבות ביצוע.

בנוסף, המשיבות טוענות כי עפ"י הוראות סעיפים 20 ו-21 לחוזה, הן זכאיות בכל עת לפי שיקול דעתן הבלעדי, להודיע למבקשת על הפסקת העבודה וכל שהמבקשת תהיה זכאית במקרה כזה הוא לתשלום עבור העבודה שביצעה בלבד לפי קביעת המנהל ולא לשום פיצוי או תשלום נוסף.

המשיבות טוענות כי עד למועד הפסקת העבודה, ביצעה המבקשת עבודה בסך 672,000 ₪ וזאת עפ"י אישור המנהל.

המשיבות טוענות כי העבודה לא חודשה בעיקר בשל העובדה שהמבקשת הפרה התחייבותה כלפי המשיבות וכל זאת תוך גרימת נזקים כבדים והוצאות למשיבות.

לטענת המשיבות, בחודש אוקטובר 2001 נודע להן כי קבוצת החברות אליה משתייכת המבקשת נקלעה לקשיים כספיים, ועומדת בפני
כינוס נכסים ופירוק ואף הגישה בקשה להקפאת הליכים. לכן, הגיעו המשיבות להחלטה לא לחדש את העבודות בשלב זה, ולדרוש את הכסף ששילמו למבקשת בחזרה. בעקבות פנייה של המשיבות למבקשת השיבה להן המבקשת במכתב מיום 18.10.01 שם היא ערכה חשבון על פיו היא חייבת למשיבות החזר בסך של 1,104,345 ₪ כאשר סכום הערבויות הבנקאיות הוא 1,089,955 ₪, משמע, סכום הערבויות אינו מכסה את כל החוב גם לפי גרסת המבקשת.

לטענת המשיבות היא פנתה בכמה הזדמנויות (לאחר קבלת המכתב ביום 18.10.01 ובפגישה עם מנהל המבקשת ביום 6.12.01) למבקשת בדרישת החזר הכספים ואמרה כי באם אלו לא יוחזרו המשיבות יפרעו את הערבות.

המשיבות טוענות כי ביום 17.12.01 מנהל המשיבה שלח מכתב למשיבות בו הוא טוען כי על המבקשת להשיב למשיבה סכום של 405,000 ₪ בלבד. ביום 1.1.02 שלחו המשיבות למבקשת מכתב בו הן דוחות את החשבון ובמקביל פנו המשיבות לבנק בדרישה לגביית הערבויות.

המשיבות טוענות כי המבקשת אינה זכאית עובדתית לעכב את תשלום הערבויות, שכן גם על פי גרסת המבקשת סכום החוב שהיא חייבת למשיבות עולה על סכום הערבויות.

3. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, בראיות ובסיכומי הצדדים, החלטתי לדחות את התובענה כשהמשיבות זכאיות לממש את הערבויות הבנקאיות הן מכוח היותן לטעמי ערבויות אוטונומיות והן (ולמעלה מן הצורך) אם מדובר בערבויות ביצוע וזאת כדלקמן:

א. א. זכאות המשיבות למימוש הערבויות הבנקאיות כערבויות בנקאיות אוטונומיות
המחלוקת המשפטית העיקרית במקרה דנן הינה האם הערבויות שהמשיבות קיבלו מהמבקשת הינן ערבויות אוטונומיות, כפי שטוענות המשיבות או האם הינן ערבויות ביצוע כפי שטוענת המבקשת.

לשון הערבויות הינו כדלקמן (נ/1):
"על פי בקשת ה"ה אפרילה ייזום צפון בע"מ (להלן: "המבקש/ים") אנו ערבים בזה כלפי כב' לסילוק כל סכום עד לסך של ..... (להלן: "סכום הקרן הנ"ל") (במילים ....) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית הנובעים מהצמדת הסכום הנ"ל למדד הבניה כמפורט להלן (להלן: "הפרשי הצמדה"), שתדרשו מאת הנ"ל בקשר לביצוע הקמת פרוייקט בניה בפתח תקוה אזור תעשיה סגולה גוש 6134 חלקות 134, 137.

אנו מתחייבים לשלם לכב' כל סכום עד לסכום הקרן הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה, חמישה עשר יום לאחר קבלת דרישתכם הראשונה בכתב, בלי להטיל עליכם לבסס את דרישתכם וכנגד החזרת מכתב ערבות זה. נא לציין בדרישתכם מה סכום הקרן הנדרש על ידכם".

סעיף 39 להסכם קובע את ההסדרים לגבי הערבות:

"לשם הבטחת ביצוע העבודה, מועדיה וטיבה, ייתן הקבלן למזמין במעמד חתימת הסכם זה ערבות ביצוע בנקאית, בגובה הסכום האמור בנספח ז' להסכם זה. ערבות זו תוקטן אחת לחודש, לבקשת הקבלן, ותועמד על סכום "יתרת המקדמה המתואמת" והכל כמתואר וכמפורט בנספח ז' להסכם זה. הערבות תשוחרר לחלוטין במועד ביצוע תשלום החשבון הסופי וכנגד המצאת ערבות הבדק, הנדרשת על פי חוזה זה. נוסח, תנאי ותוקף ערבות הביצוע האמורה, יהיו כמפורט בנספח י"א להסכם זה" (כשאין מחלוקת שלא נעשה נספח יא כנראה עקב המצאת הערבות הבנקאית ואישור הנוסח שלה).
המבקשת טוענת כי המדובר בערבויות ביצוע ועל כן המשיבות יכולות לפרוע את הערבויות רק במצב בו המבקשת מפרה את התחייבותה על פי ההסכם, דבר שאינו התקיים במקרה דנן לטענתה. מכיוון שכך, טוענת המבקשת לאי הצדקה בחילוט הערבויות ע"י המשיבות.

המשיבות טוענות כי המדובר בערבויות אוטונומיות ועל כן הן יכולות לדרוש את פרעון הערבויות ללא נימוק לדרישה לחילוט.

ערבות אוטונומית הינה עצמאית ובלתי תלויה במערכת היחסים שבין הנושא לחייבו, המדובר בהתחייבות לשיפוי שהערב לא מתחייב לקיים את חיובו המקורי של החייב, אלא מתחייב באופן עצמאי ובלתי תלוי בחייב לשלם לנושה פיצוי כספי כתחליף לאי קיום החיוב.

האוטונומיה של הערבות הבנקאית הוכרה בפסיקה תוך דגש על ניתוק בין הערב (משיב 3 - הבנק) לבין הנערב (המשיבות - המוטב) לקשר החוזי שבין הנערב לבין החייב (המבקשת), תוך הדגשת החשיבות של מוסד הערבות הבנקאית האוטונומית שתעניק בטחון לנערב באופן שתודגש עצמאותה, בחריג בולט של תרמית חמורה, מרמה זיוף ונסיבות מיוחדות אחרות, שרק בהתקיים חריג זה ניתן למנוע את מימושה של הערבות הבנקאית
[ראה ע"א 529/78 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרומכנית ישראלית בע"מ, פ"ד ל"ד (2) 13, ע"א 255/89 פרדו דניאל ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד מו (5) 641, רע"א 5719/94 חברת נס בניה (1992) נ' היכל הנשיא בע"מ, תקדין עליון 94 (1) 408, רע"א 4256/93 שיכון עובדים נ' ארז תעשיות בניה בע"מ פ"ד מ"ח (1) 450, רע"א 73/00 ams technical systems inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד (2) 394 (להלן: "פ"ד ams"), רע"א 1821/98 ניקו בדים בעמ' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נג (1) 773, (להלן: "פ"ד ניקו בדים"), רע"א 4612/00 חנניה אלקסלסי הנדסה ובנין בע"מ נ' טש"ת חב' קבלנית לבנין (בהסדר נושים), פ"ד נה (2) 582)].

כבוד הנשיא שמגר הציג ב

פסק דין
בענין פדרו קריטריונים להבחנה בין ערבות רגילה לבין התחייבות אוטונומית:

ראשית, נקבע כי להכללת הדיבור "עם דרישה ראשונה", כפי שמופיע בכתבי הערבויות נשוא ענייננו, משקל ניכר בגיבוש המסקנה בדבר כוונת הצדדים ליצור התחייבות אוטונומית לשיפוי, שכן היא נוקטת בלשון החלטית.

שנית, העובדה שדרישת הפירעון מכוח כתב הערבות אינה טעונה - על פני הדברים - ראיה או נימוק כלשהם, מהווה אף היא אינדיקציה לכוונת הצדדים ליצור התחייבות אוטונומית לשיפוי. בכתבי הערבות דנן דרישת הפירעון אינה מותנית בביסוס החוב או בנימוקו.

שלישית, כותרת המסמך מהווה אף היא אינדיקציה לטיבו של המסמך, אולם אף בה אין לראות סוף פסוק. במקרה דנן כותרת המסמך אינה מהווה ראיה

לבחינת השאלה האם מדובר בערבות בנקאית אוטונומית בוחנים בין היתר את מידת התלות של הערבות בעסקת היסוד כפי שנקבעה על ידי הצדדים.

הערבויות האוטונומיות טומנות בחובן רמז להסכם ולעסקה בין הצדדים בכך שמצויין שהערבות ניתנת בקשר ל"ביצוע הקמת פרוייקט בניה בפתח תקוה אזור תעשיה סגולה גוש 6134 חלקות 134 ,137" אך עם זאת סבור אני שעובדה זו לא שוללת את האוטונומיה שלה, אלא רק מצביעה על הקשר בין הערבות לפרוייקט ולהסכם.

לבחינת השאלה האם מדובר בערבות בנקאית אוטונומית בוחנים בין היתר את מידת התלות של הערבות בעסקת היסוד כפי שנקבעה בין הצדדים, כשהדגש הנו על כוונת הצדדים והנחה בסיסית שכוונת הצדדים המשתמשים בערבות הבנקאית הינה לתת ערבות אוטונומית וכי הפיכתה לערבות רגילה חייבת להיעשות בצורה מפורשת ושלילת האוטונומיה של הערבות צריכה לעלות בבירור מכתב הערבות ולא די בניסוח כוללני (ראה ע"א 5717/91, מליבו ישראל נ' אזדז טרום (1973) בע"מ בפירוק ואח', פ"ד נ (2) 685) (להלן: "פ"ד מליבו").
אני סבור כי ערבויות אלה הינן ערבויות בנקאיות אוטונומיות. בראש וראשונה ניתן ללמוד מנוסחה של הערבות (הזכות לחלט רק עם מתן דרישה ללא ביסוס הדרישה). במקרה דנן יש גם הגיון לכך שהמדובר בערבות אוטונומית המשמשת כבטוחה גבוהה שניתן לחלטה ללא נימוק.

המדובר במבקשת כקבלן שהתחייב לבצע עבודות בנייה תוך כדי כך שכספי המשיבות בסך של 2.4 מיליון ₪ מופקדות מראש בידיו והוא נהנה מכספים אלו וסביר שבמצב דברים זה הכוונה הייתה ליתן למשיבות בטוחה מדרגה גבוהה ביותר כמו ערבות בנקאית אוטונומית כדי להגן על כספם במקרה שהפרוייקט יופסק, כשזו הייתה אפשרות סבירה שהצדדים עצמם צפו אותה בהסכם.

המבקשת לא הצביעה על התקיימותם של מרמה, חוסר תום לב או נסיבות מיוחדות שהוכרו כחריגים למימושה של ערבות בנקאית (ראה פס"ד ניקו בדים, פס"ד ams, פס"ד מליבו, ע"א 3568/98 אליאס ואח' נ' אמרז בע"מ, פ"ד נד (2) 85, רע"א 5387/98 חב' המזרח הצפוני בע"מ נ' רונה ואח', דינים עליון נה 28).

לא רק זאת, כפי שנראה בהמשך גם אם היה מדובר בערבות ביצוע בלבד קמה למשיבות זכות לממשן כשהמבקשת מחזיקה למעשה במשך זמן רב בכספי המשיבות, נהנות מפירותיו ומשתמשת בו בחלקו לצרכיה הכספיים גם ללא קשר לפרוייקט.

יש לציין גם שהמבקשת נמנעה מלצרף לתובענה את הערבויות הבנקאיות עצמן, דבר מחוייב המציאות וייתכן והסיבה לכך הינה הנוסח שלהן התומך בכך שמדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות.

ב. ב. זכאות המשיבות למימוש הערבויות הבנקאיות גם אם היה מדובר בערבויות ביצוע

למעלה מן הצורך, לאור קביעתי שמדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות, גם אם היה מדובר בערבויות ביצוע אני סבור שהמשיבות זכאיות לממשן במקרה זה.

לפי סעיפים 20 ו-21 להסכם הקובעים את המנגנון ההסכמי להפסקת העבודה, רשאי המזמין להפסיק את עבודת הקבלן באתר בהודעה חד צדדית בכל עת עפ"י שיקול דעתו הבלעדי ובמקרה כזה על המזמין לשלם לקבלן את אומדן ערכה של העבודה שבוצעה ע"י הקבלן עד להפסקת העבודה כפי שזו תיקבע ע"י המנהל ופרט לכך לא יהיה זכאי הקבלן לשום פיצוי ו/או תשלום נוסף.60221

אין מחלוקת שהמהנדס מר הרשקוביץ מונה כמנהל לצורך הנ"ל, שביום 17/9/00 הודיעו המשיבות למר הרשקוביץ על הפסקת עבודת המבקשת באתר עפ"י סיכום ישיבה מתאריך 13/09/2000, כשגרעין הפרוייקט הופסק עפ"י בקשת הפיקוח ביום 15/08/2000 וביום 3/9/00 אישר המנהל למבקשת תשלום בסך 672,000 ₪ +מע"מ (נספחים ד ו- ה לנ/2).

זאת ועוד, המבקשת באמצעות מנהלה מר משיח פנתה למשיבות ביום 18.10.01 בדרישה לגבי התשלום המגיע לה ובה טענה בעצמה שסה"כ המבקשת חייבת למשיבים 1,104,345 ₪ בעוד הערבויות הבנקאיות מסתכמות בסכום נמוך יותר של 1,089,953 ₪. והנה, ב- 17/12/01 פונה מר משיח למשיבות והחשבון שעשה השתנה וכעת הוא דורש יותר כספים כולל 440,000 ₪ בגין אובדן רווח צפוי בסוף הפרוייקט, שעפ"י חשבון זה (נספח ט לנ/2) יתרה להחזרת המקדמה עומדת לפי גירסת המבקשת על 405,000 ₪. והנה, בתובענה זו שהוגשה ב-6/1/02 פחת הסכום שהמבקשת טוענת שהמשיבות זכאיות לו ל-62,248.

דהיינו, המבקשת, ללא כל הסבר וחשבון מפורט ומנומק מפחיתה כל פעם את הסכום שהמשיבות זכאיות לו לכאורה כשגם לפי החשבון הראשוני שהגישה המבקשת למשיבות עלה סכום ההחזר המגיע למשיבות על סכום הערבויות הבנקאיות.

אני דוחה את טענתו של מר משיח שהוא דורש פיצויים על סמך זה שנוסף לחוזה יש את החוזה הממשלתי (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 27-28 ועמ' 3 לפרוטוקול שורות 12-19), שכן בסעיף 14 להסכם נאמר מפורשות שההסכם הממשלתי משלים את תנאי ההסכם הנוכחי ובא להוסיף על התחייבות הקבלן לפי חוזה זה ובכל מקרה לא לגרוע מהן וכן שבמקרה של סתירה תגבר ההוראה בחוזה זה.
לא ניתן להתעלם מכך שהמבקשת החזיקה בסכום עתק של 2.4 מליון ₪ שנמסר לה מראש ע"י המשיבות תוך שימוש בחלק מהכספים לצרכים פיננסיים שלה שאינם קשורים לפרויקט ותוך הנאה מהריבית ופירות סכום זה כשהעבודות באתר הופסקו תוך פעולה לכאורה של המשיבות בעניין זה בהתאם לחוזה וראוי והוגן שהמבקשת תחזיר למשיבות את כספי המשיבות שהיא מחזיקה בהם זמן רב.

גם אם מדובר בערבויות ביצוע לשם הבטחת ביצוע העבודה, מועדיה וטיבה כמפורט בסעיף 39 להסכם, "ביצוע" כולל גם "אי ביצוע" ומרגע שהופסק הביצוע, בהתאם להסכם ולאפשרות שהצדדים צפו בהסכם ואין עוד מקום לערבויות להבטיח ביצוע שהופסק, על המבקשת להשיב את הכספים למשיבות בגין אי הביצוע ובמידה ולא, זכאיות המשיבות לממש את הערבויות הבנקאיות. הערבויות נועדו להבטיח את הביצוע של העבודה, מועדיה וטיבה. הביצוע, המועדים והטיב כוללים לטעמי גם את הבטחת השבת הכספים שניתנו למבקשת מראש לשם ביצוע הפרוייקט לאחר שלא בוצעו העבודות ולאור אי הביצוע והפסקת העבודות בהתאם להסכם ולאפשרות שהצדדים צפו באפשרות סבירה בהסכם יש מקום להשבת הכספים המובטחים בערבויות הבנקאיות.
למען הבהרה והדגשה, אינני מכריע במסגרת תובענה זו בהתחשבנות ובחשבון הסופי שבין הצדדים וכל צד איננו מנוע מלהעלות טענות לגבי זכאותו לכספים ו/או פיצוי מהצד השני במסגרת הליכים אחרים, אך זאת לא מתוך "עמדת כוח" של המבקשת המחזיקה הן בכספי המשיבות והן בערבות הבנקאית, אלא מתוך עמדה ריאלית ומאוזנת של המבקשת כמי שקיבלה כספים וערבות בנקאית ו"מחזירה עודף" שהנו נכון לשלב זה בלבד, בהתחשב בראיות שהביאו הצדדים במסגרת תובענה זו ובהתחשב בלשון ההסכם.

יחד עם זאת, לצורך תובענה זו בלבד, והשאלה האם זכאיות המשיבות לממש את הערבויות הבנקאיות וזכאות המבקשת למנוע זאת, לא הוכיחה המבקשת את זכותה לכך והמשיבות הוכיחו את זכותן למימוש הערבויות.
מול המבקשת, שלא הביאה כל ראיות, מסמכים וחשבונות, מסתמכות המשיבות על החוזה ועל החשבון שהגיש המפקח (שלכאורה הוא זה שנקבע כמי שהחלטתו מחייבת עפ"י ההסכם).

המבקשת טוענת לגבי זכאותה לחשבון סופי ולסכומים נוספים מעבר לאישור המנהל, שהנן לכאורה בניגוד להסכם הכתוב ולציפיות הצדדים עפ"י ההסכם. ברם, לצורך תובענה זו ובלא להכריע בכך ולחסום מי מהצדדים בטענות אלו, אין הדבר מספיק למנוע את מימוש הערבויות הבנקאיות.
במקרה דנן המבקשת בהתנהגותה לא "תרמה" לבקשה זו לאחר שלא צירפה לתובענה ולבש"א את כתבי הערבויות הבנקאיות, לא צירפה את המכתבים של המבקשת למשיב לגבי דרישות התשלום וכן לא צירפה את החשבון של המנהל שהוגש לה.
זאת ביחד עם העובדה שהמבקשת המתינה והשתהתה במשך זמן רב מהפסקת הפרוייקט ב- 8/00 וקבלת חשבון המנהל ב- 3/9/00 ורק ביום 18/10/2001, לאחר יותר משנה, הגישה חשבון ראשוני שממנו עולה בעצמו שסכום הערבויות הבנקאיות קטן מסכום ההחזר המגיע למשיבות גם לפי גרסת המבקשת שאח"כ החלה להשתנות חדשות לבקרים, מהווים נימוק נוסף לדחיית תובענה זו.

4. התוצאה הינה שאני דוחה את התובענה ומבטל את צו המניעה הזמני שניתן במסגרת בש"א 100679/02.
אני מחייב את המבקשת לשלם לכל אחת מהמשיבות מס' 1,2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, כשהסכום הנ"ל ישולם למשיבות 1,2 באמצעות באי כוח המשיבות 1,2 מתוך הסכום שהפקידה המבקשת בקופת ביהמ"ש במסגרת הבש"א 100679/02 (סך של 30,000 ₪) וגזברות ביהמ"ש תפעל בהתאם לכך.

ניתן היום כ"ה בשבט, תשס"ב (7 בפברואר 2002) במעמד נציג המבקשת-מר אוחיון (מתמחה), ב"כ המשיבה 1-עו"ד קשלס וב"כ המשיבה 2-עו"ד מתניה.

ד"ר ורדי קובי
, שופט








הפ בית משפט שלום 175018/02 אפריליה ייזום צפון בע"מ נ' אפרודיטה (ע.א) אחזקות 2001 (1994) בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/02/2002)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן