אלפרון ניסים ,אלפרון שרית - דניתם אחזקות (1981) בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
אלפרון ניסים אלפרון שרית דניתם אחזקות (1981) בע"מ
 
אלפרון ניסים ,אלפרון שרית - דניתם אחזקות (1981) בע"מ
תיקים נוספים על אלפרון ניסים | תיקים נוספים על אלפרון שרית | תיקים נוספים על דניתם אחזקות (1981) בע"מ

37894
25057/01 א     21/02/2002




א 25057/01 אלפרון ניסים ,אלפרון שרית נ' דניתם אחזקות (1981) בע"מ




1
בתי המשפט
א 025057/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
21/02/02
תאריך:
כב' השופט דן מור

בפני
:

1. אלפרון ניסים

2. אלפרון שרית

בעניין:
המבקשים
ש' לביא

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . דניתם אחזקות (1981) בע"מ

2 . גני דולינגר, חברה לבנין והשקעות (1969) בע"מ

המשיבות
ליאן קהת

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. בפני
בקשת המבקשים למתן רשות להתגונן כנגד תביעת המשיבות כנגדן, תביעה לסילוק ידם מהמקרקעין הם חלקות 35 ו - 36 בגוש 7105 וחלקה 99 בגוש 6128, ברח' שפע טל 6, אזור התעשיה, גבעתיים (להלן - המקרקעין). על חלק ממקרקעין אלו, מצויים משרדים ומחסן, המשמשים לעסק שטיפת מכוניות הנמצא בסמוך וכן משטח בטון, הכל בתחום המסומן בצבע צהוב על התשריט נספח ג' לכתב התביעה. עילת התביעה בתובענה זו הינה מכח זכות המשיבות לחזקה במקום, לסילוק יד המבקשים, אשר על פי האמור בכתב התביעה - מחזיקים במקום שלא כדין והחסרים כל זכות במקרקעין (ראה סע' 16-17 לחוק המרקעין, תשכ"ט-1969, וכן סע' 29 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)). המבקשים אינם מכחישים את חזקתם במקרקעין אלו, אך לטענתם מן הדין ליתן להם את הרשות להתגונן המבוקשת, לאור כל טענותיהם, כמפורט בתצהיר המבקש מס' 1 וטיעוני בא כוחו.

2. טענות המבקשים הינן, למעשה, שלוש: -

א. העדר כל זכות תביעה למשיבות.

ב. זכות המבקשים לחזקה במקום מכח הסכם שכירות ולחילופין - רישיון לחזקה בנכס.
ג. לחילופין, באם מדובר ברישיון לחזקה, הרי ביטולו כפוף לתשלום פיצויים למבקשים.

ולהלן התייחסותי לטענות המבקשים, על פי סדרן:

העדר זכות תביעה למשיבות
3. על פי נסחי המקרקעין שצורפו לכתב התביעה, הרי למשיבה 1 זכות השכירות (חכירה) לגבי מחצית מכל אחת משלושת החלקות הנ"ל. המחצית השניה לזכויות הינן לחב' ח.מ.ב. בע"מ. כמו כן נרשמה הערת אזהרה לזכות המשיבה 2, בשלושת החלקות, בגין זכותה להרשם כבעלת זכות השכירות במחצית החלקים, זכות שנרכשה על ידה מחב' ח.מ.ב. בע"מ. עובדות אלו כלל אינן מוכחשות ע"י המבקש מס' 1. טענת המבקש הינה כי מתנהל הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בת"א לגבי השליטה במשיבה מס' 1, וזאת בהמרצת פתיחה 281/00, והליך זה עדיין תלוי ועומד ולא הגיע לסיומו. על פי כתב התביעה שהוגש בהמרצת הפתיחה 281/00, עותר אדם בשם יוסי פנן לסעד הצהרתי לפיו הקצאת המניות בחברה, כפי שבוצעה - בטלה, כך שמחצית ממניות היסוד בחברה זו שייכות לו יחד עם שאר יורשי אביו המנוח. אולם מה לי מאבק זה לשליטה באסיפה הכללית של החברה המשיבה 1, לתביעת סילוק היד שמגישה המשיבה 1 יחד עם המשיבה 3 כנגד צד שלישי. ב"כ המבקש נכשל באי אבחנתו בין הישות המשפטית של החברה ובין טענותיו של אחד מבעלי המניות בחברה המחזיקה בזכות השכירות במחצית המקרקעין, כנגד חבריו, בעלי המניות. אם היה המבקש מצרף לתצהירו מסמך כל שהוא, בחתימת יוסי פנן, או שהאחרון היה מוסר תצהיר בענין, לפיו עמדתו של יוסי פנן, כמי שיתכן ותהינה לו זכויות למנות מנהלים במשיבה 1, שונה מעמדת מנהלי שתי המשיבות לענין תביעת הפינוי, היה אולי מקום להתייחס לטענה זו, אף כי עדיין ספק אם בית המשפט היה מקבל טיעון שכזה.

ב"כ המשיבות הציגה בפני
בית המשפט את רישומי רשם החברות לגבי המשיבה מס' 1, ושמו של פנן יוסף אין מופיע כבעל מניות או כמנהל. אם מבקש אותו יוסי פנן למנוע פעילות כל שהיא של החברה, הרי כפי שהגיש את התביעה לסעד הצהרתי, יכול היה לבקש צו מניעה כנגד המשיבה 1, למנוע את תביעתה לסילוק יד המבקשים. עובדה ניצחת היא כי כל בקשה שכזו - לא הוגשה.

המבקש אף טוען כנגד זכותה של המשיבה מס' 2, כמי שלזכותה רשומה הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין, ולא כל זכות אחרת, להצטרף למשיבה 1 כתובעת בתיק זה. אולם בענין זה צורף לתובענה העתק חוזה מיום 6.1.98 (ראה החלטתי מיום 11.11.01) כנספח נוסף, ולפי האמור בחוזה זה, קונה המשיבה 2 מאת שתי חברות אחרות את זכות החכירה במחצית מהמקרקעין הנידונים. חב' ח.מ. ב. בע"מ (בפירוק מרצון), בעלת זכויות חכירה אלו, הינה חייבת לבנק הפועלים סכומי כסף כבדים, שהובטחו במשכנתא. בנק הפועלים המחה זכות זו, המובטחת במשכנתא, לחב' י.ק. קמלוט, נושה מובטחת של שתי החברות המוכרות, והתמורה הכספית הניתנת בגין רכישת זכות החכירה תעובר בחב' י.ק. קמלוט, ובתמורה לכך, תשחרר חברה זו את החברות המוכרות מחובותיהם לקמלוט וזכויות החכירה יועברו למשיבה 2. עיסקה זו, על אף מורכבותה, מותירה את המשיבה 2 כבעלת הזכויות במקרקעין. לא מצאתי בתצהיר המבקש ובסיכומי בא כוחו כל טיעון שיש בו כדי להטיל ספק בנכונות וכשרות העסקה, כמתואר בחוזה זה ,המהווה, כזכור, נספח לכתב התביעה.

על כן, אין בטענת המבקש כנגד זכות התביעה למשיבות לסילוק יד המבקשים - כל ממש. למשיבות, כבעלות הזכויות במקרקעין, כמפורט לעיל, זכות עודפות על זכות חזקת המבקשים, שעל פי הטענה שאינה כדין ומכאן זכותן לדרוש את סילוק ידם, כאמור בסע' 16 לחוק המקרקעין.

"זכויות" המבקשים במקרקעין
4. המבקש טוען לאי בהירות לענין תחום המקרקעין, מהם נדרשים המבקשים לסלק ידם. טענה זו אינה במקומה, באשר על פי התשריטים, נספח ב' ו - ג' לכתב התביעה, והמבקשים לא הציגו כל תשריט אחר הסותר את האמור בנספחים אלו, שטחי חלקות 35, 36 ו - 99 וגבולותיהם - מצויינים באופן חד וברור, והשטח המוחזק ע"י המבקשים, המסומן בצהוב בתשריט נספח ג', מצוי בחלקו בחלקה 99 ובחלקו בחלקה 36. שטח זה אף נראה היטב בצילומים שהוגשו (נ/7), בהם זיהה המבקש את השטח שבחזקתו (עמ' 7 לפרוטוקול). בצילומים נראה השטח הפנוי, כיום משטח בטון, והמצויין בנספח ג' באות ב', שם חונות מכוניות, ומאחוריו מבנה צבוע לבן, הוא המשרדים הנזכרים בכתב התביעה, המסומן בנספח ג' באותיות א' ו - ג'.

טענתו העיקרית של המבקש הינה כי הוא מחזיק במקום כדין, לאחר שהוא שכר את המקום, מאת העד דני שמעוני. אין בטענה זו כל ממש ועניננו ב"הגנת בדים".

המבקש טוען (סע' 21 לתצהירו) כי "שכרתי את המקרקעין לתקופה של 4 שנים" וזאת בינואר 99', מאת נציגו של מר פנן, דני שמעוני. אולם דני שמעוני בתצהירו מספר כי בשנת 1999 השכיר למבקש - "מבנה בשטח של 50 מ"ר... לצורכי משרד...". כלומר, ההשכרה הינה לכאורה לשטח המשרדים בלבד, ללא השטח הבנוי, משטח הבטון. אולם העד שמעוני מוסיף ומספר כי נערך הסכם בכתב, המצוי בידיו, אולם משום מה הוא לא התבקש להביאו עימו לבית המשפט. המבקש עצמו מאשר כי קיים הסכם בכתב אולם ההסכם - במשטרה, והוא טוען כי כלל לא סיפר לבא כוחו על קיומו של הסכם בכתב (עמ' 2-3 לפרוטוקול). בית המשפט אינו יכול לקבל כי קיומו של המסמך המהותי והבסיסי לזכויותיו של המבקש במקום, מוסתר מב"כ המבקש, ולא נעשה כל מאמץ, אף לא הקל ביותר, להציגו לבית המשפט. המבקש אף אינו יכול להציג קבלות על דמי שכירות שהוא, כדבריו, משלם לדני שמעוני, וזה מצהיר כי על פי הוראות ההסכם, פטור המבקש מדמי שכירות לשנה תמימה.

לא רק שברור לבית המשפט כי עניננו ב"הגנת בדים", הרי המבקש אף נכשל בהוכחת זכותו של אותו דני שמעוני להשכיר לו את המקרקעין או חלקם. שמעוני טוען כי חתם על הסכם עם חב' סיגל, באמצעות מר אבי חיא, לניהול המקרקעין. גם הסכם זה, כמובן שלא הוצג. על פי הסכם עלום זה, הקנה מר אבי חיא לשמעוני את הזכות להשכיר את המקרקעין. אולם הוצג בפני
פסק הדין בת.א. 52939/91, בית המשפט השלום בת"א, עוד מיום 21.9.96, לפיו מצווה בית המשפט, בין השאר, על סילוק ידו של דני שמעוני מהמקרקעין הנידונים (נ/12) ואף הוצגו מסמכי ההוצל"פ מיום 6.9.98, על הליך פינויו של שמעוני מהמקום. לא ברור לבית המשפט איך יכול דני שמעוני, המסולק מהמקרקעין, לחזור ולהשכירם לאחרים.

מר אבי חיא, בתצהירו (נספח 4 לתצהיר המבקש), טוען כי מר יוסף פנן, הזכור ממאבקי השליטה במשיבה 1, מינה את החברה שבשליטתו, חב' סיגל בע"מ, לנהל את המקרקעין, ובמסגרת זו אף הוענקו לו סמכויות לבצע השכרת משנה, ומכוח סמכות זו הושכר המבנה של 50 מ"ר למבקש, לצורך המשרד. מר חיא צירף לתצהירו צילום של "אישור", מיום 1.1.99, מאת יוסי פנן, בשם חב' פילוקסניה השקעות בע"מ, המאשר כי חב' סיגל בע"מ מתמנה על "הניהול התקין של נושא הדיירים בשטח... ומציאת שוכרים למקומות הפנויים". מר חיא לא הגיע למסירת עדותו, ולאחר שלא הוצג בפני
אישור רפואי לסיבת העדרותו, ממילא התצהיר והאישור המצורף אינו ראיה בפני
. אולם ב"כ המשיבות הציגה בפני
העתקי חשבוניות לפיהן שמשלמת חב' סיגל בע"מ למשיבה 2 דמי שימוש ראויים, מאפריל 2000, וקודם לכן שולמו דמי שכירות לחברות שמכרו את הזכויות במקרקעין למשיבה 2. כלומר - חב' סיגל בע"מ מכירה את המשיבה 2 כבעלת זכויות הקניין במקום! במצב זה, איך יתכן כי תקבל סמכויות ניהול מחברה אחרת?

כך או כך, טענת אבי חיא, בשם חב' סיגל בע"מ, על קבלת זכויות ניהול מאת חב' פילוקסניה הנ"ל, אף היא חסרת כל בסיס, באשר הוצג בפני
פסק הדין בת.ה.פ. 176354/99, בבית המשפט השלום בת"א (נ/1) לפיו ניתן ביום 3.6.99 צו מניעה כנגד פנן יוסף וחב' פילוקסניה הנ"ל, להכנס למקרקעין הנידונים, או להשכירם או להציג עצמם כבעלי זכויות במקרקעין אלו. במצב זה, גם אם "זכתה" חב' סיגל בע"מ, בזכויות "ניהול", וזאת בינואר 99', הרי זכויות אלו בוטלו, ויחד עימם כל הזכויות שהוענקו לאחרים מכח "ניהול" זה.

בנוסף, צודקת ב"כ המשיבות בטענתה כי מלכתחילה לא היתה לחב' פילוקסניה הנ"ל כל זכות להעניק זכויות שכירות לאחרים, בהעדר כל זכות לחברה זו במקרקעין, ואכן - לא הוצגו בפני
המסמכים והראיות, או אף ראשית ראיה, כי לחברה זו היו אי פעם זכויות במקרקעין אלו. אף צודקת ב"כ המשיבות בטענתה כי גם השלוח, חב' סיגל בע"מ, אינה יכולה לעשות שלוח נוסף, דני שמעוני, לצורך עריכת חוזי שכירות כל שהן, כטענת המבקש, וזאת כאמור בסע' 16 לחוק השליחות, בהעדר "הרשאה מפורשת או מכללא". והנה באישור שהוצג מיוסי פנן, המסמיך את חב' סיגל לנהל את המקום, לא צויין כי השלוח מוסמך אף למנות שלוח נוסף, לצורכי השליחות. מכאן שאף אם נאמין לכל גירסאות מוזרות אלו, ממילא חסר דני שמעוני כל זכות לפעול כשלוח חב' פילוקסניה, שאף הוא, כך מתברר, חסרת כל זכות במקום, ומכל מקום - לא הוצגה בפני
כל ראיה היא לגבי זכויות שכאלה.

טענת המבקש לשכירות המקום - נדחית מכל וכל, וזאת אף לגבי החלק המשמש במשרד, בשטח של 50 מ"ר. לגבי השטח הנוסף - הוא מעולם לא הושכר למבקש, אף לגירסתו.

5. ב"כ המבקש אף טוען לרישיון במקרקעין, שניתן למבקש מאת מר יוסי פנן, באמצעות דני שמעוני. טענה זו לא תתקבל, באשר המבקש טען בתצהירו לשכירות ולא לרישיון. ממילא, כל האמור לענין השכירות טוב אף לנושא הרישיון. המבקש אינו זכאי להשמע בטענתו לקבלת רשות חזקה במקום, כאשר מעניק הרשות חסר כל זכות להעניקה.

המבקש אף מוסיף וטוען כי השביח את המקרקעין, וזאת ביציקת משטח הבטון, בעלויות של -.50,000 ₪, והוא דורש את השבת סכום זה לידיו. טענה זו נוגעת לעניננו רק כדרישה ותנאי מוקדם לביטול הרישיון שניתן למבקש, כביכול, מאת מאן-דהוא. אולם כאמור, טענת הרישיון או השכירות - נדחית, בהעדר שמץ של ראיה או בסיס בדין לטיעון שכזה. מכל מקום, גם אם היה המבקש מצליח בטענתו לענין הרישיון, הרי טענה בעלמה על השקעה של -.50,000 ₪, לא תשמע, בהעדר כל אישור או קבלה להוצאה שכזו. הטוען בבקשת רשות להתגונן כי הוא זכאי להשבת סכומי כסף מהתובעים, חייב לפרט ולבסס את דרישתו הכספית, ממש ככתב התביעה. פרט לטעון כוללני בתצהיר - אין בפני
דבר. על כן - גם בענין זה אין לקבל את טענות המבקש.

סוף דבר
6. לאור כל האמור לעיל, בקשת המבקשים נדחית. אין למבקשים כל בסיס שהוא לזכות חזקה כדין במקרקעין הנידונים. המבקשת 2 ממילא לא הגישה כל תצהיר לבסס את טענותיה לחזקתה במקרקעין, ובנסיבות הענין, זהו המקרה בו אין היא רשאית להתחמק מחקירה נגדית, לבירור זכויותיה (ראה ע.א. 168/84, פד"י מ(2) 333, 335). לאור החלטתי זו, אף העיכוב שניתן בהחלטתי מיום 17.1.02 לענין הריסת הגדר - מתבטל.

ב"כ המשיבות תגיש פסיקתא מתאימה לחתימתי.

כמו כן הנני מחייב את המבקשים, יחד ולחוד, לשלם למשיבות הוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד בגינה, בסך של -.8,000 ₪ + מע"מ, כשסכום זה צמוד ונושא ריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתן היום: ______________- בנוכחות:

ב"כ המבקשים: __________________

ב"כ המשיבה: ______________________
דן מור
, שופט








א בית משפט שלום 25057/01 אלפרון ניסים ,אלפרון שרית נ' דניתם אחזקות (1981) בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/02/2002)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן