בן שמעון וקנין - מדינת ישראל, קייקי כפר בלום, ראפטינג נהר הירדן ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
בן שמעון וקנין
 
בן שמעון וקנין - מדינת ישראל, קייקי כפר בלום, ראפטינג נהר הירדן ואח'
תיקים נוספים על בן שמעון וקנין | תיקים נוספים על מדינת ישראל | תיקים נוספים על קייקי כפר בלום | תיקים נוספים על ראפטינג נהר הירדן |

432973
104/09 עפא     17/02/2009




עפא 104/09 בן שמעון וקנין נ' מדינת ישראל, קייקי כפר בלום, ראפטינג נהר הירדן ואח'




בעניין:

8



בתי המשפט

בית משפט מחוזי נצרת
עפ"א 000104/09

על תיק פ' 2692/07
בפני
:
כב' השופטת אסתר הלמן
, אב"ד
כב' השופט אשר קולה

כב' השופט יונתן אברהם
תאריך:
17/02/2009




בעניין
:
בן שמעון וקנין







המערער

נ
ג
ד


1. מדינת ישראל


2. קייקי כפר בלום

3. ראפטינג נהר הירדן
4. קייקי הגורשים
5. רננה רז
6. יהודה גבריאל
7. חגי אבטליון
8. דנה סנדרוביץ'
9. אלעד לניר
10. לילך נאמן
11. אלי עמירה
12. יוסי זיו
13. טל טוויטו
14. יאיר מרדכי
15. ברק חופי
16. ברק ברוך עזרא
17. אברהם תמאם
18. יעקב דישי
19. מרים עופר
20. אורן הלמן
21. אחסן דקסה
22. איאד מקלדה
23. רועי בן דוד
24. איל אברהם
25. יפית אדיב
26. שלום עמר
27. איתן כץ
28. יעקב יצחק מאיר
29. מוריה פרנצס חובב
30. דוד סומפולינסקי





המשיבים


נוכחים
:
בשם המערער עו"ד פאהום עבודי
, מטעם הסניגוריה הציבורית.
בשם המשיבה מס' 1 עו"ד איריס שירן
.
המערער בעצמו, הובא על ידי הליווי.


- ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת, (כב' השופטת כ. רוטפלד-האפט), בת.פ. 2692/07, מיום 25/11/08 -


פסק דין

1.

המערער הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות:
פריצה לרכב
- עבירה לפי סעיף 413 ו סיפא +29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
גניבה מרכב
- עבירה לפי סעיף 413 ד(א) + 29 לחוק העונשין.
קשירת קשר לביצוע פשע
- עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
גניבת כרטיסי חיוב
- עבירה לפי סעיף 16(א) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו - 1986 +סע' 29 לחוק העונשין.
הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות
- עבירה לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב +סע' 29
לחוק העונשין.
קבלת דבר במרמה
- עבירה לפי סע' 415 סיפא +29 לחוק העונשין.
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות
- עבירה לפי סע' 415 סיפא +29 לחוק העונשין.
ניסיון להונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות
- עבירה לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב +סע' 29
לחוק העונשין +סע' 25 לחוק העונשין.
ניסיון לקבלת דבר במרמה
- עבירה לפי סע' 415 סיפא +סעיפים 25 ו- 29 לחוק העונשין.
ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות
- עבירה לפי סע' 415 סיפא + סעיפים 25 ו- 29 לחוק העונשין.
וכן בעבירות נשוא ת.פ 2744/07 שלום נצרת: הדחה בחקירה, הפרת הוראה חוקית ושיבוש מהלכי משפט - עבירות לפי סעיפים 245(א), 287(א) ו- 244 לחוק העונשין.

2.

תחילה כפר המערער בעובדות כתב האישום, אולם, סופו של יום, חזר בו מכפירתו, כתב האישום תוקן, והמערער הודה בו ואף ביקש לצרף כתב אישום נוסף בת.פ. (שלום נצרת) 2744/07 (להלן: "התיק הנוסף").

3.

עובדות כתב האישום בתיק דנן הינם כדלקמן, המערער ביחד עם אחר נהג להגיע לאתרי קייקים בצפון, בעיקר בסופי שבוע ובמועדים אחרים בהם ישנם מבקרים רבים במקום, לפרוץ לכלי הרכב החונים באתר שעה שנוסעיהם מצויים בעיצומו של שיוט ולגנוב מהם כרטיסי אשראי. בהמשך, נהגו המערער והאחר, להתקשר ממכשיר טלפון נייד שנגנב מהרכב אשר אליו פרצו, למכשיר טלפון נייד שהיה ברשותם וכך "השיגו" את מס' הטלפון הנייד של בעל כרטיס האשראי. בהמשך, נסעו ל"כספומט" סמוך, התקשרו לטלפון הנייד של בעל הכרטיס, הציגו עצמם כנציגי חברת האשראי ובאמתלות שונות קיבלו את מס' הקוד הסודי, באמצעותו, משכו כספים רבים. העבירות בוצעו החל ממאי 2007 עד אוגוסט 2007 בתדירות גבוהה.

4.

בתיק המצורף, עיקרי העובדות הינן, כי לאחר שנעצר המערער במסגרת התיק העיקרי, שוחרר המערער בתנאים מגבילים, תוך שנאסר עליו לקיים קשר עם המעורבים האחרים בפרשה זו. חרף זאת, הזמין אליו המערער את הנאשם 2 בתיק העיקרי בבית המשפט קמא, מסר לו פרטים מתוך החקירה וניסה להניאו, כי ייקח אחריות על כל ביצוע מעשי העבירה, ובתמורה יממן לו המערער, עורך דין ואף ישלם לו, עבור שהותו במאסר.

המערער זימן אליו את הנאשם 2 הנ"ל פעם נוספת וביקש ממנו, להעלם מהשטח, על מנת שלא ייחקר ולא ייעצר.

בנוסף לכל האמור, לא התייצב המערער לחקירות במשטרה, ואף נמלט מפני השוטרים שבאו לעוצרו ונעצר שוב רק לאחר שבוע של חיפושים אחריו.

5.

בית המשפט קמא השית על המערער את העונשים הבאים:
א.

מאסר בפועל בן 48 חודשים, בניכוי
ימי מעצר.
ב.

24 חודשי מאסר על תנאי.
ג.

קנס בסך 25,000 ₪.
ד.

פיצוי למשיבים 5-30 בסך 2,500 ₪ כל אחד.
ה.

פיצוי למשיבים 2-4 בסך 10,000 ₪ כל אחד.
ו.

הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים, מחציתו באופן חופף והיתרה באופן מצטבר.
סה"כ: 54 חודשי מאסר, קנס כספי בסך 25,000 ₪ ופיצויים בסך 80,000 ₪.

6.

ב"כ המערער, מלין על תקופת המאסר הארוכה, אם כי, לצורך הערעור כל שעתר הוא שהמאסר המותנה יופעל כולו באופן חופף ולא כפי שנקבע בבית המשפט קמא, שחציו הופעל באופן מצטבר למאסר נשוא תיק זה, ורק חציו באופן חופף.

עוד מלין ב"כ המערער, על גובה הקנס שהושת עליו, ובעיקר, על מועד תשלום הקנס, 1.3.10, מועד בו ישהה עדין המערער בבית הכלא.

ב"כ המערער, מלין אף על גובה הפיצוי שנפסק לו, הן ביחס למפעילי אתרי הקיאקים השונים, בהן בוצעו העבירות והן באשר לאנשים הפרטיים מהם נגנבו כרטיסי האשראי.

באשר לראשונים טוען המערער, כי אלו כלל לא התלוננו, והם אינם נפגעים ישירות ממעשיו, מה גם שלא הובאה כל ראיה, כי נפגעו ממעשה העבירה, כשם שגם לא התבקשו כלל פיצויים עבורם.

באשר לאחרונים, טוען המערער, כי הם פוצו על ידי חברת האשראי, ולפיכך, לא נגרם להם נזק של ממון.

7.

לטענת המערער, הסתבכותו זו בפלילים, כמו גם הסתבכויותיו הקודמות, נובעות מהתמכרותו להימורים. התמכרות המביאה אותו, פעם אחר פעם, לבצע עבירות שונות של רכוש.

המערער מציין, כי ביקש כבר בעת הארכת מעצרו, לשחררו למוסד גמילה, ובית המשפט קמא נעתר לבקשתו, אלא שבית המשפט המחוזי, בחר לקבל את ערר המשיבה כאן, לעניין זה והורה על ביטול החלטת בית המשפט קמא ועל המשך מעצרו, עד לתום ההליכים, מאחורי סורג ובריח.

חרף זאת, כך לטענת הסנגור, דבק המערער בהודאתו, ולא ביקש לחזור בו
ממנה, הגם שנכזבה תועלתו לשינוי בתנאי מעצרו, כך שיוכל לשהות במוסד לגמילה.

8.

ב"כ המערער מוסיף וטוען, כי המערער אכן "מכור" להימורים וזקוק לגמילה בעניין זה, ואף מפנה הוא לדו"ח סוציאלי שהוגש בעניינו לוועדת ששחרורים שדנה בשחרור ממאסר קודם.

9.

המערער מלין על כך, שעבר הליך ארוך ומייגע בבית המשפט קמא, במהלכו, הופנה לתסקירי שרות המבחן רבים, תוך שבית המשפט קמא, כך לשיטתו, יצר אצלו צפייה, שלא יחמיר בעונשו, ולא ימצה עמו את הדין.

חרף האמור, וכך לטענת הסנגור, החמיר עמו בית המשפט קמא, יתר על המידה.

10.

עוד מוסיף וטוען הסנגור לעניין זה, כי הגם שבית המשפט קמא המליץ, כי יעבור הליך שיקומי במהלך מאסרו, ואף המליץ, כי מאסרו ירוצה בכלא חרמון, הרי ששלטונות בתי הסוהר לא קיבלו המלצה זו ושיבצו את המערער לכלא צלמון, ללא אפשרות לקבלת טיפול שיקומי.

11.

עוד מפנה הסנגור לנסיבות חייו הקשות של המערער, אשר הובילו אותו לדרך הפשע, תוך שהוא מסתמך לעניין זה, על תסקיר שרות המבחן, אשר הוגש בעניינו של המערער.

12.

המערער מוסיף ומלין על כך, כי ביצע את העבירות נשוא תיק זה, בהיותו "אסיר ברישיון" ועתה משהורשע בדין, צפוי הוא להפקעת רישיונו, כך שלבד מעונש המאסר שהושת עליו בתיק זה, ולבד מעונש המאסר המותנה, שנקבע שחציו ירוצה במצטבר לעונש בתיק זה, הרי שצפוי המערער גם להישלח אל מאחורי סורג ובריח לתקופה נוספת, היא התקופה שנוכתה ממאסרו הוקדם.

13.

ב"כ המערער, אף מפנה לפסק דינינו בעפ"א 323/08 אשר דן באחד משותפיו של המערער (הנאשם 3 בכתב האישום בבית המשפט קמא) וטוען, כי אף אנו קבענו בעפ"א הנ"ל, כי "עונשו של הנאשם 1 (קרי המערער כאן) חמור במידה רבה מזה שהוטל על המערער (קרי הנאשם 3) ...".

ב"כ המערער אף מפנה אותנו לרע"פ 10820/08 אורן מאיר נ' מדינת ישראל
, הדן ברשות ערעור על עפ"א 323/08 אשר ניתן כאמור על ידינו וטוען, כי בית המשפט העליון אף קבע, שעונשו של המערער שבפני
נו חמור לאין ערוך…

14.

לעניין גובה הקנס והפיצוי, מוסיף וטוען המערער, כי אין ביכולתו לשלם סכומים אלו, והלכה למעשה, משמעותו של דבר, כי בדרך של השתת קנס, ייגזר על המערער לשבת תקופה נוספת בכלא.

משכך, מבקש הוא כי נפחית את גובה הקנס והפיצויים, או לחלופין, לבטל את שנת המאסר שנגזרה עליו במידה ולא יעמוד בגובה הקנס.

15.

כנגד כל האמור, טוענת ב"כ המשיבה, שאין להתערב כלל בעונשו של המערער, בהיותו אף מקל במידה רבה,
מהעונש שצריך היה להיגזר עליו.

ב"כ המשיבה מפנה לעברו הפלילי המכביד של המערער, לעובדה, כי ביצע את העבירות נשוא תיק זה, בהיותו "אסיר ברישיון" ולעובדה, כי בעת ביצוע העבירות, היה תלוי ועומד כנגדו, עונש מאסר מותנה חב הפעלה.

ב"כ המשיבה מבקשת להפנות גם לכך, כי מדובר במערער שביצע ב- 22 מקרים שונים עבירות של גניבה וקבלת דבר במרמה, וכן לעובדה, כי גם לאחר ששוחרר בתנאים מגבילים, הרהיב עוז, לנסות ולהדיח את שותפו לעבירה למסור עדות שקר, ובכך להביא לשיבוש הליכי משפט, לא זו אף זאת, המערער נמלט משוטרים עת אלו באו לעוצרו.

לנוכח כל האמור, סבורה כאמור ב"כ המשיבה, שלא רק שלא מדובר בעונש חמור, אלא מדובר בעונש המקל עם המערער באופן משמעותי.

עם זאת, ב"כ המשיבה הודיעה, כי מנהל המשיבה 2, הסכים לוותר על הפיצוי שנפסק לזכותה, ומשכך, מוכנה ב"כ המשיבה, לביטול רכיב הפיצוי, בכל הקשור למשיבה 2.

באשר לשאר נפגעי העבירה, מפנה ב"כ המשיבה לתצהיר חלק מנפגעי העבירה, באשר לעוגמת הנפש שנגרמה להם, ולהוצאות שנגרמו להם, כך שהפיצוי שנפסק לזכותם, הינו הולם וראוי.

ב"כ המשיבה מדגישה, כי בטיעוני המאשימה לעונש בבית המשפט קמא, נתבקש פיצוי גם למשיבים 2-4, שכן, המערער כמו גם שותפיו גרמו לפגיעה בשמם הטוב של אתרי הקייקים כמקומות בילוי בטוחים.

16.

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים ונתנו דעתנו לגזר הדין של בית המשפט קמא, נחה דעתנו, כי דין הערעור להידחות ולהלן נימוקינו.

17.

נקדים ונאמר, כי איננו שותפים ללבטיו של בית המשפט קמא, כפי שאלו באו לידי ביטוי בגזר דינו המפורט והארוך.

לא מצאנו כל מקום להקל עם מערער זה, ולא ברור לנו, על שום מה ולמה, נטה בית משפט קמא, בעניינו של מערער זה, לדרך הגמילה והשיקום, בעוד באשר לשותפו (הנאשם 3) שבעניינו ניתן פסק הדין בעפ"א 323/08, סבר בית המשפט קמא שאין זו הדרך.

באשר לנאשם 3 ולעונש שנגזר עליו, כבר הבענו דעתנו במסגרת הערעור הפלילי בעניינו, וכבר אמרנו שם, כי אכן עונשו של המערער דכאן, חמור בהרבה מעונשו של הנאשם 3, וכך הדין הוא. שכן, מערער זה הורשע בביצוע 22 מקרים של גניבת כרטיסי אשראי וקבלת דבר במרמה, ואילו הנאשם 3, הורשע ב- 5 מקרים בלבד!

משכך, לא ברורה לנו טענת המערער כאן, כאילו, כביכול, כבר בפסק הדין נשוא עפ"א 323/08 רמזנו לכך, כי העונש שהושת על המערער כאן, הינו חמור במידה המצדיקה ערעור על חומרתו.

נתנו דעתנו גם לטענת ב"כ המערער ולפיה, כביכול, בית המשפט העליון ברע"פ 10820/08 קבע, כי עונשו של המערער הינו חמור ולא מצאנו, כי אכן הדברים נאמרו שם. כל שנאמר שם הוא, כי באבחנה שבין המערער שבפני
נו לבין המערער ברע"פ הנ"ל, הרי שאכן העונש שנגזר על המערער שבפני
נו, הוא חמור לאין ערוך מזה אשר נגזר על המערער שם.

כאמור, בדין עונשו של מערער חמור פי כמה מעונשו של שותפו.

18.

כאמור, גם לגופם של דברים לא מצאנו, כי העונש של בית המשפט קמא, החמיר עם המערער יתר על המידה. ניתן לומר, כמעט, כי ההיפך הוא הנכון ובית המשפט קמא, התחשב במלוא השיקולים לקולא, ואף למעלה מכך, עת בה בחר לגזור על המערער עונש של 48 חודשי מאסר בפועל בלבד (בתיק זה, ללא חישוב העונש המותנה בתיק הקודם).

19.

עוד נבקש לדחות את טענת הסנגור, ולפיה, צריך היה בית המשפט קמא לשקול כשיקול לקולא, את עובדת ביצוע העבירות נשוא תיק זה, בעת היותו של המערער "אסיר ברישיון".

דומה, כי נהפכו לו למערער היוצרות, כלום ביצוע העבירות בעת היות המערער בתקופת "רישיון", מהווה שיקול לקולא?! אליבא דידינו, ההפך הגמור הוא.

על אסיר בתקופת רישיון, להיות "טלית שכולה תכלת", שכן, זכה הוא לאמונן של רשויות החוק, ושוחרר ממאסרו בטרם עת.

אסיר שכזה, המפר את האמון ומבצע עבירות נוספות בתקופה זו, לא יישמע בטענה, כי זכאי הוא לרחמי בית המשפט, שכן רק הוא, ובמו ידיו והתנהגותו, הביא עליו הן את האפשרות להפקעת תנאי רישיונו, והן את הסיבה להחמיר בעונשו.

20.

עוד נוסיף לכל האמור, כי לבד מעצם היותו של המערער אסיר ברישיון, עת בה ביצע את העבירות, הרי שגם חרב של מאסר מותנה, הייתה מונפת לו מעל לראשו, וגם זאת לא הרתיעתו, מלהוסיף ולבצע, עבירות באורח כה מתוחכם וכה שיטתי במשך תקופה של כ - 4 חודשים, כלפי עשרות אנשים, שכל חטאם הוא בכך, שביקשו לנפוש קמעא באתרי הנופש בצפון הארץ.

המערער, לא זו בלבד שחדר לפרטיותם של אותם אנשים ועשה ברכושם-רכבם, כבתוך שלו, אף הוסיף חטא על פשע, ובדרכי מרמה והטעיה, חילץ מאותם אנשים תמימים את מספר כרטיסי האשראי שלהם, ועשה באלו שימוש ניכר ונרחב.

21.

לא זו אף זאת, המערער בתחכום כה רב, ובמסוכנותו כי רבה,
אף ביקש להדיח אחרים, לקחת על עצמם את כל מעשי המרמה, תוך הבטחות לפיצוי כספי נאות, ואף הגדיל לעשות, עת נמלט משוטרים שבאו לעוצרו.

22.

מערער שכזה, חרף הבעת רצונו בהליכי שיקום כאלה ואחרים, אינו זכאי לרחמי בית המשפט, ועל החברה להוקיעו מתוכם, ואף לתקופה ארוכה, למען
יוכל אולי, סוף סוף, לחשוב על חומרת מעשיו, להפנים אותם, להתחרט חרטה מלאה וכנה ואף לקבל על עצמו, כי בעת צאתו מבין כותלי בית הכלא, לא ישוב עוד לדרך הפשע.

23.

גם דין טענתו של המערער, באשר לקנס ולפיצוי להידחות, למעט הפיצוי למשיבה 2 וכפי שיפורט להלן וזאת בהיות רכיבים אלו מידתיים ומאוזנים למעט, האמור להלן. נתנו דעתנו לטענה, כי לא נגרם למשיבים 5 - 30 נזק כספי, ואין בידינו לקבלה, שכן וודאי שנגרמה להם עגמת נפש מרובה וכמפורט בתצהירי נפגעי עבירה, מה גם שבהתאמה לתצהיריהם, אשר נסקרו, כדבעי על ידי בית המשפט קמא, לא כל כספם הושב להם ונגרמו להם גם הוצאות כספיות נוספות וגם עגמת נפש מרובה.

לעניין המשיבה מס' 2, הודיעה ב"כ המשיבה, כי מנהל המשיבה 2 הסכים לוותר על הפיצוי ומשכך, אנו מבטלים את הפיצוי אשר נפסק לזכותה של המשיבה 2.

24.

משכך ולאור כל האמור לעיל, הרי שהעונש אשר נגזר על המערער לא רק שאינו מחמיר עמו אלא אף מקל עמו במידת מה. משכך, גם מן הראוי לדחות את טענת הסנגור המלומד, ולפיה, מן הראוי היה לקבוע כי עונש המאסר המותנה, ירוצה כולו באופן חופף למאסר נשוא תיק זה, ולא רק חציו באופן חופף, כפי שקבע בית המשפט קמא.

דין טענה זו להידחות כאמור, באשר לא אחת הבענו דעתנו, כי דרך כלל, ובהעדר נסיבות מוצדקות, ירוצה עונש מאסר מותנה כולו באופן מצטבר, כך שחסד עשה בית המשפט קמא עם המערער עת השית עליו רק מחצית מעונש המאסר המותנה, באופן מצטבר.

ראה לעניין זה, ע"פ 1323/08

מדינת ישראל
נ' פלוני תק-על 2008(4), 987 , 994 (2008).

"כלל הוא כי מאסר מותנה שנגזר על נאשם בגין עבירה קודמת יופעל במצטבר לעונש שנגזר בגין עבירתו הנוכחית "זולת אם בית משפט שהרשיעו בשל עבירה נוספת ציווה, מטעמים שירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות", כאמור בהוראות סעיף 58 לחוק העונשין [ראו למשל: ע"פ 3231/94
פאדי אליאס נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 23.3.95); ע"פ 10786/04
מדינת ישראל
נ' אביעד שמואל (לא פורסם, 3.4.06); רע"פ 4300/07
איהאב נאצר נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 18.5.07)]. לפיכך, הכלל הוא כי מאסר מותנה ירוצה באופן מצטבר לעונש החדש, למעט במקרים חריגים המצדיקים זאת, כאשר על בית המשפט לנמק את הטעם לחריגה מכלל זה".

25.

גם לעניין גובה הפיצויים, גובה הקנס ועיתוי מועד תשלומם, לא מצאנו לנכון להתערב בהיות סכומים אלו מאוזנים דיים.

יתר על כן, בכתב האישום המצורף, הציע המערער לשותפו לפשע, לקחת על עצמו את ביצוע העבירות כולן ובתמורה יממן לו המערער, את הוצאות המשפט וכן ידאג לו לפיצוי נוסף.

משכך, הוכיח המערער, כי יש לו כסף די והותר, לצורך ביצוע עבירות נוספות ומשכך, אין בידינו להעתר לטיעוניו באשר למצבו הכלכלי הקשה.

26.

נתנו דעתנו גם לטענת הסנגור ולפיה, רשות בתי הסוהר לא מילאה אחר המלצת בית המשפט קמא בדבר הצבתו של המערער בכלא חרמון לצורך שיקומו ואולם, איננו סבורים, כי עלינו להתערב בשיקולי שרות בתי הסוהר לעניין זה, שכן, על המערער נגזרה תקופת מאסר ארוכה ומטבע הדברים רק לקראת סופה יופנה המערער להליכי שיקום.

27.

סוף דבר איפוא, הערעור נדחה.

כל רכיבי העונש בגזר הדין קמא יוותרו על כנם, למעט, הפיצוי שנפסק לזכות המשיבה 2.

ניתן היום כ"ג בשבט, תשס"ט, (17 בפברואר 2009), במעמד הנוכחים.


אסתר הלמן
, שופטת, אב"ד

אשר קולה
, שופט

יונתן אברהם
, שופט



סיגלית+חנה






עפא בית משפט מחוזי 104/09 בן שמעון וקנין נ' מדינת ישראל, קייקי כפר בלום, ראפטינג נהר הירדן ואח' (פורסם ב-ֽ 17/02/2009)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן