ז'קלין בן עטר, מרים בן עטר, ג'וזפה קפויה ואח' - מנרב פרוייקטים 88 בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
ז'קלין בן עטר מרים בן עטר ג'וזפה קפויה מנרב פרוייקטים 88 בע"מ
 
ז'קלין בן עטר, מרים בן עטר, ג'וזפה קפויה ואח' - מנרב פרוייקטים 88 בע"מ

מידע על זקלין בן עטר    מידע על מרים בן עטר    מידע על גוזפה קפויה   


9638/02 א     16/01/2006



תיקים נוספים על ז'קלין בן עטר
תיקים נוספים על מרים בן עטר
תיקים נוספים על ג'וזפה קפויה
תיקים נוספים על מנרב פרוייקטים 88 בע"מ




א 9638/02 ז'קלין בן עטר, מרים בן עטר, ג'וזפה קפויה ואח' נ' מנרב פרוייקטים 88 בע"מ




בעניין:

בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים
ת. א.
009638/02


בפני
:
כב' השופט משה בר-עם

תאריך:
16/01/2006



בעניין
:

1. ז'קלין בן עטר
2. מרים בן עטר
3. ג'וזפה קפויה
4. רגינה בן עטר





ע"י ב"כ עו"ד
מאיר מקייס
המבקשים / התובעים



נ ג ד



מנרב פרוייקטים 88 בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
יוסי עקיבא
המשיבה / הנתבעת


החלטה

כללי

1.
עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשים לחזור בהם מהסכמה דיונית למתן

פסק דין
לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984 (להלן: "סעיף 79א").

העובדות הצריכות לעניין

2.
המבקשים הגישו תובענה כספית, לפיצויים בשל ליקויים שהתגלו בדירה, אותה רכשו מהמשיבה ולצו עשה, לסילוק צינור מי השופכין, שעובר בקיר משותף וגורם לרטיבות בדירה (להלן: "הצינור").

3.
במהלך הדיון מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ורשבסקי, לעניין ליקויי הבניה בדירה ובחוות דעתו, מיום 17.1.05 (בעמ' 8) קבע, בעניין הצינור, כי הליקוי איננו בר-תיקון.

4.
עובר לקבלת חוות הדעת, הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית (פרוט' מיום 22/2/05), לפיה ינתן פסק הדין, בתובענה, בפשרה, על פי הקבוע בסעיף 79א, ללא נימוקים ועל יסוד כל המסמכים שבתיק בית המשפט ולאחר שתינתן להם האפשרות לשלוח למומחה שאלות הבהרה ועם קבלת תשובותיו, להוסיף טיעון משלים קצר (להלן: "ההסדר הדיוני").

5.
בסמוך ולאחר ההסדר הדיוני, מינו המבקשים בא כוח חדש מטעמם, עו"ד מקייס וזה פנה "בהודעה" וביקש, כי בית המשפט יאפשר את "הקפאת" ההליכים, בעניין ההסדר הדיוני, על מנת לאפשר את הזמן ללימוד עניינם של המבקשים בתובענה. עו"ד מקייס ציין, כי המבקשים העלו בפני
ו את האפשרות לעתור לביטול ההסדר הדיוני ואולם, עניין זה טרם לובן במלואו.

6.
ביום 15/6/05 הוגשה הבקשה דנא ועל פיה, כך נטען, משנמצא, בחוות דעת המומחה, ליקוי מהותי, בעניין הצינור, שאיננו בר-תיקון, עומדת למבקשים הזכות לביטול הסכם המכר, בשל הפרה יסודית ומשכך, אין בהסדר הדיוני, כדי ליתן להם את הסעד המבוקש ומכאן, מתבקש ביטולו.

7.
בתמיכה לבקשה צורף תצהיר המבקשת 1 ולפיו, לא היתה מודעת לטיבו של ההסדר הדיוני, בין היתר, בשל קשיי שפה ולא היה בידה שהות מספקת לשקול את משמעויותיו. המבקשת הדגישה בתצהירה, כי הטעם העיקרי העומד ביסוד הבקשה, עניינו, הליקוי שנמצא בצינור, שאיננו בר-תיקון ואשר בגינו, יש בכוונת המבקשים לעתור לביטול הסכם המכר, תחת פסיקת פיצויים בגין הליקויים.
לבקשה צורף תצהיר נוסף, בתם של המבקשים 3 ו- 4, אשר תומך בבקשה ואשר גם על פיו נטען, כי בשל קשיי שפה, לא הובנה משמעותו המלאה של ההסדר הדיוני.

8.
בתגובתה, דחתה המשיבה את טענות המבקשים והדגישה, כי הסכמתם ניתנה לאחר שטיבו של ההליך הובהר להם היטב והוסיפה, כי קבלת הבקשה תגרום "לעינוי דין".

9.
בדיון בבקשה חזרו הצדדים על טענותיהם ומשהמשיבה וויתרה על חקירת המצהירים, ניתנת החלטתי על יסוד האמור בבקשה ובתגובה בלבד, כדלקמן.

הסכמה לפסיקה על דרך הפשרה

10.
בהחלטה אחרת, שניתנה לא מכבר, בעניין דומה, פירטתי את השיקולים העומדים ביסוד הסכמתם של צדדים, מקום בו הם מסמיכים את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, על פי הקבוע בסעיף 79א' ושם קבעתי, כי -
"... מקום בו מסמיכים הצדדים את בית המשפט לפסוק בפשרה, על פי הקבוע בסעיף 79א, שואב בית המשפט את סמכותו להכריע בסכסוך, בפשרה, מכוח הסכמת הצדדים ומכוחה בלבד. לפיכך, יש לעשות שימוש בסמכות, בגידרה של ההסכמה ומבלי לחרוג מגבולותיה, שכן הצדדים מסרו לבית המשפט את הסמכות להכריע בתובענה, בהליך מהיר וקצר, שלא על בסיס ראיות מלאות ובלא שהם שותפים לגיבוש תוכנו של הפסק לגופו
(ראה בג"ץ 2222/99 אנז'ל (אורה) גבאי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נד(5) 401, 422). הסכמת הצדדים לדרך זו של פשרה נובעת בעיקר מהחלטה רציונלית, לנוכח הערכת סיכויי הצלחה מנוגדים בתובענה, ובנסיבות בהם שיקולים אחרים מלבד אלה הכרוכים בניהול ההתדיינות, אינם מהווים גורם בעל משקל רב. בנסיבות אלה, ציפיותיהם הסבירות של הצדדים כי בית המשפט, בהיותו גורם אובייקטיבי, הגון ומקצועי, יכריע בפסיקה מושכלת, על יסוד הדין המהותי, בדרך של הערכת הסיכויים והסיכונים בתובענה ובתוך מתחם, שגבולותיו משקפים את הסיכון הסביר, שכל אחד מהם העריך בנפרד, עובר למתן הסכמתו להליך... מכל המקובץ עולה כי, מקום בו בית המשפט קיבל מנדט מהצדדים ליתן

פסק דין
על דרך הפשרה, על הפסק לשקף את הפשרה, שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונלים, הוגנים וסבירים, בתנאיי אי-וודאות, אשר אלו, בשעה שהעבירו את האחריות לבית המשפט להכריע בסכסוך בפשרה, עשו זאת רק בשל "אופטימיות יתר" בה לקו בנוגע להערכת הסיכויים והסיכונים ומשלא הצליחו לגבש בעצמם את הפשרה" (ת.א. (שלום י-ם) ניסים חנניה נ' ניידות חב"ד להפצת יהדות ארץ הקודש, לא פורסם).


ודוק – יסוד ההסכמה הוא העומד בבסיס ההליך ובלעדיו, מאבדת הפשרה את התכלית לקיומה.

11.
בנסיבות אלו ולנוכח טיבו המיוחד של ההליך והתכלית העומדת ביסודו, שלפיה ראוי לעודד את המתדיינים ללכת בדרך של פשרה, נדמה, כי ברגיל ובהעדר טעם מיוחד, יש להיענות, לצד המבקש, לחזור בו מהסכמתו ובלבד, שלא חל שינוי מהותי לרעה במצבו הדיוני של הצד האחר ואף אם כן, ניתן, במקרים המתאימים, להסתפק בתרופה מידתית פחותה ובדרך של פסיקת הוצאות (רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' דליה מור, פ"ד נו (1)
577). גם גישת בתי המשפט, שנדרשו לעניין זה, דומה ולפיה, אין מניעה לחזור מהסכמה לפסיקה על דרך הפשרה, מקום, בו הדבר אפשרי, מבחינת ההליכים שננקטו לאחריה והמבקש גם איננו צריך לנמק או להסביר את בקשתו (בר"ע (חיפה) 1499/97 ג'רסי בן ציון נ' עירית חיפה, תק-מח 97(3), 142).

12.
אכן נכון, האפשרות לחזרה מן ההסכמה אפשרית, מקום בו בעל הדין האחר טרם קיים את חלקו בהסדר הדיוני והיא אינה אפשרית לאחר שהצד השני כבר מילא את חלקו (בש"א (חיפה) 1921/99, לידאווי מג'ידה נ' הפניקס הישראלי, תק-מח 99(2) 351, 354). לפיכך, "... מקום בו אחד מבעלי הדין נתן הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו, ולאחר מכן חזר בו, ראוי ונכון שבית המשפט יאפשר לאותו בעל דין לחזור בו מהסכמה כזו שכן קיומה של ההסכמה הוא תנאי מוקדם למתן פסק הדין, על פי האמור בסעיף זה (סעיף 79 א' - מ.ב.), ואם ההסכמה תחילה ניתנה ולאחר מכן נשללה, פשיטא שאין היא קיימת עוד" (שם, בעמ' 355).

13.
בענייננו, הגם שהמבקשים לא נדרשו ליתן נימוק או טעם מיוחד לרצונם לחזור בהם מההסדר הדיוני, פירטו בבקשתם את השינוי שחל בנסיבות, לטענתם, בעניין הצינור והוסיפו, כי לא הבינו את המתרחש בדיון, בשל קשיי השפה. בתגובת המשיבה, לא ניתן טעם של ממש מדוע אין להתיר למבקשים לחזור בהם מההסדר הדיוני ולא נטען, כי המשיבה שינתה את מצבה לרעה וחל שינוי מהותי במצבה הדיוני.
זאת ועוד, הודעת המבקשים נמסרה בסמוך לגיבוש ההסדר הדיוני, משטרם ננקט הליך כלשהו והצדדים טרם פעלו לקיום חלקם בהסדר ופשיטא, שלא חל כל שינוי דיוני במצבם. מכאן, משהמצב המשפטי-דיוני נותר על כנו, אין מניעה שהמבקשים יעתרו לביטול ההסדר הדיוני.



14.
לפיכך ומכל האמור לעיל, הנני נעתר לבקשת המבקשים ומאפשר להם לחזור בהם מן ההסדר הדיוני, ומורה על ביטולו כמבוקש.


בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לעשות, בשלב זה, צו להוצאות וזה, ישקל במסגרת פסק הדין.

התובעים ימסרו על עמדתם לעניין המשך ההליכים ובתוך 7 ימים.

עיון 25/01/2006.



ניתנה היום ט"ז בטבת, תשס"ו (16 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.






משה
בר-עם ,
שופט









א בית משפט שלום 9638/02 ז'קלין בן עטר, מרים בן עטר, ג'וזפה קפויה ואח' נ' מנרב פרוייקטים 88 בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/01/2006)











תיקים נוספים על ז'קלין בן עטר
תיקים נוספים על מרים בן עטר
תיקים נוספים על ג'וזפה קפויה
תיקים נוספים על מנרב פרוייקטים 88 בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט