בע''מ - מס שבח ת''א 2
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
בע"מ מס שבח ת"א 2




בע''מ - מס שבח ת''א 2

ועדת ערר 1135/006896/19     10/04/2003 (וע)



תיקים נוספים על בע"מ
תיקים נוספים על מס שבח ת"א 2




וע 1135/00 "מצפה" 6896/19 בע"מ נ' מס שבח ת"א 2




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
וע 001135/00


בפני
:
ועדת ערר מס
שבח מקרקעין
1963-התשכ"ג

זמיר עמוס
(שופט בדימוס) – יו"ר
אליהו מונד, רו"ח
-
חבר
טוביה גרינברג, רו"ח
-
חבר




תאריך:
10/04/03




בעניין:
"מצפה" 6896/19
בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
קוסובסקי-שחור עמינדב

העוררת


נ
ג
ד


מס שבח ת"א 2


ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות מחוז ת"א - אזרחי

המשיב



פסק-דין

זהו ערר שהגישה העוררת על החלטת המשיב מיום 20.3.2000, לפיה נדחתה השגתה של העוררת בענין יום הרכישה ושווי הרכישה, וכן לקבל את עתירתה לנכות משבח המקרקעין את היטל ההשבחה שהטילה הרשות המקומית על הנכס. אלה הן השאלות העקריות שמעלה העוררת בכתב הערר שלה וכן בכתב סיכומיה.


עם זאת, אין כל מקום להתעלם מטענות המשיב, שלערר זה ישנן השלכות לענין שומה שנערכה
בגין העיסקה של העוררת בעת שרכשה את המקרקעין, בשנת 1964
(כאשר אז, אחד מבעלי המניות בה היה יעקב חזן ז"ל).

חושבים אנו, כי בענין הטענה הקשורה בשומה שנערכה לפני למעלה מ-38 שנה, שוב אין אפשרות לתקוף את השומה ולבקש לשנות אותה.
סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע שניתן לתקן או לשנות שומה, וגם זאת רק אם נתקיימו נסיבות מיוחדות הקבועות בחוק, אבל רק תוך

תקופה של 4 שנים מיום עריכת השומה המקורית. גם הסעיפים 86, 87 ו-88 לחוק
דנים בדרכים לשינוי השומה (כמו: השגה, ערר וכו'), אולם ההוראה הדומיננטית היא זו האמורה בסעיף
85,
והיא תוחמת גבול של 4 שנים, ולא יותר, כתקופה שבה ניתן לשנות שומה מקורית. (ולענין זה ראה דברי כב' השופטים ריבלין ואנגלרד בפסק דינו של ביהמ"ש העליון, בתיק ע"א 1458/99, רוזנברג נגד מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד כרך נ"ו, חלק שני עמ' 174).

כב' השופט ריבלין מסביר שלנישום לא עומדת "מכונת זמן" כדי שיוכל לצפות בעבר על נסיבות עתידיות שעשויות, אולי, להתקיים,

ולכן הוא לא יכול לתקן שומה שנעשתה לפני שנים רבות. כאשר אדם הצהיר לפני שנים רבות
כי


באותו זמן עבר לא התרחש כל אירוע שבגינו יש לגבות מס, שוב אין הוא יכול להתעלם מהצהרתו הנ"ל, וכמובן שסעיף 85 אינו יכול לעמוד לטובתו (דברי השופט ריבלין
-
שלא עפ"י ציטוט
-
בעמ' 179 ו-188/9, שם).

כב' השופט אנגלרד מביע את דעתו הנחרצת כי קיימת מגבלת זמן על תיקון ושינוי שומה, והמגבלה הזאת נקובה קטגורית בסעיף 85 לחוק (דברי השופט אנגלרד
-
שלא עפ"י ציטוט
- בעמ' 191/2, שם).

אין צורך להרחיב את הדיבור בנושא הנדון, ויתכן מאד שלאור העובדה שאין היום כל מקום, לא עפ"י הדין ולא לאור הפסיקה,
לתקן את השומה שנעשתה לפני כ-38 שנים, הרי יתכן שהיה מקום
לדחות את הערר על הסף,
אולם במחשבה שניה החלטנו לבדוק נושא מסויים, והוא יום הרכישה.

אין מחלוקת,
כי הבעלות בנכס נרשמה ע"ש העוררת במשרד ספרי האחוזה ביום 30.9.64 לפי שטר מס' 008986 (ראה נספח ב' לכתב הערר).

העוררת
נוסדה בשנת 1964, ובסיכומי המשיב בכתב (בסעיף
16ג' לסיכומים אלו) נאמר:
"ביום 4.8.1964 חתמו מייסדי העוררת, מר יעקב חזן ז"ל ורעייתו ליזה ז"ל, על מסמכי ההתאגדות
(במקור בסיכומים כתוב 'ההתאדות') של העוררת.

אין גם מחלוקת שהעברת הנכס לעוררת נעשתה רק בשנת 1964, לאחר
התאגדותה
והיווסדה.

העוררת בקשה ועתרה לחזור, לצורך עריכת השומה ומתן פטור, לשנת 1944, היא השנה שבה רכש
יעקב חזן ז"ל את חלקה 19 בגוש 6896 (יום הרישום במשרד ספרי האחוזה הוא 7.7.44). ביום 30.9.64 העביר יעקב חזן ז"ל את החלקה הנ"ל לעוררת, ובמשרד ספרי האחוזה נרשמה עיסקה זו כ"מכר ללא תמורה". במהלך השנים הועברו מניות בחברה העוררת מיד ליד בין בני המשפחה (מהאב לילדיו, מהבעל לאשתו, מהאשה לבנה), ובשנת 1998 נערכה עסקת קומבינציה בין העוררת לבין החברה הקבלנית "האחים דוניץ בע'מ". לאור העובדות הנ"ל, עותרת העוררת
לראות את יום הרכישה בחודש יולי 1944, ולשום את שווי הרכישה בהתאם לכך.

סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) קובע פטור מותנה למכירות מסויימות באיגוד מקרקעין, אולם סעיף זה לא עומד לה לעוררת, שהרי היא ללא קבלה פטור בעת קבלת המקרקעין מיעקב חזן על שמה. באותה העברה, בשנת 1964, דווח על העיסקה לשלטונות מס שבח, נקבעה שומה בהתאם
להצהרת יעקב חזן ז"ל על העיסקה, וכאמור היום לאחר עבור עשרות שנים אין כל אפשרות לשנות את שומת המס ולהחליפה בפטור ממס. בנסיבות אלו אין אפשרות לעוררת להיכנס לקטגוריה האמורה בסעיף 70 לחוק.

ואם אכן כך הדבר, הרי שסעיף 30 לחוק, המדבר על שווי רכישה של המקרקעין שרכישתם ע"י איגוד מקרקעין היתה פטורה ממס עפ"י האמור בסעיף 70 לחוק, שניתן לראותו כשווי הרכישה ולקבוע אותו כאילו המקרקעין נמכרו ע"י אותו אדם שהעביר את המקרקעין לאיגוד.
ברור הדבר שבענייננו אין הדבר כך, שהרי כבר אמרנו שסעיף 70 לחוק לא חל כאן, וממילא אין מקום להכיל את סעיף 30 לחוק, המתייחס בהוראה שבו על סעיף 70.

אולם, לאור
הנסיבות שהובאו בפני
נו, וכן לאור תצהירו וחקירתו הנגדית של מר יצחק (אייק) חזן, ולאור העובדה שהעוררת קיבלה את המקרקעין בחודש ספטמבר 1964, וגם לאור הסכמת המשיב (ראה רשימת מוסכמות ופלוגתאות, בסעיף 2 שבה), יש לדעתנו לקבל ולקבוע כי תאריך הרכישה
הוא 6.9.64, ובהתאם לכך יש לחשב את שווי הרכישה.

כמו-כן, ברור הדבר שהעוררת רשאית, עפ"י דין,
לנכות
את הסכומים (באופן יחסי) שהיא עצמה שילמה כהיטל השבחה לרשות המקומית.

בסיכומו של דבר, אנו מאשרים את ההסכמה (החילופית) המופיעה בסעיף 2 של
"רשימת הפלוגתאות והמוסכמות" בדבר תיקון שווי הרכישה ובדבר ניכוי היטל ההשבחה, על כל המשתמע מכך.

בכפוף לאמור לעיל, אנו דוחים את הערר.

בנסיבות הענין, אנו מחליטים שלא לעשות צו להוצאות. כל צד ישא בהוצאותיו.


אם העוררת הפקידה פיקדון
-
הפיקדון יוחזר לה.
ניתן היום___________שלא במעמד הצדדים.

______________________
_______________________
___________________
עמוס זמיר, שופט (דימוס)

יו"ר
טוביה גרינברג, רו"ח
-
חבר
אליהו מונד, רו"ח
-
חבר







וע ועדת ערר מס שבח 1135/00 "מצפה" 6896/19 בע"מ נ' מס שבח ת"א 2 (פורסם ב-ֽ 10/04/2003)











תיקים נוספים על בע"מ
תיקים נוספים על מס שבח ת"א 2




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט