המערערים בע"א 15604-12-08 המשיבים בע"א 464-01-09 1 צמרת גן גינות הכפר בע"מ 2 פסו-יוסקוביץ בניה וייזום פרויקטים בע"מ 3 צמרת גן בע"מ 4 דויד ציזלינג 5 ביסטריצקי בלנקה נגד המשיבים בע"א ... - המשיבים בע"א 464-01-09 1 צמרת גן גינות הכפר בע"מ 2 פסו-יוסקוביץ בניה וייזום פרויקטים בע"מ 3 צמרת גן בע"מ 4 דויד ציזלינג 5 ביסטריצקי בלנקה נגד המשיבים בע"א 15604-12-08 המערערים בע"א ...

 
המערערים בע"א 15604-12-08 המשיבים בע"א 464-01-09 1 צמרת גן גינות הכפר בע"מ 2 פסו-יוסקוביץ בניה וייזום פרויקטים בע"מ 3 צמרת גן בע"מ 4 דויד ציזלינג 5 ביסטריצקי בלנקה נגד המשיבים בע"א ... - המשיבים בע"א 464-01-09 1 צמרת גן גינות הכפר בע"מ 2 פסו-יוסקוביץ בניה וייזום פרויקטים בע"מ 3 צמרת גן בע"מ 4 דויד ציזלינג 5 ביסטריצקי בלנקה נגד המשיבים בע"א 15604-12-08 המערערים בע"א ...
תיקים נוספים על המערערים בע"א 15604-12-08 המשיבים בע"א 464-01-09 1 צמרת גן גינות הכפר בע"מ 2 פסו-יוסקוביץ בניה וייזום פרויקטים בע"מ 3 צמרת גן בע"מ 4 דויד ציזלינג 5 ביסטריצקי בלנקה נגד המשיבים בע"א ... | תיקים נוספים על המשיבים בע"א 464-01-09 1 צמרת גן גינות הכפר בע"מ 2 פסו-יוסקוביץ בניה וייזום פרויקטים בע"מ 3 צמרת גן בע"מ 4 דויד ציזלינג 5 ביסטריצקי בלנקה נגד המשיבים בע"א 15604-12-08 המערערים בע"א ...

04/03 מת     01/01/2001














לך

law data
law data
1
0
2009-03-04t12:31:00z
2009-03-05t14:39:00z
2009-03-05t14:39:00z
2
1882
9413
ness esg
78
22
11273
11.8122


6 נק'
2



false








464-01-09
12117020
ngcs.protocol.bl.client.protocolblclientcivil
1
0
0
14
1
266617
0
04/03/2009 10:30    


12369904
1
ngcs.protocol.bl.client

microsoftinternetexplorer4


st1\:*{behavior: }
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:david;
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"טבלת רשת";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;}





page 


1


























בית המשפט המחוזי מרכז




ע"א
464-01-09 פז ואח' נ' צמרת גן גינות הכפר בע"מ ואח'
ע"א
15604-12-08 מרת גן גינות הכפר בע"מ ואח' נ' פז ואח'








04
מרץ 2009







 
לפני כב' השופט אילן 
ש' שילה









המערערים
בע"א 15604-12-08
המשיבים
בע"א 464-01-09




1 צמרת גן גינות הכפר בע"מ
2
פסו-יוסקוביץ בניה וייזום פרויקטים בע"מ
3 צמרת
גן בע"מ
4 דויד
ציזלינג
5
ביסטריצקי בלנקה





נגד





המשיבים
בע"א 15604-12-08
המערערים
בע"א 464-01-09




1 עידית פז
2 שרון
פז
3 לבן
מיכאלי
4 צמרת
גן בע"מ
5 דויד
ציזלינג
6
ביסטריקי בלנקה
7 ועדה
מקומית לתכנון זמורה
8 רוני
ורדי (פורמלי)
9
יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה "זמורה"



           

<#2#>
נוכחים:
עו"ד שלומית ברוט ב"כ
המערערים, מר עודד תורג'מן
עו"ד אריאל יונגר ב"כ
המשיבים 1-2, המשיב 2
עו"ד מירה אליהו ב"כ המשיבים
7-8-9
מר אלדד שגיב

פרוטוקול

עו"ד ברוט:
סכום פסה"ד לא שולם. הייתה הסכמה שלא ייפתח תיק
הוצל"פ.

עו"ד יונגר:
לא הייתה הסכמה לעיכוב ביצוע.

עו"ד ברוט:
לחלק מהחברות יש כסף לחלק מהחברות אין.
אין ביטוח.
המהנדס נמצא בחו"ל.

מר שגיב:
האדריכלית עבדה במשרדי.
אנחנו קיבלנו מכתב ממשרדה של עו"ד ברוט, שאנחנו
לא צריכים להגיב.
אם ייקבע ע"י ביהמ"ש שיש לשאת בתשלום,
אנחנו נישא בו.
לעניין ליקויי הבנייה – היה לנו טענת קיזוז.
יש מחלוקת גם לעניין הקיזוז וגם לעניין ההפחתות
שאנחנו טענו שצריכים להפחית, בשים לב לכך שהתביעה הוגשה לאחר שש שנים.

עו"ד יונגר:
לא פתחנו תיק הוצל"פ.
מצבם הכלכלי של משפחת פז הוא מאוד קשה. 

הערעור שלנו מופנה כלפי המשיבים 7-9.
לא יעלה על הדעת שוועדה מקומית יאמרו שהם לא יכולים
לבדוק טופס 4.
לשאלת ביהמ"ש אם פסה"ד יישאר על כנו, אנו
נוותר על הערעור לגבי המשיבים 7-9.
הגענו להסכמה עם המשיבים 7-9 שלא נשלם את ההוצאות
בשלב זה.

עו"ד אליהו:
לשאלת ביהמ"ש, אם הערעור נגדנו יידחה בהסכמה,
אנחנו נוותר על הוצאות שנפסק בבימ"ש קמא.

לאחר הפסקה

עו"ד יונגר:
אנו מקבלים את המלצת ביהמ"ש ומסכימים למחיקת
הערעור מטעמנו, גם לנוכח הסכמת חברתי שלא לעמוד על ההוצאות בבימ"ש קמא. אבקש
החזר האגרה והפיקדון.

עו"ד אליהו:
מסכימה.



<#6#>
פסק דין


ערעור אזרחי 464-01-09, לנוכח הסכמת הצדדים הערעור
נמחק.
צו ההוצאות בבית משפט קמא בטל.
החזר האגרה והפיקדון למערערים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' 
אדר
תשס"ט, 04/03/2009 במעמד הנוכחים.

 







אילן ש' שילה, שופט





עו"ד יונגר:
לגבי טענת המערערים, שהם ויתרו לנו על
12,000 ₪ לאור ויתורינו, אני משיב שהם לא ויתרו על הסכום שגמר החשבון היה 7,700 ₪.
אנחנו לא רצינו לוותר, הציעו לנו, אך לבסוף שילמנו את כל הכסף.

עו"ד ברוט:
אני מפנה לנספח י"א לעיקרי הטיעון
שלנו – הם בחתימתם הודו שקוזז סכום של 12,000 ₪. כנגד כך הם הציגו בסיכומים מטעמם
מכתב שלא חתום על ידינו. לא התנהל הוכחות בבימ"ש קמא לעניין זה.
אני מפנה לנספח ח' לעיקרי הטיעון
(פרוטוקול הדיון עמ' 3 משורה 3 ואילך)– "שהתובעים כבר קיבלו פיצוי" –
כמובן שלא כתבו את זה, אך בסיכומים מטעמו הוא אומר שלא ויתרו על 12,000 ₪, אך לא
הוצגה קבלה ולא הוצג דבר.
נאמר שהליקויים היו לאחר שנת 2000 – אך
בחוות הדעת של בימ"ש שלמעט 5,900 ₪ ליקויים שהתרחשו לאחר שנת 2000, רוב
הליקויים היו קודם.

עו"ד יונגר:
אני מפנה לעמ' 5 לפסה"ד סעיף 15
שמתייחס לטענת הקיזוז, ביהמ"ש קמא התייחס לראיות שהובאו ע"י הצדדים.
במצורף אני מפנה לנספחים ו' ו-ז' לתיק
המוצגים שלי, שזה היה מונח בפני
ביהמ"ש קמא – זה גמר חשבון.
לשאלת ביהמ"ש לעניין חתימת
המערערים על נספח י"א (בעיקרי הטיעון של המשיבים) - אני משיב שנכון שהמערערים
חתמו על כך, אבל כתוב "יתרת התשלום ע"ס 12,000 ₪" – אין יתרת תשלום
על כך. מרשי חתם כי רצה לקבל את הדירה. מרשי יכול להצהיר בפני
ביהמ"ש שוב,
כפי שהצהיר בפני
בימ"ש קמא, שסכום זה לא קוזז מעולם. ביהמ"ש קמא שמע את
הדברים מפי התובע עצמו, למרות שלא נשמעו עדויות.
בנוסף את טענת הקיזוז היו צריכים
המשיבים להוכיח במחברת "משכן" של כל לקוח ולא עשו כן.
יש פסיקתא שנחתמה ע"י בימ"ש
קמא 
- מגיש את הפסיקתא. הסכום עומד על
כ-160,000-170,000 ₪. אני מפנה את ביהמ"ש למוצג ה' לתיק המוצגים שלנו, מכתב
מ-16.8.00 - מכתב שכתב שרון פז.

עו"ד ברוט:
אני לא יודעת את סכום פסה"ד שלא עשינו חשבון.

מר תורג'מן:
יש פה נקודה מהותית שהדירה היא חלק מפרויקט של 80
יחידות דיור. ולגבי התקרה האקוסטית – זו שאלה אסטרטגית לגבי כלל הקונים.

לאחר הפסקה

עו"ד ברוט:
אנו חוזרים על האמור בעיקרי הטיעון.
אני מבקשת להדגיש את הנקודות הבאות:
נושא הקיזוז – בדיון שהתקיים בבימ"ש השלום,
פרוטוקול מיום 4.12.06, אמר עו"ד יונגר במפורש שלא תובעים על ליקויים עד 8/00
אלא לאחר מכן, וזה בעקבות כך שביהמ"ש הפנה אותו לנספח י"א לעיקרי הטיעון
מטעמנו, לעובדה שהם חתמו שקיבלו פיצוי של 12,000 ₪. בתגובה לנספח זה לא הוגש כתב
תשובה, או צורף מסמך שמבטל אותו, כפי שצירף חברי לסיכומים – ואנחנו טוענים שמדובר
במסמך שהומצא לצורך התביעה ואנחנו מעולם לא קיבלנו אותו. וחמור מכך, הם מעולם לא
טרחו לשלם את ה-12,000 ₪. אני מבקשת להפנות את ביהמ"ש לדברי ביהמ"ש קמא
שכתבה שיש קיזוז של 5,000 ₪ והוא לא אותו קיזוז של 12,000 ₪, אלא זה זיכויים
שהתובעים קיבלו בגין מוצרים שלא נמסרו להם בסופו של יום כגון: חרסינות, כיורים
וכו'.
עשו גמר חשבון, בדקו כמה חייבים, ולאחר הפחתה של
5,000 ₪ היו צריכים לשלם סכום מסוים, ממנו הפחיתו סכום של 12,000 ₪ - את הסכום הזה
הם שילמו. והם חתמו בחתימת ידם שהם קיזזו והודו בדיון על הסכום.
חווה"ד של המומחה מטעם ביהמ"ש הליקויים
שנוצרו לאחר 8/00 זה בסכום של 5,900 ₪. כל השאר זה ליקויים שהיו קודם ל-8/00
ובפרוטוקול הראשון נאמר ע"י התובעים שהם לא תובעים את הסכום הזה. האם בסכום
ליקויים של 5,900 ₪ אפשר לפסוק את הסכום שפסק ביהמ"ש קמא.
לעניין התקרה האקוסטית – במפרט הטכני צוין במפורש
שהם מקבלים תקרת רעפים שמתחתיה תקרת גבס – תקרה אקוסטית. התובע ידע והודה
בפרוטוקול הדיון מיום 4.12.06 עמ' 2 שמדובר בכזו תקרה - "ידענו שמדובר בתקרת
גבס".
היה מספר שינויים שבו היה כתוב שאם מבקשים לבנות
תקרת בטון במקום תקרת גבס הם צריכים לשלם את ההפרש. המפרט הטכני וההסכם שנחתם
בינינו לבין התובעים זה מה שהתחייבנו ולא היתר הבנייה ולא התב"ע.
אני מבקשת להפנות לפס"ד שניתן ב-12/08 מפי כב'
השופטת נד"ב, פס"ד של בית משפט מחוזי 2129-06-08 משעול נ' אטיאס.
בפסה"ד קבעה השופטת במפורש "נראה כי ההסכמות בין הצדדים הם אלה
בהסכם....". בפס"ד זה נקבע במפורש שמה שמחייב את הצדדים זה המפרט הטכני
ולא התב"ע ולא היתר הבנייה.
הצגנו חוו"ד של מומחה אקוסטי מטעמנו (נספח ט'
לעיקרי הטיעון), שקבע שלפי התב"ע ניתן היה לבנות תקרה אקוסטית. ביהמ"ש
קמא התעלם מכך.
לשאלת ביהמ"ש המפנה אותי לפרוטוקול הדיון מיום
25.7. עמ' 2 לעניין חוות דעת – אני משיבה שדובר בדיון על מומחה הם בתחום ההנדסה
ולא בתחום האקוסטיקה. המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש הוא מומחה הנדסי ולא מומחה
אקוסטי.
בתב"ע נאמר "תקרת בטון בטיח בעובי 10 ס"מ או
תקרה...". המומחה שנהב השאיר זאת לשיקול דעת ביהמ"ש, מפנה לעמ' 8
לחווה"ד שקבע שזה תואם את המתואר במפרט הטכני וגם לפי התב"ע יש שתי
אפשרויות ולא קובע שמה שבנינו חורג מהתב"ע.
בעניין היתר הבנייה – הגשנו היתר בנייה עם אפשרות
לבנות תקרת בטון, כדי לאפשר לתובעים, ברצותם, להפוך את התקרה האקוסטית לתקרת בטון
בלי הגשת בקשה. אם היינו מגישים מלכתחילה בקשה לבנות תקרת גבס, ואם היו מבקשים
בסופו של יום לבנות תקרת בטון היו צריכים להגיש בקשה חדשה ולשלם עליה. התב"ע
צורפה למוצגים של המערערים (נספח ו' לכתב התביעה).
לדוגמא נניח שעפ"י היתר בנייה כתוב שצריך לבנות
ברז מזהב, והתובע מבקש לשלם עבור ברז מניקל, לא סביר שביהמ"ש יחייב אותנו
לספק ברז מזהב כאשר שילם על ברז ניקל.
ההערה שרשומה בפרוטוקול נאמר שאי אפשר לבנות תקרת
בטון שאין מעליה גג ולא להפך.
לעניין רישום הזכויות – חשוב להדגיש שהקרקע הייתה
קרקע בתולית והיה צריך לעשות עליה פרצלציה. התובעים ידעו את זה. הפרצלציה נרשמה
לפני כשנה ותיק הבית המשותף מונח בלשכת רישום המקרקעין ואולי אפילו נחתם. אנחנו
פועלים לרישום. היו דברים טכניים שלוקחים זמן רב, אנחנו תלויים בוועדת תכנון ובנייה,
תלויים במט"י, תלויים בלשכת רישום המקרקעין. אנחנו מטפלים בכך כל הזמן. אני
מבקשת להפנות לפסקי דין בעניין שפסקו פיצוי כאשר נקבע מועד לרישום הזכויות. אנחנו
לא מתנערים ופועלים לרישום הזכויות.

עו"ד יונגר:
לעניין רישום הזכויות – רישום הפרצלציה ערך 10 שנים,
עדיין לא נרשמו הזכויות. יש הבדל בין רישום פרצלציה לבין התב"ע לבין חלקות
חדשות. משפחת פז עדיין לא רשומה בטאבו כי עדיין לא שילמו היטל השבחה וזה מצטבר לכך
שבשביל שאני אוכל להוציא היתר בנייה להרחבת הבית, אמרה הוועדה המקומית שעלינו לשלם
17,000 ₪ פנינו אליהם והם אמרו שזה לא מעניין אותם, ולכן סכום של 10,000 ₪ הוא
סכום מינימאלי.
לעניין הקיזוזים – אני מפנה לנספח ב(1) לכתב ההגנה
מטעמנו – שב-8.8. שהייתה מסירת הדירה היו מספר ניירות שנחתמו ע"י הצדדים. קדם
לכך נייר שהוציאה הנתבעת ב-31.8 עם כתב ידו של מנהל החברה, מר עודד תורג'מן, שם
היה גמר חשבון הבנייה (נספח ו' לכתב התביעה). לאחר מכן, בעמוד הבא יש זיכויים בכתב
ידו של מנהל החברה שם רשום זיכויים וסך כל 

הזיכויים 5,260 ₪. לאחר שעשה מהו סכום יתרת החוב ומה סכום הזיכויים, אני
מפנה לנספח ב(1) לכתב ההגנה – "אנו מאשרים קבלת מכם..." ובהתאם לתשלום
זה הוצאה קבלה שזה מסמך ו(1) לסיכוי התובעים.
כשאדם טוען טענת קיזוז נטל ההוכחה עליו. אני מסכים
שחתמנו על קיזוז של 12,000 ₪, ובדיון שהיה בבימ"ש קמא לא אמרנו שקיזזנו ולא
הודינו בקיזוז, כי לא בוצע קיזוז. אם חברתי הייתה מבקשת הייתה מצרפת את כרטיס
החשבון.
לגבי כתב הויתור – מיותר לציין שהפסיקה קבעה, וגם
פסקי הדין שחברתי צירפה, הם דיברו על ליקוים שהיו ידועים בעת שמוסר דירה.
אינני יודע אם הליקויים שנכתבו בחווה"ד של
המומחה הם אחרי 8/00. היה דיון בבימ"ש קמא בו הודיעו שני ב"כ הצדדים
שמוחקים את כל חוות הדעת ומונה מומחה שיבדוק את הליקויים, שהם ליקויים מוסכמים
שהיו בדירה.
וגם אם ביהמ"ש יקבל את טענת חברתי לקיזוז של
12,000 ₪, אך במקרה הגרוע צריך לקחת את חווה"ד של המומחה לקזז את הסכום של
12,000 ₪ ואת היתרה לשלם.
מפנה לעמ' 2 פסיקה שלישית לפסה"ד – עפ"י
הסכמת הצדדים הסכמנו שמה שקבע המומחה זה הסכמת הצדדים. חברתי באה לפתוח מה שהייתה
צריכה לעשות בדיון אצל המומחה ולשאול אותו שאלות הבהרה כפי שעשתה.
בשנת 99' קנינו בית ואנשים מהישוב יודעים שקונים
מחברה – החברה בונה בית בהתאם לדין. לפי התב"ע לא ניתן לבנות תקרה אקוסטית.
אפשר לבנות או תקרת בטון בגובה מסוים או תקרת בטון מסוג אחר.
צירפנו מסמכים שהיו מונחים בפני
ביהמ"ש קמא מה
עמדת כל הרשויות. האם אפשר לבנות תקרה אקוסטית במקום תקרת בטון.
לצורך בקשה להיתר בנייה להרחבה, הגשנו בקשה לוועדה
המקומית. אמרה הוועדה המקומית שיבנה קיר בטון.
אני מפנה לנספח י"ד לסיכומי התובעים. כאשר הרגע
לאותו מסמך – רצינו להוציא היתר בניה להרחבה. הגשנו בקשה לועדה המקומית, שאמרו לנו
לבנות תקרת בטון במקום תקרת רביץ שהיתה לנו. 

דני הוא היועץ המשפטי של הועדה. נאמר שלא ניתן לבצע תקרה שלא בהתאם להנחיות
התוכנית – דהיינו, תקרת בטון בלבד. פנינו לאיגוד ערים לאיכות הסביבה, נספח 
ד' לבקשה השניה לצירוף מסמכים. 
אני מפנה לפסקה האחרונה בנספח ד', לדברי הגב'
חנה שמעוני. יש שם שדה תעופה של חיל האויר.
לשאלת ביהמ"ש – יש בעיה בגלל שהתב"ע לא
קבע את זה. היא לא מדברת על תקרת רביץ. אנחנו לא יודעים מה משקלה של תקרת הרביץ.
אני מפנה לחוו"ד שנהב, מומחה מטעם ביהמ"ש.
בעמ' 8. עורך בקשה - מהנדס - מטעה את הועדה.
גם שכבה כפולה של גבס וצמר סלעים ביניהן לא עשו.

כשאדם קונה דירה הוא מתבסס על היתר הבניה. היתר
הבניה ניתן בדיעבד, כשהבית היה בנוי. החלטת הועדה המקומית לתת היתר היתה ב-
18.6.00 וההיתר ניתן באוגוסט. עורך הבקשה הגיש בקשה עם ציון קיר בטון ידע שאין קיר
בטון.
חברתי אומרת שהם היו נדיבי לב, ונתנו להם את האפשרות
שאם הם ירצו לעשות שדרוג – אז לא נצטרך להגיש בקשה חדשה. כשהבית גמור חודש לפני
מסירה, אם אני אגיד לקבלן שיבנה לי עכשיו קיר בטון במקום קיר רביץ – הוא לא יעשה
זאת.

לגבי האחריות של הנתבעים – אני מפנה לכתב התביעה,
אבל צריכה לצאת אמירה בביהמ"ש 
שלא
יעלה על הדעת שעורך בקשה, מהנדס במקצועו...
אני מבקש לדחות את הערעור, לחייב בהוצאות.
אני מבקש שיעשו את כל הנדרש לרישום.

ב"כ המערער


בעניין
האחריות של המהנדס והאדריכל – אני מפנה לעיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המשיבים. שם
כתוב שמי שהיה אחראי מטעם המשיבה 1 היה המהנדס שוקי וינברג. הם לא תבעו את בעל
הדין הנכון והאדריכלית. לא טענתי טענה זו בכתב הערעור.
בעניין הרישום – כנראה שחברי לא רשם פרצלציה. זה
הליך שלוקח המון זמן. היו טעויות מדידה הסטוריות ולכן זה אורך יותר זמן. אין לי
ראיות לעניין.
אני מבקשת לסכם בכתב.
אני טענתי שהמשיבים לא שימשו כמפקחי הפרוייקט.

<#7#>
החלטה

אינני רואה מקום, לאחר שנשמעו כל הטיעונים, להורות
על סיכומים בכתב.
נדחה לעיון.
פסה"ד ישלח לצדדים באמצעות הדואר.
'<#8#>
ניתנה
והודעה היום ח' 
אדר תשס"ט,
04/03/2009 במעמד הנוכחים.
 
 








אילן
ש' שילה, שופט












 

הוקלד על
ידי: הניה גיטה טויסיג




















להסרת פסק דין זה לחץ כאן