מ.א.ת. השקעות בע''מ - מנהל מס שבח מקרקעין מחוז ת''א
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
מ.א.ת. השקעות בע"מ מנהל מס שבח מקרקעין מחוז ת"א




מ.א.ת. השקעות בע''מ - מנהל מס שבח מקרקעין מחוז ת''א

ערעור משפחה 4125/98     10/10/1999 (עמש)



תיקים נוספים על מ.א.ת. השקעות בע"מ
תיקים נוספים על מנהל מס שבח מקרקעין מחוז ת"א




עמש 4125/98 מ.א.ת. השקעות בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין מחוז ת"א




בעניין:
1. מ.א.ת. השקעות בע"מ

2. עזרא אגודה שיתופית בע"מ
העוררים

נגד
מנהל מס שבח מקרקעין מחוז ת"א

המשיב

נוכחים:
ב"כ העוררים עו"ד בן מאיר

ב"כ המשיב עו"ד בורשטיין וכן גב' שלומית לוי

פרוטוקול
עו"ד בורשטיין: אנו מתנגדים להארכת המועד להגשת הערר. על אף מה שכתוב בסעיף 6 לבקשה, נראה שאין מחלוקת על כך שבתאריך 24/11/97 ניתנה על ידי המשיב החלטה בהשגה.
במסגרת החלטה בהשגה, צוייחן מפורשות כי העוררות רשאיות לערור על החלטה זו תוך 30 יום. חשוב לצין כי בעת מתן ההחלטה בהשגה ביום 24/11/97 לא מצאו לנכון העוררות להזכיר בהודעת הערר שהוגשו מטעמן. אין מחלוקת על כך שהעוררות לא הגישו ערר על החלטת המשיב בהשגה תוך 30 יום מיום קבלתה, כאמור בסעיף88 לחוק. בתאריך 26/3/98 - פנו העוררות למשיב, בבקשה לדיון חוזר בהשגה. חשוב לציין בפני
ה זו, מעלות העוררות שהינן הרוכשות בעיסקת המכר טענות שונות שעניינן שומות מס שבח שהוצאו למוכרים. אכן, המשיב לא התעלם מפנייתן של העוררות והסכים להיפגש עם בא כוחן. הוא פנה במכתב וקיבל תשובה על המכתב שאיתו הוא פנה. ההסכמה של המשיב, להיפגש עם ב"כ העוררות, אינה מהווה עילה להארכת המועד להגשת הערר. אילו חפצו העוררות להגיש ערר על החלטה המשיב בהשגה, הרי שהיה עליהן לעשות כך במועד שקבוע בחוק, ללא קשר לפנייתן למשיב.

בחוק מס שבח אין כל אפשרות לערוך דיון חוזר בהשגה, ובהתאם לתוצאותיו להגיש ערר כפי שביקשו לעשות העוררות. משניתנה על ידי המשיב החלטה בהשגה, יכלו העוררות להגיש ערר בהתאם למועדים הקבועים בחוק. הפניה למשיב אינה יכולה להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת הערר. אם תתקבל טענת העוררות, לפיה בחליפת המכתבים ובפגישה שהתקיימה עימן, יש להאריך את המועד להגשת ערר, המשמעות היא, שכל אימת שנישום מקבל החלטה בהשגה, ואינו מגיש ערר במועד, הוא יוכל לפנות למשיב בשלב כלשהו, לדיון חוזר בהשגה. אני חושבת שמסיבות אלה, הוראות הקבועות בחוק לקבוע מועדים, תהפוכנה לאות מתח. מה שחשוב לציין שהפניה של העוררות למשיב, לא נעשתה בתקופה שהן היו רשאיות להגיש ערר, אלא רק כמה חודשים לאחר מכן. נכון שהמשיב פעל באופן פרקטי, אולם זו לא סיבה להארכת המועד.
מפנה לע"א 367/85 מנהל מס שבח נ' קיטאי פורסם בפסקי דין מא(3) 383 עמ' 398. "מי שלא פעל במועד או מי שנדחו השגתו או ערר, הפכו אלה למעשי בי דין". לפיכך כאשר ניתנת החלטה בהשגה, וחולף המועד להגשת ערר על החלטה זו, הופכת החלטת המשיב בהשגה, לחלוטה וסופית ולא ניתן להאריך את המועד להגשת הערר באמצעים מלאכותיים, דוגמת פניה למשיב.
במקרה זה לא מדובר באיחור ראשון. ב- 30/6/96 הוצאה לעוררות שומה שעניינה מס הרכישה בעיסקת המכר. ביום 27/1/97 הן הגישו השגה על שומה זו. העוררות הן הרוכשות בעיסקת המכר מאחר שהערר מתייחס לשומות מס שבח ולכן אינן יכולות להגיש את הערר.
אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. מפנה לכל ההחלטות שהיגשתי. וכמובן אנו מבקשים הוצאות.

עו"ד בן מאיר
: אומרת חברתי כביכול שהפעולה שנעשתה פה הפניה למס שבח היה פה איזה נסיון לתקן איזשהו איחור של המועד. אני אסביר מדוע הבקשה לא נתמכה בתצהיר - בדיון הקודם שהיה פה כאשר ביקשתי מבית המשפט לדחות, אז הועלתה טענה לגבי האיחור להגשת הערר. והוועדה שישבה אז , אמרה לי שהיא רוצה שאפרט את כל הדברים מבחינת ההליכים. כאשר אני הגשתי את הערר במקור, אני הסתמכתי על אותה החלטה של הגב' דליה אברהם מתאריך 5/8/98 כאל החלטה בהשגה שעליה אני מגיש את הערר. הועדה בישיבה הקודמת הפנתה תשומת ליבי להגיש בקשה, התבקשתי לצרף את כל המסמכים שמראים מהן הפעולות שנ עשו לפני כן. בבקשה להארכת מועד, אין שום דבר עובדתי שצריך לאמת אותו בתצהיר, מעבר למסמכים. . מפנה למכתבה של דליה אברהם מיום 16.3.98שהוא נספח לערר המקורי, שצירפתי אותו לבקשה להארכת מועד. מפנה לעמ' 1. מפנה לעמ' 2. אין מחלוקת וגם חברתי אינה חולקת על העובדה שהתקיימו דיונים וישיבות עם המשיב.
אני רוצה לומר, בהחלטה בהשגה הראשונה , מיום 8/5/97, ההחלטה לא דוחה את כל ההשגה, כפי שרואים בכותרת של העמוד הראשון, אלא מקבלת את חלק מנימוקי ההשגה. גם כשקוראים מנוסח ההחלטה, חלק מההחלטה היא שצריך לעשות חישוב ולתקן את השומה בהתאם למה שנאמר פה.
אחרי ההחלטה בהשגה ניגשו למשרדי מס שבח וישבו שם עם הפקידים , קיימנו ישיבות ודיונים.
יוצא מכתב המפרט את כל הנתונים ומצרף להם את כל המסמכים. המכתב שכתבה לי הגב דליה אברהם באוגוסט, הכותב שהם מפנים אותי להחלטתנו.
בחודש אוגוסט אחרי כל הדיונים היא נותנת לי החלטה בכתב. כתוב על זה דיון חוזר בהחלטה בהשגה.
לחילופין, אני טוען שעל החלטה זו אני יכול לערור עליה, כי המשיב הסכים לראות בזה כחלק מהחלטה בהשגה.
אני סבור שהחלטה זו היא חלק מהחלטה בהשגה. אם הייתי יודע שמס שבח לא ידון בשום מקרה לא הייתי יושב איתם.
על פי סעיף 88 לחוק, זכות הערר היא לגבי מי שמקופח לפי החלטה בסעיף 87. אני צריך לקבל תשובה עניינית ולא תשובה פורמלית. נכון ששומת מס השבח יצאה על שם המוכרים. העוררות הן הקונות. השומה יצאה על שם המוכרות. הן לא עוררות כאן.
בהחלטה בהשגה הוא מפנה את ההחלטה אלי, אל ב"כ הרוכשות.

עו"ד בורשטיין: חברי טען ללגבי סעיף 88 שהוא רואה את מכתב התשובה כהחלטה של המשיב שניתן לערור עליה, אני סבורה שגם כאן אין כדי להאריך באופן מלאכותי להגשת הבקשה להארכת הערר. המשמעות היא שכל פעם שתינתן החלטה נוספת, יראו אותה כאילו היא החלטה המשלימה החלטה בהשגה.
החלטה

1. בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג - 1963 להלן: "החוק", מי שרואה את עצמו מקופח בהחלטת המנהל בהשגה, "רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה בפני
וועדת ערר...".

2. בתיק עמ"ש 4125/98, הגישו העוררות ביום 10/9/98 ערר על החלטת המשיב מיום 5/8/98, אשר לטענתן, נמסרה להן ביום 8/8/98. כבר בשלב זה, מן הראוי לציין, כי שומות מס השבח שהוצאו בקשר לעיסקה נשוא הערר, לא הוצאו לעוררות שהינן הרוכשות, אלא למוכרים של המקרקעין.
3. ביום 26/4/99, הגישו העוררות בקשה להאריך להן את המועד להגשת הערר, עד למועד שבו הוגש הערר, כאשר הן מנמקות את בקשתן שביום 16/3/98 הן פנו למשיב, בדרישה לבקשה לדיון חוזר בהשגה והתשובה לבקשה האמורה, התקבלה אצלן בחודש אוגוסט 1998. ומיד כשהתקבלה התשובה האמורה שהיתה חתומה בידי הגב' דליה אברהם הגישו את הערר הנוכחי. לטענתו של ב"כ העוררות, הרי זו ההחלטה שעליה ניתן היה להגיש ערר.
הבקשה האמורה להארכת מועד לא נתמכה בתצהיר ודי בכך כדי לגרום לדחייתה של הבקשה, על הסף. חרף זאת, אתייחס בקצרה לטענות הצדדים.
4. ב"כ המשיב מתנגד לבקשה להארכתה מועד, כאשר היא מנמקת את התנגדותה בנימוקים הבאים:
א. ההחלטה בהשגה ניתנה ביום 24/11/97; משמע, והמועד להגשת הערר על ההחלטה הנ"ל, היה תוך 30 יום מיום קבלתה. ומשלא הוגש הערר במועד, הרי דינו של הערר להידחות.
ב. העובדה שהמבקשת פנתה למשיב בחודש מרץ 98', בבקשה לעיון חוזר בהחלטה בהשגה, אינה מפסיקה את מרוץ הזמן להגשת הערר מטעם העוררות.
ג. השומות נשוא הערר, לא הוצאו לעוררות, אלא למוכרים והמוכרים לא הם אלה שהגישו את הערר הנוכחי.
ד. הבקשה להארכת מועד לא נתמכה בתצהיר.

5. דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערר, להידחות וזאת מן הנימוקים הבאים:
א. כאמור, בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק, מי שרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל בהשגה, רשאי להגיש עליה ערר, תוך 30 יום מיום קבלת החלטה בהשגה של המשיב. בענייננו ההחלטה בהשגה, ניתנה ביום 24/11/97, משמע המועד להגשת ערר להחלטה הנ"ל על ההחלטה היה לכל היאוחר עד 1/1/98 וזאת בהנחה, שההחלטה בהשגה התקבלה אצל ב"כ העוררות, לא יאוחר מסוף חודש נובמבר 97'.
לא רק שהעוררות לא הגישו את הערר במועד, אלא כעבור 3 חודשים מתום המועד להגשת הערר על ההחלטה בהשגה שניתנה כאמור ביום 24/11/97, הן הגישו (ביום 16/3/98 ) בקשה לדיון חוזר בהשגה.
הגשת בקשה לדיון חוזר אינה מפסיקה את מירוץ הזמן להגשת הערר מטעם העוררות. טענות העוררות, לפיה שליחת המכתב לעיון חוזר, והעובדה שבמשך הזמן המשיב ניהל איתן מגעים, מהווה הסכמה להארכת מועד, - אין בה כל ממש ויש לראותה כנסיון מלאכותי להאריך את המועד להגשת ערר (המרצה 5739/98 , בר סול בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין, אזור ת"א, מסים יב/ 4 עמ ה- 350).
קבלת עמדתן של העוררות לפיה יש להאריך את המועד להגשת ערר כל אימת שנשלחה פניה ל משיב לחזור בו מהחלטתו בהשגה, תביא למצב בו לעולם יוארכו מועדים, על ידי פניות חוזרות ונישנות למשיב, והתקופה הקצובה בחוק, להגשת ערר, תהפוך לאות מתה.
ב. בקשה להארכת מועד, יש לתמוך אותה בתצהיר, אשר בו יאומתו כל העובדות שבהם תומכים המבקשים בבקשתם להארכת מועד, להראות מתי קיבלו את ההחלטה בהשגה. בקשה להארכת מועד, שלא נתמכה בתצהיר, דינה להידחות על הסף.

ג. החיוב במס שבח הוטל על המוכרים ולא על העוררות שהינן הקונות. המוכרים לא הגישו כל ערר על החיוב במס שבח שהוטל עליהן, ואילו העורר, כקונה, אינו יכול לערור על החיוב האמור. אפילו ישלם העורר את המס האמור, לא עומדת לו הזכות להגיש את הערר הנוכחי .

6. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את הבקשה להארכת מועד וכתוצאה מכך, אנו מוחקים את הערר בעמ"ש 4125/98.

בנסיבות המקרה, לא יהיה צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' בתשרי תש"ס, (10 באוקטובר 1999), במעמד הצדדים.
א. הומינר
, שופט
יו"ר

מר דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין - חבר
מר דב שמואלביץ - חבר
6
בתי המשפט
בית משפט המחוזי תל אביב
בפני
ועדת ערר
לפי חוק מס שבח מקרקעין תשכ"ג - 1963
מר אמנון הומינר
,שופט - יו"ר
מר דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין - חבר
מר דב שמואלביץ - חבר

עמ"ש 004125/98
תאריך: 10/10/1999
בפני
ועדת ערר
לפי חוק מס שבח מקרקעין תשכ"ג - 1963
מר אמנון הומינר
,שופט - יו"ר
מר דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין - חבר
מר מיכה לזר - רו"ח - חבר
תאריך: 10/10/1999









עמש ועדת ערר מס שבח 4125/98 מ.א.ת. השקעות בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין מחוז ת"א (פורסם ב-ֽ 10/10/1999)











תיקים נוספים על מ.א.ת. השקעות בע"מ
תיקים נוספים על מנהל מס שבח מקרקעין מחוז ת"א




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט