מי בקעת הירדן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ - חברת החשמל למחוז ירושלים, המינהל האזרחי ביהודה והשומרון

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
מי בקעת הירדן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ חברת החשמל למחוז ירושלים המינהל האזרחי ביהודה והשומרון
 
מי בקעת הירדן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ - חברת החשמל למחוז ירושלים, המינהל האזרחי ביהודה והשומרון
תיקים נוספים על מי בקעת הירדן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ | תיקים נוספים על חברת החשמל למחוז ירושלים | תיקים נוספים על המינהל האזרחי ביהודה והשומרון |

442148
6374/07 בשא     17/09/2007




בשא 6374/07 מי בקעת הירדן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ נ' חברת החשמל למחוז ירושלים, המינהל האזרחי ביהודה והשומרון




בעניין:

בתי המשפט
21


בית משפט השלום ירושלים
בשא006374/07


לפני
כב' השופטת ר' שלו-גרטל


17/09/2007



בעניין
:
מי בקעת הירדן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
ג' רוגל
המבקשת




- נ
ג
ד -



1. חברת החשמל למחוז ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד

א' תוסייה-כהן ואח'

2. המינהל האזרחי ביהודה והשומרון


ע"י ב"כ עו"ד
א' קרונברגר
המשיבים

החלטה

1.

בקשת המבקשת ליתן צו מניעה זמני, המורה למשיבה מס' 1 ולכל מי שפועל מטעמה, לחדול לאלתר מביצוע עבודות הקשורות בהטמנת קו חשמל בשטח שבין שטחי החקלאות של מושב ורד יריחו, ועד לבריכות "אורמת".

לטענת המבקשת, המשיבה מס' 1 קיבלה היתר מהמשיב מס' 2 להקים קו חשמל מירדן ליריחו, החוצה שטחים בבקעת הירדן. במסגרת פרוייקט זה, מטמינה המשיבה מס' 1 קו חשמל בקירבה רבה לצינור מים של המבקשת, וזאת בניגוד להנחיות המשיב מס' 2, לפיהן יש להניח את קו החשמל במרחק של 6 מ' לפחות מקו המים. דבר זה מסוכן לציבור, עלול לפגוע באנשים, כגון צוותי תיקונים, אשר עלולים להתחשמל במקרה שיגיעו לתקן נזילה בצינור המים.

2.

צו זמני לא ניתן במעמד צד אחד, והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים, המצהיר מטעם המבקשת נחקר חקירה נגדית על תצהירו, וכן גם המצהיר מטעם המשיבה מס' 1, ופרקליטי הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה.



3.

תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מאפשרת מתן סעד זמני במסגרת תובענה, כאשר בית משפט שוכנע "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". תקנה 362(ב) מורה לבית המשפט להביא במנין שיקוליו, גם את השיקולים הבאים: "הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני..." [ת2נה 362(ב)(1)], וכן "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" [תקנה 362(ב)(2)].

מהותו של הצו הזמני היא לשמור על המצב הקיים עד להכרעה סופית במחלוקת, זאת בין אם לשם קיומו התקין של ההליך ובאין אם, ובעיקר, לשם הבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין. ההצדקה להתערבות בית המשפט בשלב כה מוקדם של ההליכים, קיימת רק
בנסיבות, בהן שינוי מהמצב הקיים יקפח את התובע, ויסכל את מתן הסעד העיקרי, אם בית המשפט יזכה אותו בו.
השאלה הראשונה, אם כן, אשר על בית המשפט לשאול עצמו היא, אם מתן הסעד הזמני, הוא כה הכרחי, עד כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה [ראו ד"ר י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (אמינון מהד' שביעית בעריכת ש' לוין, 1995) סע' 492 עמ' 613-614]. תנאי בל יעבור הוא, כי הצו הזמני יהא טפל לתביעה עצמה, ומטרתו תהא להבטיח את יעילותו של הסעד העיקרי, אשר ינתן לאחר מכן.
על מנת לזכות בסעד זמני, על התובע לבסס קיומם של התנאים כדלקמן:
הראשון
, על מבקש הסעד הזמני להוכיח קיומה של עילת תביעה רצינית, זכות לכאורה וסיכויים טובים להצליח בתביעה, אשר על יסודם הוא מבקש סעד זמני עד לתום הדיון. יחד עם זאת, אפילו הוכיח תובע את הזכות המשמשת יסוד לתביעה, אין הכרח במתן צו מניעה זמני, כאשר השופט סבור, שאין צידוק להתערבותו, לפני שנתברר המשפט כולו. לאחרונה, הסיטה הפסיקה את הדגש מהצורך בקיום "זכות לכאורה" בידי המבקש, כתנאי למתן צו זמני, לעבר מבחן אחר: האם הוכח שהתביעה אינה טרדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה [ראו ד"ר י' זוסמן, שם, סע' 494 עמ' 616]. צו מניעה זמני נועד בעיקרו של דבר, שלא לאפשר שינוי במצב קיים, כדי שאם ינתן בסוף ההליך העיקרי הסעד המבוקש על ידי המבקש, ניתן יהיה לקיימו. סעד זמני שאינו מכוון למטרה הנ"ל, יינתן רק במקרים נדירים ביותר, כאשר הנזק שעלול להיגרם למבקש, אם לא ינתן הסעד הזמני, הוא נזק בלתי הפיך, במובן זה שתיווצר מציאות כזו, שהסעד הסופי יהיה בלתי אפקטיבי. נמצא, שבין אם מתבקש לשמור על המצב הקיים, ובין אם מתבקש לשנותו (וחלופה זו נדירה ביותר), המטרה היא, למנוע היווצרות מצב שיסכל את מימוש פסק הדין, אם התובע יזכה בתביעתו. זהו עיקרון יסוד שרק אם הוא מתקיים, יש מקום להעניק סעד זמני, ויש לבחון קיומו או העדרו של תנאי זה, עוד בטרם ניגשים לבחינם קיומם של התנאים האחרים הנדרשים לצורך קבלת צו מניעה זמני [ראו ספרו של המשנה לנשיא (כתוארו דאז) ד"ר ש' לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית" מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים תשנ"ט-1999 עמ' 159; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהד' חמישית תשנ"ט, עמ' 395]. השני, על התובע, מבקש הסעד, להראות, כי מאזן הנוחות פועל לטובתו. כלומר, שאי הנוחות העלולה להיגרם לו, אם לא יינתן הצו, גדולה יותר מאי הנוחות העלולה להיגרם לנתבע, אם הצו יינתן. בין שני התנאים קיימת "נוסחת איזון" המאזנת ביניהם ביחס הפוך - ככל שהזכות לכאורה טובה וחזקה יותר, כך נדרש פחות שמאזן הנוחות יטה לטובת המבקש, ולהיפך - ככל שהזכות לכאורה חלשה וקלושה יותר, כך על מבקש הצו הזמני להראות, כי מאזן הנוחות נוטה באופן ממשי לטובתו [רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1), 529]. מנושא זה נגזרת גם השאלה, האם ניתן נזקו של התובע לפיצוי בכסף, אם ימאן בית המשפט לתת לו סעד זמני, ומה הנזק שעלול הצו הזמני לגרום לנתבע, אם תידחה התביעה [ספרו של ד"ר זוסמן הנ"ל, עמ' 616-617]. השלישי לאורו בוחן בית המשפט את הבקשה למתן צו זמני, הוא האם קיימים שיקולים שביושר, המביאים לכך שלא ינתן הסעד המבוקש. כך נבדקת השאלה, האם המבקש בא לבית המשפט נקי כפיים, או שמא העלים עובדות חשובות בנסיון לקבל את הצו הזמני, על פי צד אחד, או האם הישהה את פנייתו זמן רב יתר על המידה [רע"א 4196/03 שפע בר ניהול ושירותים נ' שפע מסעדות יצור ושיווק ארוחות מוכנות, פ"ד מז(5), 165]. לאמור לעיל יש להוסיף את התנאי הקבוע כיום בתקנה 362(ב)(2) לתקנות, לפיו, יש להימנע ממתן סעד בלתי מידתי, ולשקול האם מתן הסעד "אינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

4.

במקרה דנן, בהתחשב בנתונים ובעובדות, כפי שהתבררו בדיון, וממכיוון שטרם הוגשה תביעה, למרות שחלף שבוע ויותר מאז הגשת הבקשה, ולא ברור איזו תביעה תוגש, אם בכלל, סבורתני, כי מתן הסעד הזמני המבוקש, אינו כה הכרחי, המצדיק התערבותו של בית המשפט, בשלב כה מוקדם, וזאת מהנימוקים, כפי שאפרט להלן בהמשך.
ראשית המבקשת השתהתה בבקשתה, למרות שעבודות הפרוייקט החלו לטענתה, עוד בתחילת חודש יולי 2007 [סע' 5 בתצהיר קוזניצוב]. למבקשת היה ידוע היטב על הפרוייקט המתוכנן, והמשיבה מס'1 ניסתה לתאם עם נציגיה את תואי הביצוע, כפי שהצהיר קוזניצוב, אולם ללא הצלחה יתרה. ניתן היה לצפות שהמבקשת תמהר לבית המשפט, שהרי מדובר, לגירסתה, בסכנה של ממש, אולם במקום זאת, החלה חליפת מכתבים בין הצדדים, המבקשת לא העבירה למשיבים העתקי תכנית הנחת הצנרת שלה, למרות שהתבקשה לעשות כן, בין לבין יצא קוזניצוב לחו"ל חופשת הקיץ מתאריך 17.7.07 ועד 15.8.07 ואיש במקומו לא טיפל בעניין [עדותו עמ' 6 בפרו'].


למרות שקוזניצוב חזר ארצה במחצית אוגוסט, הוגשה בקשה זו רק ביום 3.9.07 וגם זאת, לאחר שפרקליטה קיבל תשובה מהיועץ המשפטי של המשיב מס' 2, על מכתבו מתאריך 29.8.07. משום מה המבקשת לא צירפה לתצהיר ולבקשה את מכתבו של עו"ד
רוגל
אלא רק את מכתב התשובה [ת/11].

שנית, הסעד המבוקש בלתי מידתי, ועלול לפגוע במשיבים במידה העולה על הנדרש. גם לא הוכח לכאורה, אף לא בשמץ או בדל ראיה, כי למבקשת נגרמו או עלולים להיגרם נזקים של ממש, אם לא ינתן הסעד הזמני. קוזניצוב במכתבו למשיב מס' 2 מתאריך 8.7.07 מציין כי "הדבר יגרום לנזק כבד ומיותר לצנרת הפלדה (אנודה) חמור מכך, בזמן תקלה (פיצוץ בקו הצינורות) תיקון של הצינור יסכן חד משמעית חיי אדם " [ת/2]. אמירה כוללנית וסתמית. בתצהיר עדותו אין כל פירוט עובדתי על נזק שנגרם לצנרת המים עד כה למרות העבודות שנעשו בשטח, ואפילו לא נזק עתידי, למעט הסיכון של התחשמלות, אשר ניתן להתריע מפניו, בשילוט מתאים. לא זו אף זו, חוק החשמל ובכלל זה תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה) התשס"ב-2001 קובע מרחק מזערי בין כבל הטמון באדמה לבין שירות אחר ולפי הכללים בתקנות המרחק המזערי בין כבל חשמל לבין צינור מים קרים, ביוב או ניקוז הינו 50 ס"מ ולא 6 מ'. אין כל ראיה או עדות לכך שהמשיבה מס' 1 מפרה כללים אלה, וכי עד כה הניחה כבל במרחק הפחות מ - 50 ס"מ או כי לאור תוואי הפרוייקט, היא עתידה להתקרב לצנרת המים במרחק הפחות מהמרחק המזערי הנ"ל. מנצור נאסאר המצהיר מטעם המשיבה מס' 1, מהנדס ראשי של חברת החשמל, המעורה באופן אישי בעובדות הפרוייקט ומצוי בעבודה בשטח, העיד, כי המשיבה עושה כל מאמץ להתרחק ככל שניתן מצנרת המים, גם 6 מ' או 2.5 מ' הכל לפי התנאים בשטח [סע' 15 בתצהירו]. עדותו לא נסתרה בחקירה נגדית ולא בראיה אחרת. המשיבה מס' 1 אף התחייבה לכך בכתב ובעל פה לפני המבקשת.
שלישית, מהראיות והמסמכים שהוצגו בדיון, עולה בברור כי המשיבה מס' 1 פועלת על פי היתר כדין, ואינה חורגת מההנחיות לעניין הטמנת קו החשמל. דווקא מתעורר ספק ביחס לשאלה אם המבקשת מילאה אחר הוראות ההיתר שניתן לה בשעתו, להנחת צנרת המים.

בנוסף אני מאמצת את טיעוני פרקליטי המשיבים, כמפורט בסיכומים, כחלק בלתי נפרד מהחלטה זו.

5.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה הבקשה.


המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות 1,500 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא
בפועל.

6.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ה' בתשרי, תשס"ח (17 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.


ר' שלו- גרטל, שופטת









בשא בית משפט שלום 6374/07 מי בקעת הירדן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ נ' חברת החשמל למחוז ירושלים, המינהל האזרחי ביהודה והשומרון (פורסם ב-ֽ 17/09/2007)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן