דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בניה בע''מ, דוד הבר - עמותת מורים בונים לוד - עמבל, 2-88 עובדיה שי ו-87 חברי העמותה, אז' ואח'

מידע על דוד הבר    מידע על אז   



דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בניה בע''מ, דוד הבר - עמותת מורים בונים לוד - עמבל, 2-88 עובדיה שי ו-87 חברי העמותה, אז' ואח'

תיק אזרחי 695/94     21/08/2003 (א)



תיקים נוספים על דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ
תיקים נוספים על דוד הבר
תיקים נוספים על עמותת מורים בונים לוד - עמבל
תיקים נוספים על 2-88 עובדיה שי ו-87 חברי העמותה
תיקים נוספים על אז'




א 695/94 דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, דוד הבר נ' עמותת מורים בונים לוד - עמבל, 2-88 עובדיה שי ו-87 חברי העמותה, אז' ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
000695/94


בפני
:
כב' השופט דר' גבריאל קלינג


26/08/03




אז' 695/94
1. דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ

2. דוד הבר

בעניין:

התובעים
אילן מוריאנו

ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד



1. עמותת מורים בונים לוד - עמבל

2-88 עובדיה שי ו-87 חברי העמותה



הנתבעים
יואב לוי

ע"י ב"כ עו"ד



אז' 152/96
1. עמותת מורים בונים לוד-עמבל

2. 2-88 עובדיה שי ו-87 חברי העמותה

ובעניין:

התובעים






נ
ג
ד



1. דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ


2. דוד הבר



הנתבעים




ה ח ל ט ה
הרקע
1.

דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בנייה בע"מ, היא קבלן לעבודות בנייה בשליטתו של דוד הבר
.

בעמותת מורים בונים לוד התאגדו חברים לצורך הקמת 118 בתים לחברי העמותה בשכונת נוה נוף שבלוד.

העמותה פרסמה מכרז להקמת הבתים. המכרז הוכן על ידי חברת טריפל אר. הקבלן לא השתתף במכרז. טריפל אר פנתה לקבלן בשם העמותה, ובעקבות משא ומתן נחתם ביום 4.4.91 הסכם שלפיו יקים הקבלן 30-50 בתים תוך 12 חודש. לאחר מכן הוסכם להגדיל את מספר היחידות שתוקמנה ל-70.

2.
בין הצדדים התגלו חילוקי דיעות ובעקבותיהם הוגשו לבית המשפט שתי התובענות שבפני
. ביום 26.3.97 הגיעו בעלי הדין להסכם דיוני שעל-פיו יאוחד הדיון בשתי התובענות. כן הוסכם כי בית המשפט יכריע בשלוש פלוגתאות:

"א.
החוזה בין הצדדים הוא פאושלי או למדידה ואם הוא למדידה לפי איזו שיטת מדידה (כפי שנוסח בפרוטוקול בית המשפט - האם הוא חל על המטרים הרבועים המופיעים כנספח לחוזה (טבלה א') או האם הוא מכפלה של 1,400 ₪ למטר לפי מדידה מטרית).

ב.

האם יש עילות תביעה כנגד חברי העמותה (נתבעים 2-39 בת.א. 695/94) ומהן או האם יש לדחות את התביעות נגדם (במידה ובימ"ש יכריע כי קיימת עילת תביעה בעילה של התעשרות שלא כדין והוא ינחה את הבורר כיצד לבדוק לגבי כל נתבע האם היתה התעשרות ומה היא גובהה).

ג.
סמכות ה"מפקח" (חברת טריפל אר) כפוסק בעניינים שונים נשוא התובענות."



כן הוסכם שלאחר הכרעת בית המשפט יועבר הדיון בתובענות להכרעת מהנדס שישמש בורר.

יש להצטער על כך שכוונת בעלי הדין כולם להביא ליישובה של המחלוקת בהקדם לא התממשה והדיונים בפני
בית המשפט התארכו, וכך אף סיכומיהם של בעלי הדין בכתב. על כל פנים איפשר ההסכם הדיוני להתמקד בשלוש השאלות שהן סלע המחלוקת שבין בעלי הדין.

חוזה פאושלי או לפי מדידה
3.

המחלוקת הראשונה והעיקרית בין בעלי הדין היא בדבר מהות ההתקשרות ביניהם. אם התשלום המגיע לקבלן הוא על בסיס "פאושלי" או על בסיס מדידה. גם לגבי מהותו של הבסיס למדידה אין הסכמה בין בעלי הדין, אם המדידה צריכה להיות של העבודות שבוצעו כפי שבוצעו בפועל או על יסוד התוכניות.

הסכם פאושלי מהו
4.

השאלה הראשונה היא מה הוא הסכם פאושלי.

העמותה מציעה בסיכומיה את הגישה הבאה להסכם פאושלי
(בפסקאות 73-74):
"בהסכם פאושלי מסכימים הצדדים מראש מה בדיוק יבצע הקבלן, כאשר התוכניות, המפרטים וכתבי הכמויות המצורפים לחוזה מגדירים את העבודה שתבוצע, ומה כלול בה בדיוק. כן מסכימים הצדדים איזה מחיר כולל וסופי יקבל הקבלן תמורת ביצוע עבודה זו. עוד מסכימים צדדים בהסכם פאושלי כיצד יתומחרו שינויים בעבודה, כאשר שינויים מוגדרים אך ורק כשינויים בתוכניות או במפרטים עליהם הוסכם מראש. בהסכם עם מחיר קבוע (פאושלי) מוטל הסיכון על הקבלן לגבי כמות העבודה או החומרים שיידרשו על ידו בפועל לביצוע העבודה ... או בדבר עלות ביצוע העבודה מוטל במלואו על הקבלן.

המהות של הסכם פאושלי היא שהקבלן אינו יכול לחלוק על חישובי כמויות או על חישובי שטחים משום שהם "אינם למדידה"."

בסעיף 0060 למפרט הבינמשרדי, מוגדר מחיר פאושלי: "פאושל פירושו מחיר חוזה סופי ללא מדידת כמויות".

5
.
קביעתו של מחיר פאושלי תיתכן באחת משתי דרכים: האחת היא בציון הסכום הסופי בחוזה שבין הצדדים או על ידי צירוף לחוזה של תוכניות וכתב כמויות מלא. במקרה זה המחיר הסופי ניתן לחישוב על ידי סיכום כתב הכמויות (כך נאמר בסעיף 0061 למפרט).


טוען הקבלן שבמקרה שבפני
לא התקיים אף אחד משני התנאים האמורים. רודד (שהעיד מטעם העמותה) אישר את טענת הקבלן (בעמ' 579). כן אמר כי "מספר סופי היה בלתי אפשרי" (עמ' 585) שכן לא היה כתב כמויות "שמחייב מבחינת המשך הפרוייקט".
מכאן מבקש ב"כ הקבלן להסיק כי אין מחיר סופי בין הצדדים וכי התמורה צריכה להיקבע על פי מדידה.

6.

רודד העלה אפשרות של מחיר פאושלי לכל דגם של בית, להבדיל ממחיר פאושלי לפרוייקט כולו.
אלא שרודד אישר כי אין מסמך שבו נקבע מחיר פאושלי לדגמים של בתים (עמ' 630).

7.

לענין הקביעה אם החוזה הוא פאושלי אם לאוו, יש חשיבות רבה לפירושו של סעיף 1לנספח השינויים לחוזה שנחתם ביום 4.4.91 (נספח י"ב לחוזה), שבו נאמר:
"המחיר למטר מרובע בניה בכל הדגמים ובכל הגדלים בכל דגם ודגם הינו אחיד ויעמוד על 1,400 שקל חדש."

לאמור בסעיף זה לא יכולה להיות כל משמעות מלבד הנקיטה בשיטת המדידה. יש למדוד את השטח ולהכפיל בו את הסכום של 1,400 ₪. טיעון כי הכוונה בסעיף זה היא למחיר פאושלי לכל יחידה או לכל דגם הוא מופרך מעיקרו. לו התכוונו הצדדים לחישוב תיאורטי של המחיר הפאושלי לכל דגם, ניתן היה לערוך את המכפלה ולציין את התוצאה ליד כל דגם. היה הגיון רב לעשות כן, לו אכן התכוונו הצדדים למחיר פאושלי לכל דגם, שכן בדרך זו היה כל חבר עמותה יודע בדיוק מה מחיר יצטרך לשלם תמורת הדגם אותו רכש. נראה שהחותמים על נספח השינויים סברו שהדבר לא ניתן באותו שלב וקבעו את הצורך לחישוב המחיר של כל דגם.

8.

בפרטיכל מס' 17 מיום 11.4.91 מישיבת הוועד המנהל של העמותה, נרשמו מפי אורי רודד הדברים הבאים:
"המחיר 1,400 ₪ הוא נתון לצורכי התחשבנות עם הקבלן ברמת הפרוייקט."

האמירה שהמחיר למ"ר הוא בסיס להתחשבנות משמעה שתהיה מדידה והתשלום לקבלן יהיה לאחר עריכת התחשבנות. עוד יוער שכעולה מדברי רודד באותה ישיבה, באותו שלב דובר על הקמת הפרוייקט באמצעות קבלנים אחדים, והמחיר האחיד לכל מ"ר סוכם
בהנחה שכל קבלן יקבל חלוקה שווה של דרך הדגמים השונים. גישה זו
מתיישבת עם הצורך לערוך ההתחשבנות עם כל קבלן על דרך של מדידה.

9.

עוד יצוין כי בנספח השינויים נזכרת המילה "פאושלי" בסעיף 14 שבו נאמר:
"למניעת ספק מובהר בזאת כי ארון החשמל ולוח חשמל הינם חלק מהחוזה הפאושלי וכלולים במחיר היסוד."

ההתייחסות כאן למונח חוזה פאושלי אינה באה לבטל מדידה אלא לציין כי אותם הפריטים של ארון החשמל ולוח החשמל כלולים במחיר המוסכם, דהיינו 1,400 ₪ למ"ר.

שיטת המדידה
10.

משקיבלתי את טיעון הקבלן כי לא סוכם על מחיר פאושלי לא לפרוייקט ולא לכל דגם ודגם, וכי יש לנקוט בדרך המדידה, נותר להכריע
במחלוקת נוספת שבין בעלי הדין והיא באשר לנושא המדידה.

לכאורה, הגיונם של דברים הוא שמשלא הסכימו הצדדים על מחיר פאושלי אלא על מחיר לפי מדידה, הרי הכוונה למדידה של העבודות שבוצעו. הקבלן אכן טוען כי יש לחשב את התמורה המגיעה לו על-פי התוכניות שלפיהן הוקמו הבתים.
העמותה טוענת כי המדידה צריכה להיות על פי האמור בטבלה א'. טבלה א' מהווה ככותרתה: "טבלת ריכוז מחירים". מצויינים בה הדגמים השונים, כאשר ליד כל דגם רשום שטח קמת קרקע ושטחה של קומה א'. העמותה טוענת כי טבלה א' מהווה חלק ממסמכי החוזה, וכי במסמך סיור הקבלנים יש התייחסות לטבלה א'. אלא שקבלת טיעונה של העמותה, שלפיו טבלה א' מהווה חלק מהחוזה אינה משמיעה דבר לעניין משמעותה של טבלה א' ויישומה. בצדק טוען הקבלן שאין במסמכי החוזה התייחסות למשמעותה של טבלה א'.
העמותה טוענת (בפיסקה 188 לסיכומיה), כי:

"הצדדים קבעו מחיר אחיד למ"ר פאושלי בסך 1,400 ₪, בשתי הקומות של כל הבתים, ולכל הדגמים השונים המפורטים בטבלה א', אך הבהירו כי מחיר זה כבר כולל בתוכו את פרק 57, שהן עבודות מחוץ למבנה והן למדידה."






טיעונה של העמותה שעליו חוזרים בסיכומים הלוך וחזור, אינו עולה מהמסמכים. כאמור, אין בחוזה התייחסות למשמעותה של טבלה א'. נראה שצירופה נועד למתן מידע לחברי העמותה בדבר שטחו של כל דגם. אין בשום מקום בחוזה אמירה כי אותה מכפלה של מחיר למ"ר (1,400 ₪) במספר המטרים שבטבלה יהווה את המחיר הסופי. דבר כה משמעותי אין ללמוד בדרך הפתלתלה שהעמותה מציעה.

קיומה של עילת תביעה כלפי חברי העמותה

11.


הפלוגתה השנייה שהעמידו בעלי הדין להכרעת בית המשפט היא באשר לקיומה של עילת תביעה כלפי חברי העמותה.

אין מחלוקת על כך שהחוזה שלפיו הוקמו הבתים נעשה בין הקבלן לבין העמותה, וכי חברי העמותה לא חתמו עליו. לטענת חברי העמותה הם היו בבחינת מוטבים על פי החוזה, באשר הבתים הוקמו למענם, אולם אין הם חייבים דבר לקבלן.

הקבלן טוען כי העמותה פעלה כשלוחה של חבריה ולכן התחייבויותיה של העמותה כלפי הקבלן הן התחייבויות החברים.

12

.
אותה גישה שהעמותה אינה פועלת רק למען החברים אלא שהיא פועלת בשמם עולה ממסמכים רבים שכולם נערכו על ידי העמותה.

העמותה נרשמה על יסוד בקשה שהוגשה לרשם העמותות ביום 11.4.88, שאליה צורף תקנון. תקנון זה היה תקף ב-4.4.91 שהוא המועד שבו נחתם החוזה בין הקבלן לעמותה. בתקנון שפע של הוראות המצביעות על כך שהעמותה היא שלוחה של חבריה. כך בסעיף 3 נאמר, כי העמותה מוסמכת, בין השאר:
"יז. לייצג את כל החברים בפני
כל אדם, רשות ו/או גוף משפטי, מינהלי ומוניציפלי או אחר, וליתן בשם כל חבר עמותה ו/או בשם העמותה, כל התחייבות שהיא במסגרת קידום מטרות העמותה.
יח.
להתחייב בשמה ו/או בשם כל חבר עמותה התחייבויות כספיות ואחרות הדרושות לשם ביצוע ויישום מטרות העמותה, ובכלל זה ללוות מכל המוכן להלוות בכל דרך ותנאי שהוא, לגבות כספים מבנקים חברים, קרנות, למשכן ולשעבד את נכסיה כולם או מקצתם, ולכן לתת הלוואות, בטחונות וערבוית מכל סוג שהוא לחברים ושאינם חברים."

בסעיף 11(א) לתקנון נאמר:
"הזכויות והחובות הכספיים של העמותה משותפים לכל החברים המשתכנים בהתאם למידת השתתפותם בתכנית השיכון."

בסעיף 38 לתקנון נאמר:
"תקנון זה מהווה יפוי כח לעמותה מטעם החברים לפעול בשמם ובמקומם בכל ענין שבתחום מטרותיה וסמכויותיה של העמותה, בגבול התחייבויותיהם הכספיות של החברים על פי המחירים המשוערים של יחידות הדיור שביקשו לרכוש, כמפורט בתכניות השיכון שאליהן הצטרפו."

בהחלטה של האסיפה הכללית של העמותה מיום 12.6.88 נקבעה סמכותו של הועד "לחתום בשם העמותה וחבריה על הסכמים."

מטרת העמותה כפי שהוגדרה בסעיף 2 לתקנון "היא להקים ולקיים שכונת מגורים בשכונת נוה נוף בלוד... עבור בעלי תעודת הוראה, מורים, מחנכים, גננות ואנשי חינוך... שיתקבלו כחברים בעמותה..."

משמע שאין זו עמותה שלה מטרות שאינן קשורות בטובת חבריה, אלא כל תכליתה היא פעילות עבור החברים. בסעיף 11(א) לתקנון נוצרה זיקה ישירה בין החובות הכספיות של החברים לבין "מידת השתתפותם בתכנית השיכון."

דרך זו הגיונית ומחוייבת המציאות שכן פעילותה של העמותה באה להבטיח דיור לכל אחד מחבריה. חברי העמותה באו ופעלו במישרין מול הקבלן בקשר ליחידות אשר נועדו להם.

אך ורק אם התכוונו העמותה וחבריה לפעול שלא בתום לב, ניתן לייחס להם כוונה להקים על ידי הפעילות של העמותה, חיץ מלאכותי בין הקבלן לחברי העמותה שלמענם הוקמו הבתים. לא הובאה בפני
כל ראיה לקיומו של חוסר תום לב שכזה מצד חברי העמותה שכולם אנשי הוראה וחינוך. יש חשש
שהרעיון של ההסתתרות מאחורי העמותה בא רק על רקע הסכסוך שהתגלע בין בעלי הדין.

13
.
לטענת הקבלן היה התקנון מאפריל 1988 התקנון התקף היחיד בשעת חתימת החוזה. לטענת העמותה הוחלף התקנון פעמים אחדות והתקנון היה בתוקף במועד חתימת החוזה הוא מיום 8.8.90 (מ/47). אין לי צורך לעסוק בטיעון הפתלתל של בעלי הדין באשר לזהות התקנון שהיה תקף בזמן חתימת החוזה, שכן גם בתקנון מ-8.8.90 מצויות הוראות שלפיהן העמותה פעלה כשלוחה של חבריה. כך נאמר בסעיף 4 לתקנון העוסק בסמכויותיה של העמותה:
"4.8.
להתקשר עם קבלנים, חברות בניה או כל גוף או אדם, להקמת בתי המגורים וכן מוסדות הציבור ו/או כל מתקן בשכונת המגורים, ולחתום על כל חוזה או התחייבות בקשר לשכונת המגורים...

4.17.
לייצג את כל החברים בפני
כל אדם, רשות ו/או גוף משפטי, מינהלי ומוניציפלי או אחר, וליתן בשם כל חבר עמותה ו/או בשם העמותה, כל התחייבות שהיא במסגרת קידום מטרות העמותה.

4.18.
להתחייב בשמה ו/או בשם כל חבר עמותה התחייבויות כספיות ואחרות הדרושות לשם ביצוע ויישום מטרות העמותה ובכלל זה ללוות מכל המוכן להלוות בכל דרך ותנאי שהוא, לגבות כספים מבנקים, חברים, קרנות, למשכן ולשעבד את נכסיה כולם או מקצתם, וכן לתת הלוואות, בטחונות וערבוית מכל סוג שהוא לחברים ושאינם חברים."

14
.
למעלה מהצורך אעיר שהתוצאה שחברי העמותה יחובו באשר העמותה התחייבה בשמם היא תוצאה ראויה. כבר הערתי בהזדמנויות קודמות שהשימוש בעמותה כמכשיר להקמת מגורים לחבריה הוא מעוות ואינו תואם את הרעיון שביסוד חוק העמותות. העמותה מוקמת שלא על מנת להפיק רווח ומטרתה היא טובת הכלל או טובתו של מגזר מסויים.


משום מה התקבל בשנים האחרונות השימוש במנגנון של העמותה למטרות שראויות לאגודה שיתופית או לחברה, מקום שם מנגנוני הבקרה על פעילות כלכלית יעילים פי כמה.

טעם נוסף שבשלו התוצאה ראויה הוא, כפי שכבר הערתי, שכל הפעילות בענין שבפני
היתה בשמם של חברים שרצו בבית. מבלי שאבחן אם התקיימה עילה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, הרי הנהנה מפעולות הקבלן הוא החבר ואין הצדק לכך שלא ישלם עבורן.

התוצאה היא שהנני קובע כי העמותה פעלה כשלוחה של חבריה וכי החברים נושאים באחריות על פי אשר התחייבה העמותה בשמם, כל חבר בגין הבית אש בו בחר.

תפקידה של טריפל אר
15.

בחוזה שבין הצדדים נקבע כי חברת טריפל אר תשמש כמפקח וקביעותיה תחייבנה את בעלי הדין.

הקבלן טוען כי ביום 5.12.93 קיבל מכתב מטריפל אר שבו נאמר, בין השאר:
"... חברת טריפל אר לא גרמה לכם כל נזקים אלא פעלה עפ"י החוזה כנאמנה של המזמין."

16
.
מקובל הוא שבהתקשרויות עם קבלן בניה ממנה המזמין מפקח שלעניינים שונים אישורו הוא סופי ואינו ניתן לתקיפה בבית המשפט, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות: כשהתנהגות המפקח נגועה במרמה, בחוסר תום לב או בחוסר סבירות של ממש (ע"א 524/83 קן תור ואח'
נ' אלון, פד מ'(2) 533, 548).

בענין שבפני
נטען שהתברר לקבלן מהמכתב מ-5.12.93 כי טריפל אר פעלה כנאמנה של העמותה.



לא ברור למה התכוונה טריפל אר באמירתה. אין חולק על כך שלטריפל אר היה קשר עם העמותה קודם להתקשרות שבין העמותה לקבלן. למעשה טריפל אר היא זו שפנתה לקבלן בשם העמותה והביאה ליצירת הקשר ביניהם. כך שהקבלן ידע עוד לפני חתימת החוזה שבו נקבע המעמד של טריפל אר כמפקח, כי טריפל אר פועלת בשמה של העמותה. לו חפץ יכול היה להעלות התנגדותו לכך שתשמש מפקח, עוד במעמד החתימה על החוזה.

הטעם העיקרי לכך שהקבלן נהג כפי שנהג, הוא שהקבלן ידע כי מקובל הוא שהקבלן ממנה כמפקח מהנדס או אדריכל שעמו הוא עובד, ומטבע הדברים קשריו עם המפקח הדוקים מאלה של הקבלן. לכן תחילה לא עורר מעמדה של טריפל אר כל תמיהה או ערעור מצד הקבלן.

17.
נראה שטרונייתו של הקבלן באה בשל עניינים אחדים שבהם החליטה טריפל אר בניגוד לעמדתו של הקבלן. שני בעלי הדין גם יחד נגררו לטיעונים לגופן של אותן שאלות השנויות במחלוקת שבהן הכריעה טריפל אר. בכך חרגו בעלי הדין, וביחוד בא כחו של הקבלן, מההסדר הדיוני שבמסגרתו ניתנת החלטתי זו. השאלה שהועמדה להכרעתי היא סמכותו של ה"מפקח" (חברת טריפל אר) כפוסק בעניינים שונים נשוא התובענות", ולא הוסכם בין בעלי הדין שאחליט באותן שאלות לגופן.
הענין היחיד שבו עלי להכריע במסגרת סוגיה זו הוא מעמדה של טריפל אר כמפקח, לאור היותה "נאמן" של העמותה. מבחינה זו אין פגם בקשר שבין טריפל אר לעמותה. אין מעמדו של מפקח דומה לזה של בורר, ואין לפסלו בשל העילות שעשויות להביא להעברתו של בורר מתפקידו.

18.
לא ראוי בעיני כי אחליט בטענות שהעלה הקבלן כלפי טריפל אר, כי על פי ההסדר הדיוני החטה לגופן של טענות אלה היא לבורר. היה והקבלן יתקוף בפני
ו החלטה כלשהי של טריפל אר יהיה על הבורר להחליט אם קביעתה של טריפל אר באותו ענין ראויה להיפסל על פי ההלכה שנקבעה בענין קן תור.




סוף דבר
19.

העמותה ביקשה בסיכומיה כי בית המשפט יכריע בעניינים רבים שהם נשוא התובענות שבפני
. נראה כי נשתכח מבא כחה שבשלב זה הוסכם שבית המשפט יכריע בשלש שאלות בלבד.

העולה מכל האמור הוא שהנני קובע כי הקבלן זכאי לתשלום על פי מדידה של העבודות שבוצעו שתעשה על פי התכניות.

הנני דוחה את טיעונו של הקבלן כלפי
טריפל אר.

הבורר שעליו יסכימו בעלי הדין או שימונה על ידי בית המשפט יפעל בהתאם להנחיות האמורות.

עם העברת המחלוקת להכרעתו של בורר ניתן יהיה להורות על השבת האגרה.

בהתחשב בתוצאות ההליך שבפני
איני פוסק הוצאות בהליך זה.



ניתן היום כ"ג באב, תשס"ג (21 באוגוסט 2003) והודע במעמד ____________________





דר' גבריאל קלינג
,
שופט

סגן נשיא









א בית משפט מחוזי 695/94 דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, דוד הבר נ' עמותת מורים בונים לוד - עמבל, 2-88 עובדיה שי ו-87 חברי העמותה, אז' ואח' (פורסם ב-ֽ 21/08/2003)











תיקים נוספים על דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ
תיקים נוספים על דוד הבר
תיקים נוספים על עמותת מורים בונים לוד - עמבל
תיקים נוספים על 2-88 עובדיה שי ו-87 חברי העמותה
תיקים נוספים על אז'




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט