עיריית מגדל העמק - א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ
 
עיריית מגדל העמק - א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ
תיקים נוספים על עיריית מגדל העמק | תיקים נוספים על א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ

2088/09 רעא     06/05/2009




רעא 2088/09 עיריית מגדל העמק נ' א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ




החלטה בתיק רע"א 2088/09



בבית המשפט העליון


רע"א 2088/09



בפני
:

כבוד השופט א' רובינשטיין


המבקש:
עיריית מגדל העמק



נ


ג


ד



המשיב:
א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ח'טיב, הווארי וארבל) מיום 26.1.09 בתיק ע"א 190/08

בשם המבקשת:
עו"ד עפר שפיר; עו"ד נטלי שמואלי מעודי


החלטה


א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ח'טיב, הווארי וארבל; פסק הדין מפי השופט ח'טיב) מיום 26.1.09 בתיק ע"א 190/08, בו נדחו ערעורי הצדדים על פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה (סגן הנשיא בן חמו) מיום 2.7.08 בתיק ת"א 2813-03.

רקע והליכים קודמים

ב.
בשנים 1999-1998 בנתה המשיבה שכונת מגורים בתחומה של המבקשת, ושילמה לה על פי דרישתה תשלומים שונים. בהמשך הגישה המשיבה תביעת השבה - והיא העומדת ביסוד ההליך שלפנינו. נציין כאן בתמצית, כי לפי החלטת בית המשפט המחוזי (מיום 27.3.06) נדונה התביעה - לרבות בסוגיית היטל ביוב - בבית משפט השלום. ביום 2.7.08 קיבל בית המשפט את התביעה.

אשר
להיטל הביוב
נקבע, כי המבקשת לא הוכיחה שנשאה בעלות הקמת תשתיות הביוב (בעיקר צינור היקפי שהונח בשנים 1975-1974 ומתקן טיהור שנבנה מאוחר יותר), ולפיכך אין היא יכולה לגבות היטל למימונן. הוזכר, כי לפי סעיף 28 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב - 1962 מחויבת המבקשת למסור "לבעלי הנכסים החייבים בהיטל, דרישת תשלום המפרטת את סכום ההיטל שבעל הנכס חייב בו,
את הפרטים ששימשו יסוד לחישוב ההיטל
לפי פרק זה..." (ההדגשה הוספה - א"ר) - ונקבע, כי דרישה זו מעידה שהחובה להוכיח את ההוצאות אשר לשמן מוטל ההיטל מוטלת על המבקשת. כן הוזכר, כי דרישה כאמור כלל לא נשלחה. עוד נקבע, כי העד מטעם המבקשת נכנס לתפקידו לאחר הקמת התשתיות הנטענות, וכי המבקשת לא הציגה כל ראיה אחרת להוכחת הוצאותיה.

ג.
אשר
לאגרת החיבור למים
נקבע, כי מוסכם שהמבקשת לא ביצעה את החיבור בעצמה, כי פיקוח על חיבור באמצעות אחרים - שהוצאותיו כלל לא הוכחו - אינו מהוה עילה לגביית ההיטל וכי הטענה בדבר הנחת צינור היקפי בעבר לא הוכחה ואינה מהוה עילה להטלת היטל. הוא הדין ביחס
לאגרת הבדיקה של רשת מים פרטית
, לגביה נקבע כי בהתאם ללשון חוק העזר מדובר באגרה שניתן לגבותה רק בגין בדיקה שנערכת לבקשת הצרכן - ובקשה כאמור לא הוגשה בענייננו. בית המשפט סקר את הפסיקה בכל הנוגע לתביעות השבה בגין תשלומים שנגבו שלא כדין, וקבע כי בנסיבות לא קמה למבקשת הגנה מאלה שהוכרו בפסיקה כלפי תביעות אלה. סופו של יום, המבקשת חויבה לשלם למשיבה סך 1,036,683 ₪ ובנוסף 20,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחה.

ד.
ערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 26.1.09. בפתח דבריו (הנוגעים לענייננו) דחה בית המשפט את טענת המבקשת לפיה נהנית היא מחזקת תקינות ההליך המינהלי, ולפיכך כי נטל ההוכחה מוטל היה על המשיבה. נקבע, כי גביית אגרות ותשלומים הן פעולות הפוגעות בזכויות יסוד - ובנסיבות נטל ההוכחה על המבקשת. עוד נקבע, כי טענת המשיבה בדבר ביעור המסמכים (שבית המשפט המחוזי הביע "ספקות רבות באשר לנכונותה" (עמ' 30)) אינה יכולה להעביר את הנטל לכתפי המשיבה. מכאן פנה בית המשפט לדון בשלושת התשלומים נשוא ההליך. ביחס
להיטל הביוב
נקבע, כי המבקשת חייבת להוכיח באופן פוזיטיבי את הוצאותיה, ואין די בהצהרת משרד הבינוי והשיכון כי לא הוא שמימן את התשתיות. עוד נקבע, כי ראיות המבקשת (שניתנו לה הזדמנויות ל"מקצי שיפורים") לגבי הוצאותיה לא היו מספקות. ביחס
לאגרת החיבור למים
נקבע, כי המבקשת הודתה כי לא היא שנשאה בעלויות החיבור, ובדין נקבע כי אין היא יכולה לגבות אגרה בגינו. ולבסוף, ביחס
לאגרת הבדיקה של רשת מים פרטית
, נקבע כי אכן לא הוגשה בקשה מטעם המשיבה - בקשה שהיא המאפשרת את גביית האגרה. עוד נקבע, כי לא היתה סיבה שלא לפסוק השבת מלוא הסכום שנגבה שלא כדין. בחתימת דבריו דחה בית המשפט ערעור שכנגד שהגישה המשיבה, שנדרש אך לסוגיית סכום ההוצאות שנפסקו לטובתה.

הטענות בבקשה

ה.
כלפי

פסק דין
זה הוגשה הבקשה הנוכחית, שכאמור בה אינה "מבקשת להתערב בממצאיו העובדתיים של כבוד בית משפט השלום, שבחן את הראיות שהובאו בפני
ו על ידי הצדדים והכריע על פיהן" (סעיף 1). במישור המשפטי נטען,
בתמצית
, כי שגו בתי המשפט בקבעם, כי "על העירייה מוטל הנטל להוכחת טענת המשיבה, לפיה העירייה לא ביצעה את עבודות הפיתוח מחוץ למתחם" (סעיף 10). נטען, כי העיקרון לפיו נטל ההוכחה מוטל על התובע (המשיבה), יחד עם חזקת תקינות ההליך המינהלי, מחייבים את המשיבה להוכיח את טענתה בדבר הפגמים שנפלו בהטלת ההיטלים.

ו.
אשר
להיטל הביוב
, הוזכר כי טענת ההגנה של המשיבה היתה, כי שילמה למשרד השיכון בגין הנחת תשתית הביוב - והוטעם, כי כיון שרק שלב ביוב אחד הונח על ידי משרד השיכון (ביב ציבורי), לא היה מקום לקבל את עמדת המשיבה ביחס לשלושת השלבים שמשרד השיכון לא נשא בעלותם (ביב מאסף, מכון טיהור ומתקנים אחרים). עוד נטען, כי בית משפט השלום לא צריך היה להעלות מיוזמתו את הטענה בדבר הוכחת זהות הגורם שנשא בעבר בעלות מימון שלבי ביוב אלה. ועוד, נטען כי בנסיבות עמדה המבקשת בחובה זו, שכן בהתחשב בכך שמדובר בהיטלים שנועדו לכסות הוצאות שהוצאו שנים רבות לאחור אין לצפות לתיעוד מלא ומפורט. בנסיבות, נטען כי ככל שהמשיבה לא הוכיחה את קיומו של גורם מממן אחר - יש לקבוע כי המבקשת היא שנשאה בעלות ההקמה. הוזכרו דברי השופטת נאור בפרשת
אליאב
:


פקודת העיריות



(
אליאב

(










רעא בית המשפט העליון 2088/09 עיריית מגדל העמק נ' א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/05/2009)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן