נרקיס י.ש.יזמות בע''מ - מלון נירוונה (1974) בע''מ
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
נרקיס י.ש.יזמות בע"מ מלון נירוונה (1974) בע"מ




נרקיס י.ש.יזמות בע''מ - מלון נירוונה (1974) בע''מ

תיק אזרחי 124003/00     04/07/2002 (א)



תיקים נוספים על נרקיס י.ש.יזמות בע"מ
תיקים נוספים על מלון נירוונה (1974) בע"מ




א 124003/00 נרקיס י.ש.יזמות בע"מ נ' מלון נירוונה (1974) בע"מ




1


בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 124003/00


בפני
:
כב' השופטת ניב ריבה

תאריך:
04/07/02



בעניין:
נרקיס י.ש.יזמות בע"מ





התובע/ת

נ ג ד


מלון נירוונה (1974) בע"מ





הנתבע/ת

פסק דין


1. התובעת הינה חברה העוסקת במכירת אגרטלי נוי. על-פי הנטען בכתב התביעה, הזמינה אצלה הנתבעת, המנהלת מלון על חוף ים המלח, 47 אגרטלי נוי לדקורציה. התובעת סיפקה האגרטלים, אך לא קיבלה תמורתם. לטענת הנתבעת, הציעה לה התובעת את האגרטלים לנסיון, בכפוף לאישור מנהל המלון, ומשלא נשאו הללו חן בעיני המנהל, נתבקשה התובעת לקחתם חזרה.
בתביעה זו עותרת התובעת לחייב הנתבעת, אשר קיבלה האגרטלים לחזקתה ולשימושה, לאכוף על הנתבעת את התשלום בגינם.

2. המחיר הראוי לאגרטלים הינו 13,818 ₪. בשלב מאוחר יותר ולאחר הגשת התביעה, הוצע לתובעת לאסוף את חפצי הנוי. הגם שתכולתם כבר התקלקלה, ניתן היה לצמצם נזקה של התובעת על-ידי שימוש באגרטלי הזכוכית למילוי מחודש. משום כך אף הסכימה התובעת לממן הובלת האגרטלים על חשבונה, ואולם בדיעבד הסתבר כי אלו נזרקו לאחר שהיו מונחים כאבן שאין לה הופכין במחסני הנתבעת.
3. התובעת טוענת כי מי שהיה מנהל אגף המשקאות והמזון ראה את מוצריה במלון אחר והזמינם. לגרסתה, הביאה את האגרטלים במשאית ואף עזרה למקמם בלובי ובמזנון. לציין כי מדובר באגרטלים גדולים, ממולאים בפירות מיובשים העוברים תהלך מיוחד על-מנת שלא ירקבו.

4. בתצהירה טענה התובעת כי פנתה לנתבעת מספר ימים לאחר ביצוע ההזמנה ושלחה הצעת מחיר ימים ספורים לאחר מכן ואף הציעה הצעה ל"ברטר", אך לא קיבלה כל תגובה מהנתבעת. רק כאשר שלחה חשבונית לתשלום נזעקה הנתבעת וביקשה להחזיר הסחורה.

5. הנתבעת טוענת כי התקשרותה עם התובעת היתה מותנית באישורו של מנהל המלון, ומשלא אושרה ההזמנה, רשאית היתה לדרוש מהתובעת שתיטול חפצי אומנותה חזרה.

6. העדים החיוניים להבהרת המחלוקת לא הובאו לעדות. מנהל הנתבעת מחד גיסא ומנהל המזון דאז, המתגורר בחו"ל, מאידך גיסא.
לפיכך, בפני
גרסאותיהם הסותרות של הצדדים, כפי שאומתו ע"י מנהל התובעת וסמנכ"ל חטיבת המזון מנגד.

7. עדותיהם של שני העדים שקולות, אלא שלטעמי הרימה התובעת הנטל המוטל עליה להוכיח ההתקשרות מתוך מכלול הנסיבות והמסמכים הנוספים: גם אם פרש מנהל התובעת, מר שינדלר, גרסה חדשה בפני
בית-המשפט בעדותו, אין היא סותרת האמור בתצהירו, אלא רק מרחיבה אותו.

8. הנני מקבלת טענת התובעת להתקשרות מוקדמת בין הצדדים, שאלמלא כן, לא היתה התובעת מעמיסה משאית שלמה על תכולתה ופורקת סחורה אצל הנתבעת. אילו היה מוסכם כי ההתקשרות מותנית, היתה התובעת מספקת אגרטל אחד או שניים, שגודלם כעציצים גדולים, על-מנת שיבחנם מנהל הנתבעת בטרם תוציא הוצאות ההובלה מכיסה. 60221

9. לא זו אף זו, בין אם היה נוכח מנהל המלון בעת הפירוק והעיר הערותיו, כגרסת התובעת, ובין אם היה במילואים באותה עת, כגרסת הנתבעת, שתיקתו במשך חודשים מדברת בעד עצמה.

10. לכך יש להוסיף כי לא הוכחשה קבלת הצעת המחיר מטעם התובעת בסמוך ליום הביצוע הסכם. אילו סברה הנתבעת כי יש בידה האופציה לחזור בה מההתקשרות, מדוע לא ענתה להצעת המחיר, אשר נשלחה אליה כשהאגרטלים כבר ברשותה, ומטרתה של אותה הצעה להוכיח לנתבעת כי המחיר אותו דרשה ועליו הוסכם הינו המחיר המקובל גם בבתי מלון אחרים.

11. בהעדר ראיה לסתור, הנני מקבלת גרסת התובעת כי לא קיבלה כל הודעה מהנתבעת בסמוך להצבת האגרטלים, כי הינה נדרשת לאספם חזרה. הודעתה של הנתבעת על סירובה לקיום העיסקה באה רק בספטמבר 2000, כ-3 חודשים אחרי ההתקשרות.
לפיכך הנני קובעת כי התנהגות הנתבעת מהווה הסכמה מכללא לקיום ההסכם.
הזכות לאכיפה היא הזכות הראשונית והעיקרית הניתנת במקרים של הפרת חוזה. הזכות לאכיפה משתכללת מיידית עם הפרת החוזה, ובדרך כלל למעט מקרים חריגים, לא ישלול בית-המשפט את תרופת האכיפה מן הנפגע. (ג. שלו, דיני חוזים, מהדורה שניה, עמ' 525 – 523).
ראיית חוזה כביטוי למפגש רצונות הצדדים והדגשת יסוד ההסכם בחוזה, תומכים בתפיסת סעד האכיפה כסעד ראשוני וטבעי. המפר מחוייב לקיים את התחייבותו המקורית והנפגע זכאי לקבל את הקיום שהובטח לו בחוזה, כי לקיום כזה נועדה מראש ההתקשרות החוזית.

12. לתוצאה זו אליה הגעתי ניתן היה אף להגיע מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. הנתבעת נהנתה ממוצרי התובעת מבלי ששילמה עבורם דמי שימוש ראויים בגין הנאתה. "אין חולק כי התפיסה הרעיונית הגלומה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט מעוגנת בערכים של צדק, הגינות ויושר ואלה מחייבים כי הפרת מבחן ההתעשרות להתעשרות "שלא על פי זכות שבדין" יהיה גמיש". (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר נ' פורום אביזרים פ"ד נב (4) 289, עמ' 430).

13. דיני עשיית העושר עשויים לדור בכפיפה עם דיני החוזים, מקום בו נרקם חוזה בין הצדדים, אך פרטיו לא הועלו על הכתב והם נלמדים על-פי אומד דעתם של הצדדים, כפי שניתן לדלותו על-פי מבחן אובייקטיבי. הגם שהצדדים לא טענו לעילה זו, זכאי תובע לסעד המבוקש על-ידו אם העובדות שבכתב התביעה מגלות עילה משפטית המוכרת ע"י הדין – ואין נפקא מינה מהי אותה עילה משפטית, ואיזו היא, או אם אותה עילה נטענה במילים מפורשות ע"י התובע אם לאו.
לשון אחרת: אם התובע מבקש סעד פלוני על סמך נימוק משפטי מסוים ובית-המשפט מוצא את התביעה צודקת, לאור אותן העובדות הכלולות בכתב התביעה אך מנימוק משפטי אחר, רשאי הוא לקבל את התביעה ואין זה בבחינת פסיקה על יסוד עילה אחרת" (ע"א 767/77 פ"ד ל"ד (1) 564, ע"א 536/89 פז נ' לויטון פ"ד מו (3) 617).

14. לנוכח כל האמור לעיל במקובץ, הנני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 13,818 ₪ כשהם צמודים ונשואי ריבית מיום הגשת התביעה.
בנוסף, תשא הנתבעת בהוצאות התובע ושכ"ט עורך-דין בסך 4,000 ₪ + מע"מ.

ניתן היום כד' בתמוז, תשס"ב (4 ביולי 2002).
_____________
ניב ריבה
, שופטת









א בית משפט שלום 124003/00 נרקיס י.ש.יזמות בע"מ נ' מלון נירוונה (1974) בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/07/2002)











תיקים נוספים על נרקיס י.ש.יזמות בע"מ
תיקים נוספים על מלון נירוונה (1974) בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט