קייקוב אלינור - אגודת הספורט "הפועל עמק הירדן"

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
קייקוב אלינור אגודת הספורט "הפועל עמק הירדן"
 
קייקוב אלינור - אגודת הספורט "הפועל עמק הירדן"
תיקים נוספים על קייקוב אלינור | תיקים נוספים על אגודת הספורט "הפועל עמק הירדן"

44706
1970/98 א     15/10/2003




א 1970/98 קייקוב אלינור נ' אגודת הספורט "הפועל עמק הירדן"




1
בתי המשפט
א 001970/98
בית משפט השלום טבריה
15/10/03
תאריך:
כב' סגן הנשיא השופט אטרש שאהר

בפני
:

קייקוב אלינור

בעניין:
התובעת
בלטר ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 אגודת הספורט "הפועל עמק הירדן"

2. המועצה האזורית עמק הירדן
על ידי ב"כ עו"ד שלוש ואח'

3. מרכז הפועל
ע"י ב"כ עו"ד גרינברג רותי

הנתבעים
פסק דין
חלקי

1. התובעת נמנתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה על סגל שחקניות הכדורסל של אגודת הפועל עמק הירדן (נתבעת 1), הפועלת במסגרת המועצה האזורית עמק הירדן (נתבעת 2) והמאוגדת במרכז הפועל (נתבע 3).

התובעת נפגעה, כך על פי גירסתה, בשתי תאונות ספורט; אחת מיום 16.11.94, עת השתתפה באימון כדורסל, שנערך ע"י נתבעת 1, ובעודה קופצת לכיוון הסל סובבה את ברכה השמאלית; והשניה בחלוף כחודש וחצי (תחילת חודש ינואר 95) עת השתתפה באימון כדורסל, שנערך ע"י נתבעת 1, ובזמן ריצה סובבה את ברכה בשנית. בפגיעתה הראשונה סבלה התובעת מקרע ברצועה הצולבת הקדמית ואילו בפגיעתה השניה סבלה מקרע במניסקוס הפנימי. ביום 6.2.95 עברה התובעת ניתוח ארטרוסקופיה. פרופ' חיים שטיין, מנתח אורטופדי, העריך את נכותה בשיעור של 10%.

2. התובעת ונתבעות 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעות") הגיעו להסכם פשרה בגין העילה הנזיקית, שקיבל תוקף של

פסק דין
חלקי.
פסק דין
זה מתייחס אך ורק לסוגיה "הביטוחית", היינו, לעילה הנזיקית בעוולה של הפרת חובה חקוקה.
3. בסעיף 15 לכתב התביעה נטען, כי מאחר והתובעת נמנתה על סגל שחקניות הכדורסל בנתבעת 1, היתה על הנתבעים חובה לבטחה ומשלא עשו כן, הפרו חובה חקוקה המוטלת עליהם מכוח סעיף 7(א) לחוק הספורט, תשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק הספורט" או "החוק"); התובעת המשיכה וטענה, כי לו היו הנתבעים פועלים על פי החובה המוטלת עליהם מכוח החוק ודואגים לבטחה בהתאם, הייתה זכאית לפיצוי כאמור בתקנות הספורט (ביטוח), התשנ"ה - 1994 (להלן: "תקנות הביטוח" או "התקנות") ומשלא עשו כן חייבים הם בפיצויה בסכומים שלא יפחתו מסכומי הביטוח המינימליים הקבועים באותן תקנות.

4. בסיכומיו בכתב לא חזר ב"כ נתבעת 1 על הטענה, כי נתבעת 1 איננה גוף משפטי. נתבעת 2 מודה בכך, כי היא מקיימת ליגת כדורסל מקומית ומסודרת עבור שחקני כדורסל חובבים (סעיף 3 לכתב הגנתה).

הנתבעות טענו, כי אינן בגדר "אגודת ספורט" או "התאחדות" או "איגוד". עוד טענו הנתבעות, כי לתובעת קיים ביטוח של תאונות אישיות שבוצע באמצעות בית הספר וביטוח זה מתאים לדרישות חוק הספורט. התובעת קיבלה פיצוי בגין ביטוח זה בסך 10,000 דולר.

5. בכתב הגנתו טען נתבע 3, כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנותה ומחמת העדר יריבות. עוד טען נתבע 3, כי הינו גוף סטטוטורי, אישיות משפטית נפרדת מנתבעת 1, אשר אחראי על העברת כספים מהמועצה להימורים בספורט לקבוצות הספורט השונות; בתור שכזה מספק גם נתבע 3, על פי דרישת הקבוצות, שירותי תיווך לביטוח ספורטאי הקבוצות בחברות הביטוח השונות, לפי בקשתן ולפי רשימות שחקנים שהן מגישות. לטענתו של נתבע 3, נתבעת 1 לא פנתה אליו בשנת 1994 וגם לא בשנים שלאחר מכן בבקשה להמנות בין המבוטחים בפוליסה הקולקטיבית שנרכשה ע"י נתבע 3 וממילא לא בוטחה בה. נתבע 3 הוסיף וטען, כי לא מוטלת עליו כל חובה לבטח את התובעת משום שלא אירגן את פעילותה של נתבעת 1 ואינו מכיר את ספורטאיה. לשיטתו של נתבע 3, התובעת בוטחה ע"י הנתבעות בביטוח תאונות אישיות.

6. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית שלה, שעליו נחקרה חקירה שכנגד ע"י ב"כ נתבע 3 בלבד. בתצהירה התייחסה התובעת לפעילותה הספורטיבית בנתבעת 1, לאופן פגיעתה בשתי התאונות ולטיפול הרפואי שקיבלה.

מטעם הנתבעות לא הובאו עדים ואילו מטעם נתבע 3 הוגשו שני תצהירי עדות ראשית של מר איתן חפר וגב' חיה יהושע, שנחקרו על תצהיריהם חקירה נגדית.

מר איתן חפר, המשמש כמנהל אגף הספורט וענף הכדורסל במרכז הפועל, הצהיר כי למרכז הפועל אין כל קשר להפועל עמק הירדן ולשחקניו; גב' חיה יהושע, העובדת אצל נתבע 3 משנת 1982, שהיתה מנהלת חשבונות בשנת 1994 ואחראית על נושא הביטוחים משנת 1997, הצהירה, כי לפי בדיקתה, שמה של התובעת אמנם נמסר למרכז הפועל כספורטאית מתפקדת, אך לא כמבוטחת ולא שולמה עבורה פרמיה. עוד הצהירה גב' חיה יהושע, כי קבוצות הספורט השונות היו רשאיות לבחור בכל מבטח שיבטח את ספורטאיהן על פי חוק הספורט. הן היו שולחות למרכז הפועל רשימת ספורטאים אם לצורך התפקדות בלבד (סטטוס "1" בנספח 1 לתצהירה), או, אם רצונם בכך, התפקדות וביטוח גם יחד (סטטוס "0" בנספח 1 הנ"ל). בחקירתה הנגדית הבהירה העדה, כי "אני לא מחוייבת לביטוח של אף קבוצה. אנחנו משמשים רק כמתווכים לביטוח" (עמ' 11 לפרוטוקול).

חובת ביטוח לפי חוק הספורט

7. סעיף 7 לחוק הספורט קובע בהאי לישנא:

"ביטוח 7. (א) אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד, יבטחו את הספורטאים
הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם.

(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בממונה על הביטוח במשרד
האוצר ובארגוני הספורט, את סכומי הביטוח המזעריים ואת פרטי
הביטוח, לענף ספורט, כולו או מקצתו".

אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד מוגדרים בסעיף ההגדרות - סעיף 1 לחוק הספורט.

8. אין חולק, כי התובעת לא היתה מבוטחת ע"י מי מהנתבעים בביטוח לפי סעיף 7 לחוק הספורט.

הפלוגתאות העיקריות העומדות להכרעה הינן כדלקמן:

א. האם הנתבעים, או מי מהם, הינו בגדר אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד כהגדרתם בחוק הספורט;
ב. אם כן, האם חבים הם בביטוח התובעת;
ג. אם כן, האם יש במחדלם משום עוולה של הפרת חובה חקוקה.

עד להכרעה בפלוגתאות העיקריות, יש להכריע תחילה במחלוקות משניות שזכו
להתייחסות רחבה בסיכומי הצדדים.

האם חוק הספורט מתייחס לספורטאים מקצועיים בלבד

9. ב"כ הנתבעות טען בסיכומיו, בהסתמך על ספרה של ד"ר פלפל "הספורט בראי המשפט", כי חוק הספורט מתייחס לספורטאים מקצועיים בלבד ואינו מתייחס לספורטאי חובב; הנתבעות המשיכו וטענו, כי התובעת היתה בעת התאונה ספורטאית חובבת ולכן חוק הספורט, לרבות חובת הביטוח, אינם חלים עליה.

10. אין בידי לקבל את טענתו של ב"כ הנתבעות. חוק הספורט אינו מבחין בין ספורטאי מקצועי לבין ספורטאי חובב. החוק חל גם על "פעילות ספורט" שאינה תחרותית (סעיף 1 לחוק), שיכולים להשתתף בה ספורטאים שאינם מקצועיים. החלת חוק הספורט אך ורק על ספורטאים מקצועיים אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק, שנועד להסדיר את פעילות הספורט ללא הבחנה מפורשת בין ספורטאי חובב לבין ספורטאי מקצועי.

השופט שנלר בת.א. (פ"ת) 1449/00 בועז סנדלר נ' עירית פתח תקוה דחה טענה זו ופסק כי "לאחר שהמחוקק קבע תנאים זהים לחלות החובות האמורות, אין מקום להפרדה מלאכותית בין הספורטאי החובב לספורטאי המקצועי"; בהמשך הוסיף השופט שנלר וקבע, כי "המבחן לנכללים בחובת הביטוח אינו המבחן של הספורטאי עצמו, בחינת תיגמולו אלא מסגרת הפעילות עצמה ומהותה".

חובת הביטוח טרם התקנת התקנות

11. כמו כן, אין בידי לקבל את טענתו של ב"כ הנתבעות, שלא ניתן ליישם את חובת הביטוח שבחוק הספורט בטרם התקנתן של תקנות הביטוח (התקנות פורסמו ביום 22.11.94 ותחולתן שלושים ימים מיום פרסומן). לשונו של סעיף 7(א) לחוק הספורט הינה ברורה וחד משמעית ומחייבת כל אגודת ספורט לבטח את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות על ידה. המחוקק איפשר לשר הממונה (7(ב): "השר רשאי לקבוע בתקנות...") לקבוע בתקנות את סכומי הביטוח המזעריים. התקנת התקנות בידי השר אינה תנאי בלעדיו אין תחולה לחובת הביטוח, שנקבעה בצורה מפורשת בסעיף 7(א) לחוק.

יתירה מזו, התאונה השניה ארעה בתחילת חודש ינואר 95, ובאותה עת תקנות הביטוח היו בתוקף.

מעמדה של נתבעת 1

12. לפי גירסת התובעת, נתבעת 1 הינה חבר בני אדם שעסק בכדורסל והתובעת שיחקה יחד עם קבוצתה במסגרת ליגה מקומית שאורגנה ע"י נתבעת 2 ובתחרויות ארציות מטעם האגודה ובתור שכזו נתבעת 1 הינה בגדר "אגודת ספורט" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הספורט.

13. ב"כ נתבעת 1 לא התייחס לטענה זו בסיכומיו ונדמה שאינו חולק עליה.

14. על סמך האמור בתצהיר התובעת, שלא נסתר, ובהעדר ראיות מטעם נתבעת 1, אני קובע, כי נתבתעת 1 הינה בגדר "אגודת ספורט", כפי ששמה מעיד עליה, שעסקה בכדורסל, ואשר התובעת שיחקה בשורותיה בעת קרות התאונות דנן.

מעמדה של נתבעת 2

15. לפי גירסת התובעת, נתבעת 2 הינה "ארגון ספורט" כמשמעו בחוק הספורט, שכן אליה היו מסונפים מספר אגודות ספורט כהגדרתן בחוק הספורט.

גם לטענה זו לא היתה כל התייחסות בסיכומיו של ב"כ נתבעת 2; יחד עם זאת, אין בידי לקבוע, כי נתבעת 2 הינה בגדר "ארגון ספורט" המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים. התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לקביעה שכזו. אין זכר לכך בתצהירה. לא זו אף זו, נתבעת 1 אינה מאגדת בתוכה אגודות ספורט אלא יתכן והיא מפעילה אגודות ספורט (ראה: ת.א. (פ"ת) 1449/00 הנ"ל).

16. נתבעת 2 הודתה בסעיף 3 לכתב הגנתה, כי "הינה רשות מקומית שניתכוננה כמועצה אזורית, אשר בין פעילויותיה, מקיימת ליגת כדורסל מקומית ומסודרת עבור שחקני כדורסל חובבים"; על סמך הודאה זו ניתן היה לטעון, כי נתבעת 2 הינה בגדר "אגודת ספורט" הפועלת כ"תאגיד עצמאי".
בת.א. (פ"ת) 1449/00 צויין, כי ניתן לראות בעיריה כאגודת ספורט בתור תאגיד עצמאי, אך משלא נטענה טענה זו בצורה מפורשת על ידי התובעת במקרה דנן, מתייתר הדיון בה.

17. משנדחתה טענת התובעת, שיש לראות בנתבעת 2 בתור "ארגון ספורט", ברי כי סעיף 7 לחוק הספורט אינו חל עליה ודין התביעה נגדה להידחות. מעשית, אין בכך כדי להעלות או להוריד, לאור האמור בסעיף 38 לסיכומי הנתבעות, שהן למעשה גוף אחד.
מעמדו של נתבע 3

18. לפי גירסת התובעת, נתבע 3 הינו "ארגון ספורט", אליו השתייכה נתבעת 1, הרואה בקבוצות הפועל ברחבי הארץ חלק בלתי נפרד ממנו ובספורטאים המתאמנים במסגרת אגודות הספורט של הפועל חלק ממנו ומטעמו וכי התובעת היתה חלק מחברי סניף השייך למרכז הפועל.

נתבע 3 לא חלק על עצם היותו "ארגון ספורט", אך טען בסיכומיו, להעדר זיקה לניהול הקבוצה (נתבעת 1) ולהפעלתה, שכן איגוד הכדורסל בישראל הוא האחראי להפעלת הענף ולהפעלת ספורטאי הקבוצה באמצעות הקבוצה עצמה.

19. על סמך עדותו האמינה של מר איתן חפר, שלא נסתרה, נתבע 3 אינו מעורב בניהולה ובהפעלתה של נתבעת 1, אף שהיא מסונפת אליו. נתבע 3 הינו אחראי על העברת כספים מהמועצה להימורים בספורט לקבוצות הספורט השונות ומספק לקבוצות שירותי תיווך לביטוח ספורטאי הקבוצות לפי בקשתן ולפי רשימות שחקנים שהן מגישות. משכך, אני קובע, כי התובעת נפגעה במהלך שני אימונים, שלא היו מאורגנים בידו או מטעמו של נתבע 3 ובשל כך, אין זה האחרון חב בביטוחה מכח סעיף 7(א) לחוק.

20. למסקנה דומה הגיע השופט פרקש ב - ת.א. (י-ם) 5520/00 חגי קול נ' עמותת הספורט בית"ר באר שבע בכדורגל ואח'; שם נפסק, כי "סעיף 7(א) לחוק הספורט אינו חל עליה (על נתבעת 2: מרכז הספורט הארצי לבית"ר - ש.א.), שכן אין המרכז מארגן תחרויות ספורט ושימש לייצוגן של קבוצות בית"ר בהתאחדות לכדורגל לצרכים השונים, לרבות ריכוז הקבוצות לעריכת פוליסות ביטוח".

מחדלה של נתבעת 1

21. משקבעתי, כי חובה היתה על נתבעת 1 לבטח את התובעת מכח סעיף 7(א) לחוק, נשאלת השאלה, האם יש במחדלה של נתבעת 1, שלא ביטחה את התובעת כאמור, כדי להוות עוולה של הפרת חובה חקוקה.

על כך, משיבה התובעת בחיוב, ונתבעת 1 בשלילה.

ב"כ נתבעת 1 טען בסיכומיו, כי התובעת לא הוכיחה את קיומם של כל הרכיבים של העוולה, שכן לטענתו, הנסמכת על ספרה של ד"ר פלפל, אין קשר סיבתי בין התאונה במגרש להעדר ביטוח.

22. דין טענה זו להידחות. אגודת ספורט שאינה טורחת לבטח את ספורטאיה, כפי שמצווה לעשות על פי הוראות סעיף 7(א) לחוק, מתקיימים במחדלה כל יסודות העוולה של הפרת חובה חקוקה (ראה: הפ' (ת"א) 17611/01 איגוד הכדוריד בישראל נ' ויקטור דיין, ת.א. (נצ') 1257/99 זאהר כרדוש נ' הפועל ריינה ואח').

המחוקק הטיל חובת ביטוח על אגודות ספורט על מנת להבטיח כי המשתתף בפעילות או בתחרות ספרוטיבית מאורגנת לא ישאר ללא תרופה, אלא יקבל תגמולי ביטוח בגין נזקים העלולים להיגרם לו במהלך אותה פעילות. הפרת החובה שוללת את זכותו של הספורטאי לקבל תגמולי ביטוח בגין פגיעתו, דהיינו, הביטוח נועד ע"מ לאפשר לספורטאי לקבל תגמולים במידה וייפגע; העדר הביטוח (הפרת החובה) גורם לספרוטאי הפסד של אובדן התגמולים שהיה זכאי לקבל, אם היה ביטוח.

ביטוח תאונות אישיות

23. הנתבעות טענו, שהן קיימו את חובת הביטוח והתובעת פוצתה מעל ומעבר לקריטריונים הקבועים בתקנות הביטוח; הכוונה הינה לכך, שהתובעת, שהיתה אז תלמידה בבית ספר תיכון, בוטחה על ידי הרשות המקומית בביטוח תאונות אישיות תלמידים וקיבלה פיצוי בגין פגיעתה.

התובעת מאשרת את העובדה, כי פוצתה בהתאם לביטוח תאונות אישיות תלמידים, שנערך לה בהתאם לחוק לימוד חובה, אך לטענת ב"כ, פיצוי על פי אותה פוליסה (סעיף ז') אינו בא להחסיר מכל סכום פיצוי המגיע למבוטח מגורם אחר.

24. עמדתה של ב"כ התובעת מקובלת עלי. החובה המעוגנת בסעיף 7(א) לחוק הספורט הינה חובה עצמאית הקיימת בכוחות עצמה ואין בביטוח אחר, שנועד לתכלית אחרת, כדי למלא את מקומה. הדבר נלמד הן מנוסח הפוליסה והן מהוראות סעיף 17 לחוק הספורט, לפיו, "חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו".

ביטוח באמצעות נתבע 3

25. ב"כ הנתבעות טוען בסיכומיו, כי הנתבעות פנו לנתבע 3 לצורך ביטוח ספורטאיהן ואף שילמו עבור הביטוח ובכך מילאו חובתן כלפי התובעת.

דין טענה זו להידחות. היא לא נטענה בכתב ההגנה של הנתבעות. בנוסף, היא לא הוכחה כדבעי. מטעם הנתבעות לא הובאו ראיות כלשהן. על פי עדותה האמינה של גב' חיה יהושע, שנתמכה במסמכים רלוונטיים שצורפו לתצהירה, שמה של התובעת אמנם נמסר לנתבע 3 כספורטאית מתפקדת, אך לא כמבוטחת ולא שולמה עבורה פרמיה. יוצא, שהתובעת לא היתה מבוטחת במסגרת הביטוח שנעשה באמצעות נתבע 3 ועצם העובדה שנתבעת 1 שילמה פרמיה בגין ספורטאים אחרים, שכן היו מבוטחים, אין בה כדי להושיע.

העדר ביטוח בסכומים ראויים

26. בסעיף 5 לסיכומיה, טענה התובעת לראשונה, שלא בוטחה בסכומי ביטוח ראויים וסבירים. ב"כ נתבע 3 טענה בסיכומיה, כי טענה זו היא טענה חדשה אשר לא נזכרה בכתב התביעה ובמהלך הדיון ובקשה למחוק אותה מסיכומי התובעת מחמת הרחבת חזית.

27. התובעת טענה בסעיף 16 לתביעתה, כי "לו היו הנתבעים פועלים על פי החובה המוטלת עליהם מכוח החוק, ודואגים לבטחה כאמור לעיל, היתה זכאית לפיצוי כאמור בתקנות הספורט (ביטוח), התשנ"ה-1994, ומשלא עשו כן, חייבים הם בפיצוי התובעת בסכומים שלא יפחתו מסכומי הביטוח המינימליים הקבועים בתקנות, הן לענין הפיצוי בגין דרגת נכותה הצמיתה והן לענין הוצאות אישפוזה".

משמע, שהתובעת עתרה לפיצוי בשיעור סכומי הביטוח שבתקנות הביטוח ולא טענה להעדר ביטוח בסכומי ביטוח ראויים וסבירים ודין טענה זו, שנטענה לראשונה בסיכומיה, להידחות.

למעלה מן הדרוש, יצויין, כי כבר נפסק, כי הסכומים המזעריים שבתקנות הביטוח נועדו לשקף רף סביר תחתון ואגודות יכולות לסמוך על שיעורי הביטוח שנקבעו בתקנות ואין לצפות מהן שיגדילו את הסכומים, כך, שאם אגודה ביטחה בהתאם לסכומים שנקבעו בתקנות, היא מלאה את חובת הביטוח המוטלת עליה בהתאם לחוק הספורט (השופטת בלהה כהנא, ת.א. (י-ם) 13834/00 קנטור אילן נ' העמותה לקידום הנוער בכדורסל - הפועל י-ם).

התוצאה

28. לאור האמור, אני קובע, כי נתבעת 1 אחראית לפיצוי נזקי התובעת בשתי התאונות נשוא התובענה לפי הסכומים הקבועים בתקנות הספורט (ביטוח), נכון ליום התאונה השניה, כשהם משוערכים להיום.

ב"כ התובעת וב"כ נתבעת 1 יודיעו בתוך 45 יום מיום קבלת

פסק דין
זה, אם הגיעו ביניהם להסכמה בענין שיעור הפיצוי.

סכום החיוב בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד המגיעים לתובעת ייקבע בהחלטה הסופית ובהתחשב בהמשך ההליכים בתיק.

29. אני דוחה את התביעה נגד נתבעת 2 ונתבע 3.

בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.
30. לתזכורת פנימית ליום 16.12.03.

ניתן היום י"ט בתשרי, תשס"ד (15 באוקטובר 2003) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.

אטרש שאהר
, שופט
סגן נשיא








א בית משפט שלום 1970/98 קייקוב אלינור נ' אגודת הספורט "הפועל עמק הירדן" (פורסם ב-ֽ 15/10/2003)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן