פביאן אפלבון - דורית כימיקלים תעשיות (1981) בע''מ
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
פביאן אפלבון דורית כימיקלים תעשיות (1981) בע"מ




פביאן אפלבון - דורית כימיקלים תעשיות (1981) בע''מ

תיק בית דין לעבודה 2597/98     20/10/2003 (עב)



תיקים נוספים על פביאן אפלבון
תיקים נוספים על דורית כימיקלים תעשיות (1981) בע"מ




עב 2597/98 פביאן אפלבון נ' דורית כימיקלים תעשיות (1981) בע"מ




1
בתי המשפט
עב 002597/98
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
20/10/2003

כב' השופטת דיתה פרוז'ינין

דן-יחיד
בפני
:

פביאן אפלבון

בעניין:
התובע
א. בארי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
דורית כימיקלים תעשיות (1981) בע"מ
הנתבעת
א. רפ

ע"י ב"כ עו"ד
פסק-דין
1. התובע הגיש לבית הדין תביעה לתשלום מענק אי היעדרות, פדיון חופשה, גמול שעות נוספות, שכר עבודה, זכויות נילוות והפרשי שכר עקב שירות מילואים.

2. ההליכים בתיק זה נמשכו זמן רב בשל בקשות דחיה חוזרות של ב"כ הצדדים. כך למשל, התייצב ב"כ התובע לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 23.2.00 באיחור של 45 דקות, ולאחר שב"כ הנתבע כבר עזב את בית הדין (ראו החלטה מאותו מועד). במועד שנקבע להוכחות ביום 12.4.00, הודיעו ב"כ הצדדים כי:
"ב"כ הצדדים מודיעים לבית-הדין כי הגיעו להסכמה על-פיה ישבו יחד וינסו להגיע להבנה בתיק זה. הצדדים מסכימים כי ההסכם הקיבוצי חל על התובע, ולפיכך ייערך חישוב של מענק אי ההעדרות. כמו כן ייערך חישוב של ראשי התביעה השונים.
לגבי הנושאים שייוותרו במחלוקת יגישו הצדדים סיכומיהם לביה"ד"

בית הדין נתן תוקף של החלטה להסכמה דלעיל, וקבע כי ב"כ הצדדים יודיעו תוך 30 יום אם יש מקום להגשת סיכומים בכתב. עד ליום 6.8.00 לא נתקבלה הודעה כלשהי מטעם הצדדים. לפיכך נמחקה התביעה. בהסכמת הצדדים בוטלה ההחלטה הנ"ל (החלטה מיום 10.8.00), ונקבע כי הצדדים יגישו הודעה, כאמור בהחלטה מיום 12/4/00, עד סוף חודש 9/00. עד ליום 20.11.00 לא ניתנה הודעה כאמור. בעקבות החלטה ממועד זה, ביקש ב"כ התובע ארכה, ואולם הודעה כנדרש לא הוגשה עד ליום 28.6.01, היינו למעלה מחצי שנה לאחר מכן. ביום 12/7/01 הוגשה בקשה להארכת מועד מטעם התובע, אולם עד ליום 12.3.02, לא הוגשה הודעה כלשהי. במועד זה

פסק דין
הקובע כי:
"בית הדין רשאי לשים קץ לתובענה שאינה מתקדמת, כיוון שבעל דין אינו עושה את הדרוש כדי להביא לדיון או להשלים את הדיון (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בע' 402). התובע לא עשה דבר לקידום ההליכים בתיק במשך כשנתיים, ולפיכך דין התביעה להימחק מחוסר מעש"

גם החלטה זו בוטלה בהסכמת הצדדים. בסופו של דבר, לאחר מתן התראה נוספת (החלטה מיום 19.2.03) הגישו ב"כ הצדדים הודעה, ובה התבקש בית הדין לפסוק במספר פלוגתאות משפטיות שנותרו בין הצדדים, לאחר גיבושן של הסכמות עובדתיות (ראו הודעת ב"כ הצדדים מיום 24.2.03), והצדדים הגישו סיכומיהם בשאלות אלה.

3. ואלה העובדות המוסכמות שנקבעו בדיון המוקדם ביום 14.4.99:
א. התובע עבד אצל הנתבעת מיום 21/11/92 ועד ליום 14/12/98.
ב. במועד סיום העסקתו של התובע שולם לתובע שכר חודשי בסך של 6,815 ₪ (ברוטו), וכן "תוספת מיוחדת" בסכום של 250 ₪.
ג. יחסי עבודה אצל הנתבעת מוסדרים בהסכם קיבוצי מיוחד, במסגרתו זכאים עובדי הנתבעת למענק אי היעדרות. כמו כן נקבע בהסכם הקיבוצי כי זכויות העובדים לפיצויים יובטחו במסגרת קרן הפנסיה במבטחים.
ד. במקביל להסכם הקיבוצי, נערך הסכם אישי בין הצדדים (נספח א' ו- ב' לכתב התביעה בתיק 1063/99.
ה. בפועל לא שולם לתובע מענק אי היעדרות, והנתבעת הפרישה כספים במסגרת פנסיה מקיפה במבטחים.
ו. הודעה על סיום העסקתו של התובע נשלחה לתובע ביום 15/11/98 ולפיו הסתיימה עבודתו של התובע ביום 31/12/98.
ז. בסוף חודש נובמבר 98' קיבל התובע סכום בסך של 10,000 ₪, אשר קוזז מחוב השכר מחודש דצמבר 98', הכולל תשלום עבור פדיון חופשה של 13 ימים ותשלום ימי הבראה בגין 8 ימים.

4. "התוספת המיוחדת":
הצדדים חלוקים בשאלה האם ה"תוספת המיוחדת" בסך של 250 ₪, הינה בגדר תוספת, שאינה נכללת בחישוב פיצויי הפיטורים, או שמא מדובר בחלק מהשכר הרגיל. אף כי מדובר בשאלה משפטית ביסודה, המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת עובדתית, כפי שמציין ב"כ התובע בסיכומיו (סעיף א.1). זאת בניגוד לאמור בהודעת ב"כ הצדדים מיום 24.2.03, על פיה נותרו בין הצדדים מחלוקת משפטיות בלבד, לאחר שגובשו ההסכמות העובדתיות. מאחר שנותני התצהירים לא נחקרו בבית-הדין, לא ניתן לקבוע עדותו של מי עדיפה.
עם זאת, מקובלת עלי טענת ב"כ התובע כי העובדה שמדובר בסכום קבוע שלא עודכן במשך כשנתיים וחצי, מערערת את גרסת הנתבעת כי מדובר בהחזר הוצאות אש"ל וכד' (סעיף 6(ב) לתצהיר מר קורבצ'ק). החזר הוצאות הינו תשלום המשתנה מחודש לחודש. מעיון בתלושי השכר של התובע עולה כי התשלום שולם לו מדי חודש בחודשו בלא שינוי, ואף בחודשים שבהם היו חגים וכד' (ראו למשל תלושי שכר מ- 98/ 10-9).
לפיכך קובעים אנו כי ה"תוספת המיוחדת" הינה חלק משכרו של התובע, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. על כן, על הנתבעת להשלים את סכום פיצויי הפיטורים ששולם לתובע, כך שיכלול אף את התוספת הנ"ל.

5. פיצויי פיטורים
סעיף 3 בפרק י"ב של הסכם הקיבוצי המיוחד קובע כי:
" קרן הפנסיה המקימה ו/או ביטוח מנהלים בנוסף לקרן הפיצויים באים להבטיח לעובדים את מלוא הפיצויים כפי שהם מתחייבים בסעיף 14, לחוק פיצויי פיטורים"

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי:
"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר בצו על ידי שר העבודה והרווחה ובמידה שאושר"

הסעיף קובע, אם כן כלל, על-פיו תשלום לקופה או לקרן לא יבוא במקום פיצויי פיטורים. לכלל הזה נקבעו בסעיף הנ"ל שני חריגים: האחד - קביעה בהסכם קיבוצי, והשני - אישור של שר העבודה והרווחה. בענייננו נקבע במפורש בהסכם הקיבוצי כי התשלומים נועדו להבטיח את מלוא הפיצויים כפי שהם מתחייבים בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, משמע שהתשלומים הנ"ל באים במקום פיצויי פיטורים.

6. פיצוי הלנת פיצויי פיטורים
לטענת התובע הוא זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, בשל תשלומם באיחור. פיצויי הלנה הינם סנקציה דרקונית, כדור שלג, פיצויים in terrorem. בשל כך, איפשר חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, לבית-הדין להפחית את פיצויי ההלנה (ע"ע 300133/98 ראייך סלטי נ' חלאד קוט, ניתן ביום 24/12/2000). במסגרת השיקולים ששוקל בית-הדין בבקשה לפסיקת פיצויי הלנה, יש תפקיד נכבד למסכת העובדתית, ולנסיבות שבהם נגרם האיחור בתשלום (ראו ע"ע 300029/98 מכון בית יעקב - מימון, לא פורסם, ע' 8 לפסה"ד, וכן מאמרו של ס. אדלר פיצויי הלנה; חוק ופסיקה, שנתון משפט העבודה, כרך ו', תשנ"ו-1996, ע' 43). בסיכומיו טוען ב"כ התובע טענות עובדתיות שונות, שעליהן מסתמכת תביעתו לפיצויי הלנה. משלא נחקרו המצהירים, לא נשמעו ראיות, והמסכת העובדתית לא התבררה לפנינו, אין מקום לפסוק פיצויי הלנה.

7. מענק אי היעדרות
סעיף ה.1 לתקנון מענק אי היעדרות, שהינו נספח א' להסכם הקיבוצי המיוחד, קובע כי היעדרות הפוסלת עובד מלקבל את המענק הינה "מעל שלושה איחורים במשך חודש (איחור ייחשב מעל 6 דקות). בסעיף א.1 לתקנון נקבע כי כל עובדי המפעל יהיו זכאים למענק.
טענת התובע הינה כי על פי האמור בסעיף ה.1 הנ"ל תישלל הזכות למענק רק אם נעדר העובד מעל 3 איחורים בחודש, דהיינו באיחור הרביעי, בעוד שלטענת הנתבעת הספירה תתחיל מאיחור השלישי. כמו כן טוען התובע כי כוונת הסעיף הינה לאיחורים בלבד, ולא ליציאה מוקדמת מהעבודה, בעוד שלטענת הנתבעת גם יציאה מוקדמת הינה בגדר איחור. לשון הסעיף ברורה וחד משמעית, ונאמר בה במפורש "מעל שלוש איחורים". משמע שעובד אינו זכאי למענק מהאיחור הרביעי ואילך. גם לעניין מהות המילה "איחור" מקובלת עלי טענת התובע. איחור כשמו כן הוא, הגעה לעבודה באיחור, היינו לאחר שעת התחלת העבודה. יציאה מוקדמת מן העבודה הינה בגדר היעדרות, אולם אינה "איחור" כלשון סעיף ה.1 הנ"ל. לא הובהר אם המענק נשלל מן התובע מטעם זה בלבד. מכל מקום, אם אמנם כך הוא הדבר, זכאי התובע למענק אי היעדרות גם בגין החודשים המפורטים בסעיף ד.1.א להודעה המוסכמת מיום 24.2.03, בצירוף הפרשי הצמדה והריבית כחוק מאמצע התקופה, היינו מיום 31.12.94 (סעיף ד.4 לסיכומי ב"כ התובע).

8. באשר לפלוגתאות האחרות בין הצדדים מקובלים עלינו דברי מר קרבצ'ק בסעיפים 9-10 לתצהירו. עיון באמור בתצהיר ובנספחיו מגלה כי הנתבעת שילמה לתובע את כל הסכומים שהיה עליה לשלם לו, ואף הקיזוז נעשה כדין.
הנתבעת תשלם הוצאות התובע בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ערעור על

פסק דין
זה ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
ניתן היום כ"ד בתשרי, תשס"ד (20 באוקטובר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

דיתה פרוז'ינין
, שופטת
002597/98עב 730 אילנית ג'והרי








עב בית דין אזורי לעבודה 2597/98 פביאן אפלבון נ' דורית כימיקלים תעשיות (1981) בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/10/2003)











תיקים נוספים על פביאן אפלבון
תיקים נוספים על דורית כימיקלים תעשיות (1981) בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט