כבוב נארימן - יורב אחזקות בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
כבוב נארימן יורב אחזקות בע"מ
 
כבוב נארימן - יורב אחזקות בע"מ
תיקים נוספים על כבוב נארימן | תיקים נוספים על יורב אחזקות בע"מ

46766
2018/02 א     31/10/2002




א 2018/02 כבוב נארימן נ' יורב אחזקות בע"מ




38
בתי המשפט
בשא002155/02
בית משפט השלום אשדוד
בתיק עיקרי: א 002018/02

31/10/02
תאריך:
סגן הנשיא כב' השופט ש' חמדני

בפני
:
המבקשים
1 . כבוב נארימן

2 . כבוב חאלד
בעניין:

מ' בורנשטיין ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד

המשיבה
יורב אחזקות בע"מ
הלפן אליעזר

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. המבקשים הינם הבעלים של דירת גג עם מרפסת הפונה לכיוון הים, בבניין שברח' מכלול יופי 5 ביפו, (להלן: "דירת המבקשים").
המשיבה הינה בעלת מגרש, ברח' קדם 169, פינת רח' מכלול יופי 3 ביפו, (להלן: "המגרש"), הגובל עם צידו המערבי של הבניין בו מצוייה דירת המבקשים.

2. המשיבה בונה על המגרש מבנה, על פי שני היתרי בניה, שקיבלה מהועדה המקומית לתכנון ולבניה של עירית תל-אביב (להלן: "הועדה המקומית"), בשני שלבים.
בשלב ראשון, קיבלה המשיבה, ביום 16/8/99, היתר לבנות שני מרתפים, שיועדו לחנייה, (להלן: "המרתפים").
ההיתר לבניית המרתפים ניתן לאחר דיון בהתנגדויות שהגישו מתנגדים שונים, וזאת נוכח בקשה להקלה לבניה בקווי המגרש.
בניית המרתפים הסתיימה במרץ 2000.
בשלב שני, ניתן למשיבה, ביום 27/6/02, היתר בניה, לבניית שלוש קומות נוספות וקומת דירת גג. הבקשה להיתר השני הוגשה ביום 17/2/00, אולם בשל התנגדויות שונות, ובכללן התנגדות המבקשים, עברה הבקשה גלגולים שונים בועדה המקומית, בועדת ערר ובבית המשפט לעניינים מינהליים, בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, עד שניתן ההיתר, למרות ההתנגדויות.
המתנגדים "זכו" להיות צד לדיונים, בנושא היתר הבניה, נוכח בקשת המשיבה להקלות בתכסית הגג, להגדלת שטח הבניה מ- 50% ל- 75%, כשבסופו של דבר, חזרה בה, המשיבה, מהבקשה להקלה זו.
עם קבלת ההיתר השני, החלה המשיבה בבניית הקומות הנוספות, והמצב נכון ליום הגשת הבקשה הוא, כפי שנראה בתמונות נספח י"ח לבקשה, כשהבניה בעיצומה.

3. תוך כדי בניית הקומות הנוספות, חזרה המשיבה והגישה בקשה נוספת להקלה בתכסית הבניה שעל הגג. עם פרסום הבקשה להקלה, בדקו המבקשים את היתר הבניה וגילו, לטענתם, פגמים בהיתר הבניה.
ביום 24/10/02 הגישו המבקשים בקשה זו, למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיבה לבצע כל עבודות בניה במגרש.
לטענת המבקשים, היתרי הבניה שקיבלה המשיבה פגומים ומנוגדים לתב"ע 2660 (להלן: "התב"ע"), החלה על המגרש, כשפגמים אלה גורמים לבטלות ההיתרים.
עוד טוענים המבקשים, כי הבניה שמבצעת המשיבה בניגוד לתב"ע, מהווה מטרד, שכן הוא יסתיר להם את הנוף, ובכך יגרם להם נזק רב, גם לא ייהנו מנוף הים וגם ערך דירתם ירד משמעותית.

4. לטענת המבקשים, הועדה המקומית התרשלה במילוי תפקידה, כאשר נכנעה ללחציה של המשיבה והעניקה לה היתרים בניגוד לתב"ע.
לטענת המבקשים, יש בהיתרי הבניה שלושה פגמים עיקריים, העומדים בניגוד גמור לתב"ע.
א. גובה הבניין
לטענת המבקשים, גובה הבניין שבונה המשיבה, אסור שיעלה על 10.5 מ' מהנקודה הנמוכה של ציר הכביש. על פי פרשנות המבקשים, הגובה צריך להיות מחושב לפי התשריט אליו מפנה התב"ע. אלא, שבתשריט לא נקבע הגובה באזור מגורים ה', בו נמצא המגרש.
לטענת המבקשים, במקרה זה היה על הועדה המקומית להתנות את היתר הבניה בקביעת גובה מקסימאלי של 10.5 מ' מהנקודה הנמוכה שעל ציר הכביש, בהתחשב בגובה הנהוג בסביבה, בשל יחודה.
לטענת המבקשים, על פי היתר הבניה שקיבלה המשיבה, הותר לה לבנות עד גובה של 14.5 מ' מהנקודה הנמוכה שעל ציר הכביש, דהיינו, 3 מ' יותר מהמותר והראוי, בהתחשב בייחוד הבניה ביפו ובצורך לשמור על אופי הבניה, לבל יוסתר המראה לים.
המבקשים מסתמכים, בין היתר, גם על מכתבה של האדריכלית חגית אנטמן, מצוות יפו בעירית תל אביב, במכתבה מיום 11/12/00, נספח ו' לבקשה, בו התריעה על כך והמליצה להנמיך ככל הניתן את גובהו של המבנה המוצע, מעל לגובה המרתפים שנבנו כבר.

ב. נסיגה בבניה על הגג
לטענת המבקשים, במקרה של בניית קומה נוספת על הגג, על פי התב"ע, יש לסגת 2.5 מ', לפחות, מקיר הבניין, לאורך חזית הרחוב ובתכסית של 50% משטח הגג.
לטענת המבקשים, המשיבה רואה את הכניסה הקובעת לבניין, מכיוון רח' מכלול יופי, ובפועל, אין נסיגה של 2.5 מ' מהחזית ברח' מכלול יופי.
לטענת המבקשים, גם העדר נסיגה זו יחסום את המבט לים ויגרום להם נזק, כאמור לעיל.

ג. המרתפים
לטענת המבקשים, בעת מתן ההיתר לבניית המרתפים, היתה בתוקף תב"ע 2507 (להלן: "התב"ע הקודמת"). על פי התב"ע הקודמת, הקמת מרתפים אמורה להתאים לתכנית ע'.
על פי תוכנית ע', קומת מרתפים אסור שתבלוט מעל פני הקרקע.
במקרה דנן, לטענת המבקשים, המרתף העליון בולט מעל פני הקרקע בגובה העולה על 2 מ'.
מה גם, שאפילו לפי תב"ע 2660, אסור שתהיה חריגה של מרתפים מעל 1.5 מ' מעל לפני הרחוב, וגם זאת, רק בתנאים מסויימים, שלא התקיימו במקרה דנן.

5. המשיבה דוחה את טענות המבקשים ואת פרשנותם באשר להוראות התב"ע.
לטענת המשיבה, בניית המבנה נעשית כדין, על פי היתרים שניתנו לה על ידי הועדה המקומית כדין, למרות התנגדויות רבות ולחצים על הועדה.
לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה על הסף, לאחר שהמבקשים מיצו את כל ההליכים, במסגרת שנקבעה בחוק התכנון והבניה, ולאחר דיונים בועדת ערר ובבית המשפט לעניינים מינהליים.
לטענתה, מכתבה של האדריכלית חגית אנטמן היה בבחינת המלצה בלבד. מה גם, שבהמשך היא חזרה בה מהאמור באותו מכתב.
עוד טוענת המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה, נוכח השיהוי הרב בהגשתה, שכן, המבקשים, שגרים בסמוך, ראו את הבניה הנעשית במקום, זה חודשים ולא עשו דבר. מה גם, שבניית המרתפים הושלמה לפני יותר משנתיים, כשבמשך כל השנים, המבקשים היו צד להליכים שהתנהלו, בקשר להוצאת ההיתרים, נוכח ההתנגדויות שהוגשו, גם על ידם.
לטענת המשיבה, מאזן הנוחיות נוטה לצידה, בשלב זה של הבניה, נוכח הנזקים הרבים שייגרמו לה, אם ייעתר ביהמ"ש לבקשת המבקשים.

6. סמכות ביהמ"ש
אין יסוד לטענת המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה על הסף, נוכח מיצוי ההליכים, כביכול, עד לקבלת היתרי הבניה.
גם אם ניתנו היתרי בניה כדין, מוסמך ביהמ"ש לדון בסכסוך בין שני פרטים, כשלטענת פרט זה או אחר, במקרה זה המבקשים, הבניה המבוצעת על ידי הפרט האחר, במקרה זה המשיבה, גורמת להם מטרד ונזק כספי.
תוך כדי בירור המחלוקות בין הצדדים לסכסוך, ביהמ"ש רשאי גם להתייחס לטענות המועלות, באשר לפגמים שנלוו להוצאת היתר הבניה, ולו כסמכות שבגררה.
מה גם, שבנושא הוצאת היתרי בניה, הפרט אינו יכול להגיש התנגדות ולהיות צד לדיוני הועדה, אלא אם מבוקשת הקלה.

7. היתרי הבניה
לכאורה, בידי המשיבה היתרי בניה כדין.
בשלב זה, ביהמ"ש אינו יכול לבחון לעומק את טענות הצדדים, באשר לפגמים הנטענים ובאשר לפרשנות התב"ע והנגזרות ממנה.
מן הסתם, יהיה צורך להעמיק חקור בנושא זה, בדיון בתיק העיקרי, בין היתר, אולי יהיה צורך להעזר גם בחוות דעת של מומחים.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני רואה מקום וצורך להיכנס, בשלב זה, לשאלות הנכבדות שעוררו הצדדים, בקשר להיתרים אלה.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מאופן הוצאת היתרי הבניה והגלגולים שעברו הבקשות להיתר.
תמוה הדבר, שלא הוגשה בקשה אחת לבניית המבנה כולו, במקשה אחת, דבר שהיה מונע מהצדדים עינוי דין ומהועדה המקומית לחצים וטעויות.
שיטת "הסלאמי" בה נקטה המשיבה, גרמה, מצד אחד, לסחבת, ומצד שני, אולי לבלבולים ולטעויות.
נראה לביהמ"ש, כי שורש הרע במקרה דנן הוא בניית המרתפים, כאשר אלה נועדו על פי הבקשה להיתר, לחנייה, כשלאחר הבניה, התברר שהמרתף העליון אינו מתאים לחנייה, והמשיבה ביקשה הקלה, או שימוש חורג, לשימוש אחר.
המרתף העליון, כפי שנראה בתמונות ובחתכי החזית, נספח ז' לבקשה, נראה כקומה נוספת ולא כמרתף. אם בדיעבד, מתברר שהוא לא מתאים לחנייה ואינו דרוש לחנייה, אולי מלכתחילה לא היה צורך בו ובנייתו התבקשה במסווה לצורך אחר, בתקווה שהשינוי יאושר בהמשך. אם לא היה נבנה המרתף העליון, המיותר, לכאורה, ניתן היה לבנות במדרג, בלי שיוסתר נוף הים מדירת המבקשים.
אם היתה מוגשת בקשה אחת להיתר, בה היו גבהים סופיים של המבנה בכללותו, על שימושיו השונים והייעודים, מן הסתם, היו נמנעים ויכוחים, התנגדויות ודיונים מיותרים בועדה המקומית ובועדת הערר, או לפחות היו מצטמצמים יותר ומוכרעים ביתר קלות וביתר מהירות.
גם בבקשות להיתר בניה ובכל תכנון מבנה, בכל מקום, ובוודאי במקום שיש לו ייחוד, כמו במקרה דנן, יש לנהוג בהגינות ובתום לב.
בלי לקבוע מסמרות, נראה, לכאורה, שלא היה כאן תום לב מצד המשיבה, בפריסת הבניה ל- "פרוסות פרוסות", כאשר בהינף קולמוס היא מבקשת הקלה וחוזרת בה, בהתקלה בהתנגדות, כמו בבקשת ההקלה לתכסית הגג, וכשמשיגה עוד "נתח", היא חוזרת ומבקשת "נתח" נוסף, עוד פעם הקלה נוספת בתכסית.
נראה שהעובדה שהמשיבה חזרה בה מהבקשה המקורית להקלה בתכסית, "הרדימה" את המבקשים, ורק כאשר חזרה המשיבה וביקשה הקלה בתכסית, אחרי שקיבלה היתר בניה והחלה בבניה, עוררה את המבקשים להעלות מחדש את טענותיהם ולהגיש בקשה זו.

הגם שהתב"ע ותכניות המתאר למיניהן אינן "קדושות" ועל פי חוק ניתן לאשר סטיות קלות, או הקלות, תוך גילוי התגמשות, במקרים חריגים ומיוחדים, נראה שועדות בניין ערים הפכו את היוצרות, כשכמעט בכל מקרה מאשרות סטיות והקלות, במקום שאלה יהיו רק במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל.
בכך נזרעות מבוכה ואי וודאות, מצד אחד, ומוזמנים לחצים אלה ואחרים, המשפיעים על שיקול דעתם של חברי הועדה, מאידך, כששיקול הדעת צריך להיות ענייני ומקצועי.
במקרה דנן, שאלה נכבדה היא, אם וויתור המשיבה על בקשתה הקודמת להקלה, לא יצר מצב חדש, עליו הסתמכו המבקשים, בהימנעם לנקוט פעולות אחרות, ובכללן בקשה לצו מניעה, במועד הנכון והראוי.
שאלה נכבדה היא, אם יש מקום היום לחזור ולבקש הקלה ואם הועדה המקומית צריכה להעתר לבקשה מעין זו, נוכח ההתפתחויות והגלגולים השונים של הבקשות ו-"פריסת" הבקשות להיתר, כפי שפורט לעיל.
8. שיהוי
גם אם הייתי מקבל את טענות המבקשים ואת פרשנותם, באשר לפגמים ולבטלות היתרי הבניה, כביכול, דבר שיוכרע בדיון התיק העיקרי, ככל שיהא בו צורך, אין מנוס מדחיית הבקשה, בשל השיהוי בהגשתה.
רוב הטענות שהעלו המבקשים, הועלו כבר בהתנגדויות שהוגשו.
בנספח א'-1 לתצהיר מטעם המשיבה, מפורטים נימוקי ההתנגדות, שהגיש עו"ד הישאם אבו שחאדה, ביום 26/3/00, בשם דיירי הבית בו נמצאת דירת המבקשים, כאשר המבקשת 1, מוזכרת כאחת המתנגדות.
בהתנגדות זו הועלו אותן טענות, שמעלים המבקשים בבקשתם זו.
כאמור, שורש הרע מבחינת המבקשים, הוא גובהו הסופי של הבניין שבונה המשיבה, כשהמרתפים הם המסד של הבניין, וכבר אז נטען שהם גבוהים מעל למותר.
בניית המרתפים הושלמה בראשית שנת 2000, לנגד עיניהם של המבקשים והם לא עשו מאומה.
יתר על כן. למרות דיונים והתנגדויות, הוצא היתר הבניה השני, ביום 27/6/02, והמשיבה החלה בבניית הקומות הנוספות, בלי שהמבקשים עשו דבר למנוע זאת.
אין המדובר בשיהוי סובייקטיבי, אלא בשיהוי אובייקטיבי, שיש לו השפעה רבה בשיקולי מאזן הנוחיות.
עתה, משהחלה המשיבה בבניית השלב השני, כשהבניה בעיצומה והיא קשורה בהסכם עם קבלן משנה, שבונה את המבנה, וגם מכרה חלק מהדירות והתחייבה כלפי רוכשיהן, מאזן הנוחיות נוטה, בבירור, לצידה.

9. בנסיבות אלה, לא יהא צודק להעתר לבקשה, הגם, שלכאורה, נראה שנגרם מטרד כלשהו למבקשים, הכרוך גם בנזק כספי.
אם בדיון בתיק העיקרי יוכח המטרד ויוכחו נזקים, ניתן יהיה לשפות את המבקשים בפיצוי כספי, ככל שיתבעו פיצוי כזה.

10. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני.
בהתחשב בנסיבות, לא יהיה צו להוצאות.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים, בדואר.
ניתנה היום כ"ה בחשון, תשס"ג (31 באוקטובר 2002) בהעדר הצדדים.
ש.חמדני - שופט

002155/02בשא139 סופי אפללו








א בית משפט שלום 2018/02 כבוב נארימן נ' יורב אחזקות בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/10/2002)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן