עמותת מורים בונים בלוד -עמב"ל עמותה רשומה, עובדיה ואביבה שי ו-88 נוספים - דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, דוד הבר

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
עמותת מורים בונים בלוד -עמב"ל עמותה רשומה עובדיה ואביבה שי ו-88 נוספים דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ דוד הבר
 
עמותת מורים בונים בלוד -עמב"ל עמותה רשומה, עובדיה ואביבה שי ו-88 נוספים - דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, דוד הבר

מידע על עובדיה ואביבה שי ו-88 נוספים    מידע על דוד הבר   


616/04 עא     05/05/2004



תיקים נוספים על עמותת מורים בונים בלוד -עמב"ל עמותה רשומה
תיקים נוספים על עובדיה ואביבה שי ו-88 נוספים
תיקים נוספים על דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ
תיקים נוספים על דוד הבר




עא 616/04 עמותת מורים בונים בלוד -עמב"ל עמותה רשומה, עובדיה ואביבה שי ו-88 נוספים נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, דוד הבר




החלטה בתיק ע"א 616/04



בבית המשפט העליון
בירושלים


ע"א 616/04 - א'
רע"א 619/04


בפני
:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ


המערערים:

1. עמותת מורים בונים בלוד -עמב"ל עמותה רשומה


2. עובדיה ואביבה שי ו-88 מערערים נוספים


נ

ג

ד


המשיבים:

1. דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ


2. דוד הבר


בקשה למחיקת ערעור או בקשת רשות ערעור









החלטה


ערעור זה מעורר שתי מחלוקות הכרוכות זו בזו: האחת - מהו ההליך הנכון במקרה זה – ערעור או בקשת רשות ערעור, והשנייה - האם הוגש ההליך במועד.

אבהיר כבר עתה: בשאלת ההליך הנכון הגעתי למסקנה כי למערערת זכות ערעור, כך שהמועד להגשת ערעורה הוא ארבעים וחמישה יום. נוכח מסקנה זו, ובהתחשב בשביתה שנקטו עובדי בתי המשפט, הרי אין מחלוקת שהערעור הוגש במועד, ולפיכך מתייתרת ההכרעה בבקשה למחיקה בשל האיחור בהגשתו. עם זאת, בהתחשב בייחודיותה של השאלה המתעוררת כאן, אייחד לה מילים אחדות.
המבקשים ביקשו להגיש ערעור ובקשת רשות ערעור, בשל הספק הקיים בדבר ההליך הנכון במקרה זה. לפיכך הגישו המבקשים בקשה בהסכמה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור "עד לחלוף 45 יום ממועד ההחלטה (בנוסף לפגרת הקיץ ולפגרת סוכות), כלומר עד לאותו מועד שבו המבקשים זכאים להגיש ערעור בזכות על ההחלטה, אם ייקבע... כי ההחלטה היא בגדר

פסק דין
לעניין דיני הערעור". הבקשה נקבה, איפוא, בשני מועדים, אשר נראו אותה שעה כמועד אחד: הראשון הוא ארבעים וחמישה יום מיום ההחלטה נשוא הערעור (בצירוף הפגרות), והשני – המועד להגשת הערעור.
במהלך התקופה שלאחר הגשת הבקשה וקודם אותו מועד פרצה שביתה של עובדי בתי המשפט. בהתאם לתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים) התשמ"א-1981 גרמה השביתה ל"הקפאת" המועדים, והארכת המועד להגשת הערעור. יוצא, איפוא, כי שני המועדים שנזכרו בבקשה לא חלו באותו יום, שכן המועד להגשת הערעור נדחה לאחר השביתה, ואילו המועד של ארבעים וחמישה יום לאחר מתן ההחלטה לא השתנה. המבקשים הגישו את ערעורם לאחר תום שביתת עובדי בתי המשפט, דהיינו זמן ניכר לאחר תום אותם ארבעים וחמישה יום. המשיבים הזדרזו והגישו בקשה למחיקת הערעור או בקשת רשות הערעור על הסף, שכן לטענתם ניתנה הסכמתם להארכת המועד לפרק זמן מוגדר, ארבעים וחמישה יום לאחר מתן ההחלטה ובתוספת ימי הפגרה, והמבקשים לא היו רשאים להוסיף לתקופה זו את ימי השביתה.
כיון שהשביתה פרצה במהלך אותם ארבעים וחמישה יום בהם ניתן היה להגיש את הערעור, הרי שעל פי המועדים הקבועים בחוק היו המערערים זכאים לאורכה עקב השביתה. זאת, על פי דין ובלא צורך בהסכמה כלשהי מצד המשיבים. כיון שהגעתי למסקנה, כפי שאפרט להלן, כי במקרה זה הערעור הוא בזכות ותוך ארבעים וחמישה יום, הרי שהמערערים היו זכאים להביא בחשבון את ימי השביתה שפרצה בתוך אותה תקופה, ולפיכך הערעור הוגש במועד.
שונים היו פני הדברים בנוגע לבקשת רשות הערעור, אילו היו המערערים נזקקים לה: השביתה פרצה לאחר תום המועד להגשת בקשת רשות הערעור, כך שהמערערים נזקקו להסכמת המשיבים (בכפוף, כמובן, לאישור בית המשפט) על מנת שהאיחור בהגשת הבקשה לא ימנע מהם להגיש את הבקשה.
המועד להגשת ההליכים השונים הושפע, במקרה זה, משני סוגים של הוראות: הסוג האחד הוא הוראות הדין, כולל תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, הקובעות את המועד להגשת הערעור, תקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות) התשמ"ג-1983 הקובעות כי ימי הפגרה לא יובאו בחשבון, ותקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים) התשמ"א-1981 המאריכות עוד את המועד בהתאם להכרזת מנהל בתי המשפט על שביתה. הוראות הדין אינן תלויות, כמובן, בעמדתו של בעל דין זה או אחר והן שקבעו את מועד הגשת הערעור. לא כן בנוגע למועד הגשת בקשת רשות הערעור: מועד זה נשלט לא רק על ידי הוראות הדין, כי אם על ידי הסכמת הצדדים בדבר הארכת המועד. ההסכם שנכרת הוא שאמור היה לאפשר הגשת בקשת רשות ערעור לאחר המועד שנקבע על פי דין. אותו הסכם שעליו הסתמכו המשיבים, אשר בא לביטוי במכתב המצורף לבקשה למחיקת הערעור, נקב מועד מוגדר להגשת בקשת רשות הערעור: ארבעים וחמישה יום לאחר מתן ההחלטה (בצירוף הפגרות). מועד זה שנקבע בהסכם תם עם סיום ארבעים וחמישה הימים, והעובדה שבינתיים פרצה שביתת עובדי בתי המשפט לא השפיעה עליו. שכן הוא נגזר, כאמור, מן ההסכם בין הצדדים ולא מהוראות החוק והתקנות.
ניסיונה של המבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור לאחר השביתה מהווה, למעשה, "הרכבה" של שתי המערכות החלות כאן זו על גבי זו: תחילה הארכה מכח ההסכם, ועל גביה הארכה כתוצאה מן השביתה. אולם כפילות זו אינה מובנת מאליה: המערערים אינם זכאים "לרקוד בשתי החתונות" ולערבן זו בזו. אם נקט ההסכם בתאריך נקוב, הרי שלא ניתן לשנות אותו תאריך אלא במסגרת ההסכם. "אין כפל הנחות". על כן, אילו היתה הגשת בקשת רשות הערעור ההליך הנכון, הייתי קובעת כי זו לא הוגשה במועד. אולם מסקנתי באשר להליך הנכון שונה, כפי שאפרט להלן.

אשר לשאלת ההליך הערעורי הנכון:

במסגרת הדיון בתובענה בבית המשפט המחוזי נערך בין הצדדים הסכם דיוני. בהסכם נקבע כי בית המשפט יכריע, לאחר שמיעת ראיות וסיכומים, בשלוש שאלות שפורטו, ולאחר מכן, בכפוף להחלטת בית המשפט באותן סוגיות ולהנחיות שיינתנו על ידי בית המשפט, יועבר הדיון בתביעות להכרעת בורר מהנדס. בית המשפט אכן הכריע בשאלות אלו, ועל הכרעתו זו נסוב הערעור שהוגש. לשם הזהירות הוגשו הן ערעור והן בקשת רשות ערעור.

לטענת המערערים הכרעת בית המשפט מהווה

פסק דין
סופי, שכן החלטה זו מביאה לידי סיום את הדיון בבית המשפט. מנגד טוענים המשיבים כי מדובר בהחלטה אחרת, שכן על פי ההסכם הדיוני עדיין רשאים הצדדים לפנות לבית המשפט בעניינים שונים. כדוגמא לעניינים בהם ניתן לפנות לבית המשפט הם מביאים את הפניה בבקשה שבית המשפט ימנה בורר, לאחר שבעלי הדין לא הגיעו ביניהם להסכמה בדבר זהות הבורר, וכן את ההוראה בהסכם הדיוני המאפשרת הן לבורר והן לצדדים לבקש את הכרעת בית המשפט בשאלות משפטיות אשר יעלו לדיון בפני
הבורר. המשיבים מפנים לכלל הידוע לפיו ההבחנה בין

פסק דין
להחלטה אחרת נגזרת מן השאלה האם "נסגר" התיק עת ניתנה ההחלטה, אם לאו (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ד"ר שלמה לוין, 1995, בעמ' 756).

בענייננו, לאחר שניתנה החלטתו בשאלות שהוגדרו סיים בית המשפט את מלאכתו, והתיק נסגר נכון לאותה שעה. אמנם קיימת היתה אפשרות שהתיק ישוב ויחזור לבית המשפט בנושאים אחרים, אולם לא היתה ודאות בעניין זה. שכן עשוי היה להיווצר מצב בו בעלי הדין עצמם מסכימים על מינוי בורר, מתדיינים בפני
ו ולא נזקקים עוד להחלטות בית המשפט. לפיכך, לא ניתן היה להתלות את זכות הערעור על ההחלטה עד למתן החלטות מאוחרות יותר, אשר, כאמור, לא ידוע אם יינתנו.

הכלל הוא כי על

פסק דין
של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות. זכות הערעור היא זכות בסיסית שהוכרה גם כזכות חוקתית, ומהווה נדבך בסיסי בשיטת המשפט הישראלית (סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה, וכן רע"א 1441/02, משה פרץ ואח' נגד שרה שטרן ואח', תק-על 2002 (2) 191; רע"א 9572/01, חביב דדון נגד יעקב וייסברג, תק-על 2002 (3) 1621).

לשם הבטחת זכות זו נוסחו ופורשו הכללים המבחינים בין

פסק דין
לבין החלטה אחרת, כך שלעיתים גם החלטה שאינה נראית כ

פסק דין
במלוא משמעותו תחשב כ

פסק דין
, ובלבד שלא יווצר מצב בו תינתן החלטה מהותית שלא ניתן יהיה לערער עליה. כך, לדוגמא, בהליכי פירוק של חברה נקבע כי החלטה בעניין פירוק, על אף שאינה מהווה

פסק דין
סופי בהליך הפירוק, תחשב כאילו היתה

פסק דין
סופי, על מנת למנוע מצב בו לא ניתן יהיה לערער עליה בסופו של יום. (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית 2003, עמ' 496; רע"א 627/88, סולל בונה בע"מ נגד אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ, פ"ד מב (4) 393)

המבחן הוא, איפוא, בלשונו של כב' המשנה לנשיא ש. לוין ברע"א 642/94, בק אליעזר נגד שירותי אשראי מסחרי בע"מ, תק-על 94 (1) 1280, האם לגבי הנושא שנדון בהחלטה כלשהי יינתן

פסק דין
סופי שיש בו כדי "לבלוע" את אותה החלטה.
ברע"א 642/94 הנ"ל נקבע:
"נחה דעתנו שב'

פסק דין
' עסקינן ולא ב'החלטה אחרת'. כבר נפסק שזו דינה של כל החלטת בית משפט המעבירה עניין אל טריבונל שמחוץ למערכת בתי המשפט שחוק בתי המשפט חל עליה, כמו לבית הדין הרבני: ע"א 328/67 פד"י כב(1) 277 או לבית הדין לעבודה: ע"א 658/86 (לא פורסם) או לרשם האגודות השיתופיות הפועל כבית דין לפי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות. בכל המקרים הללו הוצא הענין מגדר שיפוטם של כל בתי המשפט שחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 חל עליהם ולא יהיה עוד הליך נוסף בו ינתן

פסק דין
שיש בו כדי ל"בלוע" את החלטת ההעברה, על מנת שבגדרו ניתן יהיה לערער גם עליה.
והוא הדין במקרה שלפנינו שבו בית המשפט מפסיק את ההליך שלפניו וגם מעביר אותו למשקם ובכך מסתיימים ההליכים לפניו. אין בכך כלום שלמשקם נתונות לפי סעיף 13 לחוק סמכויות בורר, שבית המשפט המחוזי רשאי לבטל את פסק דינו בתנאים המנויים בסעיף 26 לחוק...."

מן ההסכם הדיוני שנכרת בין הצדדים בתיק זה עולה כי הכרעת בית המשפט בשאלות שהובאו להכרעתו היא סופית. נכון, אמנם, כי אותו סכסוך הובא בפני
בית המשפט, ויתכן שישוב ויובא בפני
ו, בנסיבות נוספות. כך, לדוגמא, התבקש בית המשפט למנות את הבורר המהנדס, ויתכן שיתבקש להכריע בשאלות משפטיות שיעלו בפני
הבורר. יתכן אף שבית המשפט יתבקש לאשר או לבטל את פסק הבורר לאחר שיינתן, בהתאם לסעיפים 23, 24 לחוק הבוררות התשכ"ח-1968. אולם החלטות כאלה ודומות להן אינן משפיעות על מעמדה של ההחלטה נשוא הערעור, שכן אותן החלטות עתידיות ידונו בנושאים הספציפיים שיובאו בפני
בית המשפט, לא יהוו

פסק דין
סופי, ולא "יבלעו" את ההחלטה שניתנה.

נראה, איפוא, כי ההיגיון המצדיק לראות בהחלטה שלאחריה מועבר עניין להכרעת טריבונל שמחוץ לבתי המשפט כ

פסק דין
שיש עליו ערעור בזכות, חל גם כאן, כאשר עובר העניין להכרעתו של בורר. המגמה של הבטחת זכות ערעור על כל החלטה שיפוטית מחייבת לראות בהחלטה בשלב זה משום החלטה סופית, שניתן לערער עליה בזכות, ולא לתלות את זכות הערעור בהחלטות אשר אין ודאות שיינתנו בעתיד, ואשר לא תהיה בהן התייחסות לנושא שכבר נדון.

התוצאה היא שעל החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער בזכות. הדיון בערעור שהוגש יימשך כסדרו .





ניתנה היום, י"ד באייר תשס"ד (5.5.2004).





חגית מאק-קלמנוביץ' שופטת
ר ש מ ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04006160_q03.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il







עא בית המשפט העליון 616/04 עמותת מורים בונים בלוד -עמב"ל עמותה רשומה, עובדיה ואביבה שי ו-88 נוספים נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, דוד הבר (פורסם ב-ֽ 05/05/2004)











תיקים נוספים על עמותת מורים בונים בלוד -עמב"ל עמותה רשומה
תיקים נוספים על עובדיה ואביבה שי ו-88 נוספים
תיקים נוספים על דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ
תיקים נוספים על דוד הבר




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט