שלמה עג'מי - פ.י.ב.י אחזקות בע"מ , סטוקופין ישראל בע"מ , תחנת המוניות יבנה

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
שלמה עג'מי פ.י.ב.י אחזקות בע"מ סטוקופין ישראל בע"מ תחנת המוניות יבנה
 
שלמה עג'מי - פ.י.ב.י אחזקות בע"מ , סטוקופין ישראל בע"מ , תחנת המוניות יבנה
תיקים נוספים על שלמה עג'מי | תיקים נוספים על פ.י.ב.י אחזקות בע"מ | תיקים נוספים על סטוקופין ישראל בע"מ | תיקים נוספים על תחנת המוניות יבנה |

47869
191359/02 א     06/11/2003




א 191359/02 שלמה עג'מי נ' פ.י.ב.י אחזקות בע"מ , סטוקופין ישראל בע"מ , תחנת המוניות יבנה




1
בתי המשפט
א 191359/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 176569/03

6/11/2003
תאריך:
כב' השופטת נועה גרוסמן

בפני
:

שלמה עג'מי


בעניין:
התובע
המשיב
נ ג ד
1. פ.י.ב.י אחזקות בע"מ

2. סטוקופין ישראל בע"מ

3. תחנת המוניות יבנה

4. שמש שאול
5. עידן עמוס
6. זונשטיין בנימין
7. כלילי ציון
8. ישראלי משה
9. לטין אליעזר

הנתבעים
המבקשים

החלטה

כ ל ל י
1. 1. התובע הגיש ביום 31.7.02 תביעה בשמו ובשם "תחנת מוניות יבנה", במסגרתה עתר לצו מניעה קבוע, צו עשה קבוע ול

פסק דין
הצהרתי.

בהתאם להחלטת כב' השופטת אבניאלי מיום 23.10.02 צורפו לכתב התביעה הנתבעים 3-9. בדיון מיום 13.7.03 נקבע כי במידה ולא יסופק ייפוי כוח או החלטת הנהלת תחנת המוניות המסמיכה את ב"כ התובע לייצגה, תמחק תובעת 2 מכתב התביעה. בהעדרו של אישור כאמור, נמחקת התובעת 2 ולמעשה הינה נתבעת 3 לאחר צירוף הנתבעים.

רקע עובדתי
2. 2. ביום 10.9.86 נחתם הסכם בין בעלת המקרקעין הקודמת במתחם הממוקם בין רח' יבנה לשד' רוטשילד לבין תחנת המוניות, על ידי נציגיה, שתכליתו פינוי התחנה ממקום מושבה תמורת הקצאת שטח להפעלת התחנה לתקופה של 10 שנים במבנה שיוקם במתחם.
לנתבעות 2-1 הומחו הזכויות והחובות בהסכם זה ביום 10.2.98. בין תחנת המוניות לנתבעות 2-1 התגלע סכסוך בנוגע לפינוי התחנה בעקבותיו הוגשה תובענה במסגרת ת.א. (ת"א) 183915/02 לסילוק ידה של התחנה מהמקרקעין.
במסגרת ההתדיינות הושג הסכם פשרה לפיו סילקה התחנה ידה מהמקרקעין בתמורה לפיצוי בסך 150,000 $. ביום 25.7.02 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכם הפשרה.

יובהר כי חלק מהסכם הפשרה הינו כתב התחיבות והצהרה מיום 25.7.02 מטעם הנתבעים 4-9 המצהיר כי לתובע אין זכויות כלשהן בתחנה וכולל התחיבות לפיצוי ו/או שיפוי לנתבעות 2-1 במידה ותחול עליהן חבות לפיצוי גורמים נוספים בקשר לתחנת המוניות.

התובע אשר הצטרף לתחנת המוניות ביום 17.11.88 טוען להיותו בעל זכויות בתחנת המוניות, אשר נושל מזכויותיו עקב סכסוך פנימי בתחנה. התובע טוען כי יש לו זכות שלא להתפנות מהמתחם ולדרוש אכיפת ההסכם מיום 10.9.86.

מכח זכות נטענת זו עותר התובע לסעדים הבאים:
1. 1. זכות לקבל צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעות לפנות את התחנה מהמתחם ולהרסו. 60221
2. 2.

פסק דין
הצהרתי לזכאות התובע לאכיפת ההסכם מיום 10.9.86.
3. 3. הצהרה על זכויות של התובע בתחנת המוניות.
4. 4. לחילופין זכאות התובע לפיצוי כספי בשעור זהה לנתבעים 4-9.

3. הבקשות לסילוק על הסף
הנתבעים עותרים לסילוק התביעה על הסף. ראשית אדון בטענות הנתבעות 2-1 שהינן מעשה בית דין, העדר יריבות והעדר עילה.

הנתבעות 2-1 נסמכות על פסק הדין בת.א. 183915/02 כמעשה בית דין מבלי לפרט האם טוענות הן להשתק פלוגתא או השתק עילה.
מגוף הבקשה ונסיבות הענין, עולה כי הטענה היא להשתק עילה. הכלל הוא שבעל דין חייב למצות טענותיו בהליך אחד, כדי למנוע הטרדת בעל הדין האחר בתביעה נוספת בגין אותו מעשה.
פסק הדין המנחה בסוגיה של השתק עילה הינו ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני פד"י כב(2) 583, 561:
"מקום שתביעה נידונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. במקרה כזה, אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילת תביעתו שם נבלעה (merged) בפסק הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד, בחינת (judicatam trarsit in rem) וכן, אם במשפט ראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום (bar) המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת (per rem judicatam)".

4. כלל זה חל גם מקום בו בעל הדין בהליך החדש אינו זהה לזה שהיה בהליך המקורי, ובלבד שיש לו זיקה להליך המקורי או שהוא חליפו של מי שהיה בעל דין בהליך המקורי.

בענין זה נקבע בע"א 2360/99 בחר נ' דיור בנין ופיתוח בע"מ, פ"די נה(4) 18 עמ' 24-25:
"אולם הלכה זו תחול גם מקום שאין מדובר במי שהיה שותף להליך הראשון, אך הוא בעל זיקת ענין (privity of interest) לדיון הקודם או שהינו חליפו של מי שהיה בעל דין. וכך למשל נקבע, כי מעשה בית דין יחול על מנהלים של תאגיד, מקום שהתאגיד היה בעל דין בהליך קודם, ולהיפך, מקום שהמנהל ובעל השליטה בתאגיד היה בעל דין בהליך הקודם, מושתק התאגיד בו הוא שולט ושבו הוא מנהל, מכוח מעשה בין דין.... מן הכלל לפרט - שאלת קיומם של הליקויים ברכוש המשותף ואחריותן של המשיבות לתקנם, עמדו במרכזה של העילה עליה השתית הראל את תביעתו. על עילה זו מושתתת גם תביעתם של המערערים שבפני
נו, ולא יד המקרה גרמה לכך, אלא משום שכל ההליכים הללו היו יזומים ומונחים על ידי ועד הבית".

העובדה שהסעדים בשתי התובענות - זו המקורית ובו שבפני
י - אינם זהים, אינה מעלה או מורידה, שכן המבחן אינו זהות הסעד אלא זהות העילה במובן הרחב. כך נקבע בע"א 8/83 דן גורדון ואח' נ' כפר מונאש מושב עובדים פ"די לח(4) 797, עמ' 801-802:
"מבחן זהות העילה לענין טענת מעשה בית דין רחב הוא, והעיקרון של מעשה בית דין יחול, גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים, שלא פורטו בתביעה הקודמת, אין לדקדק במרכיבים משניים, ויש לראות את העיקר - את התשתית הבסיסית של העילה".

5. התשתית הבסיסית של העילה כנגד הנתבעות 1-2 הינה המערכת ההסכמית עם תחנת המוניות. מאחר והושג הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של

פסק דין
אשר סיים את כל המחלוקות בין תחנת המוניות לנתבעות 1-2, משתיק פסק הדין כל טענה של מי שטוען להיותו שותף בתחנת המוניות.
יובהר כי התובע בחר שלא להצטרף להליך הקודם למרות שהיה מודע לקיומו בטרם אושר הסדר הפשרה וכמו כן, לא עתר לביטולו של פסק הדין.
(על האופן בו ניתן לבטל

פסק דין
שבהסכמה, עיין ע"א 2536/96 סיטבון נ' סיטבון פ"די מה(2) 573).

6. בנוגע לענין אחר, קבע כב' השופט דן ארבל במסגרת בר"ע 1243/01 בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ נ' גובס גיורא (לא פורסם):
"עוד אוסיף ואומר, כי גם אם מוגשת התביעה במסווה של עילת תביעה אחרת, אך במהותה מדובר למעשה בתביעה להשבת מה שנתבע בתביעה הראשונה, ואין במהותו של דבר בידי הנתבע אשר הפך לתובע עילות תביעה אשר יוצאות מגדר מה שנתבע ממנו בתביעה הראשונה, או מגדר מה שצפוי היה להיות טענותה הגנה כנגד עילת התביעה שהוגשה כנגדו בתביעה הראשונה, לא יאפשר בית המשפט ניהולה של תביעה כזו, באשר חותרתה יא תחת יסודות יציבות המשפט ואינטרס סופיות הדיון".

מתן אפשרות לתובע בהליך זה לערער על הסכם הפשרה שאושר, גם היא חותרת תחת יסודות יציבות המשפט, במיוחד שהמנעותו מהצטרפות להליך הקודם נבעה מסכסוך פנימי בין חברי תחנת המוניות.

7. 7. בנוסף מקובלת עלי טענת הנתבעות 2-1 להעדר עילה כנגדן. הנתבעות הגיעו להסכמה עם נציגים מוסמכים של התחנה, ואין בסיס לטענה כי לגורם נוסף הטוען לזכויות בתחנת המוניות יש זכות שבדין לעתור לביטול ההסכמה.

לאור האמור לעיל דין התביעה כנגד הנתבעות 2-1 להדחות על הסף.
התובע ישא בהוצאות הנתבעות 2-1 בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

8. 8. גם הנתבעים 3-9 עותרים לסילוק על הסף בטענות דומות .
בכל הנוגע לסעדים בסעיפים 40-41 לכתב התביעה, מודה למעשה התובע בתגובתו כי אינם אקטואליים עוד.
יתרה מכך, לאור דחיית התביעה כנגד הנתבעות 2-1 נדחו למעשה הסעדים בנוגע לצו המניעה ולהצהרה בנוגע לתחולתו של ההסכם משנת 1986.
חברי תחנת המוניות מעלים טענות עובדתיות לפיהן התובע ידע על ההליך ולא טרח להצטרף אליו.
עיון בטענות אלו מגלה את הסכסוך בין הצדדים שבסופו הוצג לתובע אולטימטום לשלם סכום שהוגדר כחוב שלו לתחנה כתנאי לצירופו לתוצאות האפשרויות של ההתדיינות עם הנתבעות 2-1.

הסעד ההצהרתי שבכתב התביעה בנוגע לזכויות התובע בתחנת המוניות נועד כיום למעשה להוות תחליף לסעד הכספי של השתתפות בכספי הפיצוי.
כתב התביעה מנוסח באופן שאינו מאפשר דיון ב טענות התובע כלפי חברי תחנת המוניות ולבירור זכאותו הנטענת לכספי הפיצויים.

למרות שנתבע סעד כספי לחלופין, אין מקום לניהול התביעה במתכונתה, במיוחד מאחר ובמועד הגשתה לא צורפו חברי התחנה כנתבעים.

מהאמור לעיל, לא עולה כי אין עילת תביעה כספית לתובע כנגד חברי תחנת המוניות, אלא, כי לא ניתן להמשיך ולנהל טענות אלו במסגרת תביעה זו.

אשר על כן אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעים 3-9.

הואיל והנתבעים 3-9 בחרו להצטרף להליך זה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום י"א בחשון, תשס"ד (6 בנובמבר 2003) במעמד הצדדים.
גרוסמן נועה, שופטת









א בית משפט שלום 191359/02 שלמה עג'מי נ' פ.י.ב.י אחזקות בע"מ , סטוקופין ישראל בע"מ , תחנת המוניות יבנה (פורסם ב-ֽ 06/11/2003)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן