יזום מוניציפלי כלכלי (1995) בע''מ - יששכר בר-הלל
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
יזום מוניציפלי כלכלי (1995) בע"מ יששכר בר-הלל




יזום מוניציפלי כלכלי (1995) בע''מ - יששכר בר-הלל

בקשת רשות ערעור 689/03     23/11/2003 (ברע)



תיקים נוספים על יזום מוניציפלי כלכלי (1995) בע"מ
תיקים נוספים על יששכר בר-הלל




ברע 689/03 יזום מוניציפלי כלכלי (1995) בע"מ נ' יששכר בר-הלל




1
בתי המשפט
ברע 689/03
בית המשפט המחוזי בירושלים
23/11/2003

כבוד השופט יהונתן עדיאל

בפני
:

1. יזום מוניציפלי כלכלי (1995) בע"מ

2. סילון ת.פ.ב. תשתיות פתוח ובניה בע"מ
3. יעקב רוזנווסר
בעניין:
המבקשים

ע"י ב"כ עו"ד יעקב פרידמן
- נ ג ד -
1. יששכר בר-הלל

2. דינה בר-הלל
3. מרים בורקיס
כולם באמצעות משרד עורכי הדין י. בר-הלל
4. המועצה המקומית יבנאל (התובענה נדחתה)

5. המועצה המקומית לתכנון ובניה גליל מזרחי (התובענה נמחקה)
המשיבים

החלטה

1. 1. זו בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בירושלים (כב' הנשיא א. כהן), בבקשות למתן פרטים נוספים ותשובות לשאלונים (בש"א 3034/02), מחיקת משיבה 3 כתובעת שכנגד (בש"א 9721/02), ומחיקת חלקים מכתב התביעה שכנגד (בש"א 8600/02).

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש הערעור.

2. 2. ביום 2.1.96 התקשרו המשיבים 1 ו-2 (להלן - המשיבים) עם המבקשות 1 ו-2 (להלן - המבקשות) בעסקה לרכישת זכויות במקרקעין הנמצאים במושב יבניאל ולביצוע עבודות פיתוח.

על רקע עסקה זו, הגישו המבקשות נגד המשיבים תביעה בסדר דין מקוצר בסכום של 35,504 ₪ שהמשיבים נותרו חייבים להם, לטענתם, בשל אותה עסקה.

המשיבים 1-3 הגישו תביעה שכנגד, בה הם טענו שהמבקשות ובעל השליטה במבקשות (יעקב רוזנוורסר) הפרו את התחייבויותיהם על-פי אותה עסקה וגרמו להם נזקים בסכום של 195,776 ₪. זאת, בהתייחס לאי השלמת עבודות הפיתוח, היטל ביוב, היטל השבחה, מס רכוש, הוצאות לקבלת היתר בנייה, פיגור בעבודות הפיתוח ואי-פיתוח מרכז תיירות, וכן הפסד זמן ועגמת נפש.

3. 3. בהחלטה נשוא הבקשה, נעתר בית המשפט קמא לבקשות המשיבים והורה למבקשים לעשות תצהיר גילוי מסמכים מיוחד ולהשיב על שאלון. בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקשים למחיקת חלקים מכתב התביעה שכנגד, וכן דחה את הבקשה למחוק את המשיבה 3 כתובעת שכנגד.

גילוי מסמכים
4. 4. בעניין זה חייב בית המשפט קמא את המבקשים לעשות גילוי מסמכים מיוחד לגבי כל סעיפי הדרישה הנזכרים בסעיף 2 למכתבה של באת-כוח המשיבים מיום 9.2.03, למעט סעיפים 2א, 2ב, 2יב ו-2טז.

5. 5. בעניין זה מקובלת עלי טענת המבקשים, שחלק גדול מהמסמכים שגילויים נדרש אינו נוגע, על פניו, למחלוקות שבין הצדדים.

כך, לא ברור מדוע הסכם רכישת הקרקע על-ידי המבקשים (סעיף 2ג לדרישה שבאותו מכתב) נוגע לתביעה ולתביעה שכנגד. לעניין זה אני סבור שיש ממש בטענת המבקשים: "כי אין קשר בין הסכם רכישת הקרקע ובין התובענה (לרבות התביעה והתביעה שכנגד). כי מה יוכלו המשיבים ללמוד מהסכם רכישת הקרקע, לצורך התובענה שכנגד שהגישו? מה הקשר בין המחיר ותנאי התשלום ששילמה המבקשת 1 עבור חטיבת הקרקע הגדולה שכללה את 52 המגרשים, לבין מכירת שני מגרשים בלבד למשיבים?".

אציין, שהמשיבים לא התייחסו בתגובתם לבקשה לטענותיהם המפורטות של המבקשים ולא הסבירו, למשל, כיצד ובאיזה דרך קשור הסכם רכישת הקרקע למחלוקות שבתיק הנוכחי. הוא הדבר לגבי הדרישה בסעיף 2ד לאותו מכתב, שעניינה ב"כל ההסכמים שבין מרשיך [המבקשים] לבין עצמם. דהיינו, בין "צמרת יבניאל" לבין "סילון" ולבין מר יעקב רוזנברסר". גם כאן לא ברור מה הקשר בין ההסכמים שבין המבקשים לבין עצמם ובין המחלוקות שבתביעה זו. ב"כ המשיבים בתשובתו אף לא ניסה להסביר קשר זה. לדעתי, גם הטענה שיש לראות בשתי החברות הנמצאות בבעלות גוף זהה גוף משפטי אחד (סעיף 11 לכתב התביעה שכנגד), אינה מצדיקה גילוי כה גורף המתייחס לכלל ההסכמים שבין הנתבעים. בדומה אני סבור, שאין קשר, על פני הדברים, בין שינוי היעוד של המקרקעין (סעיף 2ה למכתב דלעיל) לבין התביעה; והוא הדין בתכתובות שבין המבקשים לבין הנתבעות 4-5 (סעיף 2ו) ובספרי הנהלת החשבונות של המבקשות 1-2 מיום 1.1.94 ועד היום (סעיף 2ז). ניתן היה לקבל, שרישומים ספציפיים מתוך אותם ספרי הנהלת חשבונות עשויים להיות קשורים לתביעה זו, אך קשה לראות כיצד ניתן לדרוש גילוי של כל ספרי הנהלת החשבונות של המבקשות 1-2 משך 10 שנים, בכלל זה ספרי הנהלת חשבונות המתייחסים לשנים שלאחר ביצוע העסקה (משנת 1996). הוא הדבר בסעיף 2י לאותו מכתב (כל ההסכמים עם קבלני משנה לביצוע עבודות הפיתוח), 2יג (כל החלטות מהנדס החברה לגבי הפיתוח ובפרט לגבי בניית קירות תמך בפרוייקט). גם כאן אינני מוציא מכלל אפשרות שיתכן וראוי היה לגלות החלטות בנושאים מסוימים הנוגעים למגרשים של המשיבים. אלא שבקשה כזאת לא באה בפני
בית המשפט קמא, גם לא בפני
, ואינני רואה מקום להחליט על כך מיוזמתי. לא מצאתי גם קשר בין המסמכים הנזכרים בסעיפים 2יד ו-2טו לבין התביעה הנוכחית.

6. 6. כפי שכבר ציינתי, ב"כ המשיבים לא הסביר מה הקשר בין כל אותם מסמכים לבין העניינים הנדונים בתביעה ובתביעה שכנגד, ולא השיב, למעשה, על טענותיו של ב"כ המבקשות. במקום זאת הוא טען:

"המשיבים יטענו כי זכותם לעיין במסכמים 'הנוגעים לעניין הנדון' ואין הם יכולים לדעת מראש, ועוד בטרם יעיינו במסמכים, אילו מסמכים יהיו רלוונטיים ואילו לא. בית משפט קמא הנכבד החליט כי רוב סוגי המסמכים שנתבקשו הם אכן רלוונטיים לנושאים השנויים במחלוקת בתיק זה. מכל מקום אין ספק שהמשיבים רשאים לעיין במסמכים המבוקשים על מנת להחליט בעצמם האם הם רלוונטיים. במקרה שכזה אין המדובר ב'דיג' אסור".
אין לקבל טענה זו. גם אם המשיבים אינם יכולים לנקוב, בהעדר מידע, בכל מסמך ומסמך ולהצביע על הרלבנטיות שלו לתביעה, עדיין מוטל עליהם לשכנע את בית המשפט, שלפחות סוג המסמכים המבוקש רלבנטי לתביעה. כזאת לא נעשה.

טענה נוספת של המשיבים בתגובתם הייתה, כי:

"ממה נפשך? אם אכן מדובר במסמכים בלתי רלבנטיים, ממילא לא יעשה בהם שימוש בהליך זה. ואם המסמכים אכן רלבנטיים - מן הדין לאפשר למשיבים לעיין בהם ולעשות בהם שימוש במהלך המשפט".
גם בטענה זו, שהיא בבחינת 'אם לא יועיל לא יזיק', אין כדי להצדיק חיובם של המשיבים בגילוי מיוחד, מקום שעל פני הדברים מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים לתביעה.

7. 7. אשר לשאלון, מקובלת עלי טענת המבקשים, שאין להתיר הצגתן של כל השאלות שעניינן, למעשה, בדרישה לגילוי ועיון במסמכים. מדובר בשאלות 2ב, 3 (ככל שמדובר בצירוף המסמך), 16ד, 18ז, 19ז, 20ז, 21ז, 22ז, 23ז, 24ז, 25ז). אני סבור שגם השאלות 11 ו-13 (מועד רכישת הקרקע על-ידי "צמרת יבניאל" ומחירה) אינן רלבנטיות לתביעה.

אשר לשאלות 31-41, מקובלת עלי טענת המשיבים, כי בית המשפט קמא ממילא לא התיר הצגתן של שאלות המתייחסות לאחרים (קרובי משפחה של המשיב 3) (ראה: עמ' 12, שורות 24-26 להחלטה).

8. 8. הנושא השלישי העומד לדיון, עניינו בדחיית בקשתם של המבקשים למחוק את המשיבה 3 כתובעת שכנגד.

בעקרון, מקובלת עלי טענת המבקשים, שלמשיבה 3 אשר לא הייתה נתבעת בהליך העיקרי, לא הייתה זכות דיונית מוקנית להגיש תביעה שכנגד. מתקנות 53 עד 60 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 עולה שהזכות להגיש תביעה שכנגד מסורה אך ורק למי שהוא נתבע בתובענה. זאת, בניגוד לנתבע שכנגד, שאינו חייב שיהא רק מי שהיה צד (תובע) לתובענה. מכאן, שלמי שאינו נתבע אין זכות דיונית מוקנית להגיש תביעה שכנגד. אולם, בכך אין כדי למנוע מבית המשפט להתיר צירופו, כתובע שכנגד, של מי שלא היה צד להליך העיקרי. על צירוף כזה חלה תקנה 21 לתסד"א, שמכוחה לא הייתה מניעה גם במקרה זה להתיר את הצירוף. בנסיבות אלה אני סבור, שגם אם לא היה מקום מלכתחילה לצרף את המשיבה 3 כתובעת שכנגד בלא לקבל על כך רשות מבית המשפט, משבית המשפט קמא היה סבור, כעולה מההחלטה, שצירוף כזה מוצדק בהתאם למבחנים הקבועים בתקנה 21 לתקנות, אין מקום לבטל את ההחלטה.

9. 9. אינני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, גם בנושא מחיקת חלקים מכתב התביעה שכנגד.

10. 10. התוצאה היא שאני מקבל את הערעור בחלקו, במובן זה, שאני מבטל את החלטת בית המשפט קמא בנוגע לגילוי המסמכים הנזכרים בסעיפים 2 ג, ד, ה, ו, ז, יג, יד ו - טו למכתב ב"כ הנתבעים מיום 9.2.03, וכן בנוגע לחיובם של המבקשים להשיב על השאלות 2(ב), 3 (בהתייחס לצירוף ההסכם בלבד), 11, 13, 14, 16ד, 18ז), 19(ז), 20(ז), 21(ז), 22(ז), 23(ז), 24(ז), 25(ז). אני דוחה את הערעור בהתייחס לסעדים האחרים המתבקשים בו.

11. 11. המשיבים ישלמו למבקשים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתנה היום, כ"ח בחשון תשס"ד (23 בנובמבר 2003), בהעדר.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
י' עדיאל, שופט








ברע בית משפט מחוזי 689/03 יזום מוניציפלי כלכלי (1995) בע"מ נ' יששכר בר-הלל (פורסם ב-ֽ 23/11/2003)











תיקים נוספים על יזום מוניציפלי כלכלי (1995) בע"מ
תיקים נוספים על יששכר בר-הלל




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט