זלמג אחזקות - בי.או.אס. בטר אונליין סולושנס

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
זלמג אחזקות בי.או.אס. בטר אונליין סולושנס
 
זלמג אחזקות - בי.או.אס. בטר אונליין סולושנס
תיקים נוספים על זלמג אחזקות | תיקים נוספים על בי.או.אס. בטר אונליין סולושנס

4137
91827/98 א     07/09/2000




א 91827/98 זלמג אחזקות נ' בי.או.אס. בטר אונליין סולושנס




בעניין:
זלמג אחזקות
בע"מ
התובעת

נגד
בי.או.אס. בטר אונליין סולושנס
בע"מ
הנתבעת
פסק דין
זוהי תביעה לתשלום יתרת חוב על פי הסכם שנכרת בין הצדדים בחודש אוקטובר 1997.

העובדות
התובעת (להלן: "זינקס") והנתבעת (להלן: "בוס") הינן חברות העוסקות בתחום תקשורת המחשבים.
בתאריך 31.7.96 נכרת בין הצדדים הסכם (ת3/(א)) לפיו הנתבעת אמורה היתה לקבל לרשותה את כל נכסיה של התובעת (כולל התחייבויות) תמורת הקצאת מניותיה לבעלי המניות של זינקס.
מאחר ונכסי התובעת נרכשו כעסק חי במהלך פעילותו השוטפת והיה ברור לשני הצדדים כי הנתונים עליהם התבססו בעת כריתת ההסכם עשויים להשתנות, נחתם על ידם בתאריך 15.8.96 הסכם הנאמנות ת3/(ב) (escrow agreement) על פיו הושארו בידי הנאמן מתוך כספי התמורה מניות של חברת בוס בשווי של 413,000 דולר.

במהלך תשעת החודשים בהם פעלו הצדדים על פי ההסכם הסתבר לבוס כי חלק מהנתונים אשר שימשו בסיס להתקשרות אינם מדויקים, כגון היקף גביית החובות מלקוחות זינקס.
יתרה מכך, זינקס עיכבה תחת ידיה כ243,000- ש"ח (נכון ל1.5.97-) שנגבו מלקוחותיה ושהיתה אמורה להעביר לבוס.
בתאריך 17.4.96 העביר מר אילן פן (ע.ת. מס' 1) למר יעקב טוכמן (ע.ה. מס' 1) רשימת תקבולים שקיבלה התובעת מלקוחותיה מיום 1.7.96 (ת3/(ג)).

בתאריך 1.5.97 נערכה פגישה בין נציגי הצדדים ובסיומה כתב מר טוכמן אשר שימש אותה עת כסמנכ"ל כספים ואדמיניסטרציה בבוס את המסמך שהוגדר על ידו כ"סגירת עסקת זינקס-בוס" ופרט בו את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.
בין היתר הוסכם כי הסכם הנאמנות יבוטל כנגד העברה לתובעת של שליש מכל הסכומים שייגבו מלקוחות זינקס ששמם צורף להסכם וכן העברתם של נכסים שהוערכו בשווי שלושים אלף דולר ו263,000- דולר במניות בוס.
עוד הוסכם כי בוס תשלח מכתבים ללקוחות המפורטים בסעיף 1(א) ותודיע להם כי את ההתחשבנות בגין חובותיהם לזינקס עליהם לבצע מול בוס בלבד וזינקס מצידה התחייבה לא לפעול בהליכי גביה כנגד לקוחותיה ולהודיע לבוס על כל תקבול שתקבל בקשר ללקוחות המופיעים בספריה במועד העיסקה.
ראשי הפרקים הנ"ל גובשו להסכם מפורט ע"י באי כח הצדדים, ובחודש אוקטובר 1997 חתמו הצדדים על הסכם זה (ת3/(ה), להלן: "החוזה השני").

כתב התביעה שבפני
הוגש מאחר ולטענת התובעת הנתבעת מעכבת תחת ידיה שלא כדין סכום של 70,000 דולר המהווה שליש מהסכומים שגבתה מהלקוחות שפורטו בסעיף 1(א) לטיוטת ההסכם ת3/(ד).

בסיכומיו מודה ב"כ הנתבעת כי האחרונה אכן גבתה כספים מהלקוחות הנ"ל ולפיכך בבסיס התביעה עומדת להכרעה סוגיית הקיזוז. דהיינו, האם אותם כספים שהתקבלו אצל התובעת כתוצאה מגביית כספים מלקוחות והושארו אצלה בניגוד להסכם הראשון נלקחו בחשבון במסגרת ההתחשבנות שהתבצעה בין הצדדים.
הלכה היא כי "על הטוען קיזוז להוכיח טענתו" (ע.א. 2196/93, מכבסת שלג החרמון בע"מ (בפירוק) נ' סלע חברה לביטוח וערעור שכנגד, פד"י נ(3) 744, 746), ובהסתמך על כלל זה עלי לבחון את הראיות שהובאו בפני
.

מר אילן פן אשר העיד מטעם התובעת מודה כי היה על האחרונה להעביר לנתבעת את כל הכספים שנגבו על ידה מלקוחותיה לאחר 1.7.96, אך עד לתאריך עריכת ההתחשבנות בין הצדדים ביום 1.5.97 המשיכה התובעת להחזיק תחת ידה 243,000 ש"ח כיוון שלא נקבע מועד לישיבה בה יסוכם אופן סגירתו של חשבון הנאמנות והעברת היתרה לתובעת. אי לכך סברה כי החזקת הכסף תהווה אמצעי לחץ שיאלץ את הנתבעת לשבת עמו ולערוך חשבון סופי (עמ' 24), ולפיכך נשאלת השאלה האם בהסכם השני מחודש אוקטובר 1997 נלקחו בחשבון הכספים שנגבו על ידי הנתבעת והסתכמו באותו מועד ב253,000- ש"ח.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסת התובעת על זו של הנתבעת.

כיום אין חולק כי עובר לישיבה שבסיומה העלה מר טוכמן על הכתב את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים (ת3/(ד)) שלח מר פן לנתבעת רשימת תקבולים (ת3/(ג)) וכי מסמך זה היה לנגד עיני הצדדים עובר לעריכת המסמך ת3/(ד).
יתרה מכך, סמוך לחתימת ההסכם השני עדכן מר פן את הנתבעת באשר לסכום שהוחזק ע"י התובעת כתקבולי לקוחות וציין כי נתקבל סכום נוסף של 10,000 ש"ח,
ונשאלת השאלה מה היה לו למר פן לעדכן את הנתבעת בסכומי התקבולים במועדים הסמוכים לחתימת סיכום הדברים ת3/(ד) והחוזה השני אלמלא נקשר נושא זה לתנאי החוזה השני.
הנתבעת גורסת ש"שתיקת" החוזה השני ביחס לסכום התקבולים שהוחזק ע"י התובעת מלמדת על הכוונה שלא לכלול נושא זה בחוזה השני, אלא שלהשקפתי המסקנה הנ"ל אינה עולה בקנה אחד עם התנהגות הצדדים וגם אם "שותק" החוזה בנקודה זו, מעשיהם של הצדדים "מדברים".
כפי שציינתי לעיל, בהסכם הנאמנות נקבע ע"י הצדדים מנגנון לאיזון בין המצגים ששימשו בסיס להתקשרות למצב בפועל ולנתבעת ניתנה הזכות לקזז מתוך הסכום של 413,000 דולר (במניות) סכומים שונים כמפורט בהסכם ובלבד שהקיזוז לא יעלה על 40%, ואכן, עם ביטולה של קרן הנאמנות הועברו לתובעת מניות בשווי 263,000 דולר. דהיינו, הנתבעת קיזזה מסכום התמורה המוסכמת 150,000 דולר כאשר היתה רשאית לקזז 165,000 דולר.
אין זה סביר בעיני כי הנתבעת לא זו בלבד שהשאירה בידי התובעת את התקבולים שלהם היתה זכאית אלא אף נמנעה מלקזז את מלוא הסכום שהיתה זכאית לקזז למרות שידעה שנותרה יתרת חוב של התובעת כלפיה.

בתצהיריהם מנו מר טוכמן ומר גל שורה של הפרות ומצגי שווא אשר בגינם היתה הנתבעת זכאית לקזז מהתמורה שהגיעה לתובעת. אלא שבניגוד לחובתה להוכיח גרסתה זו הסתפקה הנתבעת בהעלאת טענות סתמיות ובלתי מפורטות. יעקב טוכמן מביא בסעיף 7 לתצהירו נ1/ גרסה כללית לפיה בגין חלק מהנכסים הממשיים עליהם הצהירה זינקס נאלצה בוס לבצע הפרשות להוצאות בספריה כיוון שלא הצליחה לממש את אותם נכסים אלא שהעד אינו טורח לפרט את סכום ההפרשות, סוג הנכסים, ולהציג את המסמכים הרלבנטיים מתוך ספריה של בוס.

גם תצהירו של מר ישראל גל נ2/ אינו נוקב בסכומים ובסעיף 24 מועלית על ידו טענה לפיה המצגים והדו"חות הכספיים אותם הציגה זינקס לא שיקפו את המציאות אך אינו טורח לפרט את המשמעות הכספית של חוסר ההתאמה הנטענת, וכך גם בסעיף 48 בו נטען כי לקוחות של זינקס לא היו מוכנים לשלם גם לבוס את הסכומים כנגדם הוצאו חשבוניות מבלי לפרט מיהם אותם לקוחות ובכמה כסף מדובר, ואילו הרשימה שבה פורטו המוצרים שסופקו ע"י זינקס והוחלפו ע"י בוס בשל פגמים שנתגלו בהם מונה פריטים בשווי 76,811 דולר והתחייבויות להחלפות שלא הוכח כי בוצעו בפועל.
מאחר ומקרן הנאמנות נוכו, כאמור, 150,000 דולר לאחר הכנת הרשימה הנ"ל, חזקה על הצדדים שסכום זה נלקח בחשבון בעת הכנת ההתחשבנות הסופית ביניהם.
עוד הוכח במסמכים שהוצגו ע"י הצדדים כי המסמכים המתייחסים לתקבולים ולמכירות והחלפות של מוצרי זינקס הוכנו לקראת המו"מ שהתנהל ב1.5.97- וחתימת ההסכם השני בחודש אוקטובר, ועל סמך הגיונם של דברים יהא זה סביר להניח שעל בסיס מסמכים אלה נקבעו תנאי החוזה השני וסכום הקיזוז.

עוד יצוין כי בין חודש אפריל 1997 מועד בו הועברה לנתבעת רשימת התקבולים שנגבו על ידה לבין מועד הגשת התביעה לא נדרשה התובעת ולו פעם אחת לשלם את הסכום הנ"ל, ורק לאחר הגשת התביעה נזכרה לפתע הנתבעת בסכומים שכביכול מוחזקים ע"י התובעת שלא כדין.

עדי הנתבעת גרסו כי לאור העובדה שמר לרנר המשיך להחזיק בתפקיד ניהול בחברת בוס נמנעה האחרונה מלעורר מחלוקות אלא שהדבר אינו מתיישב עם דרישתה לקבלת החשבונות עובר לפגישה ביום 1.5.97, ולהשקפתי שתיקתה במשך כשנה וחצי לאחר מכן מצביעה על כך שהנושא הוסדר בהסכמים מיום 1.5.97 ואוקטובר 97'.

לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא שעם חתימת ההסכם השני והעברת חלק מכספי הנאמנות לתובעת הסתיימו ההתחשבנויות שבין הצדדים והסכומים שנגבו על ידי התובעת מלקוחותיה לאחר כריתת החוזה קוזזו מקרן הנאמנות.

טענה נוספת שהועלתה ע"י הנתבעת קשורה לסכום שנגבה על ידה. לגרסת הנתבעת התחייבותה לתשלום שליש מהסכומים שייגבו מהלקוחות המפורטים ברשימה מתייחסת רק לפריטים שנמכרו בעבר ע"י התובעת ולא לחובות עבור סחורה שסיפקה הנתבעת. אלא שטענה זו, כמו גם טענת הקיזוז, נטענה ללא סימוכין בחומר הראיות. לא מצאתי כיצד ניתן ללמוד מנספח ה' לתצהיר נ2/ לאיזה מוצר מתייחסים התשלומים המפורטים בו. לכל היותר ניתן לראות כי מדובר בדף הנהלת חשבונות הנושא את הכותרת "z-nax 1996 תקבולים לקוחות שונים", והדף השני נושא כותרת "חובות פתוחים multiservicioi 97". מאחר ומולטיסרביסיו כלול ברשימת הלקוחות שבת3/(ד) מוטל היה על הנתבעת להציג את האסמכתאות לחיובים על מנת שניתן יהיה לבדוק את הטענה לפיה מדובר בחובות של מולטיסרביסיו עבור רכישות מבוס דווקא.
כיוון שכל המסמכים הנוגעים לחובות הנטענים מצויים בחזקתה של בוס ולזינקס אין כל גישה למסמכים אלה, אין לי אלא להביע את פליאתי על שהנתבעת לא מצאה לנכון לגבות את הטעונים החשבוניים במסמכים המתאימים.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את טענות הנתבעת ואני מחייבת אותה לשלם לתובעת 311,302 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (13.9.98) ועד למועד התשלום בפועל.
כן תשלם הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשעור 15% + מע"מ מן הסכום שנפסק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן והודע ביום 7.9.2000, במעמד: עו"ד סטרטינר ומתמחה גל שלום

שרה דותן
, שופטת
מותר לפרסום

ניתן היום ז' באלול תש"ס, 7 בספטמבר 2000
במעמד עו"ד סטרטינר ומתמחה גל שלום
זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.
מותר לפרסום מיום 07/09/2000

שרה דותן
, שופטת

תמי מ. / d09182798a.1
1
בתי המשפט
בבית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא 091827/98

בפני

כב' השופטת שרה דותן

07/09/2000








א בית משפט מחוזי 91827/98 זלמג אחזקות נ' בי.או.אס. בטר אונליין סולושנס (פורסם ב-ֽ 07/09/2000)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן