מדינת ישראל - נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - תורג'מן א.מ. בע''מ, משאבות יזום אחזקות ושירותים בע''מ , תורג'מן אברהם, תורג'מן משה

מידע על תורגמן אברהם    מידע על תורגמן משה   



מדינת ישראל - נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - תורג'מן א.מ. בע''מ, משאבות יזום אחזקות ושירותים בע''מ , תורג'מן אברהם, תורג'מן משה

פלילי 1587/01     30/11/2003 (פ)



תיקים נוספים על תורג'מן א.מ. בע"מ
תיקים נוספים על משאבות יזום אחזקות ושירותים בע"מ
תיקים נוספים על תורג'מן אברהם
תיקים נוספים על תורג'מן משה




פ 1587/01 מדינת ישראל - נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נ' תורג'מן א.מ. בע"מ, משאבות יזום אחזקות ושירותים בע"מ , תורג'מן אברהם, תורג'מן משה




1
בתי המשפט

פ 001587/01
בית משפט השלום ירושלים
30/11/2003

כב' השופט כרמי מוסק
בפני
:
מדינת ישראל - נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
1 . תורג'מן א.מ. בע"מ

2. משאבות יזום אחזקות ושירותים בע"מ

3 . תורג'מן אברהם

4 . תורג'מן משה
הנאשמים

הכרעת דין

א. כתב האישום
1. שתי הנאשמות הן חברות פרטיות שניהלו עסקים בישראל בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום. שני הנאשמים היו מנהלים באותן חברות.

2. נאשמת 1 היתה בתקופה הרלוונטית מעביד והיתה חייבת בניכוי מס במקור מעובדיה ומקבלני משנה שלה.

3. נאשמים 1 ו-4 היו חייבים בהגשת דוחו"ת לפקיד השומה על הכנסותיה של נאשמת 1.

4. נאשמים 2 ו-4 היו חייבים בהגשת דוחו"ת לפקיד השומה על הכנסותיה של נאשמת 2.

5. נאשמים 3 ו-4 היו חייבים בהגשת דוחו"ת לפקיד השומה על הכנסותיהם האישיות.

6. בין החודשים 4.97 ל-10.98 ניכתה הנאשמת 1 ניכויים במקור בסכום כולל של 1,508,419 ש"ח, וללא הצדק סביר לא שילמה לפקיד השומה את סכום המס הנ"ל, ובכך עברה עבירה של אי ההעברת מס שנוכה במקור. הנאשמים 3 ו-4 בהיותם מנהלים פעילים בנאשמת 1 ידעו זאת ולא נקטו בכל האמצעים הסבירים למניעת העבירות המפורטות באישום זה.

7. נאשמים 3 ו-4 לא הגישו את דוחו"ת הכנסותיה של נאשמת 1 בשנת המס 1999 ללא הצדק סביר, ועל כן עברו עבירה של אי הגשת דו"ח במועד ללא סיבה מספקת, וכן לא נקטו באמצעים סבירים למנוע את העבירה למרות שהיו מנהלים פעילים. 60221

8. נאשמים 2-4 לא הגישו את דו"ח הכנסותיה של נאשמת 2 לשנת המס 1999, ובכך עברו עבירה של אי הגשת דו"ח במועד ללא סיבה מספקת. הנאשמים 3 ו-4 בהיותם מנהלים פעילים אצל הנאשמת 2 לא ידעו ולא נקטו בכל האמצעים הסבירים למניעת העבירה.

9. נאשם 3 ללא סיבה מספקת לא הגיש לפקיד השומה את דו"ח הכנסותיו לשנת 1999.

10. נאשם 4 ללא סיבה מספקת לא הגיש לפקיד השומה את דו"ח הכנסותיו לשנת המס 1999.

ב. הראיות
11. אין חולק, לאחר שמיעת הראיות, כי הנאשמים אכן לא הגישו את דוחו"ת המס שפורטו בכתב האישום, וכן לא העבירו ניכויים במקור בסכום שפורט בכתב האישום.

12. הנאשמים העלו טענה כי היה להם הצדק סביר שלא לעשות כן, בפרט כאשר מדובר בהגשת דוחו"ת המס וזאת לאור האמור בסעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה.

13. הנאשמים טענו לגבי הניכויים במקור כי סברו שבאותה תקופה, מס הכנסה, היה חייב להם כספים בסכום העולה על סכום הניכוי במקור, ועל כן קיזזו כדין את סכום הניכויים במקור.

14. לעניין זה, אומר, כי לא הוגשו מסמכים מטעם הנאשמים לפיהם עולה כי הודיעו למס הכנסה שהם נוקטים בצעד זה.

15. מלבד זו, היתה חובה על הנאשמים להעביר את סכום הניכויים במקור וזאת בהתאם להוראות חוק הקיזוז מיסים, התש"מ-1989. בסעיף 2 לחוק זה נאמר כי "החזר מס ניתן לקיזוז כנגד כל חוב מס ובלבד שאין זכות השגה... החייב במס רשאי לעשות את הקיזוז על ידי שיציג לפני רשות המס הממונה על גביית חוב המס אישור בכתב מאת רשות המס החייבת בהחזר מס".

16. לא היה בידי הנאשמים אישור כלשהו, מרשות מס כלשהי, ממנו עולה כי קיים חוב החזרי מס של הרשות כלפי הנאשמים.

17. לפיכך, פעלו הנאשמים שלא כדין וללא זכות לקזז סכום מס כלשהו.

18. לעניין זה, הפנה ב"כ המאשימה לע"פ 1082/93 אברהמי נ' מ"י, מיסים כרך ז-6, עמ' ה' - 50. ב

פסק דין
זה נקבע כי יש לפעול על פי הוראות חוק קיזוז מיסים וזאת כדי למנוע מצב של אנדרלמוסיה כאשר כל נישום יעשה ככל העולה על רוחו יטען לקיזוז מס.

19. אוסיף ואומר, כי אילו היו בתי המשפט מכירים בזכותם של נישומים לקזז החזרי מס ללא אישור מרשות המס היה הדבר מעביר את הנטל לבדיקת חוקיות הקיזוז או אמיתותו על רשויות המס דבר שהוא בלתי אפשרי ובלתי סביר, והיה מטיל על הרשויות נטל שלא יכלו לעמוד בו.

20. לפיכך, יש לשלול טענה זו של הנאשמים, ולקבוע כי למעשה עשו דין עצמי, ולא העבירו את סכום ניכויי המס ללא כל הצדק.

21. לעניין זה, העלו הנאשמים טענה כי לא יכלו להעביר את ניכויי המס עקב מצב כלכלי קשה של החברה. טענה זו יש לדחות משתי סיבות, האחת, מדובר בסכומים שלא היו אמורים להיכנס כלל לחשבונות החברה אלא שייכים בהגדרתם ובטיבם לרשויות המס, והיתה חובה להעבירם מיד לידי רשויות המס. שנית, ראינו כי בתקופות סמוכות ביותר משכו הנאשמים 3 ו-4 משכורות של כ-1.6 מיליון ש"ח דבר המלמד כי יכלו להעביר את סכומי הניכוי לרשויות המס.

22. לעניין אי הגשת הדוחו"ת השנתיים, אין חולק כי הנאשמים לא הגישו דוחו"ת לשנת המס 1999. הנאשמים טענו כי התרחשו בעסק אותו ניהלו שתי גניבות, האחת באוקטובר 99, והשניה במרץ 2000. לגבי התאריך הראשון, לא המציאו הנאשמים ראיה כלשהי, ואילו לגבי התאריך השני המציאו אישור על תלונה במשטרה.

23. המאשימה טוענת, ובצדק, כי לאור האמור בסעיף 131(ב) לפקודת מס הכנסה חובה על נישומים להגיש דוחו"ת, וכי ניתן במצב כזה להגיש דוחו"ת משוערים או אומדני הכנסה.

24. לא עלה מחומר הראיות, והנאשמים גם לא טענו כך, כי היה ניסיון כלשהו מצידם להגיש דוחו"ת משוערים. הנאשמים יכלו לפנות למס ערך מוסף, לקבלנים שהיו איתם בקשרים מסחריים, למוסד לביטוח לאומי, או לכל גורם אחר ממנו רכשו סחורה או ציוד, או לגורמים מהם קיבלו הכנסות, לנסות לשחזר מסמכים, ולהגיש דוחו"ת.

25. מר רונן לוי, מפקח מס, עד מטעם המאשימה, העיד בעניין זה, ואמר מפורשות כי כאשר לחברה אין מסמכי הנהלת חשבונות, עדיין קיימת אפשרות לשחזר דוחו"ת כספיים באמצעות הליכי ביקורת שונים. העד הוסיף ואמר כי הוא בעצמו נתקל במצב כזה לא מעט. העד הצביע על כך שניתן היה לשחזר אומדני הכנסה על פי דוחו"ת מע"מ, על פי חוזים, דיווחים למס שבח, וחשבונות הבנקים. לגבי הוצאות, היה ניתן לפנות לקבלני משנה, חוזים עם קבלני משנה, עלויות בניה, וטופסי 126 מהם ניתן ללמוד על כלל השכר ששולם לעובדים. כל אלה מסמכים שנמצאים ברשותם של גופים אחרים וכל שהיה על הנאשמים הוא לפנות לאותם גופים ולנסות לקבל מסמכים אלה, אולם הנאשמים בחרו שלא לעשות כן, ועל כן נמנעו מהגשת דוחו"ת ללא הצדק סביר.

26. בחקירתו של מר דוד אביטל, רואה החשבון של הנאשמים, הוא נשאל על ידי ב"כ המאשימה בעניין זה ואמר כי ניתן להגיש דו"ח משוער אך הוא לא יכול לחתום עליו כדו"ח מבוקר. בכך תומך למעשה רואה החשבון בדברי העד מטעם המאשימה. רואה החשבון המשיך והעיד כי לא נעשתה על ידו פניה כלשהי לגוף כלשהו במטרה לשחזר או לערוך דוחו"ת משוערים.

27. לא אחת העלו נישומים טענות בבתי המשפט בדבר אי יכולתם לרשום תקבול או להגיש דוחו"ת מתוך טענה שהיה גורם זר שהתערב ומנע מהם לפעול כדין.

28. בשורה ארוכה של פסקי דין דוחה אחת לאחת ביהמ"ש העליון טענות אלה, ומוצא כי המבחן "לסיבה מספקת" הוא מבחן אובייקטיבי, כאשר יש לבחון בכל מקרה את התנהגותו של הנישום הסביר על פי העובדות של אותו מקרה. (ע"א 329/84 פקיד שומה נתניה נ' ד"ר דוד עציון, פ"ד מ"א(3), 211). כמו כן נקבע כי היסוד הנפשי של הנישום אינה אמת המידה לסיבה מספקת, וכי החובה לרשום תקבול, למשל, אינה רק לצורך מניעת השתמטות מתשלום מס אלא מטרתה ליצור מסגרת ארגונית שתימנע שכחה, הזנחה, ורשלנות. בנוסף נקבע כי טעות בתום לב הנובעת מטעות בחוק אין בה כדי להוות סיבה מספקת. (ראה: ע"א 1999/92 חדד נ' פקיד שומה נתניה, פ"ד מ"ט(1), 441). גם אם פעלו הנאשמים בתום לב, נקבע בפסיקה כי גם נאשם תם לב, אסור שיהיה רשלן, וכי במצב זה לא עומד הנאשם בנטל המוטל עליו להצביע על סיבה סבירה או מספקת לאי רישום תקבול. (ראה: ע"א 789/80 פקיד שומה רחובות נ' צבי שקד ואח', פ"ד ל"ז(2) 103).

29. ההלכות שהובאו לעיל אמנם נקבעו ביחס לאי רישום תקבול אולם וודאי שניתן לגזור מהם גזירה שווה לעניין אי הגשת דוחו"ת מס שהרי הימנעות מהגשת דוחו"ת מס היא חמורה פי כמה מאי רישום תקבול אחד או מספר תקבולים.

30. יתירה מכך, ב"כ המאשימה הביא בסיכומיו פסיקה בה נקבע כי במצבים דומים להם טענו הנאשמים, אין בכך כדי להוות הצדק סביר או סיבה מספקת שלא להגיש דוחו"ת מס, שכן הנישום הסביר היה עושה ככל שניתן כדי לשחזר את המסמכים ולהגיש דוחו"ת משוערים על פי האמור בפקודת מס הכנסה. (ראה: ע"פ 70089/00, יוסף בן צבי נ' מ"י מיסים ט"ו-3, בעמ' ה' - 49, וכן ת.פ. 5560/91 מ"י נ' דימור, מיסים ו'-5, בעמ' ה'-52).

31. מכל הטעמים האמורים יש לדחות את טענת הנאשמים כי היה להם הצדק סביר שלא להגיש דוחו"ת מס לשנת המס 1999, גם אם מסמכי הנהלת החשבונות נגנבו ממשרדיהם.

32. סוף דבר - לאור דברי לעיל, אני מרשיע את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, דהיינו: אני מרשיע את נאשמים 1,3,4 בעבירות של אי תשלום מס שנוכה במקור בסך של 1,508,419 ש"ח, וכן את נאשמים 3 ו-4 באחריותם לביצוע העבירה כמנהלים. אני מרשיע את נאשמים 1,3,4, בעבירה של אי הגשת דו"ח לשנת המס 1999 של נאשמת 1, וכן את נאשמים 3 ו-4 באחריותם לביצוע העבירה כמנהלים. אני מרשיע את נאשמים 2,3,4, בעבירה של אי הגשת דו"ח לשנת המס 1999 של נאשמת 2, וכן את נאשמים 3 ו-4 באחריותם לביצוע העבירה כמנהלים. אני מרשיע את נאשמים 3 ו-4 כל אחד לחוד באי הגשת דו"ח אישי לשנת המס 1999.
ניתנה היום ה' בכסלו, תשס"ד (30 בנובמבר 2003) במעמד הצדדים.

כרמי מוסק
, שופט








פ בית משפט שלום 1587/01 מדינת ישראל - נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נ' תורג'מן א.מ. בע"מ, משאבות יזום אחזקות ושירותים בע"מ , תורג'מן אברהם, תורג'מן משה (פורסם ב-ֽ 30/11/2003)











תיקים נוספים על תורג'מן א.מ. בע"מ
תיקים נוספים על משאבות יזום אחזקות ושירותים בע"מ
תיקים נוספים על תורג'מן אברהם
תיקים נוספים על תורג'מן משה




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט