נעמה שרה רייך, נועם שלייסנר, הירדן בע"מ ואח' - אליעזר מלין

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
נעמה שרה רייך נועם שלייסנר הירדן בע"מ אליעזר מלין
 
נעמה שרה רייך, נועם שלייסנר, הירדן בע"מ ואח' - אליעזר מלין
תיקים נוספים על נעמה שרה רייך | תיקים נוספים על נועם שלייסנר | תיקים נוספים על הירדן בע"מ | תיקים נוספים על אליעזר מלין

551597
8051-06/09 א     24/09/2009




א 8051-06/09 נעמה שרה רייך, נועם שלייסנר, הירדן בע"מ ואח' נ' אליעזר מלין










בית משפט השלום בקריות




24 ספטמבר 2009

ת"א 8051-06-09 אליעזר נ' בן אור ואח'



בפני

כב' השופטת עפרה אטיאס

מבקשים
1. נעמה שרה רייך
2. נועם שלייסנר
3. הירדן 1 בע"מ
4. גיל רייך


נגד


משיב

אליעזר מלין





החלטה

בקשה לדחייה על הסף של התביעה מחמת העדר עילה וסמכות עניינית.

רקע כללי
:
1.
ביום 10.6.09 הגיש המשיב תביעה כספית כנגד המבקשים לפיצוי כספי בסך של 325,000 ₪. בכותרת התביעה, הוגדרה עילת התביעה כעילה "חוזית, נזיקית".

2.

התביעה נסובה סביב שלושה חוזים אשר המשיב הינו צד להם, ושהעתקיהם צורפו לכתב התביעה:
א.
"הסכם למתן אופציה לצירוף שותפים לחברה", מיום 19.8.07, בין המשיב, גב' אסתר מלין (להלן: "רעיית המשיב") וחב' אליעזר מלין
, פרסום ושיווק (89) בע"מ (להלן: "חב' מלין"), לבין מקבלי האופציה, מר אוריאל בן אור ז"ל (להלן: "המנוח") והמבקשת 3. לפי הסכם זה, בין היתר, יעמידו מקבלי האופציה לחב' מלין מיד עם חתימת ההסכם, הלוואה בסך של 175,000 ₪, כאשר לאחר מכן תוקנה למקבלי האופציה הזכות לקבל בהעברה 185 מניות ממניותיה של חב' מלין תמורת מחירן הנקוב, וכנגד מתן הלוואת בעלים לחב' מלין בסך של 350,000 ₪.
ב.
"הסכם עבודה", מיום 19.8.07, בין חב' מלין לבין המשיב. הסכם זה מעגן את יחסי העבודה בין המשיב כעורך לבין חב' מלין (שהייתה במועד חתימת החוזה בעלים, מוציאה לאור, מפיקה ומפיצה של ירחונים מקומיים ומדריך טלפון שנתי המופצים בדיוור ישיר באזור הגליל) כמעבידה.
ג.
"הסכם העברת מניות", מיום 21.1.08, שלפי כותרתו, הינו הסכם משולש בין המשיב ורעייתו, המנוח והמבקשת 3, וחב' מלין. ההוראות החשובות לענייננו הן הוראות סעיפים 5 ו- 8 להסכם זה. בסעיף 5 להסכם העברת המניות הוסכם כי כל תביעה כנגד חב' מלין (מעבר לחובות שפורטו בנספח לחוזה) בקשר להתחייבויות ו/או ערבויות שנתנו המשיב ורעייתו לחב' מלין או בקשר אליה, תפרענה על ידי חב' מלין או על ידי המבקשת 3. עוד נקבע שם כי חב' מלין או המבקשת 3 תהיינה אחראיות לתשלום חובות או החזרי הלוואות של חב' מלין החל מיום חתימת ההסכם. בסעיף 8 להסכם העברת המניות הנ"ל שכותרתו "התחייבות המעביר (הכוונה למשיב, ע.א.) להמשיך לעבוד בחברה" נקבע כהאי לישנא:

"א. מוסכם בין הצדדים כי הסכם העבודה שנחתם ביום 19.08.07 בין החברה לבין המעביר (להלן: "הסכם העבודה") ימשיך לחול על כל הוראותיו למשך שנתיים מיום חתימת הסכם פשרה זה אלא אם תחליט החברה על פי שיקול דעתה הבלעדי לשחרר המעביד מהתחייבותו זו, כפוף למילוי חובתה לשלם למעביר את סכום הפיצויים שלא יפחת מן השיעור המנימלי הקבוע בסעיף 8 ג' להלן.
ב.
החברה מתחייבת להפקיד החל ממועד חתימת ההסכם ועד לתום שנת 2009 מחצית מתוך רווחיה, כפי שיופיעו במאזני החברה, בקופת פיצויים שתפתח ותתנהל על שם המעביר ואשר תקבע על ידי הנהלת החברה (להלן – "הקופה") ומלוא הכספים שיהיו מופקדים בקופה זו במועד הפסקת עבודתו של הפורש בחברה, בכפוף לאמור בסעיף 8 ג' להלן ישוחררו לטובת המעביד, בגדר מלוא פיצוי הפיטורין המגיעים לו כדין, אף במקרה שאין הוא זכאי לפיצויי פיטורין על פי דין (להלן –"הפיצויים").
ג.
מובהר כי בכל מקרה לא יפחת סכום הפיצויים מ- 100,000 ₪, ולא יעלה על 180,000 ₪."
3.
המבקשים 2-1 הם יורשיו החוקיים של המנוח, ואילו המבקש 4 מונה על ידי היורשים, לפי הנטען בתביעה, כמנהל וכמורשה חתימה של חב' מלין.
4.
המשיב טען בתביעתו כי לאחר פטירת המנוח ביום 26.6.08, וחלוף כ-8 חודשי פעילות של חב' מלין, החליט המבקש 4 לסיים את פעילותה של חב' מלין, ופיטר את המשיב, ככל יתר העובדים, מבלי ששולמו לו על פי התחייבויות חב' מלין והמנוח, פיצויי פיטורין ומשכורות, ומבלי שטופלו התחייבויות חב' מלין כלפי המשיב, בהתאם להסכמים לעיל אותם אימצו המבקשים, ולכן עתר המשיב לתשלום הנזקים הכספיים הישירים שנגרמו לו, לטענתו, בסך של 290,000 ₪, לפי פירוט כדלקמן:-
א. 180,000 ₪ בגין פיצויי הפיטורין, לפי סעיף 8 להסכם העברת המניות.
ב. 40,000 ₪ בגין הלוואות אותן התחייב המנוח והמבקש 3 לפרוע.
ג. 10,000 ₪ בגין הפסד משכורת חודש פברואר.
ד. 60,000 ₪ בגין הפסד השתכרות של 6 חודשים.
5.
על רקע האמור לעיל, אפנה לבחון את טענות המבקשים בבקשתם.

טענת העדר סמכות עניינית
:
6.
המבקשים

טוענים כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית הדין לעבודה, הואיל והתביעה עוסקת בעילות הנובעות מיחסי עובד ומעביד או חליפו.
7.
המבקשים מפנים תשומת הלב לכך שביום 12.3.09, עוד בטרם הגשת כתב התביעה נשוא תיק זה, הגיש המשיב לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה שתי תביעות כנגד חב' מלין והמבקש 4 בעילות הזהות לתביעה שבפני
י. התביעה האחת- "תביעה לתשלום שכר עבודה", בסך של 12,274 ₪ (ס"ע 7604-03-09), והשנייה- "תביעה לתשלום פיצויי פיטורים", בסך של 200,341 ₪ (ס"ע 7616-03-09). יודגש כי בתביעות אלו נתבעו רק חב' מלין והמבקש 4, ולא הנתבעים האחרים.
8.
המשיב בתגובתו לבקשה טוען

כי התביעה עוסקת בהפרת הסכם העברת המניות ובנזקים שנגרמו למשיב בשל הפרה זו, ולא בעילות שמקורן ביחסי עובד ומעביד. לטענת המשיב, תביעותיו לבית הדין לעבודה הוגשו על ידו באי-ידיעה כי פיצויי הפיטורין עבור שנות עבודתו כבעלי חב' מלין, אינם ברי תביעה לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, המונע מבעלי מניות (להבדיל מעובדים ללא זיקת בעלות) לתבוע זכויותיהם הסוציאליות, למעט תביעת שכר.
9.
סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן- "חוק בית הדין") קובע כי לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון–

"בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]
;" (ההדגשות אינן במקור, ע.א.)
10.
לכלל זה, בדבר הוצאת עילות שמקורן בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]

, מגדר סמכותו הייחודית של בית הדין, קיים חריג בסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין הקובע כי לבית הדין תהא סמכות ייחודית לדון–
"בתובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]
בקשר לסכסוך עבודה
".
11.
סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין קובע איפוא כי לבית הדין סמכות לדון בתובענה שעילתה גרם הפרת חוזה בקשר לסכסוך עבודה. על פי ההלכה הפסוקה, עילת גרם הפרת חוזה אינה מחייבת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. המונח "סכסוך עבודה" כולל על פי הלכת קולומבוס, גם סכסוך יחיד, ולא רק סכסוך עבודה (
ע"א 683/80 כהן נ' קולומבוס, פ"ד לז

(4) 16 (1982).
12.
לפיכך, הסמכות העניינית לדון בעילות שעניינן הפרת חוזה עבודה או גרם הפרת חוזה עבודה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.
13.
מעיון בעילות התביעה עולה כי חלק מהן מצויות בסמכותו של בית משפט זה, ואילו חלקן האחר מצוי בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. ואבהיר: ככל שטענות המשיב מכוונות לכך שהמבקשים גרמו לחב' מלין להפר את התחייבויותיה כלפי המשיב לתשלום פיצויי פיטורין ושכר עבודה, הרי שהסמכות לדון בעילות אלו נתונה לבית הדין לעבודה, וזאת על אף שהמבקשים אינם מעבידיו של המשיב או חליפיו.
14.
אמנם, לא מן הנמנע שהמנגנון שנקבע בסעיף 8 להסכם העברת המניות, ככל שהוא נוגע לתשלום פיצויי הפיטורין אינו אלא מנגנון שנועד להסוות את תשלום תמורת המניות, כנראה משיקולי מס, ואולי גם משיקולים אחרים, אך משבחרו הצדדים והמשיב בפרט במנגנון זה, ומשהחיובים נשוא סעיף 8 להסכם: התחייבות להארכת הסכם עבודה שנחתם בעבר לתקופה של שנתיים ותשלום פיצויי פיטורין נובעים באופן מובהק מיחסי עובד ומעביד, הרי שטענות המשיב כי המבקשים גרמו להפרתם של חיובי חב' מלין כמעביד, מצויות בסמכותו העניינית היחודית של בית הדין לעבודה.
15.
יחד עם זאת, ככל שטענות המשיב מכוונות להפרת התחייבות חב' מלין והמבקשת 3 לשחרר אותו מהתחייבויותיו או מערבויות שניתנו על ידו בקשר לחובות חב' מלין, או מופנות כלפי יתר המבקשים בגין גרם הפרת התחייבויות אלו, הרי שעילות אלו אינן נובעות מיחסי עובד-מעביד. אין חולק שהמבקשת 3 כלל לא היתה מעביד של המשיב. החיוב של חב' מלין לשלם חובות ולשחרר מערבויות ניתנה למשיב כמי ששמש כבעל מניות ומנהל בחב' מילן, ואינה קשורה להתחייבות הנפרדת ועצמאית של חב' מלין כמעביד להאריך את הסכם העבודה עם המשיב או לשלם לו פיצויי פיטורין.
לפיכך, הסמכות לדון בעילה זו מסורה לבית משפט זה.
16.
לאור קביעותיי אלו, אין מנוס מתיקון התביעה באופן שזו תכלול אך ורק את העילות המצויות בסמכות בית משפט זה.
טענת העדר עילה
:
17.
המבקשים טוענים

כי יש לדחות התביעה על הסף מטעמי העדר עילה. לטענתם, מבין כל המבקשים, רק המבקשת 3 חתמה על שניים בלבד מתוך ההסכמים, כאשר על אף שהמבקשים 2-1 הינם יורשיו של המנוח, הרי שאין כנגדם או כנגד המנוח כל עילת תביעה בגין הפרת התחייבויות על פי ההסכמים. בנוסף, התחייבות חב' מלין בסעיף 8 להסכם העברת מניות, הינה התחייבות של חב' מלין בלבד, ולא של מי מהמבקשים. והנה, המשיב בחר שלא לתבוע במסגרת הליך זה את חב' מלין.
18.
המשיב בתגובתו לבקשה טוען

כי בכתב התביעה נפרשה בהיקף נרחב מסכת עובדתית המתארת את אחריותם של יורשי המנוח ושל המבקש 4, ויוצרת תשתית לחיוב אישי של המבקשים. אולם, המבקשים בבקשתם לא התייחסו לגופה של המסכת העובדתית שהועלתה על המשיב, ולכן לא הרימו הנטל להוכיח טענתם בדבר העדר עילה.
19.
דין הטענות לעניין העדר עילה להידחות. אמנם, צודקים המבקשים בטענתם כי מעיון בהסכם להעברת מניות עולה כי ההתחייבויות נשוא סעיף 8 להסכם העברת המניות הן של חב' מלין, ולא של המנוח. גם ההתחייבות לשחרור המשיב מערבותו והתחייבויותיו לפי סעיף 5 להסכם הנ"ל היא של חב' מלין ושל המבקשת 3, ולא של המנוח. ואולם, שאלת קיומה של עילת תביעה נלמדת מתוך עיון בכתב התביעה עצמו, והתביעה עצמה מגלה עילה גם כנגד המנוח, ולכן גם כנגד יורשיו. די אם אפנה בהקשר זה לסעיף 14 לתביעה שם טוען המשיב כי לא רק חב' מלין אלא גם המנוח התחייבו כלפיו לתשלום השכר, פיצויי הפיטורין והמרת הערבויות האישיות.

סוף דבר
:
20.
לאור כלל האמור לעיל, הנני מורה למשיב לתקן את תביעתו באופן שזו תכלול רק עילות המצויות בסמכותו של בית משפט זה. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.


ניתנה היום, ו' תשרי תש"ע, 24 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 8051-06/09 נעמה שרה רייך, נועם שלייסנר, הירדן בע"מ ואח' נ' אליעזר מלין (פורסם ב-ֽ 24/09/2009)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן