מנהל מס שבח מקרקעין - מרדכי ללזרי
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
מנהל מס שבח מקרקעין מרדכי ללזרי




מנהל מס שבח מקרקעין - מרדכי ללזרי

ערעור אזרחי 5434/98     29/10/2000 (עא)



תיקים נוספים על מנהל מס שבח מקרקעין
תיקים נוספים על מרדכי ללזרי




עא 5434/98 מנהל מס שבח מקרקעין נ' מרדכי ללזרי




בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 5434/98
בפני
: כבוד השופט ת' אור

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המערער: מנהל מס שבח מקרקעין
נ ג ד

המשיבים: 1. מרדכי ללזרי

2. ניסן ללזרי
3. שקרלה ללזרי
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 15.7.98 בתיק ע"ש 2914/97 שניתן על ידי כבוד הושפט ג' גלעדי
בשם המערער: עו,ד עמנואל לינדר

בשם המשיבים: עו"ד אפרים ווגדן
פסק-דין

השופט ת' אור
:

עניינו של ערעור זה הוא בפרשנות סעיף 49ז'(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה), התשכ"ג1963- (להלן: החוק).

1. למשיבים היה משק חקלאי במושב תלמי בילו. המשק כלל חלקת קרקע בשטח עשרה דונם ועליה בית מגורים וחלקה נוספת בת 30 דונם. במשק זה ניתן היה לבנות דירת מגורים נוספת אחת בלבד. הם מכרו את המשק החקלאי תמורת 122,500 דולר. בהסכם המכר צויין כי מהתמורה הנ"ל סך של 85,000 דולר שולם בגין בית המגורים והיתרה בסך 37,500 דולר בגין יתרת המשק. אין חולק, כי לא ניתן למכור את בית המגורים בנפרד מהמשק החקלאי.

על רקע עובדות אלה, חלוקים בעלי הדין בשאלת פרשנותו של סעיף 49ז'(ב) לחוק. להלן אדון במחלוקת זו. אך עד שבא אני להציג את המחלוקת בין בעלי הדין, את החלטת ועדת הערר בה ואת עמדתי שלי במחלוקת, אביא תחילה את הרקע הנורמטיבי למחלוקת.

2. מס שבח מקרקעין מוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין (סעיף 6 לחוק). במועדים הרלבנטיים לערעור זה, נקבעו בפרק חמישי 1 (סעיפים 49-49ט) לחוק הוראות פטור ממס שבח מקרקעין, בתנאים מסוימים, לזכות במקרקעין שהיא "דירת מגורים" (על פי נוסח החוק היום, הפטור מוענק, בתנאים מסוימים, ל"דירת מגורים מזכה"). "דירת מגורים" הוגדרה בחוק כ"דירה או חלק מדירה, שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של יחיד, ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה" (סעיף 1). מאחר והפטור מוענק ל"דירת מגורים" ולא לזכויות נוספות במקרקעין הנמכרות עמה, פיתחה הפסיקה עיקרון בדבר פיצול בין "דירת מגורים" ובין מקרקעין אחרים כאשר בעיסקה נמכר נכס מעורב, שלא כולו "דירת מגורים" (ע"א 152/79 מנהל מס שבח מקרקעין
איזור המרכז נ' שוורץ, פ"ד לג(3) 807 (להלן: פרשת שוורץ). עיקרון זה כונה בפסיקה עיקרון "הפיצול הפיסי" (ע"א 651/87 מנהל מס שבח, נתניה נ' רושגולד, פ"ד מו(4) 693, 698 (להלן: פרשת רושגולד). בסיסו של עיקרון הפיצול הפיסי הוא בהיגיון הפשוט: אין זה מתקבל על הדעת ששטח קרקע גדול הנמכר ביחד עם הדירה ייחשב גם הוא כדירת מגורים ויהנה מפטור שמעניק החוק למכירת זכות בדירת מגורים.

טול לדוגמה מכירת חלקת אדמה בת 1000 דונם שעליה שוכנת "דירת מגורים". האם מתקבל על הדעת לומר כי נמכרה כאן "דירת מגורים"? ברור כי יש להפריד את "דירת המגורים" משאר חלקי האדמה. על בסיס היגיון זה התפתח העיקרון, החל מפרשת שוורץ, שם פיצל בית המשפט העליון בין "בית המגורים" ובין חלקת האדמה בת העשרה דונם במשק חקלאי שעליה היה בנוי הבית. וכך באו הדברים לידי ביטוי מפורש על ידי השופט אשר בפרשת שוורץ:

"טוען בא כוח המשיבים שלא נמצא בחוק סעיף הדן באפשרות של חלוקת המחיר על ידי המנהל, אפילו שולם הוא כמחיר כולל עבור שני נכסים שונים. אכן נכון שאין סעיף כזה בחוק, אך נכון גם שאין סעיף האוסר על המנהל לערוך חלוקה מעין זו. החוק מטיל על המנהל חובה לשום את המס המגיע על מכירת זכויות במקרקעין ואין חולקים שעליו לבצע את תפקידו בהגינות ובהיגיון, בהתחשב עם הנתונים שהובאו לידיעתו. התעלמות מנסיבות חשובות לענין נוגדת את החובה לנהוג בהגינות ובהיגיון, ואין לה מקום במינהל תקין" (שם, בעמוד 811).
על ההיגיון שעומד בבסיסו של הפיצול הפיסי עמד המלומד א' נמדר בציינו:

"... המחוקק קבע כי את הפטור ממס יש להעניק רק לנכס שהינו בבחינת 'דירת מגורים' בלבד. היוצא כי במכירה של דירת מגורים המחוברת לנכס אחר, כגון קרקע או מבנה אחר, הפטור לדירת מגורים אינו יכול להתפשט, גם על הנכס האחר. הרחבת הפטור לנכסים שדירת המגורים נמצאת עליהם או מחוברת להם, הינה נוגדת את כוונת המחוקק להעניק הפטור ממס רק לדירת המגורים, וגורמת לתוצאה שאיננה רצויה מבחינת התכלית החקיקתית של החוק. דבר זה מוביל לעקרון הפיצול שבתי המשפט פיתחו בקשר לדירת מגורים. לפי עקרון זה יש לבודד את דירת המגורים, הזוכה לפטור מהמס על ידי המחוקק, מהנכסים האחרים שאינם נחשבים לדירת מגורים, ואותו חלק מהנכס הנכנס להגדרת 'דירת מגורים' מכירתו תזכה לפטור מהמס, ואילו החלקים האחרים יחוייבו במס בדומה למכירה רגילה" (א' נמדר מס שבח מקרקעין - הפטור לדירות מגורים (מהדורה שלישית, חושן למשפט, 1997) 352. ראה גם: א' נמדר "עקרון הפיצול של דירת המגורים מנכסים אחרים לצורך הפטור ממס שבח מקרקעין" מיסים יא5/, עמ' א16-).
3. עיקרון הפיצול הפיסי לא נקבע בחקיקה. לא בהוראת סעיף 49ז לחוק ולא בכל הוראה אחרת. הוא פרי פיתוחה של הפסיקה (ראה: ע"א 6369/95 מנהל מס שבח מקרקעין
נ' אברהם פרוט, פ"ד נב(4) 81, 84). הפסיקה גם פיתחה מבחנים גמישים לביצועו של הפיצול הפיסי ותחימת גבולותיה של "דירת המגורים". הפיצול הפיסי "צריך שייעשה על פי מבחני ההיגיון והשכל הישר" (השופט א' ברק (כתוארו אז) בפרשת רושגולד, בעמוד 704). "דירת מגורים" כוללת גם שטח קרקע סביר מסביב לבית המגורים אשר משמש או מיועד לשמש את בית המגורים (פרשת שוורץ, בעמוד 809). גודלו של השטח הסביר נקבע על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה בהתחשב בנתונים הרלבנטיים, לרבות אופי האזור (כפרי/עירוני) וגודל הדירה (ראה: ע"א 2191/92 נסל נ' מנהל מס שבח מקרקעין
חיפה, פ"ד מח(4) 431 (להלן: פרשת נסל)). כנקודת מוצא, וכנקודת מוצא בלבד, קבעה הפסיקה כי שטח של דונם אחד הוא "גודל סביר של מקרקעין הדרושים לבית מגורים" (הנשיא שמגר (כתוארו אז) בפרשת נסל, בעמוד 437).
4. עיקרון פיצול נוסף נקבע בחקיקה, בסעיף 49ז לחוק. פיצול זה כונה בפסיקה "פיצול רעיוני" (פרשת רושגולד, בעמוד 700). פיצול זה מפריד בין "דירת מגורים" ובין זכויות לבניה נוספת, כאשר התמורה בעיסקה אחת שולמה עבור שני הנכסים הנ"ל. וזו לשון סעיף 49ז לחוק, כנוסחו במועדים הרלבנטיים לערעור זה:

"(א) במכירת דירת מגורים שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מזכויות לבניה נוספת יינתן פטור, בכפוף להוראות סעיפים 49א ו 49ב, בשל סכום שווי המכירה עד לכפל הסכום שיש לצפות לו ממכירתה של הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ללא זכויות לבניה נוספת כאמור, ואת יתרת סכום השווי יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם במכירת משק חקלאי הכולל את דירת מגוריו של המוכר, כאשר לא ניתן למכור את הדירה בנפרד".
כעולה מלשונו של סעיף 49ז(א), הוא מפצל בין שווי "דירת המגורים" ללא זכויות לבנייה נוספת ובין שווי יתרת הזכויות.

תכליתו והיגיונו של הפיצול הרעיוני זהים לתכליתו והיגיוני של הפיצול הפיסי. אף הפיצול הרעיוני בא לפצל בין "דירת המגורים" ובין זכות אחרת במקרקעין כדי שהפטור יוענק ל"דירת המגורים" בלבד. אלא, שהזכות האחרת שממנה הוא מפריד את "דירת המגורים" היא הזכות לבנייה. כעולה מסעיף 49ז'(א), הוא מורה שתי הוראות אופרטיביות: האחת, כשהתמורה מושפעת מקיום אפשרויות לתוספת בנייה, יש לפצל בין התמורה בעד דירת המגורים ללא זכויות בנייה ובין התמורה בעד יתרת הזכויות. השנייה, הפטור יוענק לא רק לשווי דירת המגורים ללא זכויות לבנייה נוספת, אלא, עד לכפל שווי הדירה ללא זכויות לבנייה נוספת.

5. לא אחת קורה שהפיצול הרעיוני נעשה לאחר שנעשה בתחילה פיצול פיסי, וזאת כאשר נמכרת "דירת מגורים" על נכס מעורב שיש בו גם זכויות לבנייה נוספת. עמדה על כך השופטת ש' נתניהו בפרשת רושגולד בציינה:

"סיכומו של דבר, יש להגדיר תחילה מהי דירת המגורים שמדובר בה, שהיא הזכאית לפטור, וזאת מבלי להיות קשורים דווקא לרישום הקרקע בלשכת רישום המקרקעין. במקרה המתאים יש לפצל בינה לבין יתרת הקרקע, שנמכרה אתה אך אינה משמשת אותה ואינה מהווה לכן חלק ממנה לצורך חישוב הפטור. רק משנעשה פיצול פיסי זה והוגדרה דירת המגורים, רק אז יש לעשות את הפיצול הנוסף, שאתייחס אליו כ 'פיצול רעיוני', שעליו מורה סעיף 49ז(א), כפי שהוסף בתש"ם: פיצול בין שווי המכירה של דירת המגורים (כפי שהוגדרה לאחר פיצולה הפיסי) ללא זכויות לבנייה נוספת, ובין יתרת שווי המכירה, שרואים אותה כתמורה בעד 'הזכות האחרת' - הזכות לבנייה נוספת" (שם, בעמוד 700. ראה גם: פרשת נסל, בעמוד 438; א' נמדר "עקרון הפיצול של דירת המגורים מנכסים אחרים לצורך הפטור ממס שבח מקרקעין" מיסים יא5/ (1997) עמ' א16-, בעמוד א24-; א' נמדר מס שבח מקרקעין - הפטור לדירות מגורים (מהדורה שלישית, חושן למשפט, 1997) 366; י' הדרי "הוראות הפטור ממס שבח לנכס שהוא כולו או חלקו בית מגורים" עיוני משפט ח' (1981) 276, 287).

על רקע תשתית נורמטיבית זו, נחזור להליכים שהתקיימו בענייננו, ולהכרעה במחלוקת אשר בין בעלי הדין.

ההליכים והמחלוקת

6. המשיבים טענו בפני
המערער, כי כל תמורת המכירה בסך 122,500 דולר פטורה ממס שבח מקרקעין מכוח הוראת סעיף 49ז לחוק משום שהתמורה פחותה מכפל שווי בית המגורים (170,000 דולר). המערער לא קיבל זאת וסבר כי הפטור מגיע אך ורק על הסך של 85,000 דולר ששולם עבור בית המגורים. לשיטתו, בטרם החלת סעיף 49ז(א) לחוק יש לבצע "פיצול פיסי" במשק בין בית המגורים ובין שאר חלקי המשק והפטור חל על בית המגורים בלבד על פי האמור בסעיף 49ז(א). לטענתו, אין הפטור יכול להינתן לגבי הסכום של 37,500 דולר, אשר לא שולם עבור דירת המגורים אלא עבור זכויות אחרות במקרקעין הנמכרים. המשיבים התנגדו לכך וטענו, כי במשק חקלאי, לאור
הוראת סעיף 49ז(ב), אין לבצע פיצול פיסי כאמור. לשיטתם, סעיף 49ז(ב) לחוק מורה כי במקרה של משק חקלאי ייערך פיצול רעיוני בלבד, ושולל ביצוע פיצול פיסי (קודם) במשק כזה. לטענתם, כשאין ניתן למכור את דירת המגורים בנפרד מהמשק החקלאי, הזכויות האחרות שאינן מהוות במקרה רגיל אחר חלק מדירת המגורים יחשבו כחלק מדירת המגורים לעניין סעיף 49ז(א), והפיצול הרעיוני ייעשה לגבי כל המקרקעין הנזכרים, ללא שיקדם לכך פיצול פיסי. נוכח מחלוקת זו, ערערו המשיבים בפני
ועדת הערר לפי החוק שליד בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

7. ועדת הערר (כבוד סגן הנשיא ג' גלעדי, והחברים י' אמיתי ור' משה) התמקדה בפרשנותו של סעיף 49ז(ב) לחוק לאור
טענת המשיבים כי סעיף זה שולל את הפיצול הפיסי במשק חקלאי. הועדה קבעה כי:

"הקביעה בסעיף 49ז(ב), שאותן הוראות, הנזכרות בסעיף 49ז(א) יחולו גם על משק חקלאי, כאשר לא ניתן למכור בנפרד את הדירה הכלולה בו, פירושה, שבמקרה כזה, אין להפריד הפרדה פיסית-אופקית בין הדירה וחלקת האדמה" (שם, בעמוד 6).
וטעמה לכך הוא ש:

"קבלת פירושו של בא כוח המשיב (המערער בפני
נו - ת' א') היינו, שגם במקרה שחל עליו סעיף 49ז(ב) לחוק, יש לערוך תחילה פיצול פיסי-אופקי, בין דירת המגורים לבין הקרקע שאינה טפלה לדירה, ירוקן את סעיף 49ז(ב) הנ"ל, מכל תוכן, שכן, גם ללא הוראות סעיף 49ז(ב) רשאי המוכר, לפטור בגובה כפל שווי הדירה (על פי הוראות סעיף 49ז(א)) ומה הוסיפו, אם כך, הוראות סעיף 49ז(ב)?" (שם, בעמוד 6).
לאור
זאת, ומאחר שאין מחלוקת כי לא ניתן למכור את הדירה בנפרד מהמשק החקלאי, קבעה הועדה כי התמלאו תנאי סעיף 49ז(ב) לחוק, ולפיכך הוא חל, ומשמעות הדבר שאין לבצע פיצול פיסי בין בית המגורים ובין המשק החקלאי. "הפטור שהוא בגובה כפל שווי הדירה יחול על כל העיסקה, היינו גם על התמורה של החלק שאיננו דירה. הואיל ושווי הדירה במקרה זה, הוא 85,000 דולר וכפל שווי זה, מגיע לסך 170,000 דולר, הרי סכום זה הוא יותר משווי כל העיסקה שהיה 122,500 דולר, ועל כן, פטורים המערערים מתשלום מס כלשהו, בעיסקה זו" (שם, בעמוד 7). על החלטה זו של ועדת הערר הוגש ערעור מנהל מס שבח מקרקעין
שבפני
נו.

8. לטענת המערער בערעור, סעיף 49ז(ב) בא רק להבהיר ולהסיר ספק כי ההסדר שנקבע בסעיף 49ז(א) חל גם על משק חקלאי, ופרשנות זו עולה במידה רבה מדברי הכנסת בעת הקריאה השנייה והשלישית של החוק. כן טוען המערער, כי מלשונו של סעיף קטן (ב) לסעיף 49ז שנוקט במלה "גם" עולה בבירור שהוא לא נועד ליצור הסדר השונה מסעיף קטן (א). פרשנות המשיבים יוצרת הסדר שונה כזה, שכן, לפיה, כשמדובר במשק חקלאי שעליו דירת מגורים שלא ניתן למכור אותה בנפרד, לא ניתן לעשות פיצול פיסי ואילו לגבי כל משק אחר ניתן לעשות פיצול פיסי.

מנגד, טוענים המשיבים, בהסתמכם על פסק דינה של ועדת הערר, כי פרשנות המערער מרוקנת מתוכן את סעיף 49ז(ב), משום שגם ללא הוראת הסעיף יש לעשות פיצול רעיוני על פי הוראת סעיף 49ז(א) לכל משק.

הדיון וההכרעה

9. האם במשק חקלאי אין לבצע פיצול פיסי, כטענת המשיבים? אומר מיד, שעמדתו של המערער על נימוקיה מקובלת עלי. אפנה תחילה להיבט הלשוני.

מלשונו של סעיף 49ז(ב) לחוק שעושה שימוש בביטוי "גם" ומפנה לסעיף 49ז(א) בקובעו כי "הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם במכירת משק חקלאי...", עולה לכאור
ה כי הוא לא בא לקבוע הסדר שונה למשק חקלאי מאשר ההסדר שחל על קרקע אחרת, ולפיכך, כשם שבמקרקעין אחרים מבצעים פיצול פיסי, בנסיבות מתאימות, כך גם במשק חקלאי. הנה כי כן, אין לומר כי סעיף 49ז(ב) שולל את הפיצול הפיסי במשק חקלאי, שהרי מלשונו של סעיף זה עולה כי הוא לא ביקש לקבוע הסדר שונה למשק חקלאי מאשר ההסדר שחל כרגיל על משק אחר.

10. מכאן להיסטוריה החקיקתית. מן ההיסטוריה החקיקתית של סעיף קטן (ב) עולה כי הוא לא נכלל בהצעת החוק המקורית בה הוצע סעיף 49ז, והוא הוסף לסעיף 49ז בעת הדיונים בועדת הכספים של הכנסת. בעת הקריאה השנייה והשלישית לחוק נאמרו הדברים הבאים מפי יו"ר ועדת הכספים:

"בסעיף 49ז קבעה הועדה כי במכירת דירת מגורים עם זכויות בנייה נוספות יינתן הפטור עד כפל הסכום שיש לצפות לו ממכירת הדירה גם לגבי מכירת משק חקלאי הכולל את דירת מגוריו של המוכר, כאשר לא ניתן למכור את הדירה בנפרד. כדי להסיר כל ספק וגם כדי להרגיע את החקלאים שלנו, שהוטרדו מאוד מאי הבהירות, ברצוני להסב את תשומת הלב שההגדרה החוקית של זכויות בנייה - אני מצטט מהזכרון- היא כל זכות לבנות בנייה נוספת או גם סיכוי לבנות בנייה נוספת. כך שהחקלאים שלנו יכולים באמת להיות רגועים, וכפל מחיר הדירה יינתן בכל מקרה שיהיו זכויות או אפילו סיכוי לבנייה נוספת. הדבר הזה חשוב, ואני מדגיש זאת, כי אמרו לי שבמשק החקלאי יש קשיים פורמאליים, וזכויות אינן נקבעות תמיד כדת וכדין בחוק" (דברי הכנסת מיום 1.7.1980, בעמוד 3631).
מדברים אלה עולה בבירור, כי אין בין סעיף 49ז(ב) ובין שאלת קיום עיקרון הפיצול הפיסי במשק חקלאי ולא כלום. מדברים אלה עולה בבירור כי עניינו של סעיף 49ז(ב) בפיצול הרעיוני, הפיצול בין דירת המגורים ובין זכויות הבנייה. הפיסקה שצוטטה לעיל מדברי יו"ר ועדת הכספים, דנה כל כולה בזכויות בנייה ובפיצול הרעיוני. דברי יו"ר ועדת הכספים מלמדים כי הסעיף בא להסיר ספק ולהרגיע את החקלאים ולומר כי גם על משק חקלאי יכולות להיות זכויות בנייה ובמקרה כזה גם על משק חקלאי יש להחיל את סעיף 49ז(א) ולהעניק פטור עד כפל שווי דירת המגורים ללא זכויות בנייה. יתכן מאוד שמקור החשש והצורך בהסרת ספקות בענין זה, הוא בתפיסה כי על קרקע חקלאית אין זכויות בנייה. על רקע תפיסה זו, היה צורך להסיר ספק ולקבוע כי סעיף 49ז(א) חל גם על משק חקלאי.

11. גם תכליתו והגיונו של הפיצול הפיסי תומכים בהחלתו על משק חקלאי. כאמור, הפיצול הפיסי מפריד בין "דירת המגורים" ובין מקרקעין אחרים כאשר נמכר נכס מעורב, וזאת, כדי שהפטור ממס שבח מקרקעין יינתן לדירת המגורים. היגיון ותכלית זו נכונים הם במשק חקלאי באותה מידה כפי שהם נכונים במקרה אחר של נכס הכולל דירת מגורים וזכויות נוספות במקרקעין. על כן, אין כל סיבה והצדקה עניינית מדוע לא להחיל את הפיצול הפיסי על משק חקלאי. אי החלת עקרונות הפיצול הפיסי על משק חקלאי משמעותה מתן פטור לנכס שאיננו "דירת מגורים", דבר העומד בסתירה גם לתכליתו של הפיצול הפיסי וגם לתכליתו של סעיף 49ז.

מסקנתי היא, איפוא, כי סעיף 49ז(ב) איננו שולל את תחולת עיקרון הפיצול הפיסי על משק חקלאי. עיקרון הפיצול הפיסי חל על משק חקלאי כמו בכל מקרה אחר של נכס הכולל דירת מגורים וזכויות נוספות במקרקעין, משום שהדבר נדרש על פי תכליתו של עיקרון הפיצול הפיסי.

12. מה, אם כן, פועלו של סעיף 49ז(ב)? לדעתי, עניינו הוא בפיצול הרעיוני כפי שעולה בבירור מלשונו, מיקומו החקיקתי, ההיסטוריה החקיקתית שלו ותכליתו. הוא בא להשמיענו, כי הפיצול הרעיוני חל גם במכירת "דירת מגורים" על משק חקלאי כאשר לא ניתן למכור את הדירה בנפרד מהמשק החקלאי. אמנם, ניתן היה להגיע לאותה מסקנה באמצעות סעיף קטן (א) של סעיף 49ז', אך קורה לא אחת, שסעיף חוק מסוים בא לא להוסיף אלא להבהיר (ראה: א' ברק פרשנות במשפט (כרך שני, פרשנות החקיקה, נבו הוצאה לאור
, 1993), 595-599). אכן, ממכלול הנתונים עולה כי זה המקרה שבפני
נו, קרי, כי סעיף 49ז(ב) בא רק להבהיר ולא להוסיף. הוא בא להבהיר, כי פיצול רעיוני על פי סעיף 49ז(א) חל גם על משק חקלאי. זאת ותו לא. מסקנה זו, אגב, תואמת את אחת מהצעות הפירוש של הסעיף על ידי המחבר יצחק הדרי, כמבואר בספרו מס שבח מקרקעין (כרך א', יונתן הוצאה לאור
, 1993), בעמוד 397.

13. על סמך כל האמור לעיל, מתקבל הערעור ופסק דינה של ועדת הערר מבוטל. נקבע בזה, שלאחר הפיצול הפיסי של החלקה, על הזכויות האחרות שבחלקה, אשר אינן בגדר חלק מדירת מגורים, שולם סכום של 37,500 דולר, וסכום זה אינו פטור ממס כפי שאכן קבע המערער. שומות המערער נשוא ערעור זה תחזורנה על כנן.

המשיבים ישלמו למערער הוצאות משפט בשתי הדרגות בסך 15,000 ש"ח.
ש ו פ ט

השופטת ט' שטרסברג-כהן:
אני מסכימה. ש ו פ ט ת

השופטת א' פרוקצ'יה:
אני מסכימה. ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור
.

ניתן היום, ל' בתשרי התשס"א (29.10.2000).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98054340.e02 /עכב

10








עא בית המשפט העליון 5434/98 מנהל מס שבח מקרקעין נ' מרדכי ללזרי, [ פ"ד: נד 5 537 ] (פורסם ב-ֽ 29/10/2000)











תיקים נוספים על מנהל מס שבח מקרקעין
תיקים נוספים על מרדכי ללזרי




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט