יובלי הירדן בע"מ - כ.א והבנים חברה לבנין בע"מ, דנאל מלונות ובנין (1991) בע"מ, שלמה מרציאנו ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
יובלי הירדן בע"מ כ.א והבנים חברה לבנין בע"מ דנאל מלונות ובנין (1991) בע"מ שלמה מרציאנו
 
יובלי הירדן בע"מ - כ.א והבנים חברה לבנין בע"מ, דנאל מלונות ובנין (1991) בע"מ, שלמה מרציאנו ואח'
תיקים נוספים על יובלי הירדן בע"מ | תיקים נוספים על כ.א והבנים חברה לבנין בע"מ | תיקים נוספים על דנאל מלונות ובנין (1991) בע"מ | תיקים נוספים על שלמה מרציאנו |

559357
12879/09 בשא     18/10/2009




בשא 12879/09 יובלי הירדן בע"מ נ' כ.א והבנים חברה לבנין בע"מ, דנאל מלונות ובנין (1991) בע"מ, שלמה מרציאנו ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא 012879/09

בתיק עיקרי: תא 2025/05

בפני
:
כבוד השופט אבי זמיר

תאריך:

18/10/2009







יובלי הירדן בע"מ
בעניין

:

המבקשת


ע"י ב"כ עו"ד כהן




נ
ג
ד

התובעת והמשיבה 1

1. כ.א והבנים חברה לבנין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שפאר

2. דנאל מלונות ובנין (1991) בע"מ

3. שלמה מרציאנו
4. צבי לאופר – לאור, עו"ד
שלושתם ע"י ב"כ עו"ד לנדאו

5. המועצה המקומית אבן יהודה
ע"י ב"כ עו"ד גוגיג (רזניק)


הנתבעים והמשיבים






החלטה


המבקשת עותרת לצירופה כנתבעת נוספת בהליך.

על פי כתב התביעה, התובעת היא חברה יזמית בעניף הנדל"ן, הנתבעת 1 היא חברה המצויה בשליטתם של הנתבעים 2 ו-3, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה היא היתה בעלת הזכויות במקרקעין מסויימים המצויים בתחום השיפוט של הנתבעת 4.
על פי כתב התביעה, התובעת והנתבעת 1 התקשרו ביום 7/4/02 בהסכם לבניית 240 יחידות דיור מוגן.
במסגרת ההסכם, העניקה התובעת הלוואה בסך 1,200,000$, והנתבעים 2 ו-3 ערבו להתחייבות הנתבעת 1 להשבת סכום ההלוואה כמפורט בכתב הערבות.
הצדדים פעלו לקידום הפרוייקט, אך בסופו של דבר, ביום 20/12/04, הודיעה הנתבעת 1 על ביטול ההסכם, והתובעת פנתה לנתבעת 1 בבקשה להשבת ההלוואה.
במסגרת התביעה, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת 1 להשיב לה את סכום ההלוואה, בסך כ-7,400,000 ₪ וכן את דמי האגרות וההיטלים, בסך 3,200,000 ₪ . סעד זהה נתבע גם כלפי הנתבעים 2 ו-3, כערבים להתחייבויות הנתבעת 1.
בנוסף, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת 4 בהשבת הסכומים ששולמו עבור ההיטלים מהמועצה המקומית.
בבקשה הנוכחית, טוענת המבקשת, כי ביום 9/5/07 היא רכשה את המקרקעין המצויים באבן יהודה, ובעקבות כך היא המחזיקה והזכאית להירשם כבעלת הזכויות בהם.
המבקשת טוענת, כי בעקבות פנייתה של ב"כ הנתבעת 4 (המשיבה 5 בבקשה) נודע לה דבר קיומה של התביעה הנוכחית, אשר לה עניין במהלך הדיון בה, וזאת בהתחשב בכך, שלטענתה, היא זכאית לקבלת ההיטלים והאגרות שהשבתם נתבעת, בהיותה בעלת הזכויות במקרקעין.
המבקשת טוענת, כי בהתאם להסכמה דיונית שהתקבלה בין הצדדים בדיון מיום 27/5/07 , היא העבירה סכום של 2,000,000 ₪ לידי התובעת, לצורך מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לזכותה, והיתרה הועברה לבנק לאומי למשכנתאות, לצורך מחיקת המשכנתא, ובאופן שהזכויות במקרקעין, על כל הנלווה עליהן, יועברו על שמה של המבקשת, כשהן נקיות מכל שיעבוד או זכות של צד ג' כלשהו.
לטענת המבקשת, זכויותיה במקרקעין כוללות גם את האגרות, ההיטלים והמיסים השונים ששולמו בגין פיתוחם של המקרקעין וכן בגין היתר הבנייה שניתן.
המבקשת מפנה לכך, שבמסגרת הסכם שהתגבש בין הצדדים ביום 27/5/07 נקבע כי עם הסרת הערת האזהרה, לא תפעל התובעת בכל דרך כנגד עיסקת המקרקעין בה התקשרה הנתבעת עם צד ג', ורק התובענה הכספית היא שתיוותר (נספח ב' לתגובת התובעת).
לטענת המבקשת, על פי ההסכמות בין הצדדים, התובעת אינה זכאית לקבלת סכום כלשהו מהנתבעת 4 באופן שיפחית מזכויותיה במקרקעין, וכן אינה זכאית לקבל החזר של כספי האגרות והיטלי הבנייה השונים ששולמו לנתבעת 4 בקשר למקרקעין.
לטענתה, בהעדר כל זכות עקיבה אחר הכספים האמורים, הרי שהאפשרות היחידה הניצבת בפני
התובעת היא לתבוע את השבת הכספים מהנתבעת 1 , ובכל מקרה היא אינה זכאית לקבלת החזר האגרות וההיטלים מהנתבעת 4 עצמה, שכן, כאמור, הם בבעלות המבקשת, כבעלת הזכויות במקרקעין.

בתגובתה, מתנגדת התובעת לבקשה, בטענה שהוגשה תוך שיהוי ניכר, שכן המבקשת רכשה את המקרקעין נשוא התביעה ביום 9/5/07 , כלומר לפני למעלה משנתיים, הערת האזהרה נמחקה בסמוך ליום 13/8/07, ובמסגרת ההליך, הוגש זה מכבר כתב תביעה מתוקן, הושלמו ההליכים המקדמיים וההליך בכללותו ניצב בפני
הגשת תצהירי עדות ראשית.
בנוסף, טוענת התובעת, כי במסגרת סעיף 2 להסכם הדיוני בין הצדדים, נקבע כי היא תחתום על בקשה להסרת הערת האזהרה הרשומה לזכותה על המקרקעין, מבלי לגרוע מטענות מי מהצדדים כלפי משנהו, לרבות לא במסגרת מערכת היחסים אל מול הנתבעת 4.
מכאן, טוענת התובעת, כי אין כל מניעה מבחינתה לתבוע את השבת האגרות, מה גם שהמבקשת נתנה את הסכמתה המפורשת להסכמה האמורה, ואף נהנתה מתוצאותיה.

הנתבעת 4 , לעומת זאת, מותירה לשיקול דעת בית המשפט את צירוף המבקשת כנתבעת נוספת בהליך.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת-
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

ברע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' קורלנד (25/6/07) נקבע כי אחד השיקולים החשובים בבירור בקשה לצירוף צד הוא שיקול היעילות הדיונית.
במסגרת זו יש להביא בחשבון, בין היתר, את המועד שבו הוגשה הבקשה והשלב שאליו הגיע ההליך.
בהתאם לכך, למרות שעל פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי ניתן לצרף בעל דין בכל שלב משלבי הדיון, בית המשפט עשוי לדחות בקשת צירוף שהוגשה באיחור וקבלתה תכביד על ניהול ההליך.

בע"א 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק בע"מ נ' פוריה מערכות (1989) בע"מ (8/8/07) נקבע כי לבית המשפט נתון שיקול דעת נרחב בבחינת הצורך בצירוף בעל דין להליך, לרבות בנוגע למועד הצירוף וזהות מבקש הצירוף, והדרישה היחידה היא שצירוף בעל הדין הנוסף יידרש בכדי לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בכל הסוגיות שביסוד ההליך.
עם זאת, קיימת הבחנה בין בקשת תובע לצירוף נתבע נוסף לבין בקשת נתבע לצורף נתבע נוסף, בניגוד לדעת התובע.
העיקרון הוא, שרק במקרים נדירים ביותר יצורף בעל דין כנתבע, שלא על פי רצונו של התובע, שכן ההנחה היא, שהתובע זכאי לקבוע מיהו הגורם שברצונו להתדיין עימו.

בענייננו, המועד שבו הוגשה הבקשה הנוכחית והתנגדות התובעת לצירוף המבקשת כנתבעת נוספת, הם שני גורמים המקשים, מבחינה דיונית, על צירוף המבקשת כנתבעת בהליך.
בנוסף, התובעת העלתה טענה מהותית כבדות משקל בדבר תוקפה ומשמעותה של הוראת סעיף 2 להסכמה הדיונית, אשר בפני
עצמה, מפחיתה ממשקל טענות המבקשת בדבר קיומה של מניעות בהגשת התביעה הנוכחית.

כך או אחרת, הבקשה הנוכחית היא מקדמית ודיונית בלבד, צירוף המבקשת כנתבעת נוספת בהליך אין משמעו קבלת עמדתה המהותית, אלא רק מתן אפשרות להשמיעה, ובהתחשב בכך, גם הפגיעה הפוטנציאלית בזכויותיה הדיוניות של התובעת או של הנתבעים בהליך, אינה צפויה להיות משמעותית.

העובדה שהמבקשת היא בעלת הזכויות במקרקעין נשוא התביעה, מדגישה את הצורך בבירור מצב הדברים העובדתי המדוייק, בכל הנוגע לחלקם היחסי של הצדדים להליך (הקיימים או הפוטנציאליים) בכספים נשוא התביעה, ולצורך כך, מן הראוי לאפשר את הצירוף.

הבקשה מתקבלת.
המבקשת תגיש כתב/י טענות תוך 30 יום.
המזכירות תעדכן את פרטי המבקשת ברישומיה ותקבע קדם משפט נוסף לפי יומן כב' הרשמת.

ניתנה היום ל' בתשרי, תש"ע (18 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.



אבי זמיר
, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו









בשא בית משפט מחוזי 12879/09 יובלי הירדן בע"מ נ' כ.א והבנים חברה לבנין בע"מ, דנאל מלונות ובנין (1991) בע"מ, שלמה מרציאנו ואח' (פורסם ב-ֽ 18/10/2009)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן