אולו מרדכי - מוקד תהילה (1997) בע''מ
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
אולו מרדכי מוקד תהילה (1997) בע"מ




אולו מרדכי - מוקד תהילה (1997) בע''מ

תיק אזרחי 7426/02     15/12/2003 (א)



תיקים נוספים על אולו מרדכי
תיקים נוספים על מוקד תהילה (1997) בע"מ




א 7426/02 אולו מרדכי נ' מוקד תהילה (1997) בע"מ





בתי המשפט

28
א 007426/02
בבית המשפט השלום בירושלים
15/12/2003

כב' השופט רפי שטראוס

בפני
:
אולו מרדכי

ע"י ב"כ עו"ד א. גדות ואח'

מרח' הטייסים 35, ירושלים
בעניין:
התובע
נגד
1 . מוקד תהילה (1997) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ש. פרנקו

מרח' הרב אבידע 3, ירושלים

2 . גל-רום חברה לקבלנות ובנין בע"מ (נמחקה)
מרח' השבעה 4, בית שמש

הנתבעות
פסק - דין

רקע וכתבי הטענות
1. נתבעת 2 (להלן,לשם הנוחות, גם: "גל-רום") בנתה באזור רמת בית הכרם שלושה בניינים - מס' 6, 105, 106 - כפי שכונו בפי הצדדים.

התובע הועסק ע"י גל-רום, כקבלן משנה לאינסטלציה באותם בניינים. לצורך עבודתו הציב בסמוך לבניין מס' 6 "מכּוֹלָה" בה איחסן ציוד וכלי עבודה. למכולה היה פתח יחיד, בחזיתה, אשר ננעל במנעולים בשעה שלא נוכחו פועלים במקום.

נתבעת 1 (להלן, לשם הנוחות, גם: "מוקד") הועסקה ע"י גל-רום בעבודת שמירה באתר הבניה [הגדרת האתר ותחום אחריות מוקד היא מן המחלוקות העיקריות).

במועד כלשהו, בחג השבועות 2002 לאחר שהסתיימה העבודה והפועלים עזבו את האתר נפרצה המכולה ע"י ניסור ופריצת פתח בּגָבָּה וכל תכולתה נגנבה. עקבות הפורצים לא נמצאו.

2. בשל כך הגיש התובע תביעתו זו, לתשלום -.50,000 ש"ח פיצוי בעבור רכושו אשר נגנב מן המכולה.
בכתב תביעתו טוען התובע כי הנתבעות התחייבו לדאוג לשמירה נאותה באתר, וכי הפריצה ואובדן רכושו הם תוצאת אי קיום התחייבות זו ורשלנות הנתבעות אשר לא דאגו לשמירה נאותה.

גל-רום לא הגישה כתב הגנה;

מוקד התגוננה וטענה כי לא נכרת ולא קיים חוזה בינה לבין התובע ולא היתה לה כל מחוייבות כלפיו; בצד טענה זו הכחישה את כל טענות התובע.

3. מהלך הדיון:
עם הגשת כתב הגנתה עתרה מוקד, בבקשה נפרדת (בש"א 7426/02), לדחות את התביעה נגדה על הסף בשל העדר יריבות בינה לבין התובע.
עמיתי, כב' השופט ר. שמיע, אשר דן בתביעה בראשונה כ"שופט מוקד" קיבל את הטענה והורה על דחיית התביעה על הסף בהעדר יריבות חוזית ומשאין כתב התביעה מגלה עובדות המקימות עילה נזיקית.
בערעור אשר הגיש התובע הסכימו הצדדים על ביטול החלטה זו והדיון הוחזר לבימ"ש זה.

אף שגל-רום לא הגישה כתב הגנה לא ביקש התובע כל סעד כנגדה. בחקירתו הנגדית טען תחילה (עמ' 7 ש' 2-4) שלא חזר בו מתביעתו נגד גל-רום ורק בחקירתו החוזרת (עמ' 8 ש' 22) אישר שהגיע עמה להסכמה שהתביעה כנגדה לא תימשך. 60221
התנהלות זו מעוררת סימני שאלה בשני היבטים (ועל כן בחרתי להקדים נושא זה): תביעת התובע כנגד "גל-רום" היתה למעשה תביעה "בטוחה" נוכח הצהרת מנהל העבודה מטעמה, עד התביעה מר אלפסי שגל-רום אכן התחייבה כלפי התובע לדאוג לשמירה נאותה במקום וכי הנחה את השומרים מפורשות לשמור גם על המכולה של התובע.
ויתור התובע על תביעתו נגד גל-רום, בנסיבות אלו, לא הוסברה ובהעדר הסבר סביר אחר מעוררת חשש של נסיון משותף של גל-רום והתובע לגלגל את האחריות על מוקד.

היבט אחר: שאלת אמינות עדות התובע - ובהליך בו יש להכריע על יסוד עדויות הצדדים בלבד - בהעדר כל מסמך או ראיה אחרת - יש לנושא זה יתר חשיבות.

מכל מקום הדיון התנהל בפועל בין התובע למוקד בלבד, בסדר הדין הנהוג בהליך "תביעה מהירה".

4. אתר השמירה:
זהו סלע המחלוקת העיקרי; לטענת מוקד מדובר למעשה בשני אתרים - האחד (בפי הצדדים: "העליון") מגרש מס' 6 - ובו הוצבה המכולה - והאחר ("התחתון") מגרשים מס' 105 ו-106 [עיין תרשימים שהוכנו במהלך העדויות - נ/1, נ/2, נ/3].
לטענת מוקד התרכזה השמירה תחילה באתר העליון, לאחר זמן משפסקו העבודות באתר העליון והחלו באתר התחתון הועברה השמירה, בידיעת ועפ"י הוראת גל-רום לאתר התחתון בלבד. לדברי מנהל מוקד, שהעיד מטעמה, מר משה ששון, זו היתה ההוראה אשר קיבל ממנהל העבודה מטעם גל-רום אף שהתריע בפני
ו שיש צורך בשומר גם באתר העליון בו נותרה המכולה, אלא שמנהל גל-רום התנער מאחריות לשמירה על המכולה של התובע.

עפ"י עדות מר ששון מפרידים כמה עשרות מטרים בין שני האתרים ושומר יחיד - וזה מה שהוצב באתר - איננו יכול לשמור בשני האתרים גם יחד.

מנגד העידו התובע ונציג גל-רום אשר העיד, כאמור, מטעם התובע שמדובר באתר אחד, המרחק בין המגרשים איננו משמעותי והשומר (אין חולקין על שמדובר בשומר יחיד) אשר ישב, בפועל, במבנה מס' 6 הסמוך למכולה יכול היה לראות את הנעשה במקום אילו גילה ערנות ראויה.

5. לא שוכנעתי בגירסת התובע (אשר עול הוכחה מוטל עליו) ומעדיף אני על פניה את גירסת מוקד.
התרשמתי (ולצערי נוכחתי במחדלים דומים בשורה של משפטים בנושאי גניבות מאתרי בניה שהתנהלו בפני
) שנושא השמירה לא הוסדר כראוי; לא הובהר לי כראוי האם נערך חוזה בכתב בין גל-רום למוקד ומכל מקום חוזה כזה לא הוצג בפני
; לא הובהר מה בדיוק היו תנאי השמירה המוסכמים, מספר השומרים, מיקומם, מי הם ומה נדרש מהם; כך למשל לא הובהר האם היה על השומר להימצא במקום אחד או שמא נדרש לבצע סיורים באתר. אם נדרשו סיורים מה מסלולם ומה משכם וכלום יכול השומר להבחין במהלך סיור בנעשה בכל חלקי האתר. לא הוצג בפני
החוזה שבין גל-רום לתובע (אף שהתובע קיבל על עצמו להמציאו - עמ' 6 ש' 29); לא הובאו בפני
נתונים אמינים אודות אתר הבניה ותנאיו. כל אחד מן העדים "זרק לחלל" נתון אחר אודות המרחק שבין האתר העליון לאתר התחתון. לא הובהר מה הם פני השטח במקום. לא הוגש תרשים כלשהו ממנו ניתן ללמוד את תנאי השטח; לבד מן הצדדים המעורבים לא הובא כל עד חיצוני.
מכל מקום, מקובלת עלי עדות מר ששון, מנהל מוקד שלא היה די בשומר יחיד לקיום השגחה נאותה על כל המגרשים וכי במועד האירוע התרכזה השמירה באתר התחתון בלבד.

6. קביעה עובדתית זו חורצת את גורל התביעה ומייתרת למעשה את הדיון בהיבטים המשפטיים להם התייחסו ב"כ המלומדים של הצדדים בסיכומיהם ואתייחס אליהם בקצרה.

ב"כ התובע אחז בידו האחת בעילה חוזית, באחרת החזיק בעילה נזיקית, ואף מחוק השומרים לא הרפה.

בהיבט החוזי אישר התובע בעדותו' חרף המשתמע מכתב התביעה, שלא נכרת כל חוזה בינו לבין מוקד. את תביעתו החוזית, מבקש הוא לבסס על דיני "חוזה לטובת צד ג'" קרי: כוונת חוזה השמירה אשר נערך בין גל-רום למוקד, להעניק אף לו שרותי שמירה; טענה זו לא נטענה בכתב התביעה וכפי שקבעתי במהלך הדיון אין בדעתי להתיר חריגה מן הפלוגתאות אשר התגבשו בכתבי הטענות.
מעבר לכך, התנאי המרכזי בחוזה לטובת צד ג' הוא כי "משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו" [סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973]. משאין בפני
, כפי שציינתי לעיל, פרטי החוזה בין גל-רום למוקד ממילא לא ניתן לקבוע כלום "משתמעת ממנו" כוונה כלשהי ביחס לתובע. יתרה מכך, בתצהיר עדותו נוקט התובע לשון "היה ברור לי ולנתבעת 2 (גל-רום - ר.ש.) כי השמירה חולשת גם על ... הציוד ... שלי" - לאמור "היה מובן לצדדים" אך חוזה ברור לא היה.

7. ההסתמכות על הוראות חוק השומרים: זו מחייבת, כתנאי ראשוני, "החזקת" הנכס הנשמר. נוכח הקביעה העובדתית דלעיל לא ניתן לומר שהאתר העליון ובו המכולה היה בעת האירוע בחזקת מוקד.

8. עילת הרשלנות - משאין בפני
, כפי שציינתי לעיל, פרטים מדוייקים אודות המיקום ותנאי השמירה, לא ניתן לקבוע האם התרשל השומר משלא גילה במועד את הפורצים אם לאו [וראה, בהקשר זה, אף את החלטתו מ-07/10/02 של כב' השופט ר. שמיע בבש"א 7529/02].

9. סוף דבר: התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת 1 (מוקד) -.7,000 ש"ח בצירוף מע"מ כהוצאות משפט (הסכום כולל את ההוצאות שנפסקו בערעור והושארו להכרעה במסגרת התביעה).

ניתן היום כ' בכסלו, תשס"ד (15 בדצמבר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
מותר לפרסום מיום 15/12/03.
רפי שטראוס
, שופט
007426/02א 130 א








א בית משפט שלום 7426/02 אולו מרדכי נ' מוקד תהילה (1997) בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/12/2003)











תיקים נוספים על אולו מרדכי
תיקים נוספים על מוקד תהילה (1997) בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט