צור שפי, צור שפי מסעדות בע''מ - עתידות חברה לפיתוח בערד בע''מ, יורם סהר ואח'

מידע על צור שפי    מידע על יורם סהר   



צור שפי, צור שפי מסעדות בע''מ - עתידות חברה לפיתוח בערד בע''מ, יורם סהר ואח'

תיק אזרחי 2251/96     13/09/2001 (א)



תיקים נוספים על צור שפי
תיקים נוספים על צור שפי מסעדות בע"מ
תיקים נוספים על עתידות חברה לפיתוח בערד בע"מ
תיקים נוספים על יורם סהר




א 2251/96 צור שפי, צור שפי מסעדות בע"מ נ' עתידות חברה לפיתוח בערד בע"מ, יורם סהר ואח'




בעניין:

74



בתי
המשפט


בי
ת משפט מחוזי
באר שבע
א
002251/96


בפני

:
כבוד סגן הנשי
א י
די
ן טי
מור



12/11/01



בעני
י
ן:
1. צור שפי
2. צור שפי
מסעדות בע"מ





התובעי
ם

נגד



1. עתי
דות חברה לפי
תוח בערד בע"מ

2. י
ורם סהר





הנתבעי
ם


י
שי
בה מי
ום
מופי
עי
ם:
13.9.01
פסק די
ן

1.
התובעי
ם הגי
שו תבי
עה לתשלום פי
צוי
בסך 2,902,589 ₪ כנגד הנתבעי
ם, בטענה שהנתבעי
ם הפרו הסכם שכי
רות להפעלת מסעדה, בקני
ון שהוקם ע"י
הנתבעת מס' 1,
המכונה "קני
ון ערד" (להלן י
י
קרא "הקני
ון"). הסכם השכי
רות הוא מי
ום 17.3.94 (להלן י
י
קרא "ההסכם"). התובעי
ם קי
בלו זי
כי
ון מאת רשת אפרופו להפעי
ל המסעדה תחת השם אפרופו. הסכם הזי
כי
ון נחתם גם הוא בי
ום 17.3.94 (להלן י
י
קרא "הסכם הזי
כי
ון").
התובעי
ם מוסי
פי
ם וטועני
ם כי
זכאי
ם הם לפי
צוי
הנתבע בשל עוולה של רשלנות מצד הנתבעי
ם, בכך שהצי
גו מצגי
שווא, מסרו פרטי
ם מטעי
ם, ני
הלו הקני
ון בחוסר מקצועי
ות אי
פשרו שי
רותי
ם מתחרי
ם למסעדה ועוד.
הנתבע מס' 2 נתבע בשל אחרי
ותו האי
שי
ת והנתבעת מס' 1 נתבעת גם כמעבי
דתו.

עקר טענות התובעי
ם הן כדלקמן:
- הנתבעי
ם הפרו התנאי
בהסכם לפי
ו תי
נתן להם בלעדי
ות בהפעלת בי
ת קפה ומסעדה שאי
נה בשרי
ת, ואי
פשרו בכך הקמת עסקי
ם מתחרי
ם, שהבי
או להתמוטטות עי
סקם;

- הנתבעי
ם לא קי
י
מו הבטחתם להקמת מלון ופארק זוחלי
ם בקני
ון, שאמורי
ם הי
ו למשוך מבקרי
ם לקני
ון;

- הקני
ון נוהל ושווק בצורה כושלת, והנתבעי
ם לא עשו המוטל עלי
הם לעני
י
ן זה.

הנתבעי
ם כופרי
ם בטענות התובעי
ם, והנתבעת מס' 1 הגי
שה תבי
עה שכנגד בו נתבעי
ם התובעי
ם (הנתבעי
ם שכנגד) לשלם לנתבעת סך 943,234 ₪. נטען כי
עפ"י
ההסכם נותרו התובעי
ם חי
י
בי
ם כספי
ם בשל דמי
שכי
רות, דמי
אחזקה והוצאות בני
ה.


בי
המ"ש הורה על הגשת חקי
רה ראשי
ת של העדי
ם מטעם בעלי
הדי
ן בתצהי
רי
ם (פרוטוקול 15.2.98). לאחר מספר קדמי
משפט הודי
עו ב"כ הצדדי
ם:

"אנו מבקשי
ם להבהי
ר כי
הצדדי
ם מסכי
מי
ם להגשת התצהי
רי
ם שהוגשו מטעם הצדדי
ם, על נספחי
הם, ללא כל הסתי
י
גוי
ות, למעט נושא של משקל ורלבנטי
ות, הצדדי
ם י
תנגדו לעדוי
ות בתצהי
רי
ם אשר הם בגדר סברה ועדות שמי
עה..."

למען בהי
רות הדברי
ם י
כונו התובעי
ם והנתבעי
ם בכי
נוי
ם זה, הן לגבי
התבי
עה העי
קרי
ת הן לגבי
התבי
עה שכנגד.


אי
ן מחלוקת בי
ן בעלי
הדי
ן לגבי
הנסי
בות שקדמו לחתי
מת ההסכם ועי
קרן כדלקמן:

4.1
הנתבעת מס' 1 י
זמה את
את הקמת הקני
ון סמוך לשנת 1990. חברת אשטרום חברה להנדסה בע"מ מחזי
קה במחצי
ת מני
ות הנתבעת.

4.2
במחצי
ת השני
ה של שנת 1993 י
זמה הנתבעת פני
ה למר נחי
לאור, מנהלה של רשת המסעדות ובתי
הקפה, הנושאי
ם את השם "אפרופו" (להלן י
י
קרא בקי
צור "נחי
" ו – "אפרופו") בהצעה לפתי
חת בי
ת קפה ומסעדה בקני
ון. נמסר לי
די
ו חומר פרסום המתי
י
חס לעתי
ד הקני
ון והעי
ר ערד.

4.3
נחי
פנה בעני
י
ן זה לחבר י
לדות, הוא התובע מס' 1, אשר התגורר אותה עת בהולנד עם רעי
י
תו, י
על שפי
(להלן תקרא "י
על"), וי
לדי
ו. בני
הזוג עסקו גם שם בעסקי
מזון. נחי
הצי
ע לתובע לנהל את המסעדה בקני
ון, ומסר לי
די
ו חומר הפרסום שני
תן לו ע"י
הנתבעת וכן תחזי
ת עי
סקי
ת שערך בעצמו למסעדה המוצעת.
התובע בי
קר בארץ בי
נואר 1994, אז נפגש עם הנתבע מס' 2 שפעל בשם הנתבעת מס' 1. בעקבות אותה פגי
שה החלי
טו התובע ורעי
י
תו להי
ענות להצעה, להקמת המסעדה , ולשוב ארצה. המשך המו"מ, לעני
י
ן הקמת המסעדה, נוהל עם הנתבעת באמצעות נחי
ומר מעוז שפי
(להלן י
י
קרא "מעוז"), הוא אחי
ו של התובע. מעוז עצמו גם כן בעל נסי
ון בתחום המסעדנות והוא פעל בעני
ן זה עפ"י
י
פוי
כח שני
תן לו מטעם התובע.

4.4
נחי
ומעוז מפרטי
ם בעדותם הראשי
ת מהלך המו"מ עם הנתבעי
ם, מטעם הנתבעי
ם ני
הל את המו"מ הנתבע מס' 2.
הן נחי
הן מעוז מדגי
שי
ם את החשי
בות הרבה שי
י
חסו למתן בלעדי
ות לבי
ת הקפה והמסעדה שי
וקמו על י
די
הם.
מעי
ד נחי
, כי
הדבר הי
ה במי
וחד חשוב בעי
ני
ו במקרה הנדון, הואי
ל ומדובר הי
ה בקני
ון קטן באי
זור המוגבל מבחי
נת מספר התושבי
ם (ראה ת/10 סע' 8-10). נערכה טי
וטת הסכם בי
ן הנתבעי
ם לבי
ן "אפרופו" שם נאמר:
"מוסכם כי
לשוכרת תהי
ה בלעדי
ות בהפעלת בי
ת קפה בקני
ון ערד, משך תקופת השכי
רת ותקופת האופצי
ה , אם תמומש, למעט קפי
טרי
ה בחנות השק"ם" (ת/10 נספח א' סע' 8-3).

סעי
ף זה שונה מעט בהסכם הסופי
שנערך בי
ן התובעי
ם לנתבעת מס' 1 כפי
שי
ראה להלן.
טוען נחי
, כי
י
ש לפרש סעי
ף הבלעדי
ות כך שהנתבעת התחי
י
בה שלא י
י
פתחו בתי
עסק שי
מכרו מוצרי
ם הנמכרי
ם בבי
ת הקפה והמסעדה של הרשת (ת/10 סעי
ף 9).
מסכי
ם נחי
כי
לא הי
תה להם כל התנגדות לפתי
חת בתי
עסק בשי
טת "מזון מהי
ר", שם י
י
מכרו מוצרי
ם שאי
נם מתחרי
ם בהם,- דוגמאת בורגר ראנץ, פי
צרי
ה, סטקי
י
ה וכד' . דברי
ם דומי
ם מעי
ד מעוז בעדותו הוא (ת/1 סע' 21-14).

4.5
בי
ום 17.3.94 הגי
ע התובע לארץ ונחתם הסם שכי
רות בי
נו לבי
ן הנתבעת (ת/3 סע'

18 ונספח ד' שם). מעי
ד התובע:
"אצי
י
ן כי
עתי
דות לא העלתה מעולם כל טענה בי
חס לכך שהסבתי
את ההסכם ממני
לחברה שהקמתי
(הי
א התובעת מס' 2 – י
.ט.), שכן הי
ה לה ברור כי
אני
הי
י
תי
רק י
זם. טענה על כך מצאתי
לראשונה רק בכתב ההגנה מטעם עתי
דות" (ת/3 סע' 25).
י
ש לצי
י
ן כי
ההסכם מתי
י
חס ל – "שוכרת"
אף שנחתם ע"י
התובע. באותו י
ום בו נחתם ההסכם הנ"ל נחתם גם הסכם זכי
י
נות בי
ן "אפרופו" לבי
ן התובע מס' 2
(ת/3 סע' 22). לא ני
תן הסבר כי
צד באותו י
ום נחתם ההסכם האחרון עם התובעת 2, בעוד ההסכם הנ"ל עם הנתבעת 1 נחתם דווקא ע"י
התובע מס' 1 בלבד.
ההסכם המהווה בסי
ס לתבי
עות שבפני

נו הוא ההסכם שבי
ן התובע לנתבעת מס' 1 מי
ום 17.3.94 (ת/3 נספח ד).

5.
כאמור, אחת הטענות המרכזי
ות בתבי
עתם של התובעי
ם הי
נה הטענה , כי
הנתבעי
ם הפרו התחי
י
בותם בדבר בלעדי
ות בי
ת הקפה והמסעדה שהוקמו ע"י
התובעי
ם בקני
ון. לעני
י
ן זה נאמר בסע' 3.8 להסכם:
"השוכרת מצהי
רה כי
י
דוע לה כי
המשכי
רה זכאי
ת להעני
ק י
חודי
ות לעסק, או עסקי
ם מסוי
י
מי
ם בקני
ון, בהתאם לשי
קול דעתה הבלעדי
…מוסכם כי
לשוכרת תהי
ה בלעדי
ות בהפעלת "בי
ת קפה" ומסעדה שאי
נה בשרי
ת (למעט פי
צרי
ה) בקני
ון ערד, משך תקופת השכי
רות ותקופת האופצי
ה, אם תמומש, למעט קפי
טרי
ה בחנות השק"ם. למני
עת ספק, מודגש ומוסכם בזאת כי
למשכי
רה שמורה הזכות להשכי
ר בקני
ון שטח למטרת ני
הול פי
צרי
ה אחת ומסעדה בשרי
ת אחת".

טועני
ם התובעי
ם כי
עפ"י
הסעי
ף הנ"ל בהסכם נתנה להם בלעדי
ות למכי
רת מוצרי
ם הנמכרי
ם בבי
ת קפה ומסעדה חלבי
ת כגון משקאות חמי
ם, דברי
מאפה, סלטי
ם וכד' (ראה ת/1 סע' 15 , ת/10 סע' 9 , ת/2 סע' 11).

י
אמר כבר, כי
בעדוי
ות התובעי
ם לא ני
תנה כל רשי
מה של המוצרי
ם, אשר בפועל נמכרו בבי
ת הקפה והמסעדה, והדבר נשאר לפרשנות בבי
ת המשפט מה סוג המוצרי
ם הנמכרי
ם בבי
ת קפה ומסעדה מסוג זה. י
ותר מכך מעי
ד נחי
:
"את התפרי
טי
ם מחלי
פי
ם אחת לשנה, בערך 30 – 20 אחוז משני
ם גם בתוכן. לא י
דוע לי
שמצרפי
ם את התפרי
ט להסכם השכי
רות".
לכאורה, אי
פוא, התובעי
ם אי
נם מתי
י
חסי
ם לרשי
מה מוגדרת של מוצרי
ם אלא ל– "סוגי
ם" של מוצרי
ם הנמכרי
ם בדרך כלל בבי
ת קפה ומסעדה חלבי
ת. שוב י
ש להדגי
ש כי
גם "סוגי
המוצרי
ם" הנמכרי
ם בבי
ת הקפה והמסעדה לא פורטו בהסכם.
הנתבעי
ם מצי
דם טועני
ם, כי
התני
ה בדבר הבלעדי
ות בהסכם לא העני
קה בלעדי
ות למכי
רת מוצרי
ם מסוי
י
מי
ם, אלא בלעדי
ות להפעלת עסק מסוג מסוי
י
ם – בי
ת קפה ומסעדה חלבי
ת – דוגמאת הרשתות הי
דועות האחרות "שרי
" , קפולסקי
" וכד'. כך להבדי
ל משי
רותי
ם של מזון מהי
ר, שגם על פי
עדוי
ות התובעי
ם י
דוע הי
ה כי
י
ופעלו בקני
ון.

עלי
נו לבחון טענות הצדדי
ם עפ"י
הדי
ן והפסי
קה.

בסע' 25 לחוק החוזי
ם (חלק כללי
) תשל"ג 1973 נאמר :
"חוזה י
פורש לפי
אומד דעתם של הצדדי
ם כפי
שהי
א משתמעת מתוך החוזה, ובמי
דה שאי
נה משתמעת ממנו – מתוך הנסי
בות".
מבחן אומד הדעת הוא מבחן אובי
י
קטי
בי
שלפי
ו נבחנת כוונת הצדדי
ם עפ"י
השתקפותה החי
צוני
ת. פי
רוש החוזה אי
נו תלוי
באומד דעתם הסובי
י
קטי
בי
של הצדדי
ם. תהלי
ך הפי
רוש נעשה באמצעות התחקות אחר כוונותי
הם של שני
הצדדי
ם כאחד. אמונתו הסובי
י
קטי
בי
ת של צד אחד לחוזה, שלא מצאה בי
טוי
בחוזה, אי
נה רלבנטי
ת בתהלי
ך הפי
רוש.
המקורות לקבי
עת אומד דעתם של הצדדי
ם עפ"י
החוק הם החוזה עצמו והנסי
בות כאשר לשון החוזה מצבי
עה בבי
רור על דעתם של הצדדי
ם, אי
ן צורך ואי
ן הצדקה
ללכת אל מעבר לה. הפני
י
ה אל מה שמשתמע מתון הוראות החוזה, תי
עשה , אי
פוא , רק כאשר לשון החוזה אי
נה מפורשת וברורה די
ה. כאשר המי
לי
ם כפשוטן אי
נן מי
י
צגות את כוונת הצדדי
ם, י
ש להתחקות
אחר מטרת החוזה. במקום לשון החוזה תבוא אז רוח החוזה, הווה אומר : תכלי
תו מטרתו העסקי
ת, תוכנו והגי
ונו המשפטי
והכלכלי
(ראה ג. שלו "די
ני
חוזי
ם" מהדורה שני
ה, תשנ"ה עמ' 303- 299- להלן י
י
קרא בקי
צור "שלו"), באשר לתכלי
ת החוזה נפסק:
"התכלי
ת האובי
י
קטי
בי
ת של החוזה הי
א המטרות האי
נטרסי
ם והתכלי
ות , שחוזה מהסוג, או מהטי
פוס של החוזה שנכרת, נועד להגשי
ם התכלי
ת האובי
י
קטי
בי
ת
מוסקת מתוך "אופי
ה ומהותה
של העי
סקה שנקשרה בי
ן הצדדי
ם..."
(ע.א 4628/93 מדי
נת י
שראל נ' אפרופי
ם שי
כון וי
זום (1991) בע"מ פד"י
מט (2) 265 בעמ' 313).
באשר לסבי
רות הכלכלי
ת של ההסכם, כאמצעי
נוסף לפרשנותו, נפסק כי

אי
ן לי
תן פי
רוש מי
לולי
להסכם כאשר הדבר י
בי
א לתוצאה כלכלי
ת בלתי
מתקבלת
על הדעת (ראה ע.א. 6745/95 חברת העובדי
ם השי
תופי
ת הכללי
ת בארץ י
שראל בע"מ נ' פסל בע"מ פד"י
נב
(5) 542 בעמ' 555 – 554 וכן ע.א 4628/93 הנ"ל בעמ' 292).

אבחן עתה הראי
ות אשר הובאו לעני
י
ן פי
רוש ההתני
ה בדבר הבלעדי
ות , ואסי
ק המסקנות המתבקשות עפ"י
הדי
ן והפסי
קה כפי
שהובאו לעי
ל.


8.1
בעדותו הראשי
ת מפרט התובע טענותי
ו לעני
י
ן הפרת התני
ה בדבר הבלעדי
ות. לדברי
ו, כבר בחודש י
ולי
1994 מכרה
"גלי
דרי
ה פראן" משקאות חמי
ם וב"פי
צה טוקי
ו" נמכרו משקאות חמי
ם וכרי
כי
ם שוני
ם. התובע התלונן על כך למנהל הנתבעת, מר דוד סקלר.
אף שלטענת התובע, הנתבעת התחי
י
בה להסי
ר את התופעה הנ"ל, בפועל לא נעשה דבר ואף צצו עסקי
מזון נוספי
ם שהפרו הבלעדי
ות:
"מפגש 10" שמכר משקאות חמי
ם, "מאפי
י
ת דורי
" שמכרה דברי
מאפה וקפה ו- "מעדני
ת לחי
י
ם" שמכרה מזון טבעוני
ומנות חלבי
ות. (ראה ת/3 סע' 45-34 והנספחי
ם להם).
מנהלי
הקני
ון בעבר מר סקלר דוד ומר מוטי
ברנס מאשרי
ם בעדוי
ותי
הם כי
התובעי
ם אכן התלוננו בפני

הם על הפרת התנאי
בדבר הבלעדי
ות (ראה פרוטוקול 41, 46-45).

8.2
מר שמשון לוי
מעי
ד כי
סעי
ף הבלעדי
ות מתי
י
חס לני
הול עסק מסוג של בי
ת קפה/ מסעדה שלא בשי
טת המזון המהי
ר דוגמאת הרשתות "קפולסקי
", "שרי
" ואח'
. לא הי
תה כוונה לבלעדי
ות באשר לפרטי
מזון מסוי
י
מי
ם. לדברי
ו שני
סוגי
עסקי
מזון אלה פוני
ם לקהלי
ם שוני
ם. בהסכם הזי
כי
ון עצמו שמרה אפרופו לעצמה את הזכות לפתוח "עסקי
מזון מהי
ר, פי
צרי
ות, אוטומטי
ם, קונדי
טורי
ות ומעדני
ות". (ראה עדותו ב- נ/6 סע' 4, 19, 20 וכן הסכם הזי
כי
ון – נספח ו' לת/3 שם סע' 5 (ח)).
עומד על דעתו מר שמשון לוי
כי
בפועל פעל בקני
ון רק עי
סקם של התובעי
ם ורשתות של בתי
קפה ומסעדות שפנו אלי
הם ני
דחו בשל סעי
ף הבלעדי
ות (נ/6 סע' 4 (י
) ו
- (י
ד) ).
עוד טוען מר שמעון לוי
כי
אפי
לו י
ש בסי
ס כלשהו בדבר הטענה אודות הפרת תנאי
הבלעדי
ות, הרי
שהתובעי
ם וי
תרו על טענתם זו אחר שהסכי
מו לקבל הקלות שונות בתשלום
דמי
השכי
רות (
ר
אה נ/ 6
סע' 29 ופרוטוקול 60 – 59). הסכמי
ם אלה הי
ו בע"פ.

8.3
מטעם הנתבעי
ם העי
ד בעני
י
ן זה גם מר שמואל עטי
י
ה. הוא בוגר החוג לכלכלה ועוסק בי
י
זום מרכזי
ם מסחרי
י
ם, ושווק שטחי
מסחר בהם. העד מפרט בעדותו את המאפי
י
ני
ם של עסקי
המזון המקובלי
ם בקני
וני
ם ומרכזי
ם מסחרי
י
ם שוני
ם . עדותו נושאת, אי
פוא, אופי
של עדות מומחה, בגי
נה נכון הי
ה להגי
ש חוות דעת מומחה ערוכה כדי
ן, תחת התצהי
ר שהוגש. התובעי
ם, עם זאת, לא התנגדו להגשת התצהי
ר על נספחי
ו ובכך הכשי
רו אותו כראי
ה קבי
לה, עקרי
הדברי
ם העולי
ם מעדות עד זה הם כדלקמן:
- במרבי
ת הקי
וני
ם קי
י
מי
ם הן עסקי
מזון מהי
ר כדוגמאת מקדונלדס, פי
צרי
ות, גלי
דרי
ות ובי
גלס כמו גם בתי
קפה ומסעדות דוגמאת הרשתות "אפרופו" , "שרי
" ואח'
.

- נדרש מהקני
ון לספק מגוון של מוצרי
ם ושי
רותי
ם.

- מספר מאפי
י
ני
ם מבדי
לי
ם בי
ן עסקי
מזון מהי
ר למסעדות. במסעדות נתני
ם שרותי
מלצרות, י
שי
בה סבי
ב שולחנות, שי
מוש בכלי
אוכל אי
כותי
י
ם י
ותר, בהם עשה שי
מוש חוזר, הרי
הוט אי
כותי
י
ותר, מגוון המנות רחב י
ותר, ותפרי
ט המזון משתנה מעת לעת.
- הן בעסקי
המזון המהי
ר הן במסעדות עשוי
י
ם למכור פרטי
מזון דומי
ם.

- משנתנת בלעדי
ות לעסק של בי
ת קפה ומסעדה, הכוונה לבלעדי
ות לאותו סוג של עסק, ולא למוצרי
ם הנמכרי
ם על י
די
ו.

- העד בי
קר בקני
ון הנדון בי
ום 28.1.99 ומצא כי
בי
ת קפה ומסעדה בשם "קפולסקי
" (שנכנס למקום תחת בי
ת הקפה של התובעי
ם, פועל במפלס אחד של הקני
ון ואי
לו עסקי
המזון המהי
ר במפלס שונה, שם י
ש גם שטח י
שי
בה משותף לכולם.

-
הקהל הפונה לשני
סוגי
עי
סקי
המזון הוא שונה.

- העד צי
לם את שני
סוגי
עסקי
המזון בקני
ון , ותמונותי
ו צורפו לתצהי
רו. (ראה התצהי
ר נ/2 ופרוט' 56-53).
העד מאשר כי
ראה ש"בגלי
דה פארן" הגי
שו קפה בכלי
חרס. עם זאת הוא גם ראה שאנשי
ם הני
חו חפצי
ם על השולחנות המשותפי
ם, דבר שאי
נו מקובל במסעדות (פרוטוקול 55).

8.4
מטעם התובעי
ם נשלח חוקר פרטי
,
מר שלום בראון,
לבדוק אופן פעולתם של עסקי
המזון בקני
ון. הוא בי
קר במקום ארבע פעמי
ם מ – 9.12.95 ועד 4.1.96 . ממצאי
ו פורטו בתצהי
רו ועי
קרם כדלקמן:
- ב"גלי
דה פארן" נמכרו מי
צי
ם, מי
לקשי
י
ק, עוגות ופסטות, האוכל הוגש בכלי
חרסי
נה וזכוכי
ת ע"י
מלצרי
ות.

- ב"פי
צה טוקי
ו"
נמכרה שתי
ה קרה וחמה בכוסות חד פעמי
ות וכך גם ב- "מפגש 10". העד גם צי
לם את אשר ראה במקום. (ראה תצהי
ר ת/4, קלטת וי
דאו, ת/6 וקלטת שמע ת/7 ופרוטוקול 25-24).
באשר לעדות זו של החוקר, אי
ן להתעלם מדברי
שמואל עטי
י
ה בחקי
רתו הנגדי
ת, לפי
הם לא הי
תה כוונתו כי
כל אותם מאפי
י
ני
ם שמנה בעדותו חי
י
בי
ם לחול כולם במקרה מסוי
י
ם. אי
ן מדובר במדע מדוי
י
ק , י
ש צורות שונות של "מזון מהי
ר" ומסעדות (פרוטוקול 54).
בתמונות שהוצגו ע"י
מר עטי
ה רואי
ם כי
גם האנשי
ם המקבלי
ם שי
רות ב"גלי
דה פארן אי
נם י
ושבי
ם במתחם סגור ונבדל, דוגמאת מסעדה, אלא י
ושבי
ם בשטח פתוח ומשותף לשאר עסקי
המזון המהי
ר ובאותו מפלס .

8.5
התובעי
ם מבקשי
ם ללמוד משי
חה שהוקלטה בי
ום 8.12.95, בה השתתפו מר צור שפי

, שמשון לוי
, י
ורם סהר ומנחם לוי
, כי
י
ורם סהר (הנתבע מס' 2) למעשה מודה בהפרת סעי
ף הבלעדי
ות (ראה תצהי
ר ת/5 של החוקר בראון והתמלי
ל המצורף -בטעות צוי
י
ן התארי
ך 8.12.94).
מר סהר אכן מודה שם:

"אני
מסכי
ם אי
תך שב"פראן"
י

ש בעי
ה של גלי
שה מסוי
מת לתחום שלך"
(שם עמ' 13). הוא גם מסכי
ם שני
תני
ם שם שרותי
מלצרות (שם עמ' 15).
עדי
י
ן חולק הוא על כמוי
ות השתי
ה הנמכרות שם כפי
שטועני
ם התובעי
ם (שם עמ' 15). הוא גם טוען שם שאי
ן לי
תן פי
רוש דווקני
לסעי
ף הבלעדי
ות, בכך שנצפה מאדם המקבל שי
רות "במזון מהי
ר", לעלות למסעדה במפלס האחר כדי
לקבל שתי
ה חמה. גם מוסי
ף הוא שי
ש לאבחן בי
ן מסעדה ל- "מזון המהי
ר" בשי
טת ההגשה (שם עמ' 16), ובשני
סוגי
השי
רות מבקר קהל שונה (שם עמ' 17).
לכאורה נראה כי
אי
ן בדברי
י
ורם סהר משום הודאה בהפרת סעי
ף הבלעדי
ות, ובשי
חה שנתקי
י
מה מלבני
ם הצדדי
ם דרך הפרשנות לסעי
ף זה. י
ורם סהר כן מודה שב"גלי
דה פארן" נתנת שתי
ה חמה ואף מוגש האוכל ע"י
מלצרי
ם. לעובדות אלה נתי
י
חס בהמשך הדברי
ם.
י
ש לצי
י
ן כי
י
ורם סהר, הנתבע 2, שפעל בשם הנתבעת ואף נכח בבי
המ"ש במהלך הדי
וני
ם, מעולם לא נקרא להעי
ד ע"י
מי
מהצדדי
ם.

8.6
עולה מן האמור לעי
ל, כי
אי
ן בהסכם כל רמז לגי
רסת התובעי
ם, לפי
ה נתנה בלעדי
ות למכי
רת מוצרי
מזון מסוי
י
מי
ם. אלה גם לא פורטו בהסכם.
ההסכם מתי
י
חס לבי
ת קפה ומסעדה חלבי
ת, והכוונה הי
תה לי
תן בלעדי
ות לעסקי
מזון בעלי
אופי
זה.
בהסכם לא נתנה הגדרה למהות העסק של בי
ת הקפה ומסעדה, ועלי
נו , אי
פוא, לי
תן פרשנות למושגי
ם אלה עפ"י
הראי
ות שהובאו בפני

נו, ואלה בעי
קרן ראי
ות שהובאו ע"י
הנתבעי
ם.
שני
אלמנטי
ם מרכזי
י
ם אי
פשרו אבחנה ברורה בי
ן עסק בי
ת הקפה והמסעדה של התובעי
ם, לעומת עסקי
המזון המהי
ר. המסעדה הנדונה נוהלה במפלס אחד ואי
לו המזון המהי
ר ני
תן במפלס האחר. למסעדה הי
ה שטח מותחם, נפרד ומוגדר ואי
לו במזון המהי
ר הי
ה שטח י
שי
בה משותף. במסעדה הנדונה נתקי
י
מו מרבי
ת המאפי
י
ני
ם שני
מנו ע"י
העד מטעם הנתבעי
ם – מר שמואל עטי
ה. ני
תן במקום שרות מלצרות, נעשה שי
מוש בכלי
אוכל רב פעמי
י
ם, הרי
הוט במקום הי
ה אי
כותי
י
ותר מזה שבעסקי
המזון המהי
ר (ראה התמונות שהוגשו עם נ/2) וני
תן תפרי
ט ללקוחות.
הוכח כי
ב "גלי
דה פארן" נתקי
י
מו מספר מאפי
י
ני
ם של מסעדה. הי
ה קי
י
ם שרות של מלצרות והאוכל הוגש בחלקו בכלי
ם רב פעמי
י
ם.
עדי
י
ן, נכון לאמץ עמדתו של מר עטי
י
ה שמואל, לפי
ה האבחנה בי
ן שני
סוגי
העסק אי
ננה בבחי
נת מדע מדוי
י
ק. הקובע הוא המשקל המצטבר של המאפי
י
ני
ם השוני
ם (ראה נ/2 סע' 6).
לפי
הראי
ות שהובאו בפני

נו והמאפי
י
ני
ם שפורטו לעי
ל, דעתי
הי
א שעסקם של התובעי
ם אכן הי
ווה בי
ת קפה ומסעדה באופן מובהק ואי
לו "גלי
דה פארן", שנוהלה במפלס שונה בקני
ון, בצמוד לעי
סקי
המזון המהי
ר, לא מתאי
מה במובהק להגדרה זו. נכון שנתקי
י
מו בה מספר מאפי
י
ני
ם של מסעדה - במתן שי
רותי
מלצרות והגשה בכל אוכל רב פעמי
י
ם – אך לא די
בכך על מנת שתכנס להגדרה של בי
ת קפה ומסעדה עפ"י
המשקל המצטבר של מאפי
י
ני
ם אלה. לא הוכח,אי
פוא, ע"י
התובעי
ם, כי
הי
תה הפרה של ההתני
ה בדבר "בלעדי
ות" עסקם של התובעי
ם.
אפי
לו האמי
נו התובעי
ם סובי
י
קטי
בי
ת כי
הבלעדי
ות חלה לגבי
המוצרי
ם הנמכרי
ם בעסקם, לאמונה זו אי
ן כל רלבנטי
ות בבואנו לקבוע כוונתם האובי
י
קטי
בי
ת של הצדדי
ם. משלא ני
תן פי
רוט לכוונת הצדדי
ם בהסכם, מחוי
י
ב בי
המ"ש להתחקות אחר כוונתם עפ"י
רוח החוזה – תכלי
תו, מטרתו העי
סקי
ת והגי
ונו הכלכלי
. כל אלה מחי
י
בי
ם המסקנה אלי
ה הגעתי
לעי
ל, כי
לא הופרה ההתני
ה בדבר מתן בלעדי
ות.
התובעי
ם מעלי
ם טענות אודות מצגי
שווא מצד הנתבעי
ם. כפי
שכבר הוזכר לעי
ל, במהלך המו"מ עם התובעי
ם, ומי
מטעמם, נמסר להם חומר פרסום אודות הקני
ון והצפוי
בו. (ראה נספח א' ל–ת/1, נספח א' ל-ת/3, נספח
ה' ל-נ/6).

נטען ע"י
התובעי
ם כי
הוצג מצג שווא לפי
ו י
וקם מלון בצמוד לקני
ון וכן י
וקם פארק זוחלי
ם וי
קי
י
מו אטרקצי
ות שונות, כל זאת במטרה לעודד בואם של מבקרי
ם, אך בפועל דבר לא נעשה.
אכן בדף מי
דע שפורסם ונושא את הכותרת "קני
ון ערד" (נספח א' ל – ת/3
ו – ת/1) נאמר בסי
י
פא:
"בסמוך לקני
ון תתחי
ל בקרוב חברת עתי
דות, בבני
י
ת בי
ת מלון ובו למעלה מ – 150 חדרי
ם מלון זה י
שתלב בקני
ון וי
בי
א לתנועה נוספת בפרי
חתו".
בדף פרסום נוסף שכותרתו "ערד" נאמר:
"בערד משקמי
ם את מלון מצדה ו – 3 בתי
מלון נוספי
ם, אחד צמוד לקני
ון".
בהסכם, לעומת זאת, אי
ן כל התחי
י
בות לעני
י
ן זה, ורק נאמר במבוא להסכם, כי
באפשרות הנתבעת להקי
ם מלון במקום.
במכתב מי
ום 12.5.94 מודה הנתבעת כי
המכרז להקמת הקני
ון כלל גם הקמת מלון בו 150 חדר, ומלון זה בשלבי
תכנון (ראה נספח ב' (1) בת/1).
מר שמשון לוי
, מטעם הנתבעת, מסבי
ר לעני
י
ן זה, כ בפועל נבנה מלון, כמעט צמוד לקני
ון, ע"י
אדם אחר ולכן לא הקי
מו עדי
י
ן מלון מטעמם.(פרוטוקול 67).
פארק זוחלי
ם, לעומת זאת, מוזכר לראשונה במסמכי
ם, רק במכתב הנ"ל מי
ום 12.5.94 , כחדשי
י
ם אחר שנחתם ההסכם. הדבר גם מצוי
י
ן בסוגרי
י
ם בלבד, ונאמר רק שנערכת "עבודה כלכלי
ת להקצאת שטח" בעני
י
ן.
העד מעוז מאשר, כי
המכתב הנ"ל מטעם הנתבעת, נשלח אלי
ו עפ"י
בקשתו, על מנת לסי
י
ע בי
דו לקבל הלוואות (ראה ת/1 סעי
ף 13 ונספח
ב' שם).
בכל מקרה אי
ן כל התחי
י
בות מצד הנתבעת להקי
ם בי
ת מלון, או פארק לזוחלי
ם, ואלה מוזכרי
ם כאופצי
ה בלבד. לו סברו התובעי
ם כי
הקמת הפרוי
י
קטי
ם הנ"ל חי
וני
ת בעי
ני
הם, ותחזי
תם הכלכלי
ת הסתמכה על כך, צרי
כי
ם הי
ו לדאוג לכך שהתחי
י
בות לעני
י
ן זה תופי
ע בהסכם. בפועל, דבר לא נעשה.
מראש הי
ה ברור לתובעי
ם, כי
מדובר בקני
ון קטן, בי
שוב קטן, שבו כוח הקני
ה מוגבל (ת/10 סע' 9) ומכאן שלא הי
תה צי
פי
י
ה להמוני
מבקרי
ם, אפי
לו הי
תה, מתממשת הצי
פי
ה להקמת הפרוי
י
קטי
ם הנ"ל.
הפרוי
י
קטי
ם הנ"ל נשקלו כאופצי
ה בלבד, ללא הגדרת מועד להקמתם
וללא התחי
י
בות מפורשת מצד הנתבעת. לפי
כך לא הוצג מצג שווא לעני
י
ן זה.

טועני
ם התובעי
ם כי
הנתבעי
ם לא עמדו בחובתם לנהל ולשווק הקני
ון כראוי
, וכפי
שהתחי
י
בו בסעי
פי
ם 4.2 ו–11 להסכם הני
הול המהווה נספח להסכם (ראה ת/3 סע' 49 והסכם הני
הול נספח ה' שם). עפ"י
הסכם הני
הול התחי
י
בה הנתבעת לדאוג לתחזוקתם של כל המתקני
ם בקני
ון וכן להמשי
ך ולדאוג לשווק הקני
ון במבצעי
פי
רסום שוני
ם.
התובעי
ם העי
דו לעני
י
ן זה שני
מנהלי
ם אשר ני
הלו את הקני
ון בעבר מטעם הנתבעי
ם.

- מר די
ווי
ד סקלר ומר מוטי
ברנס. לשני
י
ם טענות , כי
לא קי
בלו הגי
בוי
הדרוש מאת הנתבעת וגם לא תקצי
בי
ם מתאי
מי
ם לשי
ווק הקני
ון (פרוטוקול 41-40 , 45). את מקומם של המנהלי
ם הנ"ל תפס מר שמשון לוי
שהוא בעל עני
י
ן במספר עסקי
ם בקני
ון (פרוטוקול 61-60).
מר לוי
דוחה טענות התובעי
ם לעני
י
ן מחדלי
הנתבעת בשווק ופי
רסום הקני
ון. טוען מר לוי
כי
ע"פ סעי
ף 7-5 להסכם הני
הול , לא התחי
י
בה כלל הנתבעת לבצע פעולות פרסום, אלא שמרה על זכותה לעסוק בכך, י
אמר כבר , כי
רוח דברי
ם זו אי
נה עולה מסעי
ף 11 לאותו הסכם, בו הצהי
רה הנתבעת על כוונתה לעסוק בפי
רסום, תוך חי
וב התובעי
ם לעני
י
ן זה, לא נקבע שם שעור השתתפות התובעי
ם. בפועל, מעי
ד לוי
, הוצי
אה הנתבעת הוצאות נכבדות לצורכי
פרסום ובשנת 94 בלבד הסתכמו ההוצאות בסך של כ – 270,000 ₪. (ראה נ/6
סע' 13 ונספח ז' שם ופרוטוקול 69) מר לוי
מבסס דברי
ו על נתוני
ם שנתקבלו מהנהלת החשבונות של החברה ולא הושמעה הסתי
י
גות לעני
י
ן קבי
לות ראי
ות אלה. מר לוי
, מצי
דו, מי
י
חס כשלון המסעדה הנדונה לני
הול רשלני
של התובע ורעי
י
תו. המזון לא הי
ה באי
כות המתבקשת ונגבו עבורו מחי
רי
ם מופרזי
ם. התובע החזי
ק צוות מנופח, והתבסס על מי
מון בנקאי
י
קר (ראה נ/6 סע' 23).
התובעי
ם כמובן דוחי
ם טענותי
ו של מר לוי
ומצי
גי
ם מסמכי
ם שוני
ם המעי
די
ם על השקעות בפרסום (ת/3 נספח י
ד'), ארוחות מוזלות (שם נספח טו'), ני
הול ארועי
ם שוני
ם (שם נספח י
ז') ומכתבי
הוקרה (שם נספח י
ח'). נראה שגם בטענה אודות אי
כות המזון אי
ן ממש משמדובר בתפרי
טי
ם הני
תני
ם תחת פי
קוח
רשת ארצי
ת.
י
חד עם זאת אי
ן להתעלם מכך שהתובע עצמו הפסי
ק לעבוד במסעדה בחודש י
וני
95', כשנה אחר כרי
תת ההסכם, וקי
בל על עצמו עבודה בחברת שמי
רה. (ת/3 סעי
ף 57). רעי
י
תו, י
על שפי
, מצאה הזמן לסי
י
ע בהקמת קפטרי
ה במתנ"ס וני
הלה אותו תחת שם התובעת (פרוטוקול 13-12). התובע מתרץ עי
סוקו בעבודה נוספת בכי
שלון המסעדה. ממכלול הראי
ות שבפני

נו עולה כי
הי
ו חי
לוקי
די
עות בי
ן הנתבעת לבי
ן מנהלי
ה בעבר, לעני
י
ן אופן ני
הול הקני
ון ושי
ווקו.
עצם חי
לוקי
הדי
עות לא די
בהן להוכי
ח טענות התובעי
ם.
אי
ן מחלוקת לגבי
העובדה שהנתבעת פרסמה את הקני
ון ושי
ווקה אותו במי
דה זו או אחרת. בהסכם שנערך אי
ן כל התני
ות לגבי
שעור המי
מון בו מתחי
י
בת הנתבעת בתחום זה, ומה שי
טות הפרסום והשי
ווק הנדרשות ממנה. עפ"י
סעי
ף 11 להסכם הני
הול, הנתבעת אף הי
תה רשאי
ת לחי
י
ב התובעי
ם בהוצאות השי
ווק והפי
רסום, בהעדר התחי
י
בות ברורה מצד הנתבעת והעדר ראי
ות לעני
י
ן הפרת ההתחי
י
בות, אי
ן לחי
י
ב הנתבעת בשל טענות אלה של התובעי
ם.

נראה שהתובעי
ם בי
ססו צי
פי
ותי
הם בדבר תוצאות פעי
לות המסעדה שתוקם על תחזי
ת עסקי
ת שנערכה.

מעי
ד לעני
י
ן זה התובע: "קי
בלתי
מרשת אפרופו תחזי
ת עסקי
ת למסעדה – בי
ת קפה שי
וקמו בקני
ון, בהסתמך על הנתוני
ם והתוכני
ות שהוצגו ע"י
מר סהר וכן קי
בלתי
תחזי
ת של ההשקעה שתי
דרש... התחזי
ות אושרו וני
בדקו ע"י
נחי
..." (ראה ת/3 סעי
ף 10 והתחזי
ת נספח ב' שם).
נטען, אי
פוא, שהתחזי
ת התבססה על נתוני
ם ומצגי
ם שהצי
ג מר סהר.
מעדות נחי
עולה, כי
הוא רואה עצמו אחראי
רק לשני
העמודי
ם הראשוני
ם של תחזי
ת זו.
אמדן ההשקעות (שני
עמודי
ם מתוך 20 שבמסמך זה). עמ' 4-20 לדו"ח נערכו ע"י
רואה חשבון של התובעי
ם.
עוד מעי
ד נחי
:
"ערכתי
תחזי
ת עפ"י
סדר הגודל של הפדי
ונות הצפוי
וההוצאות המקובלות במשק"
(פרוטוקול 32).
ובהמשך:
"אני
הערכתי
את מספר הלקוחות שי
כנסו למסעדה הנדונה עפ"י
המספר הממוצע של לקוחות שנכנסי
ם לי
תר
הלקוחות שלנו שלא בקני
וני
ם" (פרוטוקול 35).
ובהמשך:
"ערכתי
תחזי
ת זהי
רה ולצורך התחזי
ת לא הכנסתי
בחשבון את העובדה שי
בנה המלון" (פרוטוקול 34).
עולה מן האמור לעי
ל, כי
התובע בעדותו העלי
ם מאתנו העובדה שחלק נכבד מן התחזי
ת נערכה ע"י
רואה חשבון מטעמו, שלא העי
ד כלל.
באשר לתחזי
ת שנערכה ע"י
נחי
, הרי
שזו נערכה עפ"י
פדי
ון הצפוי
ממספר לקוחות ממוצע במסעדות ברשת אפרופו, ולא עפ" מצגי
ם שהצי
ג כבי
כול מר סהר, י
ותר מכך אפי
לו נחי
לא בנה דבר על י
סוד ההנחה שי
בנה מלון במקום.
נחי
מסכי
ם שתחזי
תו נמסרה לבנק הפועלי
ם, כאסמכתא לקבלת מי
מון, ולשם מטרה שכזו, ברור שהתחזי
ת חי
י
בת לגלות מי
דה רבה של אופטי
מי
ות.
נחי
מודה כי
אי
נו בקי
במקורות המי
מון של התובע ואי
נו י
ודע אם עלה בי
דו לגי
י
ס כל ההלוואות להן צי
פה.
התובע מודה כי
עלה בי
די
ו רק לקבל 50% מן המי
מון הבנקאי
לו צי
פה (פרוטוקול 20) אי
ן בפני

בי
המ"ש ראי
ות כי
צד נסגר פער זה.
כעי
קרון אמורי
ם הי
ו התובעי
ם להשי
ב לעצמם השקעתם האי
שי
ת תוך שנתי
י
ם שלוש (פרוטוקול 36) כאמור התובע חי
פש לעצמו מקור הכנסה חי
לופי
כעבור שנה בלבד.

סעי
ף 10 לחוק החוזי
ם (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א 1970 קובע כי
:

"נפגע זכאי
לפי
צוי
י
ם בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותי
ה, ושהמפר ראה אותו או שהי
ה עלי
ו לראותו מראש, בעת כרי
תת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה".
על התובע פי
צוי
להוכי
ח, אי
פוא, שהופר חוזה, שהפרה זו גרמה לנזק הנטען, וני
תן הי
ה לצפות לנזק זה עת נכרת החוזה (ראה "שלו" עמ' 578).
נקבע כבר לעי
ל כי
לא הוכחה טענת התובעי
ם בדבר הפרת ההסכם, ובמי
וחד כך לגבי
טענתם המרכזי
ת אודות הפרת תנאי
הבלעדי
ות. כך גם נדחתה טענתם בדבר הצגת מצגי
שווא וני
הול כושל של הקני
ון.
משזו הי
תה מסקנתנו הרי
פטורי
ם אנו מדי
ון בשאלת הנזק, משלא הוכחה הפרת ההסכם ממי
לא אי
ן לטעון לנזק שנגרם. על מנת שלא נמצא חסרי
ם בכל זאת נחי
י
חס בתכלי
ת הקי
צור לנזקי
ם הנטעני
ם.

12.1
נתבעו הוצאות שנגרמו לתובעי
ם לשם הקמת המסעדה. הוגש לעני
ן זה דו"ח שי
ערוך נכסי
ם ערוך ע"י
המהנדס כצלנבוגן י
שראל, מי
ום 30.3.95. הנכסי
ם הוערכו כחדשי
ם בסך 292,598 ₪, בערכם הרי
אלי
בסך 266,174 $ ובערך למי
מוש מהי
ר בסך 105,632 ₪ (ראה ת/11).
התובע מודה בעדותו כי
פי
נה המסעדה בלי
ל 5.9.96
והצי
וד הועבר למסעדה במצדה בבעלות מ.ש מצדה בע"מ. שולמו להם דמי
שי
מוש בשל הצי
וד בסך 15,000 ₪. הצי
וד נמכר ל – מ.ש. מצדה בע"מ גם ג'י
פ שהי
ה ברשותם ונכלל בנכסי
החברה נמכר על י
די
הם.
הי
ו חפצי
ם שהי
ו מחוברי
ם למבנה המסעדה ואלה נמכרו לנתבעת (כל האמור
ראה פרוטוקול 14-13 , 18-17).
אף שנתקבלה כאמור תמורה בעבור הצי
וד שבמסעדה, נתבע שווי
הצי
וד במלואו. לא הובאו ראי
ות באשר לתמורה שנתקבלה ומכאן שלא י
דוע מה הנזק לו טועני
ם.

12.2
12.2
עוד נתבע פי
צוי
בעבור הפסדי
ני
הול והפסדי
רווחי
ם צפוי
י
ם. נטען כי
נגרם הפסד בסך
851,491 ₪. עפ"י
מסמכי
ם שהוגשו ע"י
י
ועץ המס
מר צבי
ורד (ת/8) וכן הפסד רווח בסך – 783,061 ₪ עפ"י
חוו"ד שהוכנה ע"י
מנהל חשבונות, מר משה מזור (ראה ת/9), באמצעות מר צבי
ורד הוגשו מאזן התובעת לי
ום 13.12.95, דו"ח רווח והפסד לאותו מועד, מאזן בוחן לאותו מועד, מאזן בוחן לי
ום 31.3.96 ודו"ח מבוקר של החברה לי
ום 31.12.94 .
מר ורד מודה בעדותו כי
כל המאזני
ם למעט המאזן לשנת 94 אי
נם מבוקרי
ם ע"י
רואה חשבון וכך גם דו"ח רווח והפסד. הוא עצמו מנהל חשבונות מוסמך (פרוטוקול 27-26).
עפ"י
חוות דעתו, מר מזור משה הי
נו מנהל חשבונות ובהשכלתו בוגר לי
מודי
כלכלה וחשבונאות. לא צוי
י
ן תוארו האקדמי
ואי
ן בפני

נו ראי
ה כי
השלי
ם לי
מודי
ו, כאשר מר מזור ערך הדו"ח, עסקם של התובעי
ם עדי
י
ן פעל והוא צי
פה שהם י
הי
ו לקוחותי
ו בעתי
ד, אי
ן, אי
פוא, מדובר בחוו"ד אובי
י
קטי
בי
ת, אלא חוו"ד של בעל עני
י
ן (פרוטוקול 28). מר מזור ערך חוות דעתו עפ"י
הנתוני
ם שמסרו לו התובעי
ם, בלי
שבדק אותם כלל הוא גם הסתמך על דו"חות מר ורד שלא הי
ו מבוקרי
ם כלל. חווה"ד הודפסה ונערכה ע"י
ב"כ התובעי
ם עפ"י

מסמכי
ם שמסר לו מר מזור (ב"כ התובעי
ם לא העי
ד כלל).
בחקי
רה נגדי
ת התברר, כי
נפלו טעוי
ות בדו"ח ומר מזור אי
נו י
כול לאשר כי
אי
ן בדו"ח טעוי
ות נוספות. בחווה"ד השווה מר מזור, בי
ן ההפסדי
ם בפועל, לבי
ן הרווחי
ם הצפוי
י
ם, עפ"י
התחזי
ת העסקי
ת שנערכה, הוא אי
נו י
ודע לצי
י
ן מה המועדי
ם לגבי
הם התי
י
חס בתחזי
ת. לגבי
החודשי
ם אפרי
ל ומאי
1996 הוא לא קי
בל כל נתוני
ם מאת מר ורד והוא הסתמך על נתוני
ם שמסרו התובעי
ם (ראה פרוטוקול 30-28).
נראה כי
לא ני
תן להפי
ק מסקנות מחוו"ד מר מזור. הוא מתבסס בהערכותי
ו על התחזי
ת העסקי
ת שתוקפה כראי
ה נשלל כבר לעי
ל. מדובר, כאמור, בתחזי
ת שבחלקה בנוי
ה על הערכות של רואה חשבון, שלא העי
ד כלל בעני
י
ן. זו גם תחזי
ת מגמתי
ת שהוכנה במטרה לגי
י
ס הון מן הבנקי
ם. אם תחזי
ת זו מהווה בסי
ס להערכותי
ו של מר מזור, הרי
שלא ני
תן להתבסס על מסקנותי
ו.
סופו של דבר לא הוכחה הפרת ההסכם ע"י
הנתבעת, ולא הוכחו הנזקי
ם שנטענו. משהגענו למסקנות אלה, מתי
י
תר הצורך לדון בחוו"ד נגדי
ת שהוכנה מטעם הנתבעי
ם, ע"י
דר' י
וסף בכר, אשר שולל תוקף התחזי
ת העי
סקי
ת והמסקנות שני
תן ללמוד ממנה (ראה נ/1 ופרוטוקול 52-48).
גם אם הי
תה מוכחת ההפרה של ההתני
ה בדבר ה"בלעדי
ות", גם אז, לדעתו, י
ש להערי
ך הנזק בסכום שאי
נו עולה על סך 125,000 ₪. כאמור, הפרה זו לא הוכחה.

כאמור, נדחו טענות התובעי
ם לגבי
מצגי
שווא מטעם הנתבעת, או מי
מטעמה ואף לא הוכח ני
הול כושל של הקני
ון. בכך נופלת תבי
עתם של התובעי
ם כנגד הנתבע מס' 2 בשל אחרי
ותו האי
שי
ת להפרת ההסכם ו/או לעוולות שבוצעו ע"י
הנתבעת, כטענת התובעי
ם.

אכן י
ש להתפלא על כך שהנתבע מס' 2 לא העי
ד כלל בעני
ן זה, המנעותו מלהעי
ד י
כולה הי
תה לחזק ראי
ות התובעי
ם, אך משהתובעי
ם לא הצלי
חו להוכי
ח טענותי
הם, הי
מנעות התובע מס' 2 מלהעי
ד אי
ן בה כדי
לי
צור ראי
ות לטובת התובעי
ם. ההי
מנעות י
כולה לחזק את ה-"י
ש" לא את ה- "אי
ן".

לאחר שנפסק כי
די
ן תבי
עת התובעי
ם להי
דחות, י
ש להתי
י
חס עתה לתבי
עה שכנגד, ובתחי
לה לטענות הנתבעת בדבר חובות התובעי
ם בשל בי
צוע עבודות בני
ה שונות.

עפ"י
סעי
ף 1-2 , 11 ו- 12 להסכם הי
ה על התובעי
ם בעצמם לבצע עבודות בני
ה שונות במושכר, לרבות עבודות צבי
עה, תקרה אקוסטי
ת, מזוג אווי
ר, רי
צוף, חלוקה פני
מי
ת, חשמל, וי
טרי
נה ובני
י
ת גלרי
ה.
עם זאת, התובע עצמו פנה לנתבעת בבקשה לבצע עבודות באמצעות קבלני
ם העובדי
ם למענה בקני
ון. באותה פני
ה התחי
י
ב התובע:
"אנו מתחי
י
בי
ם לשאת בעלוי
ות הבי
צוע לפי
חשבונות שי
וגשו לנו ובהתאם למחי
רי
ם שהוצעו לכם ע"י
הקבלני
ם..." (ראה נספח ג' ל- נ/5).


הגב' י
על שפי
מודה בחקי
רתה כי
עובדי
ם מטעם אשטרום בי
צעו את הרי
צוף התקנת מזגני
ם, עבודות חשמל, אי
נסטלצי
ה ובי
וב, והתקנת תקרה אקוסטי
ת. לטענתה מעולם לא הוגשו להם חשבונות לתשלום עבור עבודות אלה (פרוטוקול 14).
לעני
י
ן זה מסתפקת הנתבעת בהגשת מסמך שכותרתו "רי
כוז עבודות בחנות" (נספח ד' ל- נ/5). במסמך מפורטת רשי
מה של עבודות שונות שבוצעו ועלותן הכוללת 197,094 ₪. אי
ן מחלוקת לגבי
העובדה שמסמך זה נערך ע"י
הגב' סבטלנה סוי
י
בלמן שהי
תה מהנדסת כמוי
ות בפרוי
י
קט (פרוטוקול 43). מסי
בות שאי
נן י
דועות לבי
המ"ש, לא הוזמנה עדה זו לבי
המ"ש, על מנת למסור גי
רסתה בדבר מסמך זה. לא די
באי
זכור רשי
מה זו כנספח לעדות מר שמשון לוי
, על מנת לעמוד בעול ההוכחה, הנדרש להוכי
ח עלות העבודות, גם לא די
בהצגת מכתבי
דרי
שה מצד הנתבעת לתשלום עלות העבודות (נספחי
ם י
א (6) ו (7)
ל – נ/6).
כאמור, הי
תנה התובע תשלום הוצאות הבי
נוי
בהצגת חשבונות בהתאם למחי
רי
ם שהוצעו ע"י
קבלני
ם. לא הוצגו בפני

בי
המ"ש כל חשבונות, או חוו"ד מומחה בעני
י
ן.
אי
ן לצפות מבי
המ"ש לחי
י
ב התובעי
ם בשל הוצאות בני
י
ה על פי
רשי
מה בלבד, שערכה עדה שלא הוזמנה כלל להעי
ד בעני
י
ן.
לכן מן הדי
ן לדחות תבי
עה זו של הנתבעת משלא הוכחה על י
די
ה.

התובעי
ם נתבעי
ם, בתבי
עה שכנגד, לשלם חובם בשל דמי
שכי
רות ודמי
ני
הול וזאת על פי
הסכם השכי
רות (נספח ג' ל – נ/6) והסכם הני
הול (נספח ד' ל-נ/6) שני
הסכמי
ם אלה חתומי
ם ע"י
התובע מס' 1 מטעם התובעי
ם, ונושאי
ם שמו בלבד.

דמי
השכי
רות שהי
ה על התובעי
ם לשלם הוא כמפורט בסעי
ף 2.1 ו- 8 להסכם עפ"י
ההסכם הי
ה על התובעי
ם לשלם "דמי
שכי
רות י
סודי
י
ם" בסכום בשקלי
ם השווה
ל- 5,000$ , ו"דמי
שכי
רות נוספי
ם" ככל שאלה י
עלו על דמי
השכי
רות הי
סודי
י
ם מחושבי
ם לפי
8% מן הפדי
ון.
עפ"י
סעי
ף 9 להסכם הני
הול נדרשו התובעי
ם לשלם חלקם הי
חסי
בהוצאות הכרוכות
באחזקה ותפעול של הקני
ון בתוספת 10% מהוצאות אלה כדמי
ני
הול, התובעי
ם נדרשו לשלם דמי
אחזקה ותפעול חודשי
י
ם מראש, על בסי
ס של 7$ (לפי
השער הי
צי
ג בתשלום הראשון בצמוד למדד המחי
רי
ם לצרכן) למ"ר לפי
שטח החנות, לא כולל הפודי
ום והגלרי
ה –
דהי
י
נו 105 מ"ר.
בתום כל שנה אמורי
ם הי
ו התובעי
ם לשלם הפרשי
ם בגי
ן דמי
אחזקה ותפעול עפ"י
ההוצאות בפועל.

עפ"י
הראי
ות שהוגשו לבי
המ"ש עולה כי
התובעי
ם לא י
כולי
ם הי
ו להתמודד עם חי
ובי
הם על פי
ההסכמי
ם ובשל כך נעשו הסדרי
ם שוני
ם בי
ן הצדדי
ם כמפורט להלן:


16.1

בחודש נובמבר 1994 הסכי
מה הנתבעת לפטור התובעי
ם מתשלום דמי
שכי
רות
ודמי
ני
הול עבור החודשי
ם ספטמבר ואוקטובר 1994, בהתחשב בכך שבי
ת הקפה החל לפעול רק בתחי
לת נובמבר, אף שהקני
ון נפתח בי
ום 23.8.94 (ראה ת/2 סע' 10, ת/3 סע' 31 ונספחי
ם כא' שם). בי
ן הצדדי
ם הי
ו חי
לוקי
די
עות לגבי
הסי
בות שהבי
או לעי
כוב בפתי
חת בי
ת הקפה (ראה נ/6 סע' 16 ונספח י
' שם).

16.2

בי
ום 2.12.94 פנתה התובעת
לנתבעת ובי
קשה אותה להכי
ר בתקופת הרצה של שי
שה חודשי
ם שתסתי
י
ם בי
ום 30.4.95 בשל הקשי
י
ם בהפעלת בי
ת הקפה והפעי
לות הדלה בקני
ון. בתקופה זו בי
קשו את הנתבעת להסתפק בתשלום דמי
שכי
רות לפי
אחוז מן הפדי
ון נטו בלבד – בשלב זה התובעי
ם כבר לא עמדו בהתחי
בוי
ותי
הם לגבי

תשלום דמי
השכי
רות (ראה נ/ 5 סעי
ף 11 (ב) ונספח ה' שם). הנתבעת נעתרה
לבקשה זו והסכי
מה לתשלום דמי
שכי
רות לפי
10% מן הפדי
ון (נספח ו' ל – נ/5). גם בהסדר זה לא עמדה התובעת (ראה אותו נספח ו').

16.3
בי
ום 7.5.95 מפנה התובעת מכתב תלונה לנתבעת בו נטען כי
אי
ן הקני
ון מופעל כראוי
, טרם נפתחו עסקי
ם נוספי
ם ואי
ן שי
לוט ופי
רסום ראוי
י
ם. התובעת מבקשת לפטור אותה מתשלום דמי
שכי
רות עד שבי
ת הקפה י
ראה מחזור של 150,000 ₪ לפחות
(ראה נ/5 סעי
ף 12 ונספח ז' שם). י
ש לצי
י
ן שגם בשלב מאוחר זה טרם מעלה התובעת כל טענות אודות הפרת תני
י
ת "הבלעדי
ות" שני
דונה לעי
ל.
בי
ום 9.7.95 מודי
עה הנתבעת למר נחי
לאור, בעקבות פגי
שה שנערכה בי
ום 2.7.95כי
הי
א מקבלת הצעותי
ו למתן הקלות נוספות לתובעת. הוסכם על הקטנת דמי
שכי
רות ל –8% מן הפדי
ון החל מ – 1.10.95 (מי
ני
מום 3,000$ לחודש) דחי
י
ת חובות ופרי
סת תשלומי
ם, הסכם נוסף זה הותנה במתן ערובות שונות

(ראה נ/5 סע' 13 ונספחי
ם ח' – ט' שם). התובעי
ם לא עמדו בהסדר זה לא סי
פקו הערבוי
ות ולא שי
למו דמי
השכי
רות.

16.4
נשלח מכתב התראה נוסף לתובעת על אי
קי
ום ההסכם בי
ום 27.11.95, בו נטען כי
לא שולמו דמי
שכי
רות והוצאות בני
ה. (ראה נ/5 סעי
ף 14 ונספח י
' שם).
בעקבות מכתב זה נתקי
י
מה פגי
שה בי
ן הצדדי
ם בי
ום 8.12.95
שתוכנה הוקלט ע"י
התובע. התובעת מעלה כאן טענה לעני
י
ן הפרת תני
י
ת הבלעדי
ות ואי
לו הנתבעת עומדת על תשלום החובות. (ראה ת/3 נספח ט').
ב- 10.12.95 נערכת פגי
שה נוספת בה נוכחי
ם התובע, י
ורם סהר ומנהלי
הנתבעת. הצדדי
ם מגי
עי
ם להסדר חדש לפי
ו "אפרופו" מתחי
י
בת לשלם דמי
שכי
רות בסך 2,000$ לחודש מחודש אוקטובר 95 וכן הוסכם על תשלום 8% מן הפדי
ון, ככל שי
עלה על 2,000$ (
ר
אה נ/5 סע' 14 (ג) ונספח י
א'). שוב לא קוי
י
ם ההסדר ושולם תשלום אחד בלבד בסך 2,000$ (ראה נ/5 סע' 14 (ג) ונספח י
א' שם). שוב נשלח מכתב התראה בשל אי
קי
ום ההסדר (נ/5 נספח י
ב'). בהסדרי
ם הנ"ל שהושגו אי
ן כל התי
חסות להפרת ההסכם ע"י
הנתבעת.

16.5

בי
ום 17.3.96 פונה התובע עצמו, דווקא, באמצעות ב"כ, לנתבעת ומתרה בה כי
הי
א אשר מפרה
ההסכם וזאת בשל הפרת סעי
ף הבלעדי
ות בהסכם (ראה נ/5 סע' 17 נספח י
ג' שם). הנתבעת מגי
בה בדרי
שה לתשלום מלא החובות לאלתר (שם נספח י
ד'). חשבון מפורט נוסף נשלח לב"כ התובע בי
ום 4.6.96 (נספח טז' שם).
אף שלתובע טענות כנגד הנתבעת, כי
הפרה ההסכם עי
מו, עדי
י
ן הוא מודי
ע במכתב מי
ום 17.7.96 , כי
הוא מבקש להפעי
ל האופצי
ה שבהסכם להארכת תקופת השכי
רות. אי
ן במכתב זה כל התי
י
חסות לחובות התובעי
ם לנתבעת

(ראה נ/5 נספח י
ח').
הנתבעת מצי
דה דוחה בקשת התובע ודורשת פרעון החובות. גם נטען שתוקף ההסכם פג בי
ום 22.8.96 לעומת טענת התובע כי
התוקף פג בנובמבר 1994
(נ/5 נספח י
ט').
בי
ום 4.9.96 מודי
עי
ם ב"כ התובעי
ם לב"כ הנתבעת כי
ההסכם הופר ע"י
הנתבעת ולפי
כך התובעי
ם מבטלי
ם ההסכם עמה. הטענות מופנות כנגד הפרת סעי
ף הבלעדי
ות וני
הול לקוי
של הקני
ון (נספח כב' שם).
בלי
לה שבי
ן ה 5.9.96 ל- 6.9.96 פי
נו התובעי
ם את המושכר ללא כל הודעה מוקדמת. לאחר י
ומי
י
ם הוגשה תבי
עתם. (ראה פרוטוקול 14-13 , 18-17).
לעני
י
ן תקופת השכי
רות, נקבע בסע' 2.1 להסכם כי
תחול למשך שנתי
י
ם מי
ום פתי
חת הקני
ון. אי
ן מחלוקת כי
הקני
ון נפתח בי
ום 23.8.94 ולפי
כך השכי
רות תמה בי
ום 23.8.96 .
התובע נשאל בחקי
רתו החוזרת, כי
צד בי
קש לממש סע' האופצי
ה בהסכם ותשובתו הי
א כי
עשה כך בתחבולה, בשל מצבו הנואש.

16.6
בהסדרי
הבי
ני
י
ם שנעשו, כפי
שפורט לעי
ל, סטו הצדדי
ם מן התנאי
ם שנקבעו
בהסכם השכי
רות והסכם הני
הול.
נקבע כבר, כי
לא הוכחה הפרת ההסכם ע"י
הנתבעת. עדי
י
ן ברור מן ההסדרי
ם הנ"ל שנעשו כי
שני
הצדדי
ם הי
ו ערי
ם לכך שצי
פי
ותי
הם מן הקני
ון לא התממשו.
בשל כך, בי
ן הי
תר, נקלעו התובעי
ם לקשי
י
מי
מון, והנתבעת, תוך גי
שה מעשי
ת, הכי
רה בעובדה שי
ש להתחשב במצב הקי
י
ם.
הנתבעת לא הודי
עה על בי
טול
הסדרי
הבי
ני
י
ם. במצב דברי
ם זה נראה שאי
ן להתעלם מהסדרי
הבי
ני
י
ם וי
ש לחשב חובות התובעי
ם על- פי
הם.

17.
בהתחשב באמור לעי
ל י
ש לחשב חובות התובעי
ם לנתבעת כדלקמן:

17.1
התובעי
ם הופטרו מתשלום דמי
שכי
רות לתקופה ספטמבר ואוקטובר
1994 (סע' 16.1 לעי
ל) .

17.2
מ – 1.11.94 ועד 1.10.95 , י
ש לחשב דמי
השכי
רות לפי
10% מן הפדי
ון (ראה סע' 16.2 ו – 16.3). נתוני
ם אודות הפדי
ון נתנו ע"י
התובע (נספח כב' ל- ת/3). הפדי
ון הכולל לתקופה זו מסתכם בסך : 1,045,159 ₪ . לכן דמי
השכי
רות:
104,515 ₪ על דמי
השכי
רות שנקבעו לעי
ל. י
ש להוסי
ף הפרשי
הצמדה ורי
בי
ת מי
ום 15.4.95 ועד י
ום מתן פסה"ד וכן מע"מ כחוק.

17.3
עפ"י
ההסדר מי
ום 10.12.95 , נדרשי
ם התובעי
ם לשלם
דמי
שכי
רות לפי
2,000$ לחודש או 8% מהפדי
ון מחודש
17.4
אוקטובר 1995. הוגשו דוחות פדי
ון עד פברואר 1996
בסכום כולל של – 496,848 ₪ לתקופה זו דמי
השכי
רות
בשעור 8%, סה"כ -
39,748 ₪
על סכום זה י
ש להוסי
ף הפרשי
הצמדה ורי
בי
ת מי
ום
15.12.95 ועד י
ום מתן פסק הדי
ן וכן מע"מ כחוק.

17.4.
התובעי
ם לא הגי
שו לבי
המ"ש דפי
פדי
ון אחר פברואר 96
ולפי
כך י
ש לחשב דמי
השכי
רות לתקופה פברואר –
אוגוסט 96' לפי
2,000 $ (לפי
השער 3.1197 לדצמבר 1995)
מי
ני
מום לחודש. סה"כ –
43,673 ₪
על סכום זה י
ש להוסי
ף הפרשי
הצמדה ורי
בי
ת מי
ום


15.5.96 ועד לי
ום מתן פסק הדי
ן וכן מע"מ כחוק.

17.5
סה"כ הסכומי
ם הנ"ל ללא הפרשי
רי
בי
ת והצמדה
ומע"מ כחוק
כנ"ל - :

187,936 ₪


מסכום זה י
ש לנכות דמי
שכי
רות ששולמו

ע"י
התובעי
ם (נספח כג' ל – ת/3) סה"כ - :

30,060 ₪
על סכום זה י
ש להוסי
ף הפרשי
הצמדה ורי
בי
ת

מי
ום 15.5.96 ועד לי
ום מתן פסק הדי
ן.
י
תרת דמי
שכי
רות לתשלום ללא חי
שובי

הצמדה ורי
בי
ת כנ"ל סה"כ - :

157,876 ₪.

18.
התובעי
ם נתבעי
ם גם לשלם י
תרת דמי
ני
הול בגי
ן תפעול ואחזקת הקני
ון כבר ני
תן פי
רוט לעי
ל כי
צד י
ש לחשב דמי
הני
הול עפ"י
הסכם הני
הול: -7$ למ"ר כפל שטח החנות 105 מ"ר (ראה סע' 15 לעי
ל). י
ש לחשב הסכום עפ"י
השער הי
צי
ג של הדולר בנובמבר 1994 , בתוספת הפרשי
הצמדה.
מעדות התובע עולה כי
שולמו דמי
ני
הול עד דצמבר 1995, לפי
כך על התובעי
ם לשלם דמי
ני
הול לי
תרת התקופה עד תום אוגוסט 1996, זאת י
ש לחשב כדלקמן:
חודשי
ם 8
x

(שער י
צי
ג) 3.0155 ₪
x
105 מ"ר
x

7 $ = 17,731 ₪.
על הסכום ה נ"ל על התובעי
ם להוסי
ף הפרשי
הצמדה ורי
בי
ת כחוק מי
ום 1.4.96 ועד לי
ום מתן פסק הדי
ן.

19.
מנהל הנתבעת מר שמשון לוי
מעי
ד כי
ההסכמי
ם נערכו בי
ן הנתבעת לבי
ן התובע והוראות ההסכם – סע' 3.11 ו – 26 אסרו על העברת הזכוי
ות לאחר ללא הסכמת הנתבעת. לטענתו הנתבעת מעולם לא נתנה הסכמתה (ראה נ/6 סע' 14).

לעומת זאת, אנו רואי
ם כי
הנתבעת מודעת לקי
ומה של התובעת ובחלק מההתכתבוי
ות פונה אלי
ה ומתרה בה בשל אי
קי
ום הוראות ההסכם (לדוגמא נספח י
ב' ל – נ/6, שי
קי
ם הערוכי
ם ע"י
התובעת לטובת הנתבעת נספח ו' ל – נ/6).
התובע מצי
דו טוען בעדותו כי
חתם על ההסכמי
ם כי
זם והנתבעת מעולם לא התנגדה להסבת ההסכמי
ם לטובת החברה. בפועל לא הוצג כל פרוטוקול של התובעת לעני
י
ן זה.
התובעת פנתה פעמי
ם רבות בשמה הי
א לנתבעת, בטענות שונות (ראה נ/5 נספח ז', ת/3 נספח י
', נספח כא' נספח כב').
הצדדי
ם בחרו להתעלם מסוגי
י
ה זו בסי
כומי
הם.
בסעי
ף 13 (ב) לחוק החברות תשנ"ט 1999 נאמר:

"אי
שרה החברה את הפעולה – אי
ן הי
זם חי
י
ב או זכאי
עוד בשלה".
עם זאת תחולתו של החוק הנ"ל רק מי
ום 1.2.00.
עד לחקי
קת החוק ני
תן הי
ה רק להסתמך על סעי
ף 6 (ג) לחוק השלי
חות , לפי
ו י
כול תאגי
ד לאשר פעולה שנעשתה למענו לפני
הי
ווסדו, אלא שאי
ן בכך לשחרר
הי
זם מאחרי
ותו, כל עוד לא הי
תנה שאחרי
ותו תפקע עם הקמת החברה (ראה לעני
י
ן זה ע.א 583/88 ברנע נ' ארקי
ע קווי
תעופה י
שאלי
י
ם בע"מ, פד"י
מה (5) 670 בעמ' 684). משהחברה טרם קמה בעת שנחתמו ההסכמי
ם, התובע י
כול הי
ה לחי
י
ב עצמו בלבד.

20.
לא ני
תן לסי
י
ם הדי
ון בתי
ק זה ללא מספר הערות נוספות. בסופו של י
ום, החזי
קו התובעי
ם במושכר מלא תקופת השכי
רות עפ"י
ההסכמי
ם, לא ני
סו לבטל ההסכם, ואף ני
סו בתום התקופה לנצל סעי
ף האופצי
ה, בדבר הארכת תקופת השכי
רות , כל זאת בלי
ששי
למו עקר שכר הדי
רה, רק בתום המחצי
ת של תקופת השכי
רות, העלו לראשונה, בע"פ, טענות אודות הפרת תני
י
ת הבלעדי
ות.
בתום תקופת השכי
רות הברי
חו נכסי
הם מן המושכר באי
שון לי
לה, מן החשש כי
נכסי
הם י
תפשו ע"י
הנתבעת להבטחת תשלום חובות התובעי
ם. אי
ן הדבר מלמד על תום לב מצד התובעי
ם.

21.
סוף דבר, אי
פוא, הנני
מחלי
ט לדחות תבי
עתם של התובעי
ם.
הנני
מקבל התבי
עה שכנגד ומחי
י
ב התובעי
ם י
חד ולחוד לשלם לנתבעת הסכומי
ם אשר פורטו בסע' 17 ו – 18 לעי
ל.
הנני
מחי
י
ב התובעי
ם בתשלום הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בתבי
עה ובתבי
עה שכנגד בסך 80,000 ₪ בתוספת הפרשי
הצמדה ורי
בי
ת מהי
ום ועד התשלום בפועל.
על הנתבעת להגי
ש בקשה מפורטת לאי
שור עי
קולי
ם זמני
י
ם שהוטלו ומי
מוש ערובות שהופקדו.

ני
תן הי
ום (13 בספטמבר 2001) במעמד הנ"ל.



י
די
ן טי
מור – סגן נשי
א








א בית משפט מחוזי 2251/96 צור שפי, צור שפי מסעדות בע"מ נ' עתידות חברה לפיתוח בערד בע"מ, יורם סהר ואח' (פורסם ב-ֽ 13/09/2001)











תיקים נוספים על צור שפי
תיקים נוספים על צור שפי מסעדות בע"מ
תיקים נוספים על עתידות חברה לפיתוח בערד בע"מ
תיקים נוספים על יורם סהר




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט