י.ב. אחזקות מערכות בע"מ - מדינת ישראל

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
י.ב. אחזקות מערכות בע"מ
 
י.ב. אחזקות מערכות בע"מ - מדינת ישראל
תיקים נוספים על י.ב. אחזקות מערכות בע"מ |

4506
4144/00 הפ     26/11/2000




הפ 4144/00 י.ב. אחזקות מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל






י.ב. אחזקות מערכות בע"מ

בעניין:
המבקשת
נגד
1 . מדינת ישראל
(משרד החינוך)
2 . מור הנדסה אחזקה ואבטחה ירושלים בע"מ
3 . שלג לבן שירותי כח אדם ניקיון ואבטחה בעמ
4 . נתון ניהול תפעול ושיווק נכסים בע"מ

המשיבים
פסק דין
1. מדובר בדיון מאוחד בבקשה לסעד זמני ולסעד קבוע, שעניינם בקשת המבקשת להורות על ביטול זכייתן של המשיבות 2 ו-3 במכרז שפורסם על ידי משיבה 1 לביצוע עבודות מתן שרותי תחזוקת מבנים, מערכות אלקטרו-מכניות , נקיון, הדברה וגינון, בבנייני המשרדים של משרד החינוך בירושלים, נשוא מכרז מספר 5/8.00 (להלן המכרז), ולקבוע את המבקשת כזוכה במכרז האמור, או לחלופין להורות על ביטול המכרז ועל פרסום מכרז חדש לביצוע העבודות האמורות.
בהסכמת הצדדים הוחלט לדון בעת ובעונה אחת בהליך הזמני ובהליך הקבוע על יסוד כתבי הטענות, תצהירים וסיכומים בכתב שהוגשו על ידי הצדדים.
2. להלן עיקרי העובדות והטענות העולות מחומר הראיות ומכתבי הטענות:

1. ב-8 באוגוסט או בסמוך לכך פורסם על ידי משיבה 1 המכרז האמור.

2. בתנאי המכרז נקבע, בין השאר, כי חובה לצרף להצעה ערבות בנקאית התואמת את ההצה בשיעור של 10% מגובה ההצעה, שהמכרז מופנה לגופים משפטיים העוסקים בתחום נשוא המכרז, שניתן להגיש הצעה על ידי מספר גופים בתנאי שייקבע גוף מוביל, וכן שכל הגופים המשתתפים בהצעה יעמדו בתנאים כפי שנקבע במכרז, ביחס לערבות נקבע כי בה במידה שמוגשת הצעה על ידי מספר משתתפים, תומצא הערבות על ידי הגוף המוביל (נספח א' לבקשה, נספח ב' סעיף 1.1.3 וסעיף 11.1.8).

3. למכרז הוגשו 5 הצעות ביניהן הצעה של המבקשת, הצעה של משיבות 2 ו-3 שהגישו את הצעתן במשותף, כאשר משיבה 2 הינה הגוף המוביל, והצעה שהוגשה על ידי משיבה 4.

4. ביחס להצעת המבקשת, צורפה אליה ערבות בנקאית על סך 561,845 ₪, כאשר ההצעה היתה על פי סיכום רכיבי ההצעה, כפי שחושב על ידי משיבה 1, לאחר פתיחת מעטפות המכרז, בסך 5,618,808 ₪, ולפי סיכום זה, צריכה היתה להיות הערבות על סך 561,880.80 ₪, דהיינו בסכום של 35.80 ₪ יותר מסכום הערבות שניתנה.
לטענת המבקשת מקור הטעות היה בטיוטת המבקשת שנערכה לצורך הזמנת הערבות הבנקאית, כאשר במקום 181,236 ₪ מחיר ליחידה, כפי שהופיע בהצעה, נרשם 181,263 ₪ ליחידה (בשל החלפת שתי הספרות האחרונות). מחיר יחידה זו תוקן בהצעה ל-181,263 ₪, אך הסיכום לא תוקן וההצעה לא שונתה, למרות התיקון האמור, ועל כן הערבות שצורפה תאמה את סכום ההצעה, אם כי המבקשת לא היתה מודעת לכך עד להגשת הבקשה נשוא הדיון, והיא סברה על סמך הודעת משרד החינוך כי היא הגישה ערבות שנפלה בכ-35 ₪ מסכום הערבות הנדרש לפי ההצעה שהגישה.
מכל מקום, טוענת המבקשת כי השלב בו נבחן תוקפה של הערבות, הוא השלב של פתיחת ההצעות, בטרם נעשה סיכום הרכיבים על ידי משרד החינוך (בג"צ 499/84 שוורץ ושות' קבלני צנרת בע"מ נ' עיריית רמת גן ואח', פ"ד לח(ד) 781; ה.פ 3012/97 ש.נ.י חב' לצינורות מים וביוב (1984) בע"מ נ' עיריית קרית ים, סקירה משפטית חוברת 212).

לחלופין, טוענת המבקשת כי גם אם נפלה טעות בסכום הערבות, מדובר בפער פעוט של כ-35 ₪ בשל פליטת קולמוס עקב שינוי הספרות שאין בה כדי לפסול את הערבות.

5. המשיבות 2 ו-3 הגישו את הערבות הבנקאית במשותף, כאשר משיבה 2 המציאה ערבות על סך 257,000 ₪, ומשיבה 3 השלימה את סכום הערבות המשותף לסך 502,000 ₪, בעוד שהצעתן היתה על סך 5,278,900 ₪, ולאור זאת היה סכום הכולל של שתי הערבויות חסר ב-25,896 ₪ מסכום הערבות אותו היתה צריכה להגיש משיבה 2 לבדה כגוף מוביל, בהתאם לתנאי המכרז.
לטענת משיבות 2 ו-3 לא היה פגם בכך שהערבות הוגשה בשני חלקים על ידי כל אחת מהן, וביחס לפער בסכום הערבות שהוגשה, נבעה הטעות מלחץ הזמן בו בוצעה הגשת המסמכים למכרז, אף שלא היה מצידן כל קושי מהותי לתת ערבות בסכום שנדרש.

6. עמדת ועדת המשנה, שבדקה את המכרז לאחר קבלת חוות דעת של היועצת המשפטית של המשרד, היתה כי ההוראה בתנאי המכרז לפיה יש להגיש את הערבות על ידי הגוף המוביל, נועדה למנוע מצב בו יתפרש הדבר כהוראה המחייבת את שני הגופים המשתתפים במכרז להגיש כל אחת ערבות על מלוא הסכום, ולהבהיר כי די בכך שתוגש הערבות על ידי הגוף המוביל, אך לא היה בכך כדי למנוע אפשרות ששני הגופים המגישים הצעה משותפת יגישו שתי ערבויות בסכום כולל של סכום הערבות הנדרש במכרז.
ביחס לשיעור הערבות היתה הוועדה בדעה שבשלוש ההצעות שעמדו בתנאי הסף האחרים, היינו: הצעת המבקשת, הצעה משותפת של משיבות 2 ו-3, וההצעה של משיבה 4, נתגלו טעויות בסכום הערבות, ולאור זאת הוחלט לבחון את שלושת ההצעות מבחינת איכותן ומחירן, ובחינה זאת נתנה עדיפות להצעת משיבות 2 ו-3 שהיתה יותר זולה ובעלת ציון כולל גבוה יותר, כאשר ההצעה שהגיעה למקום השני היתה של משיבה 4, בעוד שהצעת המבקשת היתה במקום אחרון.

7. ביחס להצעה של משיבה 4, היה גם בה פגם בערבות, בכך שסכום הערבות פחת מהסכום הנדרש ב-33,346 ₪ ובקשר לכך הודיעה משיבה 4, כי היא הגיעה למסקנה כי המבקשת צודקת בתביעתה, ומסיבה זאת החליטה לא להגיש תביעה מטעמה בקשר למכרז.

8. ב"כ המשיבים 1, 2 ו-3 הוסיפו לטעון בקשר להצעת המבקשת שיש לדחות את הצעת המבקשת מנימוקים נוספים שלהלן:
1) קבלן המשנה מטעמה האמור לבצע את ההדברה, אינו גוף מאוגד, כנדרש בתנאי המכרז, בעוד שהמבקשת הציגה אותו כגוף מאוגד.
2) המבקשת לא השיבה את ערבותה למשרד החינוך.
3) המבקשת לא הציגה הסכמי התקשרות עם קבלני המשנה.
4) למנהל הפרויקט המוצע אין את הנסיון הדרוש.
5) לא צורף רשיון לביצוע עבודות הדברה כנדרש בתנאי המכרז.
6) למבקשת אין סניף בירושלים כנדרש בתנאי המכרז.
9. בתשובה לטענות האמורות טענה המבקשת:
1) אין דרישה לכך שקבלני המשנה יהיו גופים מאוגדים. דרישה כזאת מתייחסת רק לגופים אליהם מתייחס המכרז, היינו הגופים המשתתפים במכרז.
2) אין יסוד לטענות הנוספות הנטענות כלפיה, ומכל מקום מדובר בפגמים טכניים הניתנים לתיקון.

3. לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים נראה לי כי השאלה העיקרית העומדת לדיון היא, האם ניתן היה להכשיר את ההצעה של משיבות 2 ו-3 לאור החסר בערבות בסכום של 25,000 ₪, ולאור העובדה שהערבות הוגשה על ידי שתי המשתתפות בהצעה, ולא על ידי משיבה 2 לבדה, שהיתה הגוף המוביל.
בה במידה שייקבע, שלא ניתן להכשיר את ההצעה של משיבות 2 ו-3 תעמוד לדיון השאלה - האם ניתן וצריך להכשיר את ההצעה של המבקשת, ולאור זאת לקובעה כזוכה במכרז, או שמא רשאית הועדה במקרה כזה לשקול אפשרות לבטל את המכרז.

4. ביחס לפגמים במכרז, מבחינה הפסיקה בין פגם מהותי בו לוקה ההצעה, המחייב את פסילתה, כאשר יש בפגם כדי לפגוע באחד מעקרונות היסוד של דיני מכרזים, כגון עקרון השוויון והתחרות ההוגנת, לבין פגם שאינו מהותי שאין בו כדי להביא לפגיעה בעקרונות היסוד (בג"צ 161/80, מלון סן טרופז בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד לד(4) 709; בג"צ 504/82, כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פד"י לז(1) 651; בג"צ 368/76, גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פד"י לא(1) 505; דנ"א 6839/98, ר.ג.א שירותים ונקיון נ' עיריית בת ים, תקדין עליון, כרך 99(2), תשנ"ט/תש"ס -
1999).
ביחס לפגם בערבות, נקבע בסדרה של פסקי דין שפגם בערבות הינו בדרך כלל, פגם מהותי המחייב בדרך כלל את פסילת ההצעה, למעט מקרים יוצאי דופן כגון פליטת קולמוס או מקרים אחרים בהם פועל המציע בתום לב, וחזות המסמך מעידה על דבר הטעות אף מבלי להיזקק לראיות חיצוניות.

בקשר לכך נאמר על ידי הנשיא ברק:
"מגישה זו הוסק הדין, כי פגם בערבות יש בו, בדרך כלל, כדי לפסול הצעה. על כן נפסלה הצעה, מקום שכתב הערבות הוגש באיחור (בג"צ 272/69), או בחוסר באשר לסכומו (בג"צ 368/76, 376 הנ"ל) או ביתר באשר לתנאי פלוני (בג"צ 180/78) או שהערבות ניתנה על ידי חברת ביטוח ולא על ידי בנק, כנדרש בתנאי המכרז (בג"צ 235/71, 238; בג"צ 434/71, וכיוצא בהם פגמים (ראה: בג"צ 624/78).
הטעם לגישה זו הוא, שעקרון השוויון בין המתחרים מחייב שוויון בדרישות הערבות, ופגם בערבות משמעותו, על כן, פגם מהותי, הפוגע בעקרון היסוד של דיני המכרזים, ועל כן דינו לפסול ההצעה (בג"צ 161/80). זאת ועוד: הקפדה על תנאי הערבות מונעת רשלנות ואי דיוק, "המצמיחים, לא אחת, הפליה, שרירות מינהלית ופגיעה בטוהר המידות" (בג"צ 368/76, 376, בעמ' 512). דין זה ודאי מן הראוי לו שיחול שעה שהמציע פעל שלא בתום לב, דהיינו, ביקש לחסוך מכספו, ועל כן לא צירף ערבות כדין, תוך שמוכן הוא לצרפה לאחר שהעריך כי סיכויים לו לזכות במכרז. אך דין זה מן הראוי לו שיחול גם שעה שהמציע פעל לכאורה בתום לב, ובשל תקלה שאירעה לא ניתנה הערבות המתאימה. הטעם לכך הוא, שתום לבו של המציע הוא עניין קשה להוכחה, והכרה בתום לב כעילה סובייקטיבית, המתגברת על פגם אובייקטיבי בערבות, יש בה כדי לפתוח פתח לעקיפת הדין במקום לאכיפתו ולשימוש לרעה בו וביסודותיו. אכן, "מי לידינו כף יתקעכי בעתיד לא ינסו מציעים להערים על תנאי המכרז, ולהגיש תחילה ערבות שאינה מקיימת את תנאי המכרז ולאחר שיזכו בו, ימרו אותה בערבות כדין, תוך טענת תום לב שקשה יהיה להפריכה. אל לנו לפתוח פתח, במקרה כמו זה שלפנינו, לסטות מלשון המכרז, שכן - כפי שצויין בבג"צ 624/78 הנזכר - 'בכך ניתן יד ליצירת חריגים, וחריגים לחריגים, אשר סופם אבוד כל אמת מידה לניהול תקין של המכרז'" (בג"צ 786/78). מגישה מחמירה זו מוכן הייתי לסטות רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, כגון פליטת קולמוס או מקרים אחרים, בהם פעל המציע בתום לב, וחזות המסמך מעידה על דבר הטעות, ואין על כן להיזקק לעניין זה לראיות חיצוניות, באופן שביחסים שבין בעל המכרז לבין הבנק לא היה זה האחרון מתגונן בפני
תביעות בעל המכרז (השווה: בג"צ 134/72)". (הדגשה ב.א).

(בג"צ 173/82, מבנה פלס חברה הנדסית לבניין בע"מ נ' עיריית נהריה ואח', פד"י לו(2) 471).

במקרה זה נראה לי כי לא היה מקום להשוות את הפגם בערבות המבקשת לפגם שבהצעת המשיבות 2 ו-3, בהצעת המבקשת לא נפל למעשה כל פגם, על פי ההצעה המהותית שהיתה בתוקף, בעוד שהפגם הנטען הוא פגם רק על פי סיכום הרכיבים שנעשה על ידי משיבה 1, ומדובר לכל היותר בחסר בסכום של כ-35 ₪, הנובע מטעות קולמוס, המוכחת על פני המסמכים מבלי להיזקק לענין זה לראיות חיצוניות, כאמור במבחן למקרים יוצאי דופן בבג"צ 173/82, האמור, בעוד שבהצעת משיבות 2 ו-3 נפל פגם בסכום משמעותי של
כ-25,000 ₪ בערבות, אין מדובר בפליטת קולמוס או בטעות שלגביה חזות המסמך מעידה על טעות ותום לב מצד המציעות, ולמעשה לא ניתן כל הסבר של ממש למקור הטעות.
במצב זה נראה לי כי אין מקום להכשיר את הפגם, הנוגע לפגם בערבות בהצעות של משיבות 2 ו-3.
גם ביחס לעובדה שהערבות הוגשה על ידי שתי המשיבות ולא על ידי משיבה 2 לבדה, יש פגם מסוים לאור האמור בתנאי המכרז, שהערבות צריכה להיות מוגשת על ידי הגוף המוביל במקרה שההצעה מוגשת על ידי מספר גופים.
ההסבר הפרשני של המשיבות 2 ו-3 שתנאי המכרז מאפשרים להגיש את הערבות על ידי מספר מציעות, אינו נראה לי, ונראה לי שכוונת ההוראה לפיה יש להגיש את הערבות על ידי הגוף המוביל היתה להבטיח את הרצינות והיכולת הכלכלית של הגוף המוביל, כגוף האחראי להצעה על פי המבקשת, אך יתכן שמסיבה זאת בלבד ניתן היה להכשיר את ההצעה הואיל ובסופו של דבר אין בפגם זה כדי לפגוע בעקרונות המכרז.
באשר לטענת המשיבות, כי יש להימנע מביטול מכרז כאשר ניתן להכשירו, אכן כך נקבע בפסיקה (ה.פ (ב"ש) 8080/99, ניצנים חברה ארצית לשרותי כח אדם ואבטחה בע"מ נ' מנהלת הממשל התאום והקישור וועדת המכרזים, אזור חבל עזה; בג"צ 246/76, יוסף חיים נ' עיריית ירושלים ואח', פ"ד לא(1) 218), וראוי הדבר אך אין בכך כדי להצדיק מתן הכשר לפגמים מהותיים הפוגעים בעקרונות המכרז, כמו חסר משמעותי בסכום הערבות, החורג מפליטת קולמוס בתום לב של סכום זעום הנחזית על פניה.

באשר לטענות האחרות הנטענות כלפי המבקשת, נראה לי כי מרבית הטענות לא הועלו בוועדת המכרזים, והן הועלו לראשונה רק על ידי המשיבות 2 ו-3, אחריהן נגררה גם משיבה 1 תשובות המבקשת לטענות האמורות מעוגנות בחומר הראיות ומקובלות עלי.
גם ביחס למשיבה 4 נפל פגם מהותי בערבות, ובקשר לכך אישרה גם משיבה 4, כי המבקשת צודקת בטענותיה.

לאור האמור, אני מורה על ביטול ההחלטה הקובעת את משיבות 2 ו-3 כזוכות במכרז, ואני מורה לקבוע את המבקשת כזוכה במכרז, בכפוף להשבת הערבות שהוחזרה לה, או המצאת ערבות חדשה בסכום זהה ובתנאים זהים, תוך עשרה ימים מיום קבלת

פסק דין
.

כמו כן, אני מחייב את המשיבות 1, 2 ו-3 לשלם למבקשת, יחד ולחוד, את הוצאות משפט, ובנוסף לכך אני מחייב כל אחת מהמשיבות 1, 2 ו-3 לשלם למבקשת שכ"ט עו"ד בסכום של 6000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום כ"ח בחשון, תשס"א (26 בנובמבר 2000) בהעדר הצדדים
ברוך אזולאי
- שופט
004144/00הפ 055
2

הפ 004144/00
בית משפט מחוזי באר שבע
בשא 8852/00
כבוד השופט ברוך אזולאי
בפני
:








הפ בית משפט מחוזי 4144/00 י.ב. אחזקות מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 26/11/2000)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן