עו"ד שילה צבי, עו"ד שפירא אילן - רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
עו"ד שילה צבי עו"ד שפירא אילן רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ
 
עו"ד שילה צבי, עו"ד שפירא אילן - רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ

מידע על שילה צבי    מידע על שפירא אילן   


5842/03 א     14/03/2006



תיקים נוספים על עו"ד שילה צבי
תיקים נוספים על עו"ד שפירא אילן
תיקים נוספים על רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ




א 5842/03 עו"ד שילה צבי, עו"ד שפירא אילן נ' רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ




בעניין:

בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים

לפני כב' השופט יחזקאל ברקלי

א
005842/03




תאריך:

20/04/2006
1



בעניין

:

1 . עו"ד שילה צבי
2 . עו"ד שפירא אילן





התובעים



נ
ג
ד



רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ





הנתבעת

פסק דין



לפניי תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין.

כללי
1.
התובעים צבי שילה ואילן שפירא עורכי דין במקצועם המנהלים במשותף משרד עורכי דין (להלן: "התובעים").

2.
הנתבעת חברת "רמות ארזים חברה לבניין והשקעות בע"מ", היא חברה פרטית שעיקר עיסוקה בתחום הבניה (להלן: "הנתבעת").

3.
ביום 24/05/99 הגיש 'בנק לאומי לישראל' (להלן: "הבנק") בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, בקשה לביצוע שטר משכון לפקודתו בסך 2,993,598 ₪ למינוי כונס נכסים למימוש בית מגורים המשועבד בשטר המשכון. לטענת הבנק חובה של הנתבעת נוצר בשל אי פרעון הלוואות וחריגה ממסגרת האשראי המאושר (להלן "הבקשה", "תיק ההוצאה לפועל" ו"הבית" בהתאמה).



4.
בנוסף ביקש הבנק לחייב את הנתבעת בתשלום אגרת הוצאה לפועל בסך 29,948 ₪ ושכר טרחת עו"ד ומע"מ בסך 105,075 ₪. כך שנכון ליום 24/05/99 סך החוב עמד על 3,128,621 ₪ (להלן: "החוב").

5.
בחודש ינואר 2000 פנה מנהל הנתבעת, מר עמוס פלוריאן (להלן "עמוס") לתובעים וביקשה לייצגה בהליכי ההוצאה לפועל. הנתבעת ביקשה מהתובעים כי יפעלו לביטול הליכי מימוש הבית ולהקטנת את החוב.

6.
התובעים הסכימו לייצג את הנתבעת וביום 25/01/00 חתמו על הסכם שכר טרחה לפיו יקבלו התובעים עבור יצוג הנתבעת בתיק ההוצאה לפועל, 6,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ, וסכום נוסף המשלים לסך השווה לשנים עשר אחוזים מההפרש שבין גובה התביעה המקורית בתיק ההוצאה לפועל לסכום שיפסק לזכות הבנק לאחר הדיון בטענת פרעתי, אך לא פחות מ 6,000 דולר. (להלן: "הסכם שכ"ט").

7.
ביום 31/01/00 הגישו התובעים להוצאה לפועל בקשה ב'טענת פרעתי' ובקשה לעיכוב הליכי מכירת הבית, התובעים טענו כי השתת ריבית חריגה בהליכי המימוש מנוגדת לקבוע בשטר המשכון, ולפיכך גובה החוב הנטען אינו נכון, התובעים ביקשו לעכב את ההליכים למכירת הבית עד למתן החלטה בטענת פרעתי.

8.
במהלך הדיון בתיק ההוצאה לפועל הפקידה הנתבעת בחשבון הבנק 2.5 מיליון ₪ בשני תשלומים; חצי מיליון הופקדו ביום 18/04/00 ושני מיליון הופקדו ביום 04/08/00. (להלן: "ההפקדות").



9.
החזית הורחבה בתיק ההוצאה לפועל בשל סירוב הבנק להכיר בהפקדות כהפקדות לחוב בהוצאה לפועל; הבנק טען כי יש לשייך את ההפקדות לחוב כללי, ואילו הנתבעת באמצעות התובעים טענה כי יש לייחס את ההפקדות לחיוב בהוצאה לפועל.

10.
ביום 31/10/01 דחה ראש ההוצאה את 'טענת פרעתי';
וקבע שהבנק היה רשאי לזקוף את ההפקדות לכיסוי הריבית החריגה, וכי ניתן לגבות בבקשה לביצוע משכון ריבית חריגה.

11.
בעקבות דחיית טענת פרעתי סוכם בין הצדדים שהתובעים ייצגו את הנתבעת בערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, תמורת תשלום שכר טרחה נוסף בסך 2,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ.

12.
ביום 4/8/02 התקבל הערעור במלואו (להלן: "הערעור"), ע"י כב' השופט צמח אשר קבע שההסדר לגבי גובה הריבית הקבוע בשטר המשכון הוא המחייב בהליכי מימוש המשכון הנעשים לפי שטר המשכון - כמו כן קבע כב' השופט כדלקמן;

"וכיוון שהבנק אינו רשאי בהליכי מימוש המשכון לגבות ריבית חריגה, אין צורך להכריע בשאלה אם ההפקדות הכספיות שהפקידה רמות ארזים בחשבון הבנק אחרי פתיחת תיק ההוצאה לפועל כוונו לפירעון הסכום הנוגע לריבית חריגה"





13.
ביום 30/09/02 בעקבות קבלת הערעור הגישו התובעים בתיק ההוצאה לפועל בקשה להקטנת סכומים. כב' ראש ההוצאה לפועל קבע בהחלטתו מיום 08/10/02 כי הצדדים יגישו עמדתם לעניין גובה החוב.

14.
ביום 30/12/02 הגיש הבנק תחשיב מעודכן לראש ההוצאה לפועל לפיו הוקטן סכום החוב לסכום השווה ל 1,291,422.14 ₪ (ת/3) בהתאם הורה ראש ההוצאה לפועל על עדכון סכום החוב והעמדתו בסכום הנקוב בתחשיב הבנק. כך שהנתבעת זוכתה בסכום של 1,958,013.14 ₪ (ת/1).

טענות הצדדים
טענות התובעים
15.
ההליכים המשפטים שניהלו התובעים כנגד הבנק הוכתרו בסופו של יום בהצלחה והנתבעת זוכתה בסכום 41 .1,958,013 ₪ בשל הליכים אלו, הנתבעת חייבת על פי ההסכם השלמה ל 12% מסכום הזיכוי בתוספת מע"מ, סכום השווה לסך של
277,245.64 ₪, לפי חישוב של 12% מ 1,958,013.41 ₪ בקיזוז 6,000 דולר ששולמו.

16.

הנתבעת לא יידעה את התובעים:

א.
כי הפקידה בחשבון הבנק סך של חצי מיליון ₪.
ב.
הגישה תביעה כנגד הבנק בשל החוב.
ג.
כי צרפה חוות דעת חשבונאית של חן ביטון מחברת "שגיא חישובי ריבית וייעוץ כלכלי בע"מ" לתיק ההוצאה לפועל (להלן: "חוות הדעת החשבונאית").



17.
ההליכים בהוצאה לפועל ובערעור לא היו הליכים עקרים, גם לא בעיני הנתבעת והראייה נכונות הנתבעת לשלם שכר טרחה על הערעור, ובקשתה מהתובעים להמשיך לייצגה בערעור.

18.
התנהלות הנתבעת הייתה שלא בתום לב ולכן היא מושתקת כיום מלטעון טענות לגבי הפחתה מגובה שכר הטרחה.

טענות הנתבעת
19.
הנתבעת הוטעתה על ידי התובעים בחתימת ההסכם להאמין כי קבלת טענת פרעתי בהליך ההוצאה לפועל תהווה מעשה בית דין אשר תמנע מהבנק את האפשרות לתבוע ריבית חריגה, בכל הליך ובדיעבד הסתבר אחרת.

20.
שכר טרחת התובעים היה 12% מכל סכום שיופחת מסכום הריבית החריגה. היות וסכום הריבית החריגה היה 310,189.44 ₪, מדובר בשכר טרחה בגובה של 37,222 ₪ בלבד לו היתה זכאית התובעת אם הייתה מתקבלת טענת פרעתי בהליך ההוצאה לפועל.

21.
הסכם שכר הטרחה הוגבל לערכאה אחת בלבד והגיע לקצו עם דחיית טענת פרעתי על ידי ראש ההוצאה לפועל.

22.
התובעים לא ביצעו שום פעולה בתיק ההוצאה לפועל לאחר שזכו בערעור, ולא הגישו בקשה להפחית מהחוב את הסכומים שהופקדו בחשבון הבנק.



23.
הפחתת הסכומים בתיק ההוצאה לפועל היא תוצאת עדכונים טכניים לאחר שבוצעו ההפקדות ולא תוצאת ייצוג התובעים.

השאלות שבמחלוקת

24.
השאלות שבמחלוקת:
א.
האם התובעים הטעו את הנתבעת, לחשוב כי קבלת טענת פרעתי בהליך ההוצאה לפועל מהווה מעשה בית דין המונע מהבנק להגיש תובענה בשל אי תשלום ריבית חריגה?
ב.
האם הסכם שכר הטרחה חל גם דחיית טענת פרעתי?
ג.
מה גובה ההפחתה, והאם מקור ההפחתה במעשי התובעים?

דיון

האם התובעים הטעו את הנתבעת?

25.
כאמור לעיל הנתבעת טוענת כנגד התובעים כי הם הטעו אותה להאמין יש הליך ההוצאה לפועל יהווה מעשי בין דין שיסתום את הגולל על טענות הבנק לריבית חריגה, להוכחת טענתה הביאה הנתבעת מכתב שכתב תובע מס' 2 עו"ד אילן שפירא (להלן: עו"ד שפירא) לעו"ד צבי שילה (להלן: "עו"ד שילה") (נ/10) ביום 25/01/00 לפיו מומלץ לחברה לפתוח בהליכי כנגד הבנק :

"...רק אחרי שיגמר ההליך בהוצל"פ כדי שיהיה מעשה בית נגד הבנק בקשר לריביות חשבון העו"ש"



מכתב זה סותר את אמירת עו"ד צבי שילה בדיון שנערך ביום 18/2/00 בערעור לפיה:

"דרכו של הבנק פתוחה לפתוח בהליכים אחרים, ואז יסתמך על הסכמי פתיחת האשראי, שם כתוב בדרך כלל המונח של ריבית חריגה, ואז הוא יכול לתובע את מרכיב החוב שלטענתו קיים"

26.
סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן:ו
"חוק החוזים"), מגדיר מהי ההטעיה:נ

"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

27.
יסודות עוולת ההטעיה הם: קיום חוזה, קשר סיבתי, טעות הטעייה. יסודות אלו מתגבשים לכדי הטעייה כאשר:

"...קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. כאשר גורמת הטעיה לטעות, והטעות גורמת להתקשרות בחוזה "
. (ראה: גבריאלה שלו, בספרה "דיני חוזים" מהד' שנייה בעמ' –215

נבחן התקיימות יסודות ההטעייה והתגבשותם.



הטעייה
28.
הטעייה היא הצהרה טרום חוזית כוזבת בנוגע לאירוע שבעבר או עובדה בהווה,לרבות חוק [ראה ס' 14 (ד) לחוק החוזים].

29.
גם בהנחה שהתובעים אמרו לחברה שיווצר השתק פלוגתא כלפי הבנק לגבי הריבית החריגה לאחר קבלת טענת פרעתי, ובדיעבד התברר שהמדובר במסקנה משפטית מוטעית, אין המדובר בהצהרה כוזבת בנוגע לאירוע שבעבר או עובדה בהווה או חוק, אלא בהסקת מסקנות על בסיס פרזומציה משפטית שגויה כך שאין המדובר בהטעיה כהגדרתה בחוק החוזים.
טעות

30.
עמוס התייעץ עם עו"ד אהוד ארצי (להלן: "עו"ד ארצי") במועד חתימת הסכם שכר הטרחה, יש אפוא להניח כי ידע שטענת פרעתי היא רק לעניין מרכיב הריבית החריגה בהליך מימוש המשכון ולא לעניין הריבית החריגה בשל חריגה מהאשראי, והראייה חרף המכתב של עו"ד שפירא לא המתינה הנתבעת לסיום הערעור כדי שיהיה מעשה בית דין, והגישה ביום 09/06/02 תביעה כנגד הבנק בין היתר בסוגיית הריבית החריגה. (נספח י"ג לתצהיר עמוס). גם מתצהיר עמוס שצורף לבקשת פרעתי, עולה כי עמוס הבין שהטענות בהוצאה לפועל הן לעניין הריבית החריגה בהליכי המימוש בלבד, על פי שטר המשכון:

"על פי עצה משפטית שקיבלתי ומעיון בהסכם שטר המשכון שהוגש לביצוע, בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל עולה כי אין לבנק זכות לגבות מהנתבעת ריבית חריגה, כיוון שעל פי הכתוב בהסכם שטר המשכון לבנק נתונה הזכות לגבות מהנכס המובטח במשכון רק את הריבית המיריבית..."



עמוס או התובעים לא טענו בשום מקום במסגרת הליך ההוצאה לפועל כי אין להטיל על הנתבעת ריבית בשל החריגה מהאשראי, כל תצהירי הצדדים וטענותיהם נסובו סביב סוגיית הריבית החריגה בהליכי המשכון בלבד.


קשר סיבתי

31.
הקשר הסיבתי הנדרש בעילת ההטעיה הוא כפול; נדרש שהטעייה גרמה לטעות ושהטעות גמרה להתקשרות. די לי בקביעותיי האמורות לעיל כי לא הייתה הטעייה וטעות כדי לבטל את יסוד הקשר הסיבתי, אולם למעלה למן הצורך אציין כי גם יסוד הקשר הסיבתי אינו מתקיים שכן לא הוכח שאלמלא הטעות לא הייתה הנתבעת מתקשרת עם
התובעים, ודוק; ההתקשרות בין הנתבעת לתובעים נעשתה כדי לבטל או לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, ולצמצם את גובה החוב, ומטרה זו הושגה, על ידי ביטול הריבית החריגה שהוטלה על רכיב המשכון. לחברה קם רווח בהליך ההוצאה לפועל ולפיכך סביר להניח כי הייתה חפצה בהליך זה גם לו ידעה שאינו יוצר השתק פלוגתא לגבי כל סוגיית הריבית החריגה.

32.
נוכח האמור לעיל אני קובע כי לא התקיימו יסודות ההטעייה או הטעות, והסכם שכר הטרחה אינו בטל.

קיזוז סכומים
33.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי בשל הייעוץ הקלוקל נגרם לה נזק של 8,000 דולר וחלק מהנזקים אף טרם התגבשו. הנתבעת לא הביאה כל אסמכתא לטענותיה בדבר גובה הנזק, ובשלב הסיכומים אף זנחה טענה זו, ולפיכך דינה להידחות.



34.
לסיכום טענה זו יוער כי הייעוץ שנתן עו"ד שפירא לעמוס לעניין השתק פלוגתא הוא ייעוץ חיצוני, שאינו קשור לתיק ההוצאה לפועל, ולכן אף אם המדובר בייעוץ שגוי שגרם לנזק, אין בכוחו להשליך על השאלה האם התובעים זכאים לשכר טרחה על הייצוג בהוצאה לפועל בהתאם להסכם שכר הטרחה. וככל שיש טענות על אותו יעוץ שגוי פתוחה הדרך בפני
הנתבעת להגיש תובענה בנידון.

האם הסכם שכר הטרחה חל לאחר דחיית טענת פרעתי?
35.
בהסכם שכר הטרחה לא נקבע מה דין שכר הטרחה אם הנתבעת תזכה לסכום מופחת בהליך ההוצאה לפועל רק לאחר ערעור. הצדדים חלוקים בשאלה האם שכר הטרחה חל בנסיבות אלו. מדובר במחלוקת שעניינה פרשנות ההסכם, וכידוע חוזה יש לפרש לפי התכלית הסובייקטיבית והאובייקטיבית שהוא נועד להגשים במילים אחרות; המטרות היעדים והתכנים שהצדדים בקשו לממש באמצעות החוזה [ראה דברי כב' השופט א' לוי בע"א 5483/02 שיכון עובדים בע"מ ואח' נ' עיריית חולון . תק-על 2004(1), 471 ,עמ' 475].

36.
לשם ברור התכלית הסובייקטיבית של ההסכם ואומד דעת הצדדים יש לפנות תחילה ללשונו כנקודת מוצא ולאחריה לחפש אחר נסיבות שאפפו את כריתת ההסכם מערכת היחסים בין הצדדים, התנהגות בעת ביצוע החוזה. [ראה: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט (2) 265, 311] נבחן להלן את לשון החוזה את נסיבות ההתקשרות ואת התנהגות הצדדים.

לשון ההסכם
37.
תכלית ההסכם במקרה דנן הייתה לשלם לעורכי הדין שכר טרחה בגין טיפול בטענת פרעתי מתוך מגמה לצמצם את גובה החוב, ולעצור את הליך מימוש הבית.



38.
לטענת הנתבעת ההסכם חל רק בערכאה אחת והתוחלת שלו הוגבלה רק להליכי ההוצאה לפועל ומשנדחתה טענת פרעתי, פג תוקף ההסכם. אני דוחה טענה זו; לאחר הערעור הושב התיק להוצאה לפועל לאותו יושב ראש הוצאה לפועל, עם אותם צדדים ובאותה מחלוקת. ברור אפוא כי המדובר בהמשך טבעי של הליך הוצאה לפועל מהמקום בו נפסק לאחר שנדחתה טענת פרעתי. הטיפול בהוצאה לפועל לא תם עם דחיית טענת פרעתי, כך שההסכם המשיך לחול ההסכם גם לאחר דחיית טענת פרעתי. למסקנה זו אני מגיע גם לאור לשון ההסכם הקובעת כדלקמן:

"למען הסר ספק מוסכם כי הסדר זה כולל טיפול בערכאה אחת בלבד."

הדיון בהוצאה לפועל לאחר הערעור לא היה דיון בפני
ערכאה אחרת המדובר באותה ערכאה ולכן ההסדר המשיך לחול גם בהמשך הדיון בהוצאה לפועל שהתקיימו לאחר הערעור.

39.
זאת ועוד; גם אם אקבל את טענת הנתבעת כי בדחיית טענת פרעתי הסתיים ההליך ה"טיפול בערכאה אחת", אין בכך לשלול את זכאות התובעים לשכר טרחה שכן בסופו של דבר בוצעה הפחתה ולכן חל ס' 4 להסכם הקובע כדלקמן:

"היה ויוסדר התיק בפשרה (לפני או אחרי הדיון בטענת פרעתי) יהיו עורכי הדין זכאים לשכר המפורט סעיף 1.2. לפי סכומי הפשרה"
(הדגשות שלי- י"ב)





40.
למעשה בסופו של דבר התפשר הבנק על סכום חוב בהגישו תחשיב מעודכן ומופחת שלא כלל את מרכיבי הריבית החריגה, וגם מטעם זה זכאים התובעים לשכר טרחה כקבוע בהסדר.

התנהגות הצדדים
41.
התנהגות התובעים:

ביום 30/09/02 הגישו התובעים בשם הנתבעת בתיק ההוצאה לפועל בקשה להקטנת סכום החוב לאחר שהושב התיק מהערעור(ת/2) ופנו לצד שכנגד. התובעים לא פנו לנתבעת להסדרת שכר טרחתם לאחר שהתקבל הערעור, ומכאן שראו את ההסכם כממשיך לחול, שאם לא כן יש להניח כי היו דורשים להסדיר את נושא שכר הטרחה כפי שעשו עת ייצגו את הנתבעת בערעור, העובדה שנושא שכר הטרחה לא הוסדר ובכל זאת המשיכו התובעים משך כארבע חודשים ומעלה לייצג את הנתבעת בהליך ההוצאה לפועל ואף הגישו בקשה בשמה מלמד כי הם חשבו שההסדר ממשיך לחול.

42.
התנהגות הנתבעת:

ביום 13/01/03 שלחה הנתבעת מכתב לתובעים לפיו החל מאותו יום הועבר הייצוג בתיק ההוצאה לפועל לעורך דין אחר, הנתבעת ביקשה מהתובעים להפסיק לייצגה בתיק. לאור דרישה זו ניתן לקבוע כי הנתבעת ראתה את התובעים כמי שייצגו אותה משך כארבעה חודשים לאחר הערעור בתיק ההוצאה לפועל, עד ליום 13/01/03 שכן הודעת הפסקת הייצוג היא מכאן ואילך. לו חשבה הנתבעת כי התובעים הפסיקו לייצגה בהליך ההוצאה לפועל לאחר הערעור היה או כי הסדר שכר הטרחה אינו חל עוד היא הייתה צריכה לפנות במיידי לתובעים ולבקש ברור הנושא, אך מששתקה הנתבעת בנידון, ואפשרה לתובעים להמשיך לייצגה הרי שהיא קיבלה עליה את ההסכם, או לכל הפחות נתנה להבין לתובעים כי היא מקבלת את ההסכם ודי בכך כדי לחייבה בהסכם.

43.
לסיכום: בין הצדדים לא סוכם הסכם שכר טרחה נוסף או חליפי לאחר שהושב התיק להוצאה לפועל, יש להניח כי הסכם שכר הטרחה המשיך לחול וכך גם ראו את הדבר הצדדים שאם לא כן הם היו פונים איש לרעהו לשם הבהרות בנידון.

מה גובה ההפחתה והאם מקורה במעשי התובעים?
44.
כאמור לעיל לטענת הנתבעת יש לחשב את שכר טרחת התובעים משיעור הריבית החריגה שהייתה בסך של 310,189 ₪. כמו כן מוסיפה וטוענת הנתבעת כי הסכום ממנו יש לחשב את ההפרש הוא סכום התביעה המקורי בהוצאה לפועל כשסכום זה אינו נושא הפרשי הצמדה וריבית, וזאת לפי ההסכם הקובע כדלקמן:

"השלמה לסך השווה ל- 12% מהסכום בו נזכה (ההפרש בין גובה התביעה המקורי בתיק ההוצאה לפועל לסכום שיפסק לזכות הבנק לאחר הדיון בטענת פרעתי)..."

45.
התובעים טוענים מנגד כי יש לחשב את גובה הקיזוז מגובה החוב ביום 11/07/01 שעמד על סך של 5,026,390.72 ₪ ומסכום זה להפחית את ההפקדות בסך שנים וחצי המיליון ₪ והריביות אליהן כך שנותר סכום של 3,207,734.61 ₪ ומסכום זה הוקטן החוב ביום 01/01/03 לכדי 1,291,422.14 כך שישנו הפרש של 1,916,059 ₪ שנוצר בזכותם ולכך מתווספת הריבית החריגה על חצי מיליון ₪ בסך 41,934.41 ₪.

46.
אני מקבל את טענת הנתבעת כי הסכום ממנו יש לבצע חישוב ההפחתה הוא סכום התביעה המקורי, קרי 3,128,621 ₪. התובעים הם עו"ד מקצועיים המודעים למשמעות לשון ההסכם, ההיגד "סכום התביעה המקורי" אינו מאזכר את הריבית והצמדה שתיקת ההסכם בנושא מהותי זה יוצרת הסדר שלילי. התובעים היו

מודעים כי סכום התביעה ילך ויתפח בהליך ההוצאה לפועל ומשקבעו כי בסיס החישוב הוא סכום התביעה המקורי בלבד ולא הסדירו דבר לעניין הפרשי הצמדה וריבית, אין מקום לקבוע כי הצדדים התכוונו אחרת מהאמור בהסכם. [ראה לעניין זה: ע"א 554/83 - "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח . פ"ד מא(1), 282].

47.
אעיר כי גם אם הייתי סבור שההסכם יכול להכיל פירוש אחר לפיו בסיס החישוב נושא ריבית והצמדה לא הייתי משנה ממסקנתי שכן מסמך מתפרש לרעת מנסחו [ראה: דברי כב' השופט ד. לוין בע"א 631/83 "המגן" חברה לבטוח בע"מ נ' "מדינת הילדים" . פ"ד לט(4), 561 , בעמ' 572 ].

48.
לאור לשון ההסכם הברורה ותכליתו אני קובע כי שכר טרחת התובעים הוא 12% מההפרש שבין גובה התביעה המקורי לסכום בו זוכתה הנתבעת בשל הכרה בטענת פרעתי שבבסיסה עמד ניכוי הריבית החריגה.

49.
טענת התובעים כי יש לחשב את שכר טרחה מגובה ההפחתה של סך 1,958,013.41 ₪ שבוצע בתיק ההוצאה לפועל איננה מבוססת דיה; ההפחתה בהוצאה לפועל נעשתה על פי תחשיב הבנק שהביא בחשבון שלושה משתנים:

א.
ביטול הריבית החריגה בהליכי מימוש המשכון.
ב.
ההפקדות שבוצעו.
ג.
עדכון תאריכי ההפקדות שנרשמו תחילה כהפקדות שבוצעו ביום 11/07/01 ולאחר מכן עודכנו לתאריכים הנכונים של ההפקדות שהיו במהלך שנת 2000.



50.
התובעים לא בודדו מסך ההפחתה של 1,916,059.00 ₪ את, כל אחד מהמרכיבים אמורים לעיל ולא חישבו את מרכיב אגרת הוצאה לפועל ושכר טרחת עו"ד שהופחתו באופן יחסי לאחר הפחתת מרכיב הריבית החריגה.

51.
על סך ההפחתה בשל מרכיב הריבית החריגה ניתן ללמוד מחוות הדעת החשבונאית לפיה מרכיב הריבית החריגה עמד ביום 11/02/01 (לאחר ההפקדות בסך שתיים וחצי מיליון ₪) על סך של 590,627.3 ₪, עדכון לסכום זה נעשה בכתב התביעה של הנתבעת כנגד הבנק ולפיו ביום הגשת התביעה ה 09/06/02 עמדה הריבית החריגה על סך של 696,681.12 ₪, מההפרש שבין הסכומים עולה כי מרכיב הריבית החריגה גדל כל חודש בסכום של 6,600 ₪ בקירוב, ולכן ניתן לקבוע כי ביום ביצוע ההפחתה (30/12/02) עמדה הריבית החריגה על סך של כ 742,881 ₪. שנים עשר אחוז מתוך סכום זה הם 89,145.7 ₪ ובניכוי הסכום ששולם כבר על ידי הנתבעת כשכר טרחה בסך 34,408.66 ₪ המדובר בהשלמה של 54,737 ₪.

לסיכום
52.
הנתבעת תשלם לתובעים סך השווה ל 54,737 ₪ בתוספת מע"מ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/1/03 ועד יום התשלום בפועל, כמו כן תשא הנתבעת בהוצאות משפט שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ כשהן נושאות ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.

ניתנה היום י"ד באדר, תשס"ו (14 במרץ 2006), בשעה
12:11:28 am

בהעדר הצדדים וב"כ.


יחזקאל ברקלי
, שופט










א בית משפט שלום 5842/03 עו"ד שילה צבי, עו"ד שפירא אילן נ' רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/03/2006)











תיקים נוספים על עו"ד שילה צבי
תיקים נוספים על עו"ד שפירא אילן
תיקים נוספים על רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט