סקום (ישראל) בע''מ בשמה ובשם סקום תעשיות (ישראל) 1993 - זהר (חסון) נדל''ן בע''מ




סקום (ישראל) בע''מ בשמה ובשם סקום תעשיות (ישראל) 1993 - זהר (חסון) נדל''ן בע''מ

המרצת פתיחה (סדר דין מיוחד) 908/02     07/09/2003 (הפ)



תיקים נוספים על סקום (ישראל) בע"מ בשמה ובשם סקום תעשיות (ישראל) 1993
תיקים נוספים על זהר (חסון) נדל"ן בע"מ




הפ 908/02 סקום (ישראל) בע"מ בשמה ובשם סקום תעשיות (ישראל) 1993 נ' זהר (חסון) נדל"ן בע"מ




בעניין:
סקום (ישראל) בע"מ בשמה ובשם סקום תעשיות (ישראל) 1993
- (שותפות מוגבלת)
המבקשת

נ ג ד
1. זהר (חסון) נדל"ן בע"מ

2. ריפלט תעשיות (1976) בע"מ
3. בנק הפועלים בע"מ

מסוף מבני תעשיה (שותפות כללית)

המשיבות
המשיבה הפורמלית
פסק דין
1. בתובענה זו מתבקש פסק-דין הצהרתי לפיו סכום השווה ל-56.66% מכל סכום שהתקבל או יתקבל בחשבון המשיבה הפורמלית (להלן: - "מסוף" או "המשיבה הפורמלית" או "השותפות") החל מ-9.12.01 אצל המשיב 3 (להלן: - "הבנק") שייך למבקשת.

2. א. המבקשת (56.66%), המשיבה 1 (21.67%) והמשיבה 2 (21.67%) הן השותפות
במסוף שותפות, שהוקמה על-ידיהן לצורך הקמתו, שיווקו וניהולו של מבנה תעשיה הידוע בכינוי "בית מסוף" באיזור התעשיה החדש בראשון-לציון (להלן: - "בית מסוף" או "הפרוייקט" או "הבניין"), כשהמבקשת הינה בעלת 56.66% מהזכויות במסוף והיתרה מוחזקת בידי משיבות 1,2 (משיבות 1,2, להלן, יחד: "המשיבות").

ב. בית מסוף, שהינו מבנה הראוי להרשם כבית משותף, הוקם והחל לפעול עוד בשנת 2000 ומרבית שטחיו נמכרו או הושכרו.

ג. עיקר התחייבויותיה של מסוף ל-31.12.01 הורכבו מאשראי שנטלה מהבנק כנגד שעבוד זכויותיה בפרוייקט וכן התחייבויות לספקים ונותני שירותים.

ד. בתחילת חודש דצמבר 2001 הגיעה המבקשת (וכן שותפים שמכרו, מאוחר יותר, את זכויותיהם למבקשת) להסדר עם הבנק, לפיו נפרע חלקה בחוב לבנק. דהיינו, המבקשת נשאה ב-56.66% מחוב השותפות לבנק, על-פי חלקה היחסי בשותפות, וכנגד תשלום זה, הסכים הבנק לשחרר 56.66% מהתקבולים שיכנסו לחשבון מסוף, מן השעבוד, ולפעול בהם על-פי הוראות מסוף.

ה. מסוף הורתה לבנק להעביר לידי המבקשת 56.66% מכל תקבול כאמור, אלא שב"כ המשיבה 1 (להלן: - "זהר חסון") הודיע לבנק ב-10.4.02 (נספח "ה" לתובענה) שהינו מתנגד להסדר, ולדעתו, על כל התקבולים להשאר בחשבון השותפות. הסבריה של המבקשת לא סייעו והבנק הודיע למבקשת שאין הוא מוכן לקחת סיכון, ומאז קבלת מכתב ב"כ המשיבה 1 - מחזיק הוא בתקבולים בנאמנות, עד מתן הכרעה בתובענה.

ו. המבקשת הגישה בקשה לפירוק השותפות (ה"פ 1421/02) וכן הגישה תובענה זו לסעד הצהרתי. הדיון בתובענות אוחד - בהסכמת הצדדים.

המרצת הפתיחה

3. המבקשת מתבססת בתובענתה על הסכם המייסדים של השותפות (להלן: - "הסכם המייסדים") מ-29.9.93, ועל סע' 2 (ג) להסדר עם בנק הפועלים מיום 9.12.01 (להלן: - "ההסדר"), ולכן, מן הראוי לבחון מה נאמר בהסכמים אלה:

"(א) הסכם המייסדים נחתם בין המבקשת לבין חברת מישנאל - חברה
להשקעות ובנין בע"מ (שמכרה את זכויותיה ב-29.1.96 למשיבות 1,2)
ונאמר בו, בסע' 8.4 כדלקמן:

8.4 לא העמיד צד מן הצדדים מימון לרשות השותפות בהתאם לאמור בסעיפים 8.1 - 8.3 לעיל (להלן: - "הצד הנמנע"), יהיה הצד האחר רשאי להעמיד בעצמו את חלקו של הצד הנמנע לרשות השותפות, וזאת, על-פי החלופות הבאות:

(א) הסכום יועמד כהלוואה לשותפות, אשר תשא ריבית חריגה הנהוגה
מעת לעת בבנק הפועלים, מבלי שיהא בכך כדי לגרוע מהתחייבות
הצד הנמנע כלפי השותפות.

(ב) הסכום יועמד בדרך של השקעה בהון השותפות. במקרה כזה
יוקטן חלקו של הצד הנמנע בשותפות ויוגדלו חלקו של הצד האחר
בשותפות, וזאת, באופן ובשיעורים שיקבעו ע"פ האמור בנספח
י"ד המצ"ב.

הצד האחר יהיה רשאי לבחור, לפי שיקול דעתו, באחת מהחלופות דלעיל או לשלב ביניהן באופן שחלק מהמימון יועמד בכל אחת מהחלופות או להמנע מלהעמיד את חלקו של הצד הנמנע לרשות השותפות. בחר הצד האחר באחת החלופות דלעיל, יודיע בכתב לצד הנמנע על כוונתו להעמיד את חלקו במימון לרשות השותפות וכן על דרך העמדתו, וזאת לא פחות מ-30 יום בטרם יעשה כן. במשך 30 יום אלו תינתן הזדמנות נוספת לצד הנמנע להעמיד את חלקו במימון ואם יעמידו, תפקע זכותו של הצד האחר לעשות כן".

כלומר, המבקשת אמורה להצביע על מילוי איזו מהוראות סעיף 8.4. עליה להצביע על הצורך במימון - על סירוב צד (המשיבות) להעמיד את חלקו במימון הנדרש, על החלטתה להעמיד המימון ועל החלופה שבחרה להעמדת המימון. כפי שיובהר בהמשך - המבקשת לא מילאה אף אחת מדרישות סעיף 8.4.

הבסיס השני לתובענת המבקשת הוא סעיף 2 (ג) להסדר עם הבנק הקובע:

"במידה ויתקבלו בחשבון/ות השותפות בבנק הפועלים תקבולים, הרי שאנו נראה חלק יחסי מהתקבולים הנ"ל בשיעור השווה לחלק היחסי שנפרע מחוב השותפות, כמשוחרר מהשעבודים (להלן: - "התקבולים המשוחררים") ואנו נסכים לכבד את הוראותיה הבלתי חוזרות של השותפות בקשר עם התקבולים המשוחררים...".

בהמשך, הומצא לבנק מסמך "הוראה בלתי חוזרת" חתום ע"י מסוף, ולפיו - הורתה מסוף לבנק, בהוראה מוחלטת ובלתי חוזרת, להעביר למבקשת - סכום המהווה 56.66% מתוך כל תקבול שיתקבל בחשבון מסוף בבנק.
בשם המבקשת חתמו על ההוראה הבלתי חוזרת, ה"ה שמואל לב-בר ויוסף פינצ'וק. עו"ד איתי גפן, ב"כ המבקשת, אישר שחתימותיהם מחייבות את השותפות.
כפי שיובהר בהמשך, סוגיית זכות החתימה של מר פינצ'וק שנוייה במחלוקת.

4. וביתר פירוט, המבקשת מתבססת, כאמור, על סע' 8.4 להסכם המייסדים, אלא שהמבקשת אינה טוענת שהיא עצמה פעלה על-פי הוראות אותו סעיף.

המבקשת לא הודיעה למשיבות 1,2 שבכוונתה להזרים כספים לכיסוי האשראי שניתן ע"י הבנק ולא הודיעה באיזו חלופה בחרה, האם בהלוואה או השקעה בהון. כן, לא נתנה המבקשת למשיבות ארכה בת 30 יום להעמיד את חלקן במימון הנדרש.

פעולות המבקשת, על-פי הנטען על-ידיה, נעשו באופן חד-צדדי, תוך התעלמות מהוראות הסכם המייסדים, עליו היא עצמה מתבססת, ותוך התעלמות משותפיה.

לא היתה כל מניעה שהמבקשת תשלם לבנק את הסכומים ששילמה, שהרי כל אחד מהשותפים במסוף - אחראי כלפי הבנק רק עד גובה חלקו היחסי בשותפות (נספח "ג" לתובענה) וע"י סילוק חלקה הוסר סיכון התביעה של בנק כלפיה, אך כדי להיות זכאית להחזר הסכומים, או כל חלק מהם, היה עליה לפעול על-פי האמור בהסכם המייסדים או להגיע להסכמה אחרת עם שותפיה.
מר יהושע כסלו נחקר על עובדה זו בפני
, ומשנשאל (עמ' 14) האם המבקשת פנתה לשותפיה ושיתפה אותם במהלך שנקטה אל מול הבנק, השיב (שורה 15): "אחרי החזרת החוב. מה זה עניינם?".
תשובה זו מתמצתת את יחס המבקשת לשותפיה בענין, ומשזה היחס, אין להתפלא על כך שהשותפים אינם משתפים פעולה ועומדים על מילוי הוראות הסכם המייסדים.

דרך התנהלות זו של המבקשת מעוררת חשש, שאכן, פעלה כפי שפעלה, לא רק לטובת השותפות, אלא ובעיקר, לטובת יחסיה עם הבנק, עמו יש לה קשרי משפחה, ולטובתה היא.

ומכל מקום, משבחרה המבקשת שלא לפעול על-פי הוראות הסכם המייסדים, אין היא זכאית להכתיב לשותפיה את דרך החזרת סכומי הכסף אותם החליטה להזרים לחשבון השותפות; ובוודאי שאין היא זכאית להציב את עצמה בראש רשימת הנושים של השותפות.
אם המבקשת סברה שהיא מלווה לשותפות את הסכום שהזרימה לבנק הפועלים, הרי שהיא זכאית להשבתו - בצירוף ריבית חריגה - אך מעמדה אינו עדיף על מעמד נושים אחרים.
אם, לעומת זאת, סברה שהיא משקיעה הסכום - יכולה היתה, על בסיס אותה השקעה, לשנות את אחוזי השותפות בהתאם.
הדרך שבחרה - אינה דרך שניתן לנקוט בהחלטה חד צדדית של המבקשת.

5. בין המבקשת לבין שותפיה קיימים חילוקי דעות רבים, נוספים, שאינם נוגעים ישירות להתקשרות עם הבנק. כך, למשל, טוענות המשיבות שהמבקשת חייבת לקופת השותפות סכומים גבוהים, ויש לערוך התחשבנות מתאימה. הן טוענות גם שהמבקשת כלל אינה זכאית ל-56.66% מהזכויות בשותפות מאחר שרכשה את חלקה של פועלי שוקי נדל"ן בע"מ תוך הפרת זכות הסירוב הראשון שהיתה נתונה לשותפיה, וקיימת מחלוקת גם על סמכותו של מר פינצ'וק לחייב את השותפות במועד בו חתם על ההוראה הבלתי חוזרת (מאחר שפינצ'וק היה נציג פועלים שוקי נדל"ן שמכרה זכויותיה למבקשת קודם לחתימה), ועל העובדה שתקבולים שהגיעו לבנק לאחר חתימת ההסדר - הוזרמו לפר"י (או פק"מ) במקום לכיסוי התחייבויות השותפות.

כל חילוקי הדעות המפורטים - וגם אחרים - טעונים בירור והכרעה - אך התובענות שבפני
אינן האכסניה המתאימה לבירורן.
בין אם יתבררו הם במסגרת מנגנון הבוררות המעוגן בסע' 17 להסכם המייסדים, בין אם יתבררו במסגרת מנגנון ההכרעה בחילוקי הדעות בניהול, המעוגן בסע' ה4 למסמך ההסכמה שנחתם ב-30.1.96 ובין אם יתבררו בכל הליך חוקי אחר, אין ספק שלא זו הדרך - ואין מקומם בתובענות דנן.

6. בסיכומי ב"כ המבקשת מועלות טענות משפטיות שלא בא זכרן בתשתית העובדתית שהוצגה קודם לכן ולא הונחה להן תשתית ראויה.

(א) כך, למשך, נטען שפרעון החוב נעשה במתכונת של המחאת זכות בין המבקשת לבין הבנק, דהיינו, שהבנק המחה למבקשת 56.66% מזכויותיו לקבלת החזר הלוואה שהעמיד לשותפות - אלא שהמסמכים עליהם מתבססת המבקשת ושצורפו לתובענה - אינם תומכים בטענת המחאת הזכות, ואף סותרים אותה. במכתב הבנק מ-9.12.01, מביע הוא נכונות לשחרר את החלק היחסי של התקבולים, אם יקבל הוראה כתובה - ואם לא תהיה קיימת מניעה על-פי כל דין ובכפוף לאישור המבקשת והשותפות. הא - ותו לא.

המחאת זכות מוגדרת בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט - 1969:

"(א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתיד לבוא, ניתנת
להמחאה, ללא הסכמת החייב...".

דהיינו, הנושה הוא שרשאי להמחות את זכותו. עיון בסיכומי ב"כ הבנק, הוא הנושה, מעלה שהבנק אינו סבור שהמחה את זכותו כלפי השותפות - למבקשת. לדברי ב"כ הבנק - המבקשת פרעה את חלקה היחסי בחוב השותפות (סע' 9 לסיכומים), ועל-פי הנאמר בסע' 27.1 לסיכומים -

"בניגוד מוחלט לאמור ע"י המבקשת, הבנק לא התקשר עם המבקשת בעסקה לפיה הוא המחה לה חלק מחובו כלפי השותפות. כל שנעשה הוא פרעון חלק מהחוב של השותפות ע"י המבקשת...".

ב"כ הבנק ממשיך ומדגיש שבמכתב ההסכמה נאמר ההיפך מהנטען ע"י המבקשת. הבנק לא הסכים ולא היה מסכים לשתף את המבקשת בזכויותיו כלפי השותפות, ועוד כהנה וכהנה טענות הסותרות את טענת המבקשת.
לנוכח האמור, דין טענה זו להדחות.

ב. ב"כ המבקשת טוען בסיכומיו שהמבקשת פרעה את החוב וע"י כך פדתה את המשכון, כאמור בסע' 14 לחוק המשכון, התשכ"ז - 1967.

גם טענה זו נתקלת בהתנגדות הבנק. בא-כוחו טוען (סע' 27.3) שהמבקשת לא פדתה מעולם את השעבוד, אלא אך ורק חלק יחסי של החוב, וסוכם שהבנק הוא שיממש את השעבוד כולו.
בסע' 2 (ח) למכתב ההסכמה, אף נאמר בענין זה, שניתן יהיה להמחות הזכויות בחוב - רק לאחר תשלום מלוא התמורה בעבור רכישת חוב השותפות - דהיינו, כל זכויות הבנק בחוב השותפות. רכישה זו מעולם לא בוצעה.

ג. טענה אחרונה של ב"כ המבקשת היא שהמבקשת הינה ערבה שפרעה חוב - אך בכך סותר ב"כ המבקשת את טענתה היא לפיה שילמה המבקשת אך ורק את חלקה שלה בחוב כלפי הבנק.

7. דין כל טענות המבקשת, אם כך, להדחות, ודין התובענה בה"פ 908/02 להדחות.
8. תביעת הפירוק

במסגרת בקשת הפירוק נטען שמתקיימות לפחות ארבע מתוך שש החלופות הקבועות בסעיף 45 לפקודת השותפויות (נוסח חדש) תשל"ה - 1975 (להלן: - "הפקודה"):

(א) סע' 45 (3) לפקודה - אחד השותפים (המשיבות), אשם בהתנהגות שלפי דעת בית המשפט, בהתחשב במהות עסקי השותפות, עלולה להשפיע לרעה על ניהול עסקיה.

לענין זה נטען ע"י המבקשת שהמשיבות מסרבות לשאת בעול השותפות ומתחמקות ממילוי חובותיהן הניהוליות והכספיות.
(ב) סע' 45 (4) לפקודה - אחד השותפים (המשיבות) מפר במזיד, או דרך קבע את הסכם השותפות - בכך שאינן נושאות בחובות ואין כל אפשרות לניהול משותף.

(ג) סע' 45 (5) לפקודה - אי אפשר לנהל את עסקי השותפות אלא בהפסד. נטען שיש הכרח בהשקעות כספיות נוספות - והמשיבות מסרבות - וע"י כך מונעות אפשרות להמנע מהפסדים.

(ד) סע' 45 (6) לפקודה - נסיבות העושות את פירוק השותפות למעשה של צדק ויושר.

בסוגיה זו חשוב להתייחס, בראש וראשונה, לעמדת הבנק, שהרי הבנק הוא נושה מובטח ולזכותו משועבד הבניין, שהוא הנכס העיקרי, אם לא היחיד, של השותפות.
ב"כ הבנק הבהיר בסיכומיו שבכוונת הבנק להגיש בקרוב, בקשה למימוש השעבוד על הבנין ולמינוי כונס נכסים שיטפל במימוש השעבוד - ולכן, שאלת פירוק השותפות עלולה להיות תאורטית.

לית מאן דפליג שזכות הבנק, כנושה מובטח, גוברת על זכות כל נושה אחר, לרבות השותפים, ויש לכבד את התנגדות הבנק למינוי מפרק שיתפוס את הבנין ויממש אותו.
במיוחד לנוכח העובדה שהנכס היחיד של השותפות (סע' 3.5 לבקשת הפירוק) הוא הבניין ושהבנק הוא הנושה המובטח היחיד. יחד עם זאת, יתכן שיש מקום, במסגרת בקשת הפירוק, למנות את ב"כ הבנק, אם יתן הסכמה לכך, לכונס שינהל את השותפות בתקופה שעד הגשת הבקשה למימוש השעבוד, ומינויו ככונס נכסים.

ב"כ המשיבות סבורים שאין ממש בבקשת הפירוק, ומכל מקום, אין להעתר לדרך הפירוק המוצעת ע"י המבקשת, דהיינו, חלוקה בעין של נכסי השותפות. בענין זה, יש מידה לא מבוטלת של צדק בעמדת המשיבות. ב"כ המבקשת עושה שימוש בחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 לענין פירוק שיתוף במקרקעין, אך מאחר שבעליו של הנכס היא השותפות ולא השותפים - אין מדובר בפירוק שיתוף - שהרי בבעלות אין שיתוף.

התמונה המוצגת ע"י המבקשת בבקשת הפירוק - אינה עולה כדי אחת מעילות הפירוק, אך בהחלט ממחישה מצב של יחסים עכורים בשותפות. מצב המצדיק - התעשתות של השותפים כדי למזער את הנזקים.

מכל המפורט לעיל, איני סבורה שיש מקום להורות על פירוק השותפות, בשלב זה, שכן, לא שוכנעתי שהתקיימו העילות המפורטות בטיעוני ב"כ המבקשת, או כל חלק מהם. למבקשת יש נכס מניב. היא מקבלת הכנסות המאפשרות ניהול שוטף. ניתן לבצע מכירות של חלק מהנכסים וע"י כך לסלק חובות לנושים; גם אם אין בפני
תמונה ברורה לגבי היקף החובות, וניתן להמשיך בקיומה של השותפות, לפרוע את כל ההתחייבויות לנושים, ולאחר מכן להביא לפירוקה.
גם אם הייתי סבורה שיש מקום להורות על פירוק - לא היה מקום לפירוק בעין. היה נכון למנות מפרק - שיממש את הנכסים, ויפרע את החוב לבנק, לאחר-מכן יפרע את החובות לנושים הנוספים, ואת היתרה (אם יתכן שתיוותר) יחלק בין השותפים לבין עצמם.

מכל האמור לעיל, אם יתן ב"כ הבנק את הסכמתו להתמנות במסגרת תובענה זו, ככונס שינהל את השותפות עד למינויו ככונס במסגרת בקשה למימוש שעבוד שיגיש - אמנה אותו, כאמור.

9. לפיכך, התובענה בה"פ 908/02 - נדחית כאמור בסעיף 7 לעיל.
התובענה בה"פ 1421/02 נדחית בכפוף לאמור בסיפת סע' 8 לעיל.

המבקשת תשא בהוצאות כל-אחת מהמשיבות, בסך 10,000 ₪ + מ.ע.מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסק-דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י' באלול, תשס"ג (7 בספטמבר 2003), בהעדר הצדדים.
גרסטל הילה
, שופטת
1
בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
ה"פ 000908/02
בפני
:
כב' השופטת גרסטל הילה









הפ בית משפט מחוזי 908/02 סקום (ישראל) בע"מ בשמה ובשם סקום תעשיות (ישראל) 1993 נ' זהר (חסון) נדל"ן בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/09/2003)











תיקים נוספים על סקום (ישראל) בע"מ בשמה ובשם סקום תעשיות (ישראל) 1993
תיקים נוספים על זהר (חסון) נדל"ן בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט