א. כפיר אחזקות בע"מ - מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
א. כפיר אחזקות בע"מ
 
א. כפיר אחזקות בע"מ - מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט
תיקים נוספים על א. כפיר אחזקות בע"מ |

54031
1350/03 עתמ     01/01/2004




עתמ 1350/03 א. כפיר אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט




1
בתי המשפט
עת"מ 1350/03
בבית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
01/01/2004

כבוד השופטת יהודית צור

בפני
:

א. כפיר אחזקות בע"מ

בעניין:
העותרת
ע"י ב"כ עו"ד יואב ביין

ו/או עו"ד ליאורה ביין אלון
נ ג ד
1. מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט

ע"י ב"כ עו"ד תדמור עציון
מפרקליטות מחוז ירושלים
2. פרוטוקול שירותי משרד (1993) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניסן כספי
המשיבות

פסק-דין

1. בפני
עתירה שהגישה חברת "א.כפיר אחזקות בע"מ" (להלן: העותרת) נגד מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט
(להלן: המשיבה 1 או הנהלת בתי המשפט). העותרת מבקשת לאסור על משיבה 1 להתקשר בהסכם לאספקת שירותי תרגום במערכת בתי המשפט בהתאם למכרז פומבי מס' 2/03 (להלן: המכרז), למנוע את מימוש זכייתה של חברת "פרוטוקול שירותי משרד (1993) בע"מ" (להלן: המשיבה 2 או פרוטוקול) במכרז ולהכריז על העותרת כזוכה במכרז.

וזה קיצור הרקע העובדתי הנדרש לעניננו:
2. הנהלת בתי המשפט פרסמה מכרז מס' 2/03 לשירותי תרגום במערכת בתי המשפט בישראל. המועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ליום 17.6.03, ובמועד זה נפתחה תיבת ההצעות. ביום 7.9.03 החליטה ועדת המכרזים לקבל את הצעתה של חברת סימול שהיתה ההצעה הזולה ביותר. חברת פרוטוקול דורגה במקום השני ואילו העותרת דורגה במקום השלישי.

3. לאחר פרסום תוצאות המכרז הסתבר לועדת המכרזים, כי חברת סימול, שזכתה במכרז, לא הבחינה שהמחיר שהתבקש בהצעה גילם בתוכו גם תשלום עבור כוננים ותורנים. בעקבות זאת, ביום 24.9.03 פנתה ועדת המכרזים לחברת סימול בבקשה כי תבהיר אם בכוונתה לעמוד במחיר שהציעה (נספח מש/3 לתגובת משיבה 1). לאור התשובה השלילית של חברת סימול החליטה ועדת המכרזים ביום 19.10.03 לפסול את הצעת חברת סימול ולקבל את הצעת חברת פרוטוקול בכל הארץ, בהיותה ההצעה הזולה ביותר, ובעלת הניקוד הגבוה ביותר.

4. ביום 25.11.03, הגישה העותרת עתירה לבית המשפט וביקשה לבטל את החלטת ועדת המכרזים בדבר זכייתה של המשיבה 2 ולהורות על זכיתה של העותרת במכרז (עת"מ 1337/03). בדיון שהתקיים בבית-משפט ביום 27.11.03, נוכח המלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה, שניתן לה תוקף של

פסק דין
, לפיה ועדת המכרזים תדון מחדש בהצעות הצדדים במכרז. הצדדים הסכימו כי ועדת המכרזים תדון בהצעות ותנתחן מחדש על סמך החומר הקיים בפני
ה, במסגרת המכרז. בשני נושאים הסכימו הצדדים כי תערך בדיקה מחודשת של הנהלת בתי המשפט:
"ראשית כל הצדדים שומרים על כל טענותיהם. אנו סבורים שמה שנכון לעשות שועדת המכרזים תנתח מחדש את שתי ההצעות גם של העותרת וגם של המשיבה 2, על סמך החומר שקיים, דהיינו שהוגש במסגרת ההצעות, למעט שני נושאים.
ראשית, לנוכח הערת בית משפט אנחנו ניזום פנייה מסודרת לכל נציגי הגורמים המקצועיים בבתי המשפט השונים בארץ ונבקש את התייחסותם בכתב, לשאלת איכות השירות, הן לגבי העותרת והן לגבי המשיבה 2, חברת הבת.
שנית, אנחנו נתייחס בבדיקה המחודשת שלנו, בכל הפרמטרים שנקבעו על ידי ועדת המכרזים ושעליהם ניתן ניקוד, רק לחברת הבת (המשיבה 2), כאשר במקרה שלא ברור מהמסמכים הקיימים כרגע לפנינו אם מדובר בחב' האם או בחב' הבת, אנחנו נדרוש מהמשיבה 2 לספק מסמכים שיבהירו את העניין. הועדה לוקחת על עצמה לעשות מאמץ גדול ולסיים את כל תהליך הבדיקה הזה עד קבלת החלטה מחודשת של ועדת המכרזים ביום רביעי 3.12.03. מוסכם כי תחילת העבודה על ידי הזוכה במכרז תהיה ביום שני 8.12.03.
אנחנו רק רוצים להבהיר שעד לתאריך הזה, בימים הספורים שמדובר בהם ימשיכו לעבוד על בסיס המכרז הקיים. נבקש שזה יהיה חלק מפסק הדין של בית המשפט".

בית המשפט נתן להסכמת הצדדים תוקף של פסק-דין (עמ' 7-9 לפרוטוקול הדיון מיום 27.11.03, נספח ב' לעתירה).

5. לאחר מתן פסק הדין, פנתה ועדת המשנה של ועדת המכרזים לנציגי הגורמים המקצועיים בבתי המשפט השונים בארץ בבקשה להתייחס בכתב לתפקודן של העותרת ושל המשיבה 2 ולהעניק להן ציון בסולם שבין 1 ל-10. הוועדה ביקשה הבהרה לאישור רואה החשבון של המשיבה 2 על מנת לעמוד על היקפן הכספי של התקשרויות משיבה זו בתחום שירותי התרגום (למרות שלדעת משיבה 1 די היה בדו"ח המקורי שהוגש) והתבקשו מסמכים אודות זהות חברת "פרוטוקול הקלטות בע"מ" על מנת לוודא שחברת "פרוטוקול שירותי משרד (1993) בע"מ" היא זו שספקה את השירותים לגופים הציבוריים הממליצים.

6. לאור הבחינה המחודשת של ועדת המשנה, שונה הניקוד שניתן לעותרת ולמשיבה 2. בסיכום מחודש של התוצאות, נתקבלו ערכים לפיהם המשיבה 2 זכתה בציונים הגבוהים ביותר בכל המחוזות ברחבי הארץ. ועדת המשנה פרטה את פעילותה בעניין זה בדו"ח שהגישה לוועדת המכרזים:

"6. ועדת המשנה פנתה לנציגי הגורמים המקצועיים ביחידות בתי המשפט בארץ ובקשה את התייחסותם בכתב לשאלת איכות השירות של שתי החברות, תוך שימת דגש על הקריטריונים הבאים:
א) זמינות השירות
ב) איכות התרגומים
ג) רמת השירות המסופקת ע"י החברה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה תפעולית כמו כן נתבקשו הגורמים הנ"ל לתת ציון לחברה בהתחשב בקריטריונים המוזכרים (בין 1-10).
7. לאחר בדיקת ההצעות ערכנו טבלת איכות מעודכנת עם ציוני איכות חדשים, אשר שוקללה בטבלת הציון הסופי. השינויים שבוצעו בטבלת האיכות הם כדלקמן:
חברת פרוטוקול שירותי משרד 1993 בע"מ
1) חוו"ד ממליצים - בהתאם לחוות הדעת שהועברו אלינו עודכן הציון מ-18 ל-20. השינוי נבע מהמלצתה של המזכירה הראשית של ביהמ"ש העליון ומהציונים המספריים שהתקבלו.
2) מספר הסניפים - ועדת המשנה התחשבה בשני סניפים בלבד ולפיכך עודכן הציון מ-5 ל-2. יצויין כי דרישת המצאותו של סניף בכל מחוז אינה חיונית באופן משמעותי, שכן החברה נדרשת להציב כונן בכל מחוז ומנהל פרוייקט שירכזו ויפקחו על פעילות החברה במחוז. מידת חשיבותו של פרמטר זה משתקף במשקל שניתן לפרמטר זה (5%).
חברת א. כפיר אחזקות בע"מ

1) כישורים וניסיון של צוות המתרגמים - עודכן הציון מ-18 ל-16
2) חוו"ד ממליצים - בהתאם לחוו"ד שהועברו אלינו - עודכן הציון מ-21 ל-21.5.".
(מש/5 לתגובת משיבה 1).
7. ביום 3.12.03 דנה ועדת המכרזים בנתונים שהוצגו בפני
ה בדו"ח ועדת המשנה, שמעה את דברי נציג ועדת המשנה, התייחסה למכתב ב"כ העותרת מיום 30.11.03, והגיעה לכלל מסקנה שיש לדחות את טענות העותרת ולקבל את הצעת חברת פרוטוקול כזוכה במכרז בכל המחוזות בארץ לאחר שנמצא כי היא בעלת ההצעה הזולה ביותר אשר זכתה בציון האיכות/מחיר המשוקלל הגבוה ביותר. וכך פרטה ועדת המכרזים את הטעמים שעמדו ביסוד החלטתה:
"לאחר שעיינו בתביעה שהגישה חברת "כפיר" ובמכתב באי כוחה מיום 30.11.03, ובהמלצת ועדת המשנה ולאחר ששמענו את ועדת המשנה, אנו מחליטים לדחות את טענות חברת "כפיר", לרבות הטענות שלהלן:
א) טענת התרמית - איננו סבורים ש"כפיר" הניחה רשתית (תשתית -י.צ.) מספקת בכדי שנשתכנע שחברת "פרוטוקול" ניסתה להטעות את ועדת המכרזים.
ב) אשר לטענה שיש לפסול את הצעת "פרוטוקול" כיוון שלא קיבלה ציון של 75% לגבי רכיב הסניפים: אנו מחליטים שאין מקום לפסול את הצעת "פרוטוקול" מן הנימוקים שפורטו בסעיף 7.2 להמלצות ועדת המשנה. מה גם שתיתכן פרשנות לפיה הציון המינימלי צריך להיות לכלל רכיבי האיכות ביחד ולא לכל אחד ואחד מתת-הרכיבים שלהם.
ג) אשר לטענה בדבר ניגוד עניינים הנובע מכך שאחד מבעלי המניות של "פרוטוקול" הוא עורך דין, אנו דוחים טענה זו, בין היתר משום שאין בכך כדי לפסול את הצעת "פרוטוקול" כאמור בסעיף 4.2.12 למכרז.
ד) מחליטים לקבל את הצעת חברת "פרוטוקול" שהיא ההצעה הזולה ביותר ובעלת ציון האיכות/מחיר המשוכלל הגבוה ביותר לכל המחוזות בארץ" (נספח ד' לעתירה)

על החלטה זו שבה העותרת והגישה ביום 7.12.03 עתירה נוספת לבית המשפט.

8. טיעוני העותרת.
העותרת טוענת להטעיה בחוסר תום לב ותכסיסנות מצד המשיבה 2 בהצגת ההמלצות. לטענתה, משיבה 2 הציגה באשר לנסיונה, מסמכים מעורבים של שתי חברות שונות, שלה ושל חברת "פרוטוקול הקלטות בע"מ". לטענתה השימוש במסמכים של החברה האחרת, נועד ליצור מצג שווא ולהטעות את עורך המכרז, כך שיטעה לחשוב שכל המסמכים נוגעים לחברה המציעה.
העותרת טענה כי משיבה 2 הטעתה את משיבה 1 לחשוב שיש לה ארבעה סניפים בעוד שבפועל יש לה רק שני סניפים, לטענתה, הטעייה מסוג זה צריכה לגרור אחריה פסילה על הסף. הטעייה זו הפרה את עקרון השוויון וכן את תנאי המכרז ובכך גרמה לועדת המכרזים להסתמך על נתונים מוטעים בהחלטתה.
9. העותרת טענה עוד כי הצעתה של המשיבה 2 פקעה והיא מנועה מלזכות במכרז. לטענתה, לאחר זכייתה של חברת סימול במכרז המשיבה 2 השלימה עם אי-זכייתה ולא השיבה את הערבות הבנקאית לידי המשיבה 1 להבטחת הצעתה, ובכך יצרה מצג שהיא מוותרת על זכותה לזכות במכרז.
10. העותרת טענה עוד כי ועדת המכרזים הפעילה את שיקול דעתה בחוסר סבירות קיצוני בנוגע לניקוד שנתנה למשיבה 2 בקריטריוני האיכות: חוות דעת ממליצים, ניסיון מקצועי בתרגום, ומספר הסניפים.
11. העותרת טענה עוד כי ועדת המכרזים נמנעה מלשקול הפעלת מנגנוני הביקורת שנקבעו במסמכי המכרז: עדיפות לחברה בעלת סניף אחד לפחות בכל אחד מהמחוזות, מתן שירותים במסגרות הארגוניות והתפעוליות של נותן שירותים אחר, ופיצול הזכייה במכרז למחוזות השונים.
12. העותרת טענה עוד כי המשיבה 1 לא הפעילה שיקול דעת סביר. לטענתה, הנהלת בתי המשפט הסתירה ממנה מסמכים, שעמדו בבסיס ההחלטה המקורית במכרז, מסמכים המדגישים את חוסר הסבירות שנפלה בהחלטה של ועדת המכרזים.
13. העותרת טענה עוד כי הנהלת בתי המשפט נמנעה מלבצע את מרבית הבדיקות אותן התחייבה לערוך במסגרת ההסכמה שקיבלה תוקף של

פסק דין
. לטענתה, שגתה משיבה 1 כשקבעה שהעותרת לא הראתה תשתית מספקת לטענת ההטעיה. לטענתה, משיבה 2 מסרה מידע ונתונים בניגוד לתנאי המכרז ועשתה שימוש בנסיון שאינו בתחום התרגום כאילו מדובר בנסיון בתרגום וכן בנסיון של חברה אחרת כאילו מדובר בנסיון שלה. עוד טענה העותרת כי המשיבה 2 הסתירה נתון בעל משמעות מוועדת המכרזים והוא היות אחד ממנהליה ומבעלי המניות שלה, עורך-דין.
14. העותרת טענה עוד כי הפעלת שיקול הדעת של משיבה 1 לקתה בחוסר סבירות קצוני. לטענתה, ועדת המכרזים פעלה בחוסר סבירות קיצוני בכל הנוגע לקריטריון האיכות - חוות דעת הממליצים. לטענתה, ההמלצות החדשות שנכתבו הינן תמציתיות, לא מפורטות ורובן כתובות באופן לא פורמלי וניכר כי נכתבו כלאחר יד, מבלי שהושקעה בהן מחשבה. לטענתה, נפגע עקרון השיוויון שכן היה על משיבה 1 להעביר טופס משוב מובנה ואחיד שבו הממליצים היו צריכים לבטא את הערכתם. לטענתה, ההערכה המקורית של גב' מירון, המזכירה הראשית של בית המשפט המחוזי בירושלים היתה עניינית ומפורטת ולא היתה כל הצדקה לפנות למר אשר, סגנה, תוך עקיפת הממונה. העותרת טוענת כי ההפרש בין הניקוד שקיבלה לבין הניקוד שקיבלה משיבה 2, לפי הניקוד החדש, בלתי סביר בעליל.
15. העותרת טענה עוד כי משיבה 1 נתנה את החלטתה על בסיס מידע שגוי והנחות מוטעות. לטענתה, הנסיון הרלבנטי של העותרת עולה בהרבה על הנסיון הרלבנטי של משיבה 2 ולכן גם בקריטריון "נסיון מקצועי במתן שירותי תרגום" היה על העותרת לקבל ניקוד גבוה יותר ממשיבה 2.
16. העותרת טענה עוד כי משיבה 1 לא שקלה אפשרות לפצל את הזכייה במכרז וכי על פי הנתונים שהיו בפני
ה היה עליה לקבוע, למצער, כי העותרת הינה הזוכה במחוז באר שבע ובמחוזות תל-אביב והמרכז. העותרת טענה עוד כי גם בדיון המחודש שערכה הועדה מיום 3.12.03 נמנעה משיבה 1 מלשקול שיקולים שהיתה חייבת לשקול בהתאם למנגנונים שנקבעו במכרז ועל פי דין. לטענתה, כתוצאה מהטעיית משיבה 1 על ידי משיבה 2 נפגם עקרון השוויון, מעשיה של משיבה 2 נעשו בתכסיסנות, בחוסר תום לב ולכן היה על משיבה 1 לפסול את הצעתה.

טיעוני המשיבה 1.
17. המשיבה 1 טענה כי בהצעת העותרת נפלו פגמים, וכי העותרת נהגה בחוסר נקיון כפיים והסתירה מידע מבית המשפט. לטענתה, העותרת נמנעה מלצרף את הצעתה במלואה לעתירתה. חמור מכך, בין המסמכים החלקיים שצירפה, מצויים מסמכים שלא היו חלק מהצעת העותרת, כפי שהוגשה למשיבה 1. לטענתה, נסיונה של העותרת "להגניב" מסמכים אלו, כאילו היו חלק מההצעה שהגישה למשיבה 1 נגוע בחוסר תום לב ובחוסר נקיון כפיים. אם לא די בכך, הרי שהצעת העותרת נגועה בפגמים נוספים: העותרת תקפה את המשיבה 2 על כך שניסתה לזקוף לזכותה נסיון בתחומים שאינם תרגום, בעוד שהיא עצמה צירפה להצעתה המלצות שניתנו לה כחברת כח אדם שסיפקה כח אדם בתחומים שונים ומגוונים, ובנוסף צרפה המלצות שנשלחו לחברה ששמה שונה משם העותרת.
18. משיבה 1 טענה כי ועדת המשנה בחנה את שתי ההצעות בחינה מחודשת ומעמיקה במסגרתה נבדקו כל אחד מן הפרמטרים השונים. ועדת המשנה פנתה למזכירים הראשיים בבתי המשפט השונים וביקשה התייחסות לשביעות רצונם מהחברה המספקת עבורם את שירותי התרגום. התמונה הכללית שהתקבלה, ביחס לכל אחת מן המציעות, תאמה ככלל את עמדתה של גב' שחר הממונה על ענף התרגומים.
משיבה 1 טענה כי הועדה לא התחשבה במכתבים שנמסרו לה לאחר סיום עבודת ועדת המשנה ולאחר החלטת ועדת המכרזים, וכן לא שיקללה במסגרת הבחינה המחודשת חוות דעת קודמות. לטענתה, בחינה מחודשת זו מהווה "דף חלק", היא שוויונית יותר ומדוייקת יותר מאשר הבדיקות שבוצעו על ידה בעבר.
19. ועדת המשנה בחנה מחדש את נסיון שתי החברות, כאשר לגבי המשיבה 2 נבדק רק נסיון החברה המציעה ולא נסיון חברת האם.
המסקנה היתה כי למשיבה 2 יש נסיון רב משל העותרת, שכן משיבה זו סיפקה במשך 10 שנים שירותי תרגום לשישה גורמים ממשלתיים נוספים, לעומת העותרת שציינה בנוגע לפרוייקטים דומים בהם עסקה בעבר רק את עבודתה עם הנהלת בתי המשפט, החל משנת 1997.
20. באשר לכישורים ולנסיון צוות המתרגמים, ציון העותרת הורד ב-2 נקודות. שינוי זה נעשה נוכח העובדה כי העותרת טענה לקיומו של מאגר הכולל 197 מתרגמים, אולם סיפקה פרטים ביחס ל-13 מתרגמים בלבד. לעומתה המשיבה 2 צירפה רשימה של מאות מתורגמנים (והשפות שהם דוברים), וכן צירפה קורות חיים של כשלושים מתורגמנים.
משיבה 1 טענה כי קביעת ציון בתחומים אלה אינה מדע מדויק. התוצאות אליהן הגיעה ועדת המשנה היו פרי התרשמותה, הערכתה וחוות דעתה המקצועית.
21. המשיבה 1 סבורה כי לא נפל כל פגם בהחלטתה ובדין זכתה המשיבה 2 במכרז זה בכל אזורי הארץ בהיותה ההצעה הזולה ביותר ובעלת הניקוד הגבוה ביותר.
22. המשיבה 1 סבורה כי משלא נפלו פגמים בהחלטת ועדת המכרזים, ומשהופעלו שיקולים ראויים, מקצועיים וענייניים אשר יושמו בדרך שוויונית על שתי המציעות, אין מקום שבית המשפט יתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים.
23. המשיבה 1 מתנגדת לבקשת העותרת לפיצול הזכייה. הפער בניקוד בין המשיבה 2 לעותרת אינו זניח כפי שהעותרת טוענת, וההפרש מבחינת עלות ההצעות הינו משמעותי. לטענתה, העותרת לא הצליחה להצביע על סיבה ממשית שתצדיק בזבוז מעין זה של כספי ציבור.

טיעוני המשיבה 2
24. המשיבה 2 טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף מאחר שהעותרת נהגה בחוסר תום לב וחוסר נקיון כפיים. עוד טענה משיבה 2 כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת פגם של שיהוי מהותי שנפל בהתנהגות העותרת.
25. משיבה 2 טענה עוד כי עמדה בעמדת נחיתות נוכח העובדה שהעותרת הסתירה את הצעתה המלאה, ולא צירפה לעתירתה מסמכים רלבנטים. כך נוצר מצב בו למשיבה 2 לא התאפשר לתקוף את הצעת העותרת, בעוד שלעותרת ניתנה הזדמנות לתקוף את הצעת המשיבה 2.
26. לעניין הנסיון וההמלצות של חברת האם, המשיבה 2 טענה כי אם עובד שלה קיבל מכתב המלצה בנושא השירות מושא המכרז יש בכך רלבנטיות לנסיונה של המשיבה 2 לצורך המכרז. המשיבה 2 טוענת כי בכל מקרה, המלצות לעובדים, שעבדו בעבר בחברת האם ועובדים כיום בחברת הבת הן יותר רלבנטיות מהמלצות העותרת בנוגע להשמת עובדים בתחומים אחרים לחלוטין. המשיבה 2 טוענת כי החמירה עם עצמה בכך שציינה כי יש לה נסיון מוכח של 10 שנים במתן השירותים הנדרשים, בעוד שבפועל נסיונה גדול יותר ומתפרש גם על כל שנות פעילותה של חברת האם (מ - 1988).
27. לטענת המשיבה 2, העותרת מושתקת מלהעלות טענות באשר לייחוס הנסיון של המשיבה 2 לחברת האם, מאחר שהיא עצמה צירפה להצעתה במכרז מכתבי המלצה שניתנו לחברה אחרת, וביניהם מכתבים המתייחסים לעובדים בתחומי עיסוקן של חברות אחרות ב"קבוצת כפיר". לטענתה, לא רק שהעותרת צירפה מכתבי המלצה שיש בהם ייחוס נסיון לחברה אחרת, אלא גם שהנסיון המיוחס הוא בתחומים שאינם מתחומי השירותים מושא המכרז.
28. המשיבה 2 טענה עוד כי פענוח קלטות ותמלול הקלטות הינם היינו הך. עבודה של תרגום קלטת כוללת בתוכה גם את עבודת תמלול/פענוח הקלטת. לכן ישנה רלבנטיות לציון הזכייה של המשיבה 2 במכרז הנוגע להקלטה, פענוח והדפסה במשרד החינוך. מכל מקום, לטענתה, מסמכים אלה הינם יותר רלבנטיים מהמלצות הנוגעות לאספקת קופאיות, תופרות וכו' לחברות שונות.
29. משיבה 2 טענה כי טענת העותרת בעניין שיקול דעת הוועדה באשר לחוות-דעת הממליצים, מתעלמת מקביעת הגב' דליה שחר, מנהלת הפרוייקט שהתרשמה שאין עדיפות גדולה במיוחד לעותרת על פני משיבה 2. המשיבה 2 טענה עוד כי העותרת ערכה סימולציות דמיוניות בהן העניקה בעצמה ציונים, ופירשה בעצמה חוות דעת מילוליות לציונים.

הצד המשפטי
30. העקרונות והכללים החלים על מכרזים ציבוריים ידועים וברורים ובתי המשפט חזרו עליהם פעם אחר פעם בשורה ארוכה של פסקי דין.
האינטרס הציבורי - הבטחת ניהול ענייניה של הרשות הציבורית בדרך שנועדה להבטיח שיוויון, העדר משוא פנים ושיקולים ענייניים.
האינטרס העסקי - השגת שירות או אספקה באיכות המירבית תמורת מחיר נמוך ככל הניתן בתנאים המתאימים לרשות.
להשגת מטרות אלה יש להקפיד על קיומם של נוהלים תקינים והכל ביושר ובאמינות, ללא הפליה, במגמה להבטיח תחרות חופשית והוגנת בין המשתתפים במכרז. התכליות של הצדדים במכרז ברורות. בעל המכרז שואף להשיג את ההצעה הטובה ביותר ועליו לנהוג בכל השלבים ביושר ובהגינות כלפי כל הצדדים המשתתפים במכרז המצפים לתחרות הוגנת בתנאים של שוויון. עיקר העיקרים הוא להבטיח מניעת העדפה שרירותית ושמירה על שיוויון, הגינות, טוהר המידות ונקיון כפיים של הרשות הציבורית. בין האינטרסים השונים העומדים ביסודו של המכרז נדרש שילוב ואיזון על בסיס בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

להלן אבחן את המקרה בפני
על בסיס אמות המידה שהותוו לעיל, המסמכים שהוגשו וטיעוני הצדדים:

חוות דעת ממליצים
31. עם מתן פסק הדין בעת"מ 1337/03 פנתה ועדת המשנה למזכירים הראשיים בבתי המשפט השונים וביקשה מהם הערכות על שביעות הרצון של מקבלי השירות, תוך שימת דגש על זמינות השירות, איכות התרגומים ורמת השירות המסופקת על ידי החברה מבחינה מקצועית ותפעולית. בנוסף התבקשו מקבלי השירות לתת למציעות ציון בעל ערך מספרי בין 1 ל-10.
בשיקלול הסופי של ההמלצות ניתן לעותרת בתחום חוות דעת, ציון של 86 (21.5/25) ולמשיבה 2 ציון של (20/25) 80. הציון הכללי ניתן למציעות, על סמך ממוצע הציונים שנתנו הממליצים השונים, כאשר הוועדה החמירה במעט עם המשיבה 2, והיטיבה עם העותרת (ראה טבלה 3 מש/10 לתגובת משיבה 1).

32. הגב' דליה שחר, מנהלת ענף קלדנות תרגומים והקלטות בהנהלת בתי המשפט, העומדת בקשר יומיומי עם החברות המספקות את שירותי התרגום, אישרה שהציונים הסופיים בהקשר זה משקפים גם את עמדתה בנוגע לחברות, היינו אמות המידה של המלצות מקבלי השירותים מהוות מדד מהימן לבחינת רמת שביעות הרצון הכללית במערכת הנהלת בתי המשפט.

33. טיעוני העותרת על אופן המרת ההערכות המילוליות לציונים דינן להידחות. יש לזכור, כי מדובר בהערכות סובייקטיביות מעצם טיבן, ואינן מדע מדויק. כל עוד השיקולים שהנחו את ועדת המכרזים במתן הניקוד למציעות אינם חורגים מגדר הסביר, אין עילה להתערב בהם. נראה, שהמשיבה 1 הפעילה את שיקול דעתה באופן סביר, שאינו מצדיק את התערבותו של בית המשפט.

34. העותרת קבלה על כך שבמסגרת חישוב הממוצע לשם קבלת ההכרעה החדשה לא שיקללה ועדת המשנה את ההערכות שניתנו בחודש ספטמבר, לצורך ההכרעה הראשונה במכרז. לטענתה, לא היתה הצדקה להתעלם מההמלצות הקודמות (במיוחד של המזכירה הראשית של בית המשפט המחוזי בירושלים) והיה על הוועדה להביאן בחשבון במסגרת הציון שניתן למשיבה 2.
הנהלת בתי המשפט הבהירה כי בחישוב הממוצע החליטה שלא לשקול את המסמכים וההערכות שהתקבלו בחודש ספטמבר שכן ועדת המשנה פנתה הפעם לכל הגורמים וקיבלה מהם עמדה מסודרת ואחידה. ועדת המשנה החליטה בעניין זה לבצע בחינה מחודשת, שוויונית ומדוייקת יותר מהבדיקות הקודמות שערכה בעבר, בהן נפלו פגמים. עמדה זו נקטה הוועדה כלפי העותרת כמו גם כלפי משיבה 2.
עמדתה של ועדת המכרזים נראית ראויה. בפני
ות הקודמות לעניין ההמלצות בתוך מערכת בתי המשפט נפלו פגמים ומשהוחזר העניין לועדת המכרזים כדי שתעשה פניה מסודרת חדשה לגורמים הרלבנטיים במערכת בתי המשפט, תוך הקפדה על עיקרון השיוויון, נראה כי לא נפל פגם בעניין זה בפעילותה של ועדת המשנה ושל ועדת המכרזים.
גם השגות העותרת על כך שלא שוקלל מכתב ההמלצה שכתב יחזקאל חי, המזכיר הראשי לשעבר של בית המשפט המחוזי בחיפה, דינן להדחות, נוכח העובדה שמכתב זה התקבל אצל המשיבה 1 לאחר סיום עבודתה של ועדת המשנה ולאחר קבלת החלטת ועדת המכרזים. יצויין כי גם אם הוועדה היתה משקללת ציון זה, לא היה בו כדי לשנות את הניקוד של העותרת לעניין ההמלצות, ובוודאי שלא את התוצאה הסופית.

35. העותרת טענה כי לא היה זה ראוי כי משיבה 1 תפנה למר אשר (סגן המזכירה הראשית בבית המשפט המחוזי בירושלים) תוך עקיפת הממונה עליו (המזכירה הראשית) וכי דבר זה מצביע על חוסר תום לב מצד הנהלת בתי המשפט. טיעון זה אינו מבוסס ויש לדחותו. כפי שהבהירה ב"כ משיבה 1, הפנייה של המשיבה 1 לבית המשפט המחוזי בירושלים, נעשתה כמו בכל בתי המשפט האחרים, אל המזכירה הראשית (גב' מירון), בבקשה לקבל את חוות דעתה. הגב' מירון האצילה מסמכויותיה, וביקשה ממר אשר ,סגנה, האחראי על נושא המתרגמים בבית המשפט להשיב לפנייה. אין כל פסול בכך, ואין זה בית המשפט היחיד בו סגן המזכיר הראשי כתב חוות דעת (ראה מש/7 לתגובת משיבה 1, מכתב המלצה מגב' רבקה שובל, סגן מזכיר ראשי בכיר, בית משפט שלום, חיפה).

36. העותרת טענה עוד כי הופר עקרון השוויון בכך שלגבי העותרת ביקשו 7-8 המלצות בעוד שלגבי משיבה 2 התבקשו 3 המלצות בלבד. טיעון זה יש לדחות. הנהלת בתי משפט פנתה באופן שיוויוני לכל בתי המשפט בהם עבדו החברות המציעות. העותרת סיפקה שירותי תרגום במספר מחוזות ברחבי הארץ, ולפיכך היתה הצדקה לפנות למספר רב יותר של מקומות בהן עבדה. לעומת זאת, עבודתה של המשיבה 2 התרכזה במחוז ירושלים ולפיכך הפניה בעניינה היתה לבית המשפט העליון, לבית המשפט המחוזי ולבית-משפט השלום במחוז ירושלים.

37. העותרת, ולאחריה גם המשיבה 2, ביקשו מהנהלת בתי המשפט מסמכים נוספים על תלונות שהוגשו נגד כל אחת מהן במהלך השנים בהן נתנו את השירות לבתי המשפט השונים. במהלך הדיון הוצגו בבית המשפט מספר תלונות שהופנו כלפי משיבה 2 וכלפי העותרת, אולם העותרת התנגדה לכך שבית המשפט יעיין בתלונות נוספות שהוגשו נגדה וב"כ המשיבה 1 ביקשה להגישם לבית המשפט. בעניין זה הבהירה ב"כ המשיבה 1, כי כאשר מדובר בעבודה יומיומית של הנהלת בתי המשפט אל מול החברות המספקות שירותים מעין אלה, אך טבעי הוא שמידי פעם יתכנו תקלות ואי שביעות רצון מדרך מתן השירות. כך התברר כי בתיקים של משיבה 1 ניתן למצוא מכתבי תלונה נגד העותרת כמו גם נגד משיבה 2. לצורך בחינת שביעות הרצון ביקשה ועדת המכרזים את חוות דעתם של הנציגים מטעם בתי המשפט השונים אשר סיכמו את התמונה הכוללת בכל הנוגע לשירות שנתנו העותרת ומשיבה 2. העותרת ביקשה כי משיבה 1 תביא בחשבון רק את מכתבי התלונה אודות משיבה 2. המשיבה 1 השיבה לעותרת, כי קיימים גם מכתבי תלונה אודותיה והציעה על מנת לאזן את אי הסימטריה המדומה, לפיה רק אודות המשיבה 2 הוגשו תלונות - להציג בפני
בית המשפט את כל מכתבי התלונה שהופנו אליה. להצעה זו התנגדה העותרת.
לא מצאתי צורך לעיין במכתבי התלונה נגד העותרת שכן החלטת ועדת המכרזים היתה מבוססת על בדיקה כוללת של שביעות רצון מצד הגורמים האחראים בבתי המשפט השונים. בדיקה זו נעשתה בצורה עניינית ושיוויונית בנוגע לעותרת 1 ולמשיבה 2 ולא מצאתי כי נפל פגם בהערכות ובציונים שניתנו לכל אחת מהן.

בחינת הנסיון המקצועי של המציעים במכרז
38. על בסיס פסק הדין בעת"מ 1337/03 התבקשה ועדת המכרזים לבחון את נסיונם של המשיבה 2 והעותרת כאשר בנוגע למשיבה 2 הוסכם לבחון אך ורק את נסיונה של חברת הבת, אשר השתתפה כמציעה במכרז.
מסמכי משיבה 2 שנבדקו על ידי ועדת המכרזים בבדיקה המחודשת, העלו כי משיבה זו התקשרה עם שבעה גורמים ציבוריים. ועדת המכרזים באה לכלל מסקנה כי למשיבה 2 יש נסיון רב יותר מזה של העותרת נוכח העובדה כי היא עובדת בתחום התרגום משך כ-10 שנים ועבדה - בנוסף להנהלת בית המשפט - עם 6 גורמים ציבוריים נוספים.
העותרת לעומתה ציינה תחת הפרק של ממליצים כי ישנם שני עורכי דין פרטיים עמם עבדה, ולא פרטה התקשרויות אלה בפרק הנוגע לפרוייקטים דומים שביצעה בעבר. באיזון שערכה הוועדה בעניין זה, מצאה הוועדה לנכון להעניק משקל גדול יותר להתקשרות עם מספר גופים ציבוריים גדולים אל מול התקשרויות עם שני עורכי דין פרטיים. איזון זה ראוי וסביר ואין כל הצדקה להתערב בו.
39. אשר להיקף ההתקשרויות, מאישורי רואי החשבון שהתייחסו ספציפית לשירותי תרגום, התגלה פער משמעותי בין ההיקף הכלכלי של התקשרויות העותרת בתחום התרגום שעמד על 1.9 מיליון - 2.2 מליון ש"ח בשנים 2000-2002, לבין היקף ההתקשרות אצל משיבה 2 שעמד על כ-4 מיליון ש"ח באותן שנים.
40. המשיבה 2 עובדת בתחום התרגום משך כ-10 שנים בעוד שהעותרת ציינה במסמכי המכרז במסגרת הנסיון הקודם בתחום הרלבנטי, רק את עבודתה עם הנהלת בתי המשפט שהחלה בשנת 1997, בהיקף מצומצם. אין לקבל את הטענה כי נסיונה של העותרת רב מזה של המשיבה 2 בהיותה עובדת בחמישה מחוזות משך שבע שנים אל מול עבודת משיבה 2 במחוז אחד בלבד. מהנתונים של משיבה 1 עולה בבירור כי היקף עבודת התרגום באזור ירושלים בלבד הוערך בקרוב ל-20,000 שעות תרגום, היקף שהוא גדול מהיקף כל יתר אזורי הארץ יחדיו (16,000 שעות תרגום). למרות קיומו של פער משמעותי בנסיון לטובת משיבה 2 הניקוד המחודש שהעניקה ועדת המכרזים לעותרת היטיב עימה ועמד על 17 נקודות לעותרת לעומת 18 נקודות למשיבה 2.

הכישורים והנסיון של צוות המתרגמים
41. במסגרת הבדיקה המחודשת שערכה ועדת המשנה נבדק מחדש נושא הכישורים והנסיון של צוות המתרגמים. נוכח מימצאי הבדיקה, מצאה הוועדה לנכון להוריד את הציון שניתן לעותרת מ-18 (מתוך 20) ל-16 ולהותיר על כנו את הציון שניתן למשיבה 2 שהיה ונותר 18.
שינוי זה נעשה נוכח העובדה כי אף שהעותרת טענה למאגר הכולל 197 מתורגמנים, היא כללה במסמכי המכרז פרטים על 13 מתורגמנים בלבד. לעומתה, משיבה 2 צרפה רשימה של מאות מתורגמנים (והשפות שהם דוברים), ממנה עולה כי לרשותה מאגר גדול בשפות שכיחות. בנוסף צרפה משיבה 2 קורות חיים של כשלושים מתורגמנים. בנוסף, מהפרטים שמסרה העותרת עולה כי רק כ-35% מהמתורגמנים הם אקדמאים לעומת כ-80% אקדמאים בהצעה של משיבה 2.
העותרת טענה בעניין זה כי הנהלת בתי המשפט ידעה או היתה צריכה לדעת על המתורגמנים שיש לעותרת על סמך ידע קודם שלה. תשובה זו אין לקבל שכן ועדת המכרזים אינה צריכה לסמוך על ידע מוקדם, דבר שפוגע בעקרון השיוויון במכרז. עקרון השיוויון מחייב מתן הזדמנות גם לחברות אחרות שלא נתנו עד היום שירות לבתי המשפט להתחרות במכרזים.
בהתייחס לנתונים שעמדו בפני
ה, סברה הוועדה כי יש הצדקה לשינוי הניקוד. הפער בניקוד שניתן למשיבה 2 ולעותרת עמד על 2 נקודות בלבד וגם בעניין זה החלטת ועדת המכרזים סבירה ואינה מצדיקה התערבות של בית משפט.

42. העותרת טענה כי משיבה 2 ביקשה להטעות את משיבה 1 בכך שהציגה מסמכים אודות נסיונה שלה ושל חברת האם שלה וכי נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים בכך שלא פסלה את הצעת משיבה 2 והכריזה עליה כזוכה במכרז. טיעון זה אינו מבוסס ודינו להידחות. אכן, משיבה 2 הגישה במסגרת המכרז גם המלצות המתייחסות לחברת "פרוטוקול הקלטות בע"מ", חברת האם שלה, ובחלקן צוין השם "פרוטוקול" בלבד. אולם, אין בסיס לקבוע כי מדובר בהטעייה מכוונת או בכוונת זדון מצד המשיבה 2. אדרבה, בהתאם להסכם בין הצדדים שקיבל תוקף של

פסק דין
בעת"מ 1337/03, נקבע כי ועדת המכרזים תתייחס ותביא בחשבון לצורך החלטתה - בכל הפרמטרים שעליהם ניתן ניקוד - את נסיונה של המשיבה 2 בלבד. עוד הוסכם כי בכל מקרה שבו לא ברור מהמסמכים שהוגשו לועדה אם מדובר בחברת האם או בחברת הבת, תדרוש ועדת המכרזים מהמשיבה 2 לספק לה מסמכים שיבהירו זאת.
ואכן, ועדת המכרזים פעלה בסבירות, בהתאם להנחיות של פסק הדין. ועדת המשנה הסתמכה, לעניין ציוני האיכות הנוגעים לנסיונה של משיבה 2 וההמלצות שניתנו לה, על מסמכים שהתייחסו למשיבה 2 בלבד ולא על מסמכים של חברת האם של משיבה 2.
מסקנת משיבה 1 כי התנהגותה של משיבה 2 אינה לוקה בתרמית ובהטעיה סבירה ומבוססת ונראה כי משיבה 2 נקטה בגלוי בכל הנוגע לזהות החברה המציעה בלא לנסות להסתיר כי צרפה גם מסמכים הנוגעים לחברת האם. כך, ציינה משיבה 2 בדו"ח רואה החשבון המקורי שצורף להצעתה, מהו מחזור הכספים הרלבנטי לחברת הבת (נספח ה' להצעת משיבה 2). גם בפירוט הנסיון הקודם התייחסה משיבה 2 בגילוי לפרוייקטים אותם ביצעה חברת האם. משיבה 2 סברה כי יש במסמכים הנוגעים לנסיונה של חברת האם כדי ללמד על חברת הבת. השאלה אם לסברה זו היה עיגון משפטי (ראה בג"צ 430/89 מאור שילוט פרסום חוצות נ' עירית כפר סבא, פד מג(3) 269 וכן עת"מ 599/03 סיסטם מעבדות נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, תק-מח 2003 (2) 7397), אינה צריכה הכרעה בפני
שכן הצדדים הסכימו כי ועדת המכרזים תביא בחשבון לצורך החלטתה את נסיונה של משיבה 2 בלבד.
מה שחשוב לעניננו, כי במסגרת הבדיקה המחודשת של הנהלת בתי המשפט שנעשתה בהתאם לפסק הדין בעת"מ 1337/03, נערכה בחינה מחודשת של כל המסמכים המעידים על נסיונה והמלצותיה של משיבה 2 עצמה, נופו כל המסמכים שלא נגעו ישירות אליה ומשיבה 1 הביאה בחשבון לצורך מתן ציוני האיכות רק מסמכים שנגעו ישירות אליה בלבד.

43. העותרת - המבקשת מבית המשפט להכריז עליה כזוכה במכרז - כשלה בעצמה בפגמים מהותיים. כך, התברר כי העותרת ראתה חירות לעצמה שלא לצרף לעתירתה את הצעתה במכרז במלואה. היא לא עשתה כן בעתירה הראשונה שהגישה לבית המשפט וחזרה על פגם זה גם בעתירה שבפני
. לא זו בלבד, אלא שבין המסמכים החלקיים שכן צירפה לעתירה מצויים מסמכים שלא היו חלק מהצעתה של העותרת במכרז.

44. היתה זו חובתה של העותרת, המבקשת לתקוף את ההצעה הזוכה במכרז ולהכריז עליה כזוכה במכרז, לצרף לעתירה את הצעתה שלה במכרז במלואה. ראוי לציין כי אי צירוף הצעתה המלאה של העותרת לעתירה מהווה פגיעה בעקרון השיוויון כלפי המשיבה 2. בעוד שבפני
העותרת מצוי כל החומר הרלבנטי על מנת לתקוף את החלטת ועדת המכרזים, ביקשה העותרת ליצור מצב לפיו למשיבה 2 לא תהיה האפשרות לבחון את הצעת העותרת בצורה מעמיקה ולהגיב עליה. מכל מקום, ללא הצגת ההצעה במלואה אין בידי העותרת להוכיח את זכאותה לסעד של זכיה במכרז כפי שביקשה.

45. לא זו בלבד שהעותרת נמנעה מלצרף את הצעתה המלאה לעתירתה, אלא שבין המסמכים החלקיים שצורפו לעתירה כנספח א' 2 מצויים מסמכים שלא היו חלק מההצעה של העותרת, כפי שהוגשה בהליך המכרז. מסמכים אלה כוללים מידע מהותי למכרז, שנדרש היה לצרף להצעה עצמה. העותרת לא עשתה כן, ורק מאוחר יותר, לאחר הגשת העתירה, ביקשה להציג מצג כאילו היו חלק מהצעתה למכרז. יש לדחות את טענת העותרת כי לאחר הגשת הצעתה, לא שמרה עותק ממנה, וגם לא הגיעה למשרדי המשיבה 1 כדי לצלם עותק כזה, אך סברה, כי המסמכים שהגישה הם המסמכים שהוגשו עם הצעתה. מושכלות יסוד בדיני מכרזים הם כי מציע המבקש לתקוף את החלטת ועדת המכרזים בבית המשפט, ולהכריז עליו כזוכה, חייב לצרף את הצעתו. לכן, מצופה היה מהעותרת שתשמור את הצעתה ותגישה בשלמותה כנספח לעתירה, או שתבקש עותק של ההצעה מהמשיבה 1 בכדי להגישה בשלמותה או, למצער, תצרף לעתירתה רק את אותם מסמכים שהגישה במכרז עצמו.
העותרת לא נהגה כך, היא לא הגישה את הצעתה המלאה לבית המשפט והגדילה עשות כאשר צרפה להצעה מסמכים "חדשים" שלא היוו חלק מהצעתה במכרז (ראה מש/13 לתגובת משיבה 1). כך צרפה העותרת לעתירה מסמכים המהווים רשימות של מתורגמנים העובדים בשירות העותרת, מידע שנדרש על ידי משיבה 1 בתנאי המכרז, אולם לא סופק על ידי העותרת בהצעתה, כפי שהוגשה במכרז. ראוי לציין כי אחד מהמסמכים הינו מיום 1.7.03 בעוד שהצעת העותרת הוגשה עוד ביוני 2003.

46. בנוסף, העותרת עצמה צירפה מסמכי המלצה המופנים לחברת "כפיר - שירותי כח אדם בע"מ" או רק לחברת "כפיר" (ראה מסמך מש/14 לתגובת משיבה 1) בעוד ששמה של העותרת הוא "א.כפיר אחזקות בע"מ". העותרת טענה כי הכוונה במסמך היא אליה וכי אין בנמצא חברה בשם זה. כמי שטענה כלפי המתחרה במכרז (משיבה 2) טענות דומות בדבר אי בהירות במסמכים שהוגשו לועדת המכרזים, היה מקום לצפות מן העותרת כי היא עצמה תנהג במסמכים שהגישה דיוק מירבי.
כך נהגה העותרת גם לגבי מסמכי המלצה נוספים שהגישה לועדת המכרזים. העותרת הלינה על כך שהמשיבה 2 צירפה מסמכים הנוגעים לתמלול ולא לתרגום ופענוח שהם התחומים מושא המכרז, בעוד שהיא עצמה צירפה מסמכים רבים הנוגעים לתחום עיסוק שונה לחלוטין של גיוס כח אדם לעבודות שונות, שבינן לבין תרגום אין כל דמיון. אך ברור הוא שמדובר בהמלצות הנוגעות לעיסוקים שונים לחלוטין שאינן קשורות לעבודת התרגום מושא המכרז.

47. בדיון בבית המשפט טענה העותרת, כי אילו היו המסמכים המעידים על נסיון בתמלול שהגישה המשיבה 2 מיוחסים לה ולא לחברת האם, אולי היו יכולים להיות רלבנטיים, אך מכיוון שהם נוגעים לחברה אחרת הם אינם רלבנטיים (דברי ב"כ העותרת עמ' 6 לפרוטוקול מיום 18.12.03). אם היתה העותרת בוחנת את מסמכיה היא, היתה מגלה שאף מסמכיה שלה ביחס לנסיונה בגיוס כח אדם ממוענים בחלקם לחברות אחרות ולא לעותרת, או לפחות לא מצויין בבירור מיהי החברה אליה מיועדות ההמלצות (מש/14, תגובת משיבה 1).
מכל מקום, אין לכך רלבנטיות לגופו של עניין, מכיוון שועדת המכרזים הכריעה, כי נסיון בתחומים אחרים שאינם מתחומי המכרז, אינו רלבנטי. זוהי החלטה סבירה וענינית שאין כל הצדקה להתערב בה .
בנוסף, התברר כי העותרת ניסתה להיבנות מניסיונה של חברה אחרת, או מנסיונה שלה בגלגוליה הקודמים, בהם צורת התאגדותה היתה שונה. בהצעתה ציינה העותרת כי היא נוסדה בשנת 1979 (נספח יג 27 לתשובת המשיבה 2) בעוד שברישום התעודה אצל רשם החברות נכתב כי העותרת התאגדה בשנת 1986 (נספח יג 9 לתשובת המשיבה 2).

48. יצויין, כי ב"כ משיבה 1 הדגישה, כי לא היה בכוונתה להעלות טענות בדבר חוסר נקיון כפיה של העותרת, אלא להראות שהצעתה לוקה באותם ה'פגמים' הנטענים כלפי המשיבה 2 ואף מעבר לכך. משיבה 1 טענה כי, לא היה כל טעם לעסוק בכך, מאחר שממילא וועדת המשנה וכן וועדת המכרזים לא נתנו כלל משקל למסמכים שמעידים על נסיון שאינו רלבנטי לתחום התרגומים. עם זאת, נוכח העובדה שהעותרת העלתה טענות בדבר הטעייה ותרמית כלפי המשיבה 2, ראתה משיבה 1 לנכון להציג בפני
בית המשפט את התמונה המלאה (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 18.12.03). ואכן, טענות העותרת נבחנו על ידי ועדת המכרזים לגופן. מן הראוי היה, שהעותרת תקפיד עם עצמה למצער באותו אופן בו היא דורשת מאחרים.

49. העותרת טענה עוד כי משיבה 2 ניסתה להטעות את ועדת המכרזים בכך שציינה בהצעתה כי לרשותה שני סניפים ושתי נציגויות. אכן, מידע זה נכתב על ידי המשיבה 2 באופן מעורפל, והיה מקום להדגיש את הנתונים האמורים על מנת למנוע אפשרות של טעות מצד המשיבה 1. עם זאת, לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בהחלטת ועדת המכרזים שלא מצאה בעניין זה תרמית או הטעייה מצידה של המשיבה 2 והחליטה, בצדק, שאין בכך נימוק כדי לפסול את ההצעה של משיבה 2. מה שחשוב לעניננו הוא כי ועדת המכרזים לא התייחסה ל"נציגות" כאל סניף והביאה בחשבון שיקוליה כי למשיבה 2 שני סניפים בלבד. כפועל יוצא מכך ניתן למשיבה 2 בפריט זה ציון 2 בלבד מתוך 5 בעוד שלעותרת ניתן בפריט זה הציון המירבי - 5.

50. עוד טוענת העותרת כי המשיבה 2 הסתירה מן המשיבה 1 את העובדה כי אחד ממנהליה ובעל מניותיה הוא עורך דין. לטענתה מדובר בעניין פסול לפי תנאי המכרז והיה על משיבה 2 לגלותו. ועדת המכרזים דחתה טיעון זה ולא ראתה הצדקה לפסול את הצעת משיבה 2 ובדין החליטה כך. כל שנאמר במסמכי המכרז הוא שעובדי החברה שיעסקו במתן השירות לא יתנו שירותי תרגום בדיונים בהם מופיעים עורכי דין המעסיקים אותם, או עובדים עמם במשרד. במצבים אלה של דיונים בהם אמור להופיע בבית המשפט עורך דין שהוא עובד החברה בו עובד נותן שירותי התרגום מטעם החברה, נדרשת, על פי תנאי המכרז, הודעה להנהלת בתי המשפט (מש/1 לתגובת המשיבה 1, עמ' 14, סעיף 4-4.2.12.3). מנגנון זה, שהוסדר במסמכי המכרז, נועד למנוע יצירת מצב של ניגוד עניינים.
המציעים במכרז לא נדרשו לפרט את העיסוקים של המנהלים ובעלי המניות בחברה ולפיכך גם בעניין זה לא נפל פגם המצדיק פסילת הצעת משיבה 2.

51. העותרת טענה עוד כי משיבה 1 הסתירה ממנה מסמכים בעת שהגישה את העתירה הקודמת (עת"מ 1337/03). טיעון זה אינו מבוסס ויש לדחותו. מדובר במכתבים של גב' מירון ומר בוטבול מספטמבר 2003. ב"כ המשיבה טענה כי מסמכים אלה לא היו מצויים בחומר שביקשה העותרת לצלם ולכן הוא לא צולם ומכל מקום במהלך הדיון בעתירה הקודמת ציטטה ב"כ המשיבה חלקים מאותם מסמכים (נספחים ו' 1-2 לעתירה ונספח מש/6 לתגובת משיבה 1).
52. העותרת טענה עוד כי היה על משיבה 1 להעניק לה עדיפות בהיותה מחזיקה בסניף בכל אחד מהמחוזות. טיעון זה יש לדחות. מתן עדיפות לעותרת התבטא בציון שניתן לה בקטגוריה של 'מספר סניפים'. משיבה 2 שלה שני סניפים בלבד קיבלה ניקוד של 2/5, ואילו העותרת קיבלה את הניקוד המירבי של 5/5 נקודות. בקשתה של העותרת כי תנתן לה עדיפות נוספת, משמעותה למעשה כי יינתן ניקוד כפול לאותו רכיב.
ועדת המכרזים, בצדק, לא נהגה בדרך זו. בסעיף 5.2 ו' לתנאי המכרז נקבע לאמור: "תינתן עדיפות לחברה בעלת סניף אחד לפחות בכל אחד מהמחוזות (5%)". ועדת המכרזים קבעה את הציון ברכיב זה על בסיס שיעור הניקוד שנקבע בתנאי המכרז; 5% מתוך כלל ציון האיכות, המהווה רק 45% מהציון הסופי. ועדת המכרזים הוסיפה כי:
"דרישת המצאותו של סניף בכל מחוז אינה חיונית באופן משמעותי, שכן החברה נדרשת להציב כונן בכל מחוז ומנהל פרוייקט שירכזו ויפקחו על פעילות החברה במחוז. מידת חשיבותו של פרמטר זה משתקף במשקל שניתן לפרמטר זה (5%)" (סעיף 7(2) לבחינה המחודשת שערכה ועדת המשנה של ועדת המכרזים, נספח מש/5 לתגובת משיבה 1).

קביעה זו מתיישבת עם תנאי המכרז ולא מצאתי עילה המצדיקה התערבות בה.
53. יש לדחות את טענת העותרת כי היה על הוועדה לפסול את הצעת המשיבה 2 לאחר שבפריט זה הציון שקיבלה היה נמוך מ-75%. בתנאי המכרז נקבע כי:
"המשקל שיינתן להצעת המחיר במרכיב זה יהא 55% ולקריטריוני האיכות יינתן משקל של 45%.
במידה ויהיה מציע אשר ציוני אחד ממרכיבי הקריטריונים יהא נמוך מ 75%, מתוך החתכים שצויינו לעיל (הצעת מחיר - 60%, איכות - 40%), הנהלת בתי המשפט תהיה רשאית, אך לא חייבת, לפסול את הצעתו וזאת על פי שיקול דעתה של ועדת המכרזים".

מדובר בשיקול דעת שהוקנה לועדת המכרזים אשר סברה מהנימוקים שפורטו לעיל, כי אין הצדקה לפסול את הצעת משיבה 2 בשל הציון שקיבלה בפריט הסניפים שהוערך במכרז בשיעור של 5% בלבד מציון האיכות שהינו 45% מהציון הכולל. ועדת המכרזים הוסיפה כי תתכן פרשנות שונה ולפיה: "הציון המינימלי צריך להיות לכלל רכיבי האיכות ביחד ולא לכל אחד מתת-הרכיבים שלהם". אין לי צורך להכריע בשאלת הפרשנות הנכונה לתנאי המכרז, שכן בכל מקרה הוועדה שקלה עניין זה גם על בסיס פרשנות העותרת והחליטה כי אין הצדקה לפסול את ההצעה מסיבה זו. לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בשיקול הדעת הסביר שהפעילה ועדת המכרזים גם בעניין זה.

54. העותרת טענה עוד, כי לאחר היוודע תוצאות המכרז המקוריות לפיהן זכתה חברת סימול, השלימה משיבה 2 עם זכייתה של סימול וישבה בחוסר מעש ואף לא השיבה את הערבות הבנקאית לידי משיבה 1 ולפיכך היא מנועה מלזכות במכרז. טיעון זה יש לדחות.בעת זכייתה של חברת סימול שהיתה ההצעה הזולה ביותר, לא ידעה המשיבה 2, ולא היתה צריכה לדעת, כי מחיר ההצעה הזול של חברת סימול, נובע מהבנתה השגויה (של סימול) את רכיב המחיר בהצעה. לפיכך משיבה 2 לא יכלה לצפות כי ועדת המכרזים תחליט לפסול הצעתה של חברת סימול ולבחור זוכה חדש במכרז. עילתה של המשיבה 2 לעמוד על הצעתה במכרז, קמה לה רק לאחר פסילת הצעתה של חברת סימול, הזוכה במכרז. במצב דברים זה, לא ניתן לראות בהתנהגותה של משיבה 2 משום ויתור על זכותה לזכות במכרז.

שיהוי
55. העותרת טענה כי משיבה 1 לא היתה מעוניינת או מסוגלת "בלחץ הזמנים" להפעיל את שיקול דעתה באופן שעולה בקנה אחד עם הוראות פסק הדין שניתן בעת"מ 1337/03. טיעון זה אינו מבוסס ויש לדחותו. לוח הזמנים של הבדיקה המחודשת של ועדת המכרזים נקבע בהסכמת הצדדים וניתן לו תוקף של

פסק דין
. למעלה מן הצורך יצוין כי לוח הזמנים הדחוף נוצר בשל השיהוי של העותרת בהגשת העתירה הראשונה בעת"מ 1337/03.
החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת סימול ולקבל את הצעת משיבה 2 כזוכה במכרז התקבלה ביום 19.10.03. בעת"מ 1337/03 שהגישה העותרת היא לא ציינה מהו המועד בו קיבלה את ההחלטה הנ"ל, אולם ברור כי לעותרת נודע על ההחלטה לפחות ביום 23.10.03, מועד בו הפנתה העותרת מכתב השגה להנהלת בתי המשפט. ביום 16.11.03 קיבלה העותרת תגובה מפורטת מהנהלת בתי המשפט הדוחה את כל טענותיה באשר לתוצאות המכרז. את העתירה הגישה העותרת רק ביום 25.11.03.
בהתנהגות העותרת בצד האובייקטיבי נפל פגם של שיהוי, שכן מועד תחילת העבודות של החברה הזוכה במכרז נקבע ליום 1.12.03. במסגרת היערכותה כחברה זוכה, הודיעה המשיבה 2 לעובדיה על תחילת עבודתם בבתי המשפט במועד זה. בעקבות השיהוי בהגשת העתירה, נוצר סד זמנים שלא איפשר את תחילת העבודה במועד שנקבע, דבר שעלול לגרום לכך כי עובדי משיבה 2, שהם צדדים שלישיים, נפגעו. גם בבחינת הפן הסובייקטיבי, נראה שהעתירה לקתה בשיהוי, שכן צד המבקש סעד בהליכי מכרז חייב להזדרז ולפנות לבית המשפט ללא כל דיחוי.
שיהוי כשלעצמו אינו יכול להוות עילה לדחיית עתירה לגופה, ללא בחינת קיומו של פגם מנהלי, אלא אם כן מדובר במקרים קיצוניים. בענייננו, דחיית העתירה נעשתה לגופו של עניין ועניין השיהוי בו לקו פעולותיה של העותרת, רלבנטי נוכח טענותיה הבלתי מבוססות של העותרת על כך שבלוח הזמנים הקצר, עליו הסכימו הצדדים, לא היה לועדת המכרזים די זמן כדי להפעיל את שיקול דעתה מחדש.

56. בדיון בבית המשפט העלתה העותרת טענה לפיה המשיבה 2 אינה יכולה לעמוד בהצעתה במכרז, וכראייה לכך ביקשה להוסיף תצהיר של כוננית שלה, לפיה המשיבה 2 ניסתה לפנות לכונני העותרת כדי להציע להם עבודה אצלה, בשכר נמוך. ב"כ משיבה 2 הכחישה טענה זו (עמ' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 18.12.03). העותרת טענה עוד כי למשיבה 2 אין עובדים בכל האזורים וכי היא מסתמכת על עובדי העותרת שיעברו לעבוד בשורותיה. מדובר בטענה בעלמא, ללא בסיס של ממש, שהועלתה לראשונה ביום הדיון ויש לדחותה.

57. הלכה היא כי בבוא בית המשפט להעביר תחת שבט ביקורתו את פעילות הרשות המנהלית, אין הוא מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקולו הוא. תפקידו של בית המשפט לבחון, האם עמדה הרשות באמות המידה שנקבעו לפעילות השלטונית מהסוג העומד לביקורת. בענייננו ראוי לזכור כי לרכיב המחיר ניתן במכרז משקל של 55% בעוד שלרכיב האיכות ניתן משקל של 45%. אכן, לא קיים פער גדול בין הציון שניתן לעותרת לבין הציון שניתן למשיבה 2 ברכיב האיכות, אולם ברכיב המחיר קיים פער משמעותי בין שתי ההצעות כשהצעת משיבה 2 זולה מזו של העותרת. אך ברור הוא שנוכח העובדה כי בעל המכרז נתן משקל גדול יותר לרכיב המחיר (55%) מאשר לרכיב האיכות (45%) ומשנמצא כי למשיבה 2 הצעה זולה משמעותית מזו של העותרת ופער קטן בלבד באיכות, התוצאה המתבקשת היא זכייתה של משיבה 2 במכרז.
מטעם זה גם יש לדחות את טענת העותרת כי היה מקום לפיצול הזכייה במכרז. סעיף 2.13.6 למכרז מאפשר למשיבה 1 לחלק את העבודה בין מספר מציעים, אולם מדובר בעניין שהוא בשיקול דעת הוועדה. בענייננו, משמעות הפיצול למשיבה 1 הוא עלות כספים גבוהה יותר כאשר השוואת האיכות בין המציעים מעלה כי הפער ביניהם אינו משמעותי.

58. לסיכום, בענייננו לא מצאתי כי נפלו פגמים בעבודת הוועדה שהפעילה את שיקול דעתה - בסבירות, מקצועיות וענייניות ופעלה בדרך שיוויונית כלפי המציעות השונות ולפיכך לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים והחלטתי לדחות את העתירה.
העותרת תישא בהוצאות ושכ"ט המשיבות בסכום של 25,000 ש"ח לכל משיבה.

ניתן היום, 01/01/2004.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

_________________
יהודית צור
, שופטת









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 1350/03 א. כפיר אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט (פורסם ב-ֽ 01/01/2004)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן