עוף ברכת הירדן, דוד לוי, יצחק יום טוב - תורגמן ישראל, תורגמן אסף, תורגמן פני ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
עוף ברכת הירדן דוד לוי יצחק יום טוב תורגמן ישראל תורגמן אסף תורגמן פני
 
עוף ברכת הירדן, דוד לוי, יצחק יום טוב - תורגמן ישראל, תורגמן אסף, תורגמן פני ואח'
תיקים נוספים על עוף ברכת הירדן | תיקים נוספים על דוד לוי | תיקים נוספים על יצחק יום טוב | תיקים נוספים על תורגמן ישראל | תיקים נוספים על תורגמן אסף | תיקים נוספים על תורגמן פני |

620010
1064/07 א     26/02/2010




א 1064/07 עוף ברכת הירדן, דוד לוי, יצחק יום טוב נ' תורגמן ישראל, תורגמן אסף, תורגמן פני ואח'








בית משפט השלום בעפולה



26 פברואר 2010

ת"א 1064-07 עוף ברכת הירדן
ואח'
נ' תורגמן ישראל
ואח'







בפני

כב' השופטת
שאדן נאשף-אבו אחמד

מבקשים
1.
עוף ברכת הירדן

2
.
דוד לוי

3
.
יצחק יום טוב


נגד

משיבים
1.תורגמן ישראל
2.תורגמן אסף
3.תורגמן פני
4.תורגמן דוד


החלטה

רקע וטענות הצדדים

1.
בפני
י בקשה לפיצול סעדים.

2.
ברקע הבקשה עומדת תביעת המבקשים למתן צו עשה להשבת מלגזה וציוד חקלאי המעוכבים, על-פי הנטען, שלא כדין ע"י המשיבים. עוד עתרו המבקשים במסגרת התביעה דנן לחיוב המשיבים בתשלום פיצוי כספי בגין נזקים נטענים שגרמו המשיבים למבקשים, לרבות דמי שימוש.

3.
המשיבים מכחישים, בהגנתם, את טענות המבקשים שבכתב התביעה וטוענים לזכות עכבון לגבי המלגזה והציוד החקלאי עקב קיומו של חוב כספי שחייבים המבקשים למשיבים.

4.
בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה לפיצול סעדים, אשר עניינה הוא הנזק הכספי שנגרם להם, ושלדבריהם טרם נתגבש במלואו במועד הגשת התביעה. לטענתם, רק לאחר שישיבו המשיבים את הציוד המעוכב שלא כדין לידי המבקשים, רק אז יתברר מלוא היקף הנזק הכספי וניתן יהיה לאמוד את שיעורו.


5.
המשיבים מתנגדים לבקשה זו. לשיטתם, לא עומדת הבקשה בכללי תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משלא פירטו המבקשים סיבה כלשהי המונעת בעדם מלכמת את נזקיהם כבר בשלב זה. לטענתם, היתר לפיצול סעדים ניתן רק במקרים חריגים בהם יש אינטרס לגיטימי המצדיק פיצול התביעה למספר תביעות שונות. המבקשים אינם עומדים בתנאים אלה, באשר כללו בתובענה זו את כל הסעדים אשר עומדים להם, אכיפה, צו עשה וסעד כספי.
דיון

6.
כלל הוא, כי כאשר עילת התביעה היא אחת, אין לפצל אותה לתביעות אחדות אלא יש למצות את מלוא הסעדים בהליך אחד. על תובע חלה החובה לכלול את מלוא הסעד שהוא זכאי לו בגין עילת התביעה שביסוד התובענה שהגיש, אלא אם קיבל היתר מבית המשפט לפצל את סעדיו (הוראות תקנות 44 ו-45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

7.
תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי מורה, כי:

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

8.
מגמתה של הוראה זו היא" ריכוזם ושילובם של ההליכים כדי למנוע כפל ושילוש הדיון בשל אותה עילה, והסיפא שלה בא למנוע במקרים ראויים, על ידי מתן רשות לפיצול הסעדים, טענה של מעשה בית-דין, הנובעת ממיצוי העילה שבה נתבע רק אחד מהסעדים שנצמחו מאותה עילה או חלק מהם" וכי "גיבושו של נזק אינו אמת המידה היחידה לשיקול הדעת של בית המשפט הבא להחליט בבקשת פיצול הסעדים. השיקול הדומינאנטי הוא ייעול הדיון כדי לא להטריח את היריב ואת בית המשפט לשוא" (ע"א 466/89 יאיר נ' יואל, פ"ד מה (1), 177, החלטה מפי כבוד השופטת ש' נתניהו).

9.
אשר למבחן, לפיו יש לקבוע אימתי מדובר בעילה אחת וסעדים שונים ואימתי בתביעות נפרדות נפסק כי: "זהות העילות נבחנת לפי מהותן של העילות ולא על-פי צורתן, אך אין צורך שתהיה חפיפה מוחלטת בין העניינים הנדונים בשתי התביעות, כל עוד השאלה המהותית בשתיהן זהה, על מנת שתיקבע זהות העילות" (ע"א 259/83 אריה חבברה לביטוח בע"מ נ' סקום (ישראל) בע"מ, פ"ד לט (4) 141).

10.
תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת מתן אישור לפיצול בין סעדים שונים, אך אינה מתירה זאת כאשר המדובר בחלקיו של סעד אחד, או במספר עילות תביעה (לעניין זה ראו : ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמוד 126).
בע"א 89/64 האז נ' מני, פ"ד יח (3) 435 נקבע, כי:

"כאשר מעילת תביעה אחת צומחות לתובע זכויות לסעד של השבה, מחד גיסא, ולפיצויים, מאידך גיסא, נסיבות כאלה נראו לבית המשפט כמצדיקות מתן היתר לפיצול".
11.
עוד נקבע, כי על המבקש לסטות מן הקבוע בתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי להצביע לפני בית המשפט על קיומו של אינטרס לגיטימי המצדיק פיצול התביעה למספר תביעות שונות (ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' דוידוביץ, פ"ד לח (1) 613.

12.
בחינת נסיבות המקרה דנן על רקע אמות המידה האמורות מוליך למסקנה כי יש לקבל את בקשת הפיצול. במקרה דנן, המבקשים עותרים לצו עשה המורה למשיבים למסור את הציוד בו מחזיקים שלא כדין, לידי המבקשים ; לתשלום דמי שימוש שעושים המשיבים בציוד וכן לחיוב המשיבים בפיצוי כספי שנגרם, לטענתם, בגין הפסד השכרת הציוד לאחרים. כעת מבקשים הם להותיר בידם את האפשרות לתבוע סעד של פיצוי על נזק שגרמו המשיבים לציוד שיתגלה רק לאחר השבתו לידיהם. אין ספק, כי הנזק לציוד (אם בכלל) אמור להתברר ולהתלבן רק לאחר קבלת החזקה בו. בשלב זה אין המבקשים יכולים לכמת מה היקפו של סעד הפיצוי שיתבקש שכן טרם התברר להם הנזק. בעניייננו, המדובר בסעדים שונים, הצומחים מאותה עילת תביעה ומאותה מסכת עובדתית.

סוף דבר

13.
לאור האמור, אני נעתרת לבקשה ומתירה פיצול הסעדים.

14.
בנסיבות הכוללות של העניין, לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.

15.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
י"ב
אדר תש"ע, 26 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 1064/07 עוף ברכת הירדן, דוד לוי, יצחק יום טוב נ' תורגמן ישראל, תורגמן אסף, תורגמן פני ואח' (פורסם ב-ֽ 26/02/2010)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן