משה בצר - מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
משה בצר
 
משה בצר - מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק
תיקים נוספים על משה בצר |

10348/03 רעפ     08/02/2004




רעפ 10348/03 משה בצר נ' מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק






בבית המשפט העליון

רע"פ 10348/03

כבוד השופט מ' חשין

בפני
:

משה בצר

המבקש:

נ ג ד


מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק

המשיבה:

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 875/01 מיום 30.9.03 שניתן על-ידי כב' השופטים י' כהן, א' אברהם וג' לוי

החלטה

בשנת 1994, ובאין היתר בניה בידו, בנה המבקש בפתח ביתו גרם מדרגות חיצוני והוסיף ופתח דלת בקיר חיצוני. עקב כך הורשע המבקש, בשנת 1996, בעבירות על חוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, והושת עליו קנס, כפל אגרה, ומאסר על-תנאי לתקופה של חודשיים. כן ציווה בית-המשפט צו הריסה ולפיו הושת על המבקש להרוס את הבנייה הבלתי-חוקית תוך שנה, עד ליום 10.3.97.

המבקש לא קיים את צו ההריסה ואף לא ביקש ארכה נוספת מבית-המשפט כדי להשיג במהלכה היתר בנייה. אי-לכך הוגש נגדו כתב-אישום לבית-משפט השלום. לטענת המבקש, הוא פעל לקבל היתר בנייה עבור מה שבנה בלי היתר, וההיתר ניתן בשנת 1998, קרא: לאחר תום התקופה שבמהלכה היה עליו לקיים את צו ההריסה, ואף לאחר שהוגש כנגדו כתב-האישום. עם זאת, כך הוסיף המבקש וטען, תוקפו של ההיתר הוחל רטרואקטיבית, החל ביום 3.3.96 ומכאן שאין להרשיעו בדין אי קיום צו ההריסה. במאמר מוסגר נעיר, שלטענת המדינה היתר הבניה שהוצא אינו חוקי שכן ניתן בחוסר סמכות ובניגוד להחלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מגדל העמק.

בית משפט השלום הרשיע את המבקש - על-פי הודאתו - בעבירה של אי-קיום צו הריסה שיפוטי, בקובעו כי העובדה שקיבל היתר רטרואקטיבי אינה יכולה לעמוד לזכותו, שכן "על-פי הוראות חוק התכנון והבנייה אכן רשות הרישוי אינה מוסמכת ליתן היתר הכולל הקלה". יחד עם זאת, היות שהמבקש קיבל לידיו מיסמך הנחזה להיות היתר בניה כדין, החליט בית-משפט קמא שלא למצות עימו את הדין. כך הטיל עליו בית-המשפט קנס של 600 ש"ח או שישה ימי מאסר תחתיו, והוסיף וחייב אותו לחתום על התחייבות כספית בסך של 3000 ש"ח, לפיה יימנע מלעבור עבירה דומה למשך שנתיים.

על פסק-דין זה עירער המבקש לבית-המשפט המחוזי, בסוברו כי משניתן לו היתר בנייה רטרואקטיבי, אין מקום להרשיעו בפלילים על אי-קיום צו ההריסה. בית-המשפט המחוזי החליט לדחות את הערעור, בקובעו כי "תחולתו ותוקפו של היתר, אם יש כזה, גם אם הינם רטרואקטיביים, רלבנטיים אך לשיקולי הענישה בעת מתן גזר הדין ולמניעת הריסת המבנה נשוא הצו. האחריות הפלילית המוטלת על נאשם נקבעת נכון למועד ביצוע העבירה. מתן היתר בדיעבד אינו יכול 'להכשיר' עבירה שנעברה, כאמור בזמן שלא היה בידי הנאשם הספציפי כל היתר. כל פירוש אחר יסכל מטרת המחוקק, שהרי אם תתקבל טענת המערער לא ניתן היה להעמיד מי שמחל בבנייה בלא שיש היתר בידו, אלא במקרים בהם בסופו של יום לא ניתן היתר" (ההדגשה במקור - מ' ח').

עתה עולה לפנינו - בשלישית - שאלת נפקותו של היתר הבניה הרטרואקטיבי.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש והמצדיקה מתן רשות ערעור לערכאה שלישית.

גם לגופו של עניין אין ממש בטענת המבקש. סוגייה דומה לזו שלפנינו נדונה כבר בפסיקה, ברע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד נו(3) 49, 59. באותו מקרה נשאלה שאלה אם לאחר שתם המועד לביצוע צו הריסה, ניתן לקבל ארכה בעלת תוקף רטרואקטיבי לאי ביצועו של הצו. על-כך השיב בית-המשפט:

דחיית המועד לביצועו של צו הריסה אין בה כדי לגעת בעבירה. גם אם אמרנו כי פועלה של הארכה הוא למפרע, נאשם שלא קיים צו הריסה במועד שנקבע, עבר עבירה; ארכה כי תינתן לעבריין בנייה, אין בה בארכה כדי למחול על העבירה; ובית המשפט יענוש את העבריין כראוי לו. אכן אין כל קשר של סיבה ומסובב בין עבירה של אי ביצוע צו הריסה לבין מתן ארכה לאחר המועד שנקבע לביצועו של צו, וממילא אין הכרח - אף אין הצדק - כי נקיש מן האחד לאחר.
אכן, אין ספק כי המחוקק לא כיוון ליתן בידי רשויות התכנון המנפיקות היתרי בנייה, סמכות לחון עברייני בנייה אשר אינם מקיימים צווי הריסה. סמכות חנינה ניתנה אך לנשיא המדינה - לו ולא לאחר זולתו; גם לא לוועדה המעניקה רשיונות בנייה. אמנם, לעובדה כי ניתן היתר בנייה יכול שיהא משקל לעניין הסנקציה שתלווה את אי קיום צו ההריסה, אך אין בה כדי למחות את הפליליות שבמעשה.

לו היה המבקש מעוניין שלא להפר את צווי בית-המשפט, שומה היה עליו לבקש - ובמועד - ארכה נוספת מבית-המשפט קמא לשם המשך המגעים עם רשויות התכנון והשגת היתר הבנייה. משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
היום, ט"ז בשבט תשס"ד (8.2.2004).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03103480_g04.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








רעפ בית המשפט העליון 10348/03 משה בצר נ' מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק (פורסם ב-ֽ 08/02/2004)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן