סלים משה מוריס - ש.כ. תמר שירותי מזון (2000) בע''מ
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
סלים משה מוריס ש.כ. תמר שירותי מזון (2000) בע"מ




סלים משה מוריס - ש.כ. תמר שירותי מזון (2000) בע''מ

דיון מהיר 2466/02     12/02/2004 (דמ)



תיקים נוספים על סלים משה מוריס
תיקים נוספים על ש.כ. תמר שירותי מזון (2000) בע"מ




דמ 2466/02 סלים משה מוריס נ' ש.כ. תמר שירותי מזון (2000) בע"מ




1
בתי המשפט
דמ 002466/02
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
12/02/2004
תאריך:
כב' הרשמת יפה שטיין

בפני
:

סלים משה מוריס

בעניין:
תובע
מרינה רובין

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
ש.כ. תמר שירותי מזון (2000) בע"מ
נתבעת
יעל בראון

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

זוהי החלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה.

אין מחלוקת כי כתב התביעה המקורי נכתב ע"י התובע, בהיותו לא מיוצג.
בכתב התביעה המקורי שהוגש ב - 10/11/02 תבע התובע אך ורק עבור שעות עבודה בששי שבת ובחגים. לענין זה רשם כי עבד בחודשים יוני, יולי, אוגוסט בימי ששי בין 16:00-21:00 ובשבת בין 06:00 עד 21:00, ובסה"כ 250 שעות. סך התביעה עמד על 7,000 ₪.

בכתב התביעה המתוקן שהוגש בצירוף לבקשה זו ב - 28/4/03 תובע התובע שכר מלא על כל ימי השבוע לחודשים יוני, יולי, אוגוסט וחצי ספטמבר 2002 וכן תובע שכר גם על ימי ששי משעה 06:00 בבוקר (אף שכתב התביעה המקורי טען שעבד בימי ששי משעה 16:00 ועד 21:00). לאור זאת הועמדה התביעה על סך של 25,000 ₪.

כידוע, גישת ביה"ד, ליברלית יחסית, ובמיוחד כאשר תובע לא מיוצג - נוטה ביה"ד בד"כ לאפשר לו לתקן את כתב התביעה (אם כתב התביעה המתוקן מנוסח כנדרש).

במקרה שלפנינו עולה שאלה האם יש מקום לאפשר לתובע לתקן את תביעתו, כאשר הגירסה העובדתית שונה באופן בולט מזו שהועלתה בכתב התביעה המקורי. (כפי שיפורט בהמשך).

עיקרי ההלכות הנוגעות לתיקון כתב תביעה קובעות כי:
1. פסיקת בתי המשפט בכללותו לענין תיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית, ובמיוחד כשמדובר בשלב בו טרם הסתיים שלב הדיונים המוקדמים. גישה זו בד"כ ליברלית עוד יותר בביה"ד לעבודה. ענין זה נובע הן מהשינוי בנוסח התקנות המתייחסות לתיקון כתב התביעה בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, לעומת ס' 41 לתקנות ביה"ד לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991, והן בשל אופי ניהול הדיונים בביה"ד לעבודה.
לענין זה ר' דב"ע שן/ 23-2 מדינת ישראל נ' יורם מלמן פד"ע כא' 360 וכן דב"ע נו/ 3-317 שפירו יעקב נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מיום 21/5/96).

2. יחד עם זאת, סמכותו של ביה"ד להתיר תיקון כתב טענות איננה בלתי מוגבלת, וגם ביה"ד נוהג בד"כ ע"פ עקרונות היסוד שנקבעו בפסיקתו של ביהמ"ש בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות (דב"ע תשן/ 3-90, שופר סל בע"מ נ' פאני קייטנברג, פד"ע כב' 21 ).

3. חרף הליברליות בה נוהגים בתי המשפט ואף בתי הדין לעבודה, לאפשר לפלוגתאות השוניות במחלוקת לבוא אל שולחן הדיונים, תוך מתן היתר לתיקון כתבי טענות - אין נעתרים לבקשה לתיקון כתב התביעה גם בביה"ד לעבודה כדבר שבשיגרה (דב"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פד"ע לט (2), 556, 557 ) ויש להתייחס לכל בקשה - בהתאם לנסיבותיה.

4. ההלכה היא בבתי המשפט כי כאשר תיקון כתב התביעה משנה את יסוד התביעה ומחליף את העילה המקורית בעילה אחרת לגמרי, אשר מעלה למעשה מחלוקת חדשה השונה בתכלית מזו שהתעוררה בתביעה המקורית, יסרב ביהמ"ש להענות לבקשת התיקון (ע"א 634/66, יאנקי נ' ברנסה פד"י כא', (1) 390, 392). כך גם קבע ביה"ד לעבודה כי משמשנה אדם לחלוטין את עילת תביעתו, כנגד נתבע חדש, אין ברגיל ביה"ד מתירו (דב"ע מח/ 3-166 פרידמן נ' תדיראן (לא פורסם)).
התובע הגיש תצהיר ונחקר על תצהירו.
מהחקירה שכנגד עולות מס' תמיהות לענין גירסת התובע:
1. מדוע לא ציין בכתב התביעה המקורי כי עבד 7 ימים בשבוע, אלא התייחס רק לששי שבת (כאשר אין צורך להיות עו"ד כדי לתבוע עבור כל ימי השבוע).
2. מדוע בכתב התביעה המקורי (שהוגש בנובמבר 2002), לא טען שעבד גם בספטמבר 2002, אולם בכתב התביעה המתוקן שהוגש באפריל 2003 (שנה וחצי לאחר מכן) טען שעבד גם בספטמבר.
3. כיצד מתיישבת טענתו בכתב התביעה המתוקן שעבד בימי ששי מ - 06:00 בבוקר כאשר בנקודה זו פרט במדוייק כי בימי ששי עבד משעה 16:00 עד 21:00.

לדברי התובע - תבע רק על ימי ששי ושבת כיוון שלא ידע שעליו להגיש תביעה גם על הימים האחרים, וחבריו באגד, להם הוא סיפר על עבודתו, יעצו לו להגיש שתי תביעות לחוד (אם כי אין הסבר מדוע לא הוגשה בפועל התביעה האחרת על שאר ימי השבוע). לדבריו אף שהתדיין בבימ"ש לענין משפחה וכן בהוצל"פ - אינו מכיר את ביה"ד לעבודה ואינו יודע כיצד להגיש תביעה ולכן תבע רק על ימי ששי, שבת וחג. לגבי ספטמבר הסביר כי הוא לא זוכר בדיוק מספרים, אך עבד לדבריו 3.5 חודשים.
לענין ימי ששי - התובע לא נתן כל הסבר לבקשת התיקון. בכתב התביעה המקורי טען, כאמור, כי עבד מ - 16:00 עד 21:00. בסעיף 3 לכתב התביעה המתוקן דובר על שישה ימי עבודה בשבוע מ - 06:00 בבוקר ועד 16:00 אחה"צ, ובסעיף 8 לכתב התביעה המתוקן נטען כי נדרש לעבוד ועבד בפועל בימי ששי משעה 08:00 עד 21:00. בחקירתו הנגדית אמר כי עבד בימי ששי משעה 6 בבוקר ועד 9 בערב.

ב"כ הנתבעת מתנגדת לתיקון כתב התביעה היות והשינויים שבין שני כתבי הטענות הינם שינויים עובדתיים. לא מדובר לדבריה בטענות משפטיות ובזכויות שהתובע לא ידע, היות ואינו עו"ד, אלא בטענות עובדתיות סותרות. לא סביר, לטענתה, לתת לתובע "לשפר" את תביעתו תוך שינוי העובדות, כאשר כתב התביעה המקורי נכתב סמוך לאחר סיום העבודה, ואילו זה המתוקן, וה"משופר" מבחינה עובדתית, כשנה וחצי לאחר מכן.
מנגד טוענת ב"כ התובע כי התובע, אינו עו"ד ולא ידע כיצד לכתוב את תביעתו, לדבריה חודש ספטמבר לא נרשם היות ולא היו שורות נוספות בטופס התביעה של ביה"ד, לכן כתב רק יוני,יולי, אוגוסט, וכי יש לתת לתובע את יומו בביה"ד על מנת שכל תביעתו תתברר.

אף שכאמור, נטיית ביה"ד לתת לאדם לתקן את כתב תביעתו על מנת שכל המחלוקות יובאו בפני
ביה"ד, הרי שכבר בשלב זה מתגלות סתירות עובדתיות מהותיות. מס' השעות שעבד כל השבוע כפי שעולה מכתב התביעה המתוקן אף מעורר תמיהה לאור העובדה - עליה אין מחלוקת - שעבד גם כנהג "באגד" כל יום, כולל שעות נוספות. בנוסף, תמוה שאדם מגיש תביעה רק על חלק מימי העבודה בשבוע (כולל שעות עבודה מדוייקות בימים אלו), אך לא תובע (גם לא בתביעה נפרדת), את שעות העבודה בימים האחרים. טענת התובע כי חבריו יעצו לו לעשות כן בשתי תביעות נפרדות אומרת דרשני. אך גם אם נכונה טענה זו -מדוע בפועל, ואף שעברה שנה וחצי מיום התביעה הראשונה - לא הגיש את התביעה השניה ?!
לאור כל זאת, ביה"ד אינו מקבל את בקשתו של התובע לתקן את כתב התביעה ולהוסיף בו באופן גורף את העבודה בימים א-ה.

לענין שעות העבודה ביום ששי: התובע מציג מס' גירסאות סותרות לענין שעות העבודה בימי ששי. היות והתביעה המקורית הוגשה בסמוך לאחר סיום העבודה יקבל ביה"ד כי דווקא הגירסה הראשונית שיקפה את המצב בפועל יותר מזו שנכתבה כשנה וחצי שלאחר מכן. (מבלי לגרוע מהצורך להוכיח אף את תביעתו המקורית). לכן, משכתב התביעה המתוקן זה משנה גירסה (ללא כל הסבר) אין ביה"ד מתיר לתובע לתקן תביעתו גם בנקודה זו.

הדבר היחידי שביה"ד מתיר לתובע לתקן הוא את מס' חודשי העבודה. התובע אכן כתב בתביעה יוני, יולי, אוגוסט (מבלי לפרט אף את שנת העבודה), אך מאידך ציין פעמיים כי עבד בימי ששי, שבת וחג. היות והחגים היחידים בתקופה זו הינם בספטמבר, יקבל ביה"ד כי התובע אינו מצוי בדיוק בחודשים ובענין זה יתכן ונפלה טעות.

לאור זאת יתיר ביה"ד לתקן את תביעתו, כך שתכלול את ימי העבודה (ששי-חג ושבת) במחצית ספטמבר.

סוף דבר:
כתב התביעה יתוקן רק לענין הוספת ימי ששי, שבת וחגים בחודש ספטמבר.
ביה"ד אינו מתיר לתקן את התביעה בנקודות האחרות.

התובע ימציא פירוט מלא לתביעתו, ולאופן חישוב הסכומים (כולל לענין מחצית חודש ספטמבר), תוך 14 יום.

ב"כ הנתבעת תהיה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן, כולל התיקון לענין תקופת העבודה, תוך 15 יום, מיום קבלת התיקון.

מועד נוסף לדיון מהיר להוכחות יקבע לאחר קבלת הפירוט האמור.

למעלה מן הצורך, ישוב ביה"ד וימליץ לצדדים לנסות ולסיים את התיק מחוץ לכתלי ביה"ד.

הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בסיום ההתדיינות.

ניתנה היום כ' בשבט, תשס"ד (12 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
יפה שטיין
, רשמת

002466/02דמ 730 גלית לוי








דמ בית דין אזורי לעבודה 2466/02 סלים משה מוריס נ' ש.כ. תמר שירותי מזון (2000) בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/02/2004)











תיקים נוספים על סלים משה מוריס
תיקים נוספים על ש.כ. תמר שירותי מזון (2000) בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט