דוד בלס ,איזבל בלס,ונכסים מניבים בע"מ דבל השקעות - דוד בלס,איזבל בלס,כונס הנכסים הרשמי,דבּל השקעות ונכסים מניבים בע"מ,בנק לאומי למשכנתאות בע"מ,עו"ד אליצור פלד,ר.נ.י. פִּרעם אחזקות בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
דוד בלס איזבל בלס ונכסים מניבים בע"מ דבל השקעות דוד בלס איזבל בלס כונס הנכסים הרשמי דבּל השקעות ונכסים מניבים בע"מ בנק לאומי למשכנתאות בע"מ עו"ד אליצור פלד ר.נ.י. פִּרעם אחזקות בע"מ
 
דוד בלס ,איזבל בלס,ונכסים מניבים בע"מ דבל השקעות - דוד בלס,איזבל בלס,כונס הנכסים הרשמי,דבּל השקעות ונכסים מניבים בע"מ,בנק לאומי למשכנתאות בע"מ,עו"ד אליצור פלד,ר.נ.י. פִּרעם אחזקות בע"מ
תיקים נוספים על דוד בלס | תיקים נוספים על איזבל בלס | תיקים נוספים על ונכסים מניבים בע"מ דבל השקעות | תיקים נוספים על דוד בלס | תיקים נוספים על איזבל בלס | תיקים נוספים על כונס הנכסים הרשמי | תיקים נוספים על דבּל השקעות ונכסים מניבים בע"מ | תיקים נוספים על בנק לאומי למשכנתאות בע"מ | תיקים נוספים על עו"ד אליצור פלד | תיקים נוספים על ר.נ.י. פִּרעם אחזקות בע"מ |

59226
1166/00     15/02/2004




1166/00 דוד בלס ,איזבל בלס,ונכסים מניבים בע"מ דבל השקעות נ' דוד בלס,איזבל בלס,כונס הנכסים הרשמי,דבּל השקעות ונכסים מניבים בע"מ,בנק לאומי למשכנתאות בע"מ,עו"ד אליצור פלד,ר.נ.י. פִּרעם אחזקות בע"מ




1
בתי המשפט

בשא023094/02
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בתיק עיקרי: 1166/00

15/02/2004
תאריך:
כב' השופטת ד. קרת-מאיר

בפני
:

החייבים
הדירה
פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980
דוד בלס

- בפשיטת רגל
איזבל בלס

- בפשיטת רגל
דירה בשדרות חן 32 בתל אביב
בעניין:
ובעניין:

ובעניין:
המבקשת
ונכסים מניבים בע"מ
דבל השקעות

נ ג ד
1. דוד בלס
2. איזבל בלס
3. כונס הנכסים הרשמי

4. דבּל השקעות ונכסים מניבים בע"מ
5. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

6. עו"ד אליצור פלד

7. ר.נ.י. פִּרעם אחזקות בע"מ
המשיבים

החלטה

1. ההליכים הקודמים שבין הצדדים
הבקשה שבפני
הינה בקשה לביטול החלטה שניתנה על ידי ביום 26.11.03, אשר ניתנה לטענת המבקשת במעמד צד אחד. המבקשת הפנתה להוראות סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"מ - 1980 (להלן: "הפקודה").
על מנת להתייחס לבקשה יש לפרט את ההליכים אשר קדמו לה.
א. הבקשה לצו מניעה זמני
ביום 19.12.02 הגיש הנאמן בקשה לצו מניעה זמני במסגרת בש"א 23094/02, בה ביקש צו מניעה זמני במעמד צד אחד, אשר ימנע כל דיספוזיציה בדירה בשדרות חן 32 ת"א (להלן: "הדירה"), בטענה כי קיים חשש שהחייבים נוקטים במהלכים של הברחת נכסים.
באותה בקשה נאמר כי בשנת 2001 ניתן צו לכינוס נכסי החייבים המשיבים 1 ו- 2.
ביום 14.5.02 הוכרזו החייבים פושטי רגל ומונה נאמן בפשיטת הרגל.
כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום כולל של כ- 393 מליון ₪ וכנגד החייבת הוגשו תביעות חוב בסכום של כ- 35 מליון ₪.
בשלב הגשת הבקשה טרם אותרו הכנסות או נכסים משמעותיים של החייבים מהם ניתן לפרוע את חובות הנושים. זאת למרות הצהרות החייב כי יש לו נכסי נדל"ן שערכם רב.
הנאמן ציין כי החייבת הינה בעלת זכות החכירה הרשומה בדירה.
החייבת הצהירה כי עו"ד גאון מונה לכונס נכסים על הדירה ע"י הבנק למסחר בע"מ וכי הדירה נמכרה במסגרת הליכי כינוס. לאחר בירור עם עו"ד גאון התברר כי עו"ד גאון יצג את בנק למסחר בע"מ בגביית חובות החייבים כלפיו. במסגרת אותן פעולות מונה עו"ד גאון ככונס נכסים בהליכים למימוש משכנתא אשר רבצה על הדירה עוד משנת 93'. משכנתא זו הועברה באמצע שנת 99' מבנק למסחר בע"מ לטובת צד ג', כנגד תשלום החוב לבנק למסחר ע"י אותו צד ג' וביטול מינויו ככונס נכסים. מטעם אותו צד ג' אשר שילם את החוב לבנק למסחר מונה כונס נכסים חליפי.
מעיון בנסח רישום המקרקעין של הדירה עלה כי ביום 12.10.99 נרשמה על הדירה משכנתא לטובת המשיבה 7, ר.נ.י פרעם אחזקת בע"מ (להלן: "פרעם"), בתנאי שטר המשכנתא המקוריים לטובת בנק למסחר בע"מ אשר נמחקה כאמור.
ביום 12.10.99, במעמד רישום העברת המשכנתא לפרעם, נרשמה הערה בדבר מינוי כונס נכסים על הדירה - עו"ד אליצור פלד
- באותו תיק הוצל"פ בגינו נרשמה ביום 26.10.97 הערה אודות מינוי כונס הנכסים מטעם בנק למסחר בע"מ - עו"ד אורי גאון - הערה אשר נמחקה כאמור.
לאחר מתן צו כינוס הנכסים על נכסי החייבת, ועוד לפני שמונה הנאמן, נרשמה הערת אזהרה אצל רשם המקרקעין על הדירה לטובת דבל השקעות ונכסים מניבים בע"מ

(להלן: "דבל"), היא המבקשת בבקשה שבפני
.
המבקשת היא לכאורה רוכשת הדירה. באותו מועד, 25.3.02, נרשמה הערת אזהרה אצל רשם המקרקעין לטובת המשיב 5, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
(להלן: "הבנק") בגין הלוואה שקיבלה המבקשת. יש להניח, לטענת הנאמן, כי הערה זו נרשמה בהסכמת בעלת המשכנתא מכוח ההעברה - פרעם.
הנאמן טען כי במסגרת בדיקותיו התגלה כי החייב היה פעיל עד לא מכבר במסגרת חברת דבל ופרט את הממצאים אשר התבררו על ידו.
עוד נאמר ע"י הנאמן בבקשה למתן צו מניעה זמני, כי פנה לעו"ד פלד ולמנהל דבל בבקשה למסור מידע ופרטים על פעילות המבקשת ופעילות החייב במסגרתה.
הבקשה לצו מניעה זמני נועדה, לדברי הנאמן בבקשה, למנוע מהמשיבים לנצל את תקופת הביניים ממועד הגשת הבקשה ועד למועד בירור מעורבות החייב בדבל וסוגיית הברחת הנכס, לשם שינוי של המצב.
עוד ציין הנאמן כי על עו"ד אליצור פלד
היה ליידע את בימ"ש של פשיטת רגל ואת הנאמן אודות מכירת הדירה.

ניתן על ידי צו מניעה זמני ביום 22.12.02.
צו מניעה זמני זה הוארך לתקופה של 90 יום נוספים ביום 18.3.03, כדי לאפשר לנאמן ולכנ"ר להשלים את חקירותיהם.
ב. בקשת המבקשת לביטול צו המניעה הזמני
ביום 3.6.03 עתרה המבקשת לביטול צו המניעה הזמני במסגרת בש"א 1146/03, לאחר שהעבירה את כל המסמכים אשר היו בידה לנאמן ולאחר שעברה חצי שנה מבלי שהנאמן נקט בהליכים כלשהם כתוצאה מחקירותיו.

ג. בקשת הנאמן לביטול עסקת המכר
ביום 15.6.03, לאחר הגשת הבקשה לביטול צו המניעה הזמני, הגיש הנאמן בקשה לביטול עסקת המכר של הדירה למבקשת, דבל, במסגרת בש"א 11887/03.
במסגרת אותה בקשה הוסיף הנאמן וציין כי פרעם, אשר נכנסי בנעלי הבנק למסחר בע"מ, טענה כי ההלוואות אשר נתנה לחייבים לא נפרעו. בחודש יוני 2000 ביקשה פרעם לממש את המשכנתא הרשומה על הדירה לטובתה ופנתה לעו"ד פלד בדרישה לפעול למימוש הדירה. הנאמן ציין את טענותיו של עו"ד פלד באשר לפעולותיו במהלך השנים 2000 עד 2002, בתפקידו ככונס נכסים למימוש הדירה.
במסגרת ניסיונותיו למכור את הדירה קיבל עו"ד פלד הצעה מדבל לרכוש את הדירה במחיר של 560,000 דולר. באותו מועד היה עו"ד פלד הבעלים הרשום של מניות דבל.
ביום 11.3.02 נחתם הסכם מכר בין עו"ד פלד, כונס הנכסים, לדבל בעניין רכישת הדירה בסך 560,000 דולר.
ביום 12.3.02 ביקש עו"ד פלד, ככונס נכסים, את אישורו של ראש ההוצל"פ למכר לאחר שהצהיר כי הצעת דבל היא סבירה וכי החייבת הסכימה למכירה.
עו"ד פלד לא ציין בפני
ראש ההוצל"פ כי הוא מחזיק במניות דבל.
ביום 14.3.02 אישר ראש ההוצל"פ את המכירה וביום 25.3.02 נרשמו אצל רשם המקרקעין הערות אזהרה לטובת דבל והבנק, כאמור לעיל.
פרעם טענה כי היא לא קיבלה את התמורה ממכירת הדירה וכי לא שולם לה סכום המשכנתא אשר התקבל מאת הבנק לשם ביצוע התשלום על ידי דבל.
ביום 1.9.02 נענה ראש ההוצל"פ לבקשת כונס הנכסים והורה ללשכת רישום המקרקעין לרשום את זכויות החייבת בדירה על שם דבל.
ביום 22.12.02 נענתי לבקשה למתן צו המניעה הזמני אשר אוסר על ביצוע עסקאות בדירה וצו זה נרשם בלשכת רישום המקרקעין.
במסגרת הבקשה לביטול עסקת המכר חזר ופרט הנאמן את המעורבות המיוחסת לחייב בעסקיה של דבל.
אין מחלוקת כי כספי ההלוואה אשר התקבלו מהבנק נותרו בידיו של עו"ד פלד.
בדיון שהתקיים ביום 18.3.03, מועד בו הוארך צו המניעה הזמני בתקופה של 90 יום נוספים, ניתנה על ידי החלטה המורה לעו"ד פלד להפקיד את הכספים אשר התקבלו מהבנק, בסכום הקרן של 367,200$ נכון ליום 15.4.02 וכן את פירות כספים אלה, בקופת הכנ"ר בחשבון נאמנות.

ד. הדיון בבקשת הנאמן להארכת צו המניעה ובקשת המבקשת לביטולו
לאור העובדה כי צו המניעה הזמני היה מוגבל עד ליום 18.6.03, ביקש הנאמן להאריך את תוקף צו המניעה הזמני עד להכרעה בבקשה לביטול העסקה.
ביום 3.11.03 התקיים דיון בבקשה לביטול צו המניעה אשר הוגש ע"י המבקשת ובבקשת הנאמן להאריך את תוקפו במסגרת בש"א 23094/02.
במהלך הדיון הצהיר הנאמן לפרוטוקול כי כספי ההלוואה מאת הבנק, אשר הופקדו ע"י עו"ד פלד בקופת הכנ"ר, הם בסך 351,406$ סכומי קרן ולא סכום של 367,200$ סכום קרן, אשר אמור היה להיות מופקד בקופת הכנ"ר.
במהלך אותו דיון הודיע ב"כ הבנק כי ההלוואה נכנסה לפיגור וכי ניתן למעשה לסגור את ההלוואה.
במסגרת הדיון הוצע ע"י בימ"ש כי הכספים אשר הופקדו בקופת הכנ"ר יוחזרו לבנק והמשכנתא תבוטל מבלי לפגוע בטענות הצדדים.
ב"כ המבקשת ביקש ארכה על מנת להתייעץ עם המבקשת.
ביום 11.11.03 הודיע ב"כ המבקשת כי המבקשת אינה מסכימה להצעה על פיה יוחזרו הכספים שהופקדו בידי הכנ"ר לבנק וכי תבוטל המשכנתא.
גם פרעם הודיעה כי היא מתנגדת להצעה שכן הכספים מיועדים לה ואם יוחזרו הכספים לבנק ייגרם לה נזק.
לאור העובדה כי הבקשה לביטול העסקה היתה קבועה למועד קרוב, ביקשה המבקשת למחוק את בקשתה לביטול צו המניעה הזמני במסגרת בש"א 11146/03 והבקשה נמחקה.
יתר הצדדים התבקשו להודיע אם הם מסכימים להארכת צו המניעה הזמני עד למתן החלטה בבש"א 11887/03, כפי שהסכימה המבקשת.
הדיון בבקשת הנאמן להארכת צו המניעה נקבע ליום 26.11.03 בנוכחות ב"כ
המבקשת.

במסגרת דיון זה הודיעו הנאמן וב"כ הבנק על הסכמה ביניהם, על פיה:
- הכספים המופקדים בקופת הכנ"ר יועברו לבנק תוך 10 ימים.
- הבנק יותיר את ההחלטה בבקשה לביטול עסקת המכר במסגרת בש"א 11887/03 לשיקול דעת בימ"ש מבלי להביע עמדה.
- השיעבודים הרשומים לטובת הבנק יסולקו אם תבוטל עסקת המכר ב

פסק דין
סופי וחלוט. במקרה כזה תחשב ההלוואה כמסולקת באופן סופי. עד לאותו מועד ישארו השעבודים בתוקף כשהם מותנים בהחלטה סופית לעניין ביטול עסקת המכר.
- אם יוחלט על קיום עסקת המכר בפס"ד סופי וחלוט ואם המבקשת, דבל, תרצה בכך - יחייה הבנק את ההלוואה בגובה הסכום שיתקבל אצל הבנק מאת הכנ"ר.

במהלך הדיון הסכימה המשיבה 7 לאותו הסדר, למרות התנגדותה להצעה הקודמת של בימ"ש.
להסדר זה ניתן תוקף של החלטה, אותה מבקשת המבקשת לבטל במסגרת הבקשה שבפני
.
2. טענות המבקשת בבקשתה לביטול ההחלטה
המבקשת טענה כי לא היה כל מקום להתייצבותה לדיון ביום 26.11.03, שכן דיון זה אמור היה להתקיים בבקשת הנאמן להארכת תוקף צו המניעה ואילו המבקשת הסכימה להארכת הצו ובקשתה לביטולו נמחקה.
גם הנאמן סבר כי אין צורך בהתייצבות המבקשת לדיון, שכן לא שלח אליה את החלטת בימ"ש לעניין ההודעה על ההסכמה להארכת צו המניעה שהתייחסה ליתר המשיבים בלבד. המבקשת גם לא הוזמנה, לטענתה, לדיון זה.
לאור זאת, ניתן, לדברי המבקשת, הסבר סביר להעדרותה של מהדיון ביום 26.11.03.
עוד טענה המבקשת, כי ההסדר אשר ניתן לו תוקף של החלטה מקורו בהצעה של בימ"ש ואין מדובר בבקשה של צד כלשהו אשר הוגשה כדין.
לא מדובר לכן בסעד שבימ"ש התבקש לתת אותו ע"י צד כלשהו לאותו הסדר.
הצעה לפשרה דיונית אינה עולה בגדר הליך ולכן לא היה בפני
בימ"ש הליך בו הוא מוסמך להכריע, אלא אם כן ניתנה להסדר זה הסכמה מצד כל הצדדים הנוגעים בדבר. המבקשת הודיעה, כאמור, מפורשות על התנגדותה לאותו הסדר.

ההסדר נעשה בין הבנק מצד אחד לבין הנאמן מצד שני, כאשר הנאמן הינו צד לא ראוי שכן אין לו כל מעמד בשאלת חוזה ההלוואה.
הצדדים לחוזה ההלוואה הם הבנק אל מול המבקשת.
הכספים אשר היו מופקדים בידי עו"ד פלד והופקדו בידי הכנ"ר, הם כספיה של המבקשת אשר נועדו לשימוש עפ"י הסכם המכר שהוצג בפני
בימ"ש. אין הסכם זה ניתן לשינוי באופן חד צדדי ע"י אחרים.
למבקשת קיימת זכות להמשיך ולקיים את הסכם ההלוואה בתנאים המוסכמים בינה לבין הבנק ואין להפקיע זכות זו מידה ולגרום לפקיעת הסכם ההלוואה. זאת במיוחד כאשר עד לרגע זה אין קביעה של בימ"ש כאילו כספי המבקשת אשר בידי הכנ"ר הינם כספי החייבים.
ההסדר בין הבנק לבין הנאמן הכניס תנאים חדשים אשר לא היו קיימים בהסכם ההלוואה - הדרישה להעדר שינוי מהותי במצב המבקשת ובמצב השעבודים אשר ניתנו להבטחת ההלוואה.
המבקשת מתנגדת לשינוי כלשהו מתנאי ההלוואה המקוריים.

בבקשתה לביטול ההחלטה טענה המבקשת כי בהסכם זה עשה הבנק קפיצת דרך בלתי ראויה. במקום שהבנק יגיש תובענה כנגד המבקשת שעילתה פרעון ההלוואה מכספי הכנ"ר, קיצר לעצמו הבנק את הדרך, חסך לעצמו הגשת תובענה וקיבל סעד שלא ביקש, תוך התעלמות מהמבקשת וניצול העדרה מהדיון.

בית משפט אינו מוסמך לתת פס"ד על סמך עילה שונה מזו שנדרשה בכתב התביעה אלא אם הסכים לכך הנתבע.

לאור כל האמור לעיל, טענה הנתבעת כי לא היתה קיימת בפני
בימ"ש כל בקשה להסדר בין הצדדים או לשינוי וביטול הסכם ההלוואה.
יש לכן לבטל את ההחלטה.

הבקשה לא נתמכה בתצהיר שכן ב"כ המבקשת טען שכל האמור בה עולה ממסמכים המצויים בתיק בימ"ש.

3. התגובות לבקשה
בתגובתו טען הנאמן כי אין לבטל את ההחלטה, שכן הסיבה לאי התייצבות המבקשת לדיון נבעה ממחדלי המבקשת עצמה.
המבקשת היתה משיבה מס' 4 בבקשת הנאמן, אשר נדונה ביום 26.11.03 במסגרת בש"א 23094/02.
אין ספק כי המבקשת ידעה על מועד הדיון שכן מועד זה נקבע במהלך הדיון ביום 3.11.03 בנוכחות ב"כ המבקשת ובנוכחות מנהלה, מר שטרן ועו"ד פלד שהוא בעל מניות במבקשת.
עוד נאמר בתגובת הנאמן, כי גם לאחר הודעת המבקשת כי היא מסכימה להארכת צו המניעה הזמני, פנתה למשרד הנאמן מתמחה ממשרד ב"כ המבקשת ובשיחות טלפוניות ביקשה לברר אם הדיון יתקיים במועד והיא נענתה בחיוב.
אין בפני
ית הנאמן ליתר הצדדים בבקשה, על מנת לברר אם הם מסכימים להארכת צו המניעה הזמני עד להחלטה בבש"א 11187/03 כפי שהסכימה המבקשת, כדי לפטור את המבקשת מהתייצבות לדיון.
מחיקת הבקשה של המבקשת לביטול הצו לא שחררה אותה מהדיון.
אין ספק לכן כי המבקשת הוזמנה לדיון כדין ואף ידעה עליו.
אי התייצבותה מהווה התעלמות מדעת מההליך המשפטי.
הנאמן הפנה גם לעובדה כי הבקשה לא לוותה בתצהיר אשר מסביר את העדר ההתייצבות.
לגופו של עניין, טען הנאמן כי אין כל הצדקה לביטול ההחלטה וכי אין סיכוי לטענות המבקשת.
ההסדר הושג במהלך הדיון מיום 26.11.03 וכל יתר המשיבים אשר התייצבו לדיון הסכימו להסדר שבין הנאמן לבין הבנק.
החלטת בימ"ש אינה מתייחסת להצעתו מהישיבה הקודמת, אלא להסדר שהוסכם בין הנאמן לבנק באישור הכנ"ר. הסדר זה גובש מחוץ לאולם במועד הדיון והוצג בפני
בימ"ש לאחר הפסקה.
הנאמן טען כי הוא רשאי להגיע להסכם בדבר הדרך בה יתמודד עם טענות הצדדים האחרים וזאת עם כל משיב בנפרד. ההסדר שבין הנאמן לבין הבנק, שהוא המשיב מס' 5 בבש"א 23094/02, אינו קשור כלל למערכת היחסים שבין הבנק לבין המבקשת. כל שינוי אשר ייעשה בעתיד, אם ייעשה, בתנאי ההלוואה שבין הבנק לבין המבקשת, ייעשה על דעת הבנק עפ"י זכויותיו בהסכם ההלוואה, הסכם בו לא עמדה המבקשת לדעתו של הבנק.
אין לדברי הנאמן מחלוקת כי הכספים שהופקדו ע"י עו"ד פלד בבימ"ש הינם כספים שהתקבלו מהבנק וזאת בניגוד לצווים חוזרים של בימ"ש.
בנסיבות אלה, רשאי היה בימ"ש לאשר את הסכמת הנאמן והבנק מבלי לקבל את עמדת המבקשת.
ההסדר אינו מצמצם כל זכות וטענה שיש למבקשת כלפי הבנק או לבנק כלפיה. אם סבר ב"כ המבקשת כי קיימת פגיעה כזו היה עליו להתייצב ולטעון אותה.
בטענות ב"כ המבקשת לא הובהר כיצד נפגעו זכויות המבקשת, אם אלה קיימות כלל, ביחסיה עם הבנק.
בנסיבות אלה אין כל מקום לבטל את ההחלטה.

ביקשתי גם את תגובת הכנ"ר לבקשה. הכנ"ר הצטרף לעמדת הנאמן, שכן לדבריו המבקשת ידעה על הדיון ובחרה שלא להתייצב אליו.
הכנ"ר הצטרף גם לעמדת הנאמן על פיה אין ההחלטה פוגעת במבקשת.

החייבת, המשיבה 2, הודיעה כי היא מצטרפת למבקשת בטיעוניה בבקשה לביטול ההסדר. לדבריה, טמון באותו הסדר פוטנציאל לפגיעת בזכויותיה, שכן היא מתגוררת בדירה נשוא הבקשה מכוח חוזה שכירות שנחתם בין המבקשת לבין מה משה גלס, שהוא גיסה של המשיבה 2.

בתגובת הבנק לבקשה לביטול נטען כי הוראות סעיף 181 לפקודה אינן רלוונטיות לבקשה הנוכחית. סעיף זה דן בעיון חוזר בהחלטה שניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים ואילו כאן מדובר בבקשה לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד. על בקשה מעין זו חלה תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. לכן, על המבקשת ליתן סיבה טובה למחדלה להופיע לדיון ולהראות כי קיימים לה סיכויי הצלחה טובים.
הבנק טען גם כן כי המבקשת ידעה על הדיון ביום 26.11.03 והוזמנה אליו כדין, שכן הדיון נקבע בנוכחות בא כוחה בסופו של הדיון ביום 3.11.03.
ידיעת המבקשת על מועד הדיון אושרה גם בשיחות טלפוניות אשר נערכו בין הבנק לב"כ המבקשת ערב הדיון.
גם אם נמחקה בקשת המבקשת לביטול צו המניעה, הרי שהדיון בבקשת הנאמן להארכת תוקף צו המניעה אמור היה להתקיים והמבקשת היתה צד לו כמשיבה מס' 4.
המבקשת נטלה לעצמה חרות שלא להתייצב לדיון ולכן אין לה כל הסבר של ממש מדוע נעדרה ממנו.
לגופו של עניין, טען הבנק כי ההסדר אשר קיבל תוקף של החלטה הינו הסדר אחר מאותו הסדר אשר הוצע ע"י בימ"ש בדיון מיום 3.11.03. לכן, התנגדות המבקשת לאותו הסדר אינה רלוונטית ואינה יכולה להשפיע על תוקף ההחלטה.
אין גם מקום לטענת המבקשת כי ניתן סעד אשר לא התבקש בבקשה המקורית.
בסעיפים 5.1.6 ו- 6 לבקשה להארכת תוקף צו המניעה הזמני, אשר הוגשה ע"י הנאמן במסגרת בש"א 23094/02 ביום 15.6.03, קיימת התייחסות מפורשת לכספי ההלוואה המופקדים בידי הכנ"ר. כספים אלה עומדים ביסוד ההסדר אשר אושר ע"י בימ"ש ביום 26.11.03.
גם אם מדובר בסעד שלא התבקש, הרי אין בכך דבר שכן הצדדים רשאים להגיע להסדר ביניהם ובימ"ש נותן להסדר כזה תוקף מבלי שהוא מוגבל בגדרה של הבקשה המקורית.
גם אם מדובר בהרחבת חזית, הרי שהרחבה זו נעשתה בהסכמת כל הצדדים המתדיינים.
המבקשת ראתה את עצמה כמי שאינו צד לדיון ללא הצדק סביר ולכן אין לה מה להלין על ההחלטה.
לבימ"ש יש סמכות ליתן סעד עפ"י שיקול דעתו וזאת לפי ס' 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984.
הבנק טען כי לא היה צורך לקבל את הסכמת המבקשת להסדר. על פי ההסדר, אמור פרעון ההלוואה להעשות מכספי ההלוואה אשר הועברו לעו"ד פלד והופקדו לאחר מכן בידי הכנ"ר עפ"י החלטת בימ"ש.
כלומר, מדובר בהסדר שנעשה בכספים אשר מקורם בבנק וכבר מטעם זה ניתן היה להגיע להסדר מבלי לקבל את אישור המבקשת.
ההסדר אינו פוגע במבקשת ואינו משנה את מצבה לרעה.
ההסדר אשר קיבל את אישור בימ"ש הינו הסדר אחר מההסדר לו התנגדה המבקשת.
בעוד שבהסדר לו התנגדה המבקשת דובר על פרעון סופי ומוחלט של ההלוואה, הרי שעפ"י ההסדר אשר אושר ביום 26.11.03 - פרעון ההלוואה הינו פרעון על תנאי. התנאי הוא קיומה של החלטה סופית וחלוטה של בימ"ש בבקשת הנאמן לביטול עסקת המכר, אשר לצורך מימונה הועמדה ההלוואה.
היה ותינתן החלטה סופית וחלוטה בדבר ביטול עסקת המכר - תפרע ההלוואה באופן סופי ויוסרו השעבודים על הדירה שנעשו לטובת הבנק.
אין בכך כל שינוי של חוזה ההלוואה שכן ברור שבמקרה של ביטול עסקת המכר, בטל גם הצורך של המבקשת בקבלת ההלוואה לצורך מימון עסקה שאינה קיימת. במקרה כזה חלה חובת השבה הדדית כך שהבנק יהיה זכאי להשבת כספי ההלואה שהעמיד.
כך גם נקבע במפורש בסעיף 12.11 להסכם המשכנתא אשר נערך בין המבקשת לבין הבנק (נספח ח' לתגובת הבנק לבקשה לביטול עסקת המכר).
סעיף זה קובע כי ביטול עסקת המכר מהווה עילה להעמדת ההלוואה לפרעון מיידי והחזרת הכספים אשר הועמדו מכוחה, לבנק. כך גם קובע סעיף ה.10 לכתב ההתחייבות אשר נחתם לטובת הבנק במסגרת העמדת ההלוואה (נספח י/1 לתגובת הבנק לעיל).

היה וההחלטה הסופית והחלוטה תהיה קיום עסקת המכר, הרי שההסדר קובע שכספי ההלוואה, בגובה הסכום שקיבל הבנק מהכנ"ר, יועמדו מחדש למבקשת בתנאים המקוריים.
אמנם, העמדת ההלוואה מחדש הותנתה בכך שלא חל שינוי מהותי במצב הלווה, ובתנאי שהשעבודים אשר ניתנו להבטחת ההלוואה יהיו כפי מצבם הפיזי והמשפטי בעת ההלוואה המקורית. גם בכך אין שינוי של תנאי ההלוואה, שכן המבקשת הסכימה מראש, בחוזה ההלוואה, כי בהתקיים תנאים אלה רשאי הבנק להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי.
הבנק הודיע במסגרת תגובתו כי הוא מוכן להבהיר נקודה זו בהסדר, כך שייקבע שהעמדת ההלוואה מחדש תעשה אלא אם תתקיימה אחת מהעילות להעמדת ההלוואה לפרעון מיידי עפ"י ההסכמים שבין המבקשת לבין הבנק.
הבנק ציין כי כבר עתה מתקיימות עילות המזכות את הבנק בהעמדת ההלוואה לפרעון מיידי, כפי שפורט בבקשה לביטול עסקת המכר ובתגובת הבנק. בין היתר, מדובר בכך שההלוואה אינה נפרעת כסדרה והצטברו בה פיגורים בסכום של כ- 11,000$ נכון ליום 11.12.03. כמו כן, קיימים הליכים משפטיים לגבי הדירה המשמשת בטוחה, הם ההליכים לביטול עסקת המכר, ולאור זאת עלול ערך הבטוחה להתאין או לרדת. מהאמור לעיל עולה כי כבר היום זכאי הבנק להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי ולקבל חזרה את כספי ההלוואה.
אין לכן למבקשת כל זכות לכספים אלה.
ההסדר משפר למעשה את מצב המבקשת שכן הוא מקנה לה אפשרות להעמדה מחודשת של כספי ההלוואה.
גם אם נכונה טענת המבקשת כי מדובר בבקשה לעיון מחדש במסגרת סעיף 181 לפקודה, הרי שאין מקום להזקק לבקשת השינוי אלא אם תתברר לבימ"ש עובדה חדשה אשר לא היתה ידועה לו בעת הדיון.
המבקשת לא הצביעה על עובדה חדשה שכן כל העובדות היו בפני
בימ"ש, כולל העובדות אותן פרטה המבקשת במסגרת בש"א 23094/02.
לאור זאת ביקש הבנק שלא לקבל את בקשת הביטול.
4. הדיון במעמד הצדדים
לאחר שהיו בפני
כל תגובות הצדדים לבקשה, התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים ביום 29.1.04.
ב"כ המבקשת טען כי אין פן עובדתי המופיע בבקשה אשר אינו נמצא בתיקי בימ"ש ולכן לא היה כל צורך להגיש תצהיר.
ב"כ המבקשת טען כי העדרותו מהדיון הוסברה במסגרת הבקשה, לאור העובדה כי הסכים להארכת צו המניעה הזמני. לא היה גם כל טעם להופעתו בדיון זה שכן גם הנאמן התייחס למבקשת כצד לא נחוץ.
ב"כ המבקשת חזר וטען כי לא יתכן שצד א' משנה את ההסכם שלו עם צד ב', על ידי זה שהוא מגיע להסכמה עם צדדים אחרים מבלי שהצד הרלוונטי נוכח בדיון.
אין להסכמה מעין זו כל נפקות לא מבחינה דיונית ולא מבחינה עניינית.
אין גם מקום לטענת הבנק והנאמן כי ההסכם הוא לטובת המבקשת וזכותה של המבקשת שלא להסכים להסדר זה. הכסף מצוי אצל המבקשת כדין והיא זכאית לכך כי הכספים לא יועברו לצד אחר וכי לא ישונה ההסכם בינה לבין הבנק.
ההבחנה בין הצעת בימ"ש על פיה יועברו הכספים לבנק ויבוטלו השעבודים, לבין ההסדר על פיו יועבר הכסף לבנק ולא יבוטלו השעבודים אינה רלוונטית. רק בסופו של דבר, אם תתקבל החלטה שהעסקה אכן תקפה יואיל הבנק לתת את ההלוואה אולם לא באותם תנאים. לדבריו: "יש לי הסכם והכסף בכיסי. עכשיו מוציאים את הכסף מכיסי... וגם קובעים שהם יתנו לי אותו בתנאים אחרים".
ב"כ החייבת חזר וטען כי בהסדר שבין הנאמן לבין הבנק טומן פוטנציאל של פגיעה בחייבת.
ב"כ הבנק חזר וטען כי אין בהסדר משום שינוי של ההסכם בין הבנק לבין המבקשת.
לדבריו, המבקשת נמצאת כבר בהפרת ההסכם שכן ההלוואה אינה נפרעת.
בנסיבות אלה מהווה טענת המבקשת כנגד ההסכם, טענה בחוסר תום לב.

אין גם מקום לטענת המבקשת כי מוציאים ממנה את הכסף. הכסף נמצא בנאמנות בקופת הכנ"ר והוא קניינו של כונס הנכסים. ההלוואה הועמדה למימון עסקת הרכישה ואם העסקה בטלה, הרי הכסף הוא קניינו של המוכר, כונס הנכסים, וכונס הנכסים לא התנגד להסדר. לא מדובר למעשה בכסף של המבקשת, אלא בהלוואה.
אין גם מקום להתייחס לטענת פוטנציאל הפגיעה של החייבת שכן טענה זו הועלתה באיחור ולא נתמכה בתצהיר.
החייבת יושבת בנכס עפ"י הסכם שכירות שהיא כלל אינה צד לו ולכן אין לה מעמד בבקשה.
ב"כ המבקשת השיב לטענות הבנק בעניין אי פרעון ההלוואה וטען כי הוא היה בקשר עם ב"כ הבנק בעניין תשלום הפיגורים וכי הציג בפני
ו שיק.
ב"כ הנאמן חזר על האמור בתגובתו והפנה ללשון ההחלטה אשר אישרה את ההסדר, על פיה השעבודים נותרים בתוקף. לדבריו, מדובר למעשה בהקפאת ההלוואה עד למתן פס"ד סופי וחלוט בבקשה לביטול עסקת המכר.
בשלב זה, לפי ההכרעה לביטול העסקה, אין למבקשת זכות מוקנית בכספים.
לא ייגרם גם כל נזק לחייבת שכן היא תהיה רשאית לשלם לנאמן דמי שכירות ולהגיע איתו להסכם בדבר ישיבה בנכס, אם יחליט בימ"ש על ביטול העסקה.
אי התייצבותו של ב"כ המבקשת לדיון הינה מתוך בחירה מבלי שניתנה לו רשות לכך מאת בימ"ש.

5. דיון והחלטה:
איני רואה כל מקום להענות לבקשת הביטול.
אין ספק כי המבקשת היתה מודעת לקיום הדיון בבקשת הנאמן להארכת צו המניעה, אשר התקיים ביום 26.11.03.
אמנם, המבקשת הודיעה לבימ"ש כי היא מסכימה להארכת תוקפו של צו המניעה עד להחלטה בבקשת הנאמן לביטול עסקה.
עם זאת, המבקשת היתה משיבה בבקשת הנאמן במסגרת בש"א 23094/02, והיתה מודעת לדיון בו אמורות היו להשמע טענות יתר המשיבים.
אין לכן ספק כי המבקשת בחרה שלא להתייצב לדיון זה למרות שידעה על קיומו.
העובדה כי הסכימה לבקשת הנאמן להארכת צו המניעה, היוותה מבחינתה טעם מוצדק שלא להתייצב לדיון. אולם, אין לקבל את טענתה של המבקשת כי החלטת ביהמ"ש המאשרת את ההסדר שבין הנאמן לבין הבנק - הינה החלטה שניתנה במעמד צד אחד לדיון אליו לא הוזמנה או לא אמורה היתה להתייצב.

למרות כל האמור לעיל, איני רואה באי התייצבותה של המבקשת ובאי הגשת תצהיר אשר יתמוך בטענותיה באשר לאי התייצבות זו - כסיבה בלעדית או עיקרית לאי ביטול ההחלטה.
בין אם אדון בבקשה לפי הוראות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי ובין אם אתייחס אליה כבקשה לעיון מחדש במסגרת סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל, הרי שהשאלה הרלוונטית היא שאלת מהותו של ההסדר אשר אושר על ידי בהחלטה אשר ביטולה מתבקש.
פרטתי בהרחבה בסעיפים לעיל את ההליכים הקודמים שבין הצדדים, על מנת שניתן יהיה להתייחס לבקשה לגופה.
כספי ההלוואה אשר הועברו לידי עו"ד פלד נועדו, כפי שכבר ציינתי לעיל, לתשלום עבור רכישת הדירה ע"י המבקשת - כאשר הדירה נמכרה על ידי עו"ד פלד ככונס נכסים מטעם פרעם.
אין מחלוקת כי כספי ההלוואה הוחזקו ע"י עו"ד פלד ולא הועברו על ידו לפרעם.
במהלך הדיונים אשר התקיימו בפני
, הועלה חשש ע"י פרעם לעניין השארת הכספים בידי עו"ד פלד. בסופו של דבר, הופקדו כאמור מרבית הכספים הנובעים ממתן ההלוואה ע"י הבנק בקופת הכנ"ר.
אין לכן מקום לטענת המבקשת כי יש לה זכות מוקנית בכספים אלה.
צו המניעה אשר ניתן על ידי, נועד למנוע ביצוע דיספוזיציות באותה דירה עד לבירור בקשתו של הנאמן לביטול עסקת המכר.
כזכור, מבוססת בקשה זו בעיקרה על טענת הנאמן כי יש לראות במבקשת, חברת דבל, כחברה אשר החייב פועל במסגרתה ומהווה את הרוח החיה שבה.
טענות אלה אמורות להתברר במהלך הדיון המתקיים בפני
בבקשת הנאמן.
צו המניעה נועד בין היתר למנוע את השלמת רישומה של הדירה על שם דבל. עסקת המכר קיבלה, כאמור, את אישור יו"ר ההוצל"פ במסגרת הליכי הכינוס אשר נוהלו ע"י עו"ד פלד מטעמה של פרעם.
בנסיבות אלה, תלוי גורלם של כספי ההלוואה אשר ניתנו ע"י הבנק בהחלטה סופית אשר תינתן, לאחר שמיעת הראיות, בבקשת הנאמן לביטול העסקה.
אין לכן ספק כי בין הבנק, כמי שנתן את כספי ההלוואה ונרשם לטובתו שעבוד על הדירה ע"י המבקשת, לבין הנאמן קיימת מערכת יחסים עצמאית שאינה תלויה במבקשת.
ההסדר אליו הגיעו הבנק והנאמן מהווה למעשה ביטוי וסעד נלווה לצו המניעה הזמני אשר אסר ביצוע דיספוזיציות בדירה.
בניגוד להצעת בימ"ש, לה התנגדה המבקשת, על פיה תיפרע ההלוואה וימחק השעבוד כבר בשלב זה ע"י העברת הכספים אשר הופקדו ע"י עו"ד פלד בקופת הכנ"ר לידי הבנק, הגיעו הבנק והנאמן להסכם אחר.
עפ"י הסכם זה מותלית למעשה ההלוואה, כאשר הכספים נשמרים בפועל ע"י הבנק במקום בקופת הכנ"ר.
הנאמן רשאי כמובן להסכים להסדר זה אותו אישר גם הכנ"ר.
יתרה מזאת, מבחינת מערכת היחסים שבין הבנק לבין המבקשת - הרי שלא נעשה שינוי של ממש בהסכם ההלוואה.
לאור צו המניעה שניתן על פי בקשת הנאמן, אין המבקשת יכולה בכל מקרה לממש זכות כלשהי לה היא טוענת בדירה, עד אשר תוכרע בקשת הנאמן לביטול העסקה.
העברת הכספים מקופת הנאמן לידי הבנק אינה מהווה בשלב זה פרעון של ההלוואה אלא פרעון על תנאי בלבד, כאשר התנאי הוא מתן פס"ד סופי וחלוט המבטל את עסקת המכר.
במקרה כזה לא תהיה למבקשת זכות לא בכספים ולא בדירה.
הפן השני של ההסדר הוא השבת ההלוואה לקדמותה לפי בקשת המבקשת - אם יינתן פס"ד סופי וחלוט אשר יקבע כי עסקת המכר תקפה.
כך במיוחד לאור הבהרת הבנק במסגרת תגובתו כי הוא יחזיר למעשה את ההלוואה לתוקפה אם יינתן פס"ד כאמור לעיל, בכפוף לעילות הקיימות בהסכמים בינו לבין המבקשת לעניין העמדת ההלוואה לפרעון מיידי.
הבנק היפנה, כאמור, לסעיפים השונים בהסכם ההלוואה שבין הבנק לבין המבקשת באשר לתנאים אשר נקבעו במסגרת ההסדר - הן באשר לאי שינוי במצבה של המבקשת והן באשר לאי שינוי במצבו הפיזי והמשפטי של הנכס נשוא השעבוד.
אין לכן בתנאים אלה, גם לפני שניתנה הבהרת הבנק, כדי לשנות את ההסכם שבין הבנק לבין המבקשת.
יש גם לקבל את טענת הבנק כי עומדת לו הזכות להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי, למרות שהעברת הכספים עליה הוסכם בין הבנק לבין הנאמן אינה מהווה כאמור פרעון מיידי אלא פרעון מותנה.
הבנק טען לפיגור בתשלום ההלוואה וזאת עוד בדיון שהתקיים במעמד ב"כ המבקשת.
מלבד טענה בעל פה במסגרת הדיון שהתקיים בפני
בבקשת המבקשת - על פיה היתה כוונה כלשהי להגיע להסדר תשלום עם הבנק והטענה כי הוצג שיק כלשהו - הרי שהמבקשת כלל לא הכחישה את טענת הבנק כי קיים פיגור בתשלום ההלוואה.
בנסיבות אלה, אין מקום לשמוע את המבקשת בטענה כי נגרם לה נזק מהעברת הכספים וההסדר אליו הגיעו הנאמן והבנק.
יש לציין עוד כי פרעם, המבקשת 7, אשר לה אמורים היו כספי ההלוואה להיות משולמים בגין העסקה נשוא בקשת הביטול, הסכימה להסדר אליו הגיעו הבנק והנאמן.
לאור כל האמור לעיל, איני רואה מקום לטענת המבקשת בדבר פגיעה שנגרמה לה כתוצאה מההסדר.
דווקא בנקודה זו ישנה משמעות לעובדה כי המבקשת לא תמכה את טענתה בדבר הפגיעה בתצהיר. אין לכן בפני
כל תשתית עובדתית מטעם מי ממנהלי המבקשת, שיש בה כדי להסביר כיצד אמורה המבקשת להפגע מההסדר אליו הגיעו הבנק והנאמן.
איני רואה גם מקום לטענת המבקשת, על פיה לא היתה לבימ"ש סמכות לאשר את ההסדר שכן לא היתה בפני
ו בקשה תלויה ועומדת בנושא זה.
כפי שכבר ציינתי, קיימת בין הבנק לבין הנאמן מערכת יחסים עצמאית.
בקשתו של הנאמן, אשר הבנק היה משיב לה, לעניין הארכת תוקפו של צו המניעה - הצדיקה מתן תוקף של החלטה לכל הסדר אליו הגיעו צדדים אלה, הנובע מהשאלות אשר עלו במסגרת בקשת הנאמן להארכת תוקפו של צו המניעה.
התוצאה היא כי דין הבקשה לביטול ההחלטה להדחות.
בהקשר זה יש כמובן לציין, כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע בדרך כלשהי ממעמדה של המבקשת כצד להליכים המתקיימים במסגרת בש"א 11887/03.

אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשת בהוצאות הנאמן והבנק בסך 5,000 ₪ + מע"מ לכל אחד, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום כ"ג בשבט, תשס"ד (15 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים בדואר רשום.

ד. קרת-מאיר
, שופטת








בית משפט מחוזי 1166/00 דוד בלס ,איזבל בלס,ונכסים מניבים בע"מ דבל השקעות נ' דוד בלס,איזבל בלס,כונס הנכסים הרשמי,דבּל השקעות ונכסים מניבים בע"מ,בנק לאומי למשכנתאות בע"מ,עו"ד אליצור פלד,ר.נ.י. פִּרעם אחזקות בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/02/2004)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן