כהן סימה - מנהל מס שבח מקרקעין
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
כהן סימה מנהל מס שבח מקרקעין




כהן סימה - מנהל מס שבח מקרקעין

ערעור משפחה 1019/00     18/03/2001 (עמש)



תיקים נוספים על כהן סימה
תיקים נוספים על מנהל מס שבח מקרקעין




עמש 1019/00 כהן סימה נ' מנהל מס שבח מקרקעין




בית משפט מחוזי באר שבע עמ"ש 001019/00

בפני
ועדת ערר ומס שבח מקרקעין בראשות :י. בנאי
-שופט תאריך: 12/03/01
: (בדימוס) - יו"ר הועדה.
י. אמיתי - חבר ועדה .
ר. משה - חבר הועדה.
בעניין: כהן סימה

ע"י ב"כ עוה"ד י. כהן העוררת
נ גד

מנהל מס שבח מקרקעין

ע"י פרקליטות מחוז הדרום המשיב


פסק דין
י. בנאי
- שופט (בדימוס):

1. העוררת, גב' סימה כהן (להלן: "העוררת") נישאה ביום 17.3.94 למר כדורי כהן
(להלן :"כדורי"). במועד הנישואין היתה בבעלותו של כדורי דירה הרשומה על שמו, ואשר
נרכשה על ידו לפני הנישואין, ביום 11.5.1983.

גם לעוררת היתה דירה בבעלותה, שנרכשה על ידה עוד בטרם הנישואין, ביום 20.12.92.

עם נישואיהם ערכו העוררת וכדורי הסכם (להלן !"ההסכם") על פי חוק יחסי ממון בין
בני זוג , תשל"ג - 1973 (להלן :"חוק יחסי ממון").

בהתאם להסכם תישאר הדירה שנרכשה, כאמור לעיל, על ידי העוררת, בבעלותה
הבלעדית, ואילו הדירה שנרכשה על ידי כדורי, לפני נישואיו עם העוררת, כמצויין לעיל,
תישאר בבעלותו הבלעדית של כדורי.

2. לאחר הנישואין וביום 17.1.1996 מכר כדורי את הדירה שבבעלותו. כדורי לא שילם מס
שבח בגין מכירת הדירה, הואיל ובארבע שנים שקדמו למכירה זו לא מכר כדורי דירה
אחרת בפטור.
כעבור 3 שנים ועשרה חודשים ממכירת הדירה על ידי כדורי, כמצויין לעיל, וביום
15.11.1999 מכרה העוררת את הדירה שבבעלותה, כמצויין לעיל.

המשיב סרב לפטור את העוררת מתשלום מס שבה מקרקעין בגין מכירה זו בטענה כי
מכירת הדירה על ידי כדורי ביום 17.1.96, היתה מכירה של "התא המשפחתי", שהיא,
העוררת שייכת אליו או מצויה בו, ומכיון שבין יום מכירת הדירה ע"י כדורי ליום מכירת
הדירה ע"י העוררת לא חלפו 4 שנים.

על כך הערר שבפני
נו.

3. החלטתו של המשיב סומכת על האמור בחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה או רכישה)
תשכ"ג - 1963 (להלן :"החוק").

סעיף 49 (ב) לחוק המצוי בפרק החמישי שכותרתו "פטור לדירת מגורים מזכה" קובע :
"לענין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם
מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים - כמוכר אחד".

4. עובדות המקרה, כפי שצויינו לעיל, אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים. באי כח הצדדים
הגישו בפני
נו את סיכומי טענותיהם בכתב לגבי השאלה אם צודק המשיב בהחלטתו או
שמא זכאית העוררת לפטור ממס, כטענתה.

ב"כ העוררת טוען בפני
נו כי אין להחיל במקרה דנן את האמור בתקנה 49 (ב) הנ"ל, תואיל
ואין מחלוקת על כך כי הדירה שנמכרה על ידי העוררת היתה בבעלותה הבלעדית ולא
היתה חלק מן התא המשפחתי. זאת הן לאור העובדה שדירה זו נרכשה על ידה לפני
נישואיה עם כדורי והן לאור ההסכם שנעשה בינה לבין כדורי, עם נישואיה עימו.

ב"כ העוררת, סומך את טענתו על

פסק דין
שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק ע"ש
5958/98, שם, אכן החליטה ועדת הערר בראשותו של כב' השופט מ. סלוצקי, במקרה
דומה, כי יש להתחשב בהפרדת נכסי בני הזוג בהסכם ממון כדי לגבור או להשתחרר מן
ההנחה המשפטית העולה מסעיף 49 (ב) הנ"ל.

ב"כ העורר טוען עוד בפני
נו כי חיובה של העוררת לתשלום מס, בנסיבות , כפי שתוארו
לעיל, נוגדת את מטרת החוק ותכלית החוק, ומשום כך יש לפרש את החוק באופן שאין
להטיל מס על העוררת במקרה דנן.

5. מנגד, טוענת ב"כ המשיב בפני
נו כי סעיף 49 (ג) ברור ומפורש וממנו עולה שיש לראות בני
זוג כ"מוכר אחד" ומכאן שאם בין מכירת הדירה על ידי כדורי לבין מכירת הדירה ע"י
העוררת לא חלפו ארבע שנים, כי אז יש , על פי הוראות החוק, לחייב את העורר בתשלום
המס המגיע.

ב"כ העוררת סומכת, אף היא, על

פסק דין
, בענין דומה, שניתן בבית המשפט המחוזי
בתל-אביב בתיק עמש 115/92 , בו החליטה הועדה ברשותו של כב' השופט א. הומינר כי
סעיף 49 (ב) לחוק הינו ברור על פניו ולא זקוק ולא נתון לפרושים או לפרשנות, ולכן אין
גם מקום להתייחס למטרת החוק , או תכליתו..

6. אף שנטיית הלב הינה לקבל את טענת העוררת ולהורות על פטור ממס, נראה לי, כי
הוראות החוק, מחייבות קבלת גירסת המשיב.

אני סבור כי האמור בסעיף 49 (ב) ברור ומפורש וממנו עולה בעליל כי אדם המוכר דירה
בפטור ממס בהתאם לפרק החמישי של החוק , רואים את בן-זוגו של אותו אדם כאילו
מכר, אף הוא, אותה דירה וזכה אף הוא לפטור.

הנוסח של סעיף 49 עם לחוק, בהצעת החוק (פורסם בהצעות חוק 1441 , ט"ז באדר
תש"מ 4.3.1980) היתה שונה שם צויין : "לענין פרק זה... יראו יחיד ובן זוגו וילדיהם
שטרם מלאו להם 21 שנה - כיחיד אחד". ברם, המשמעות הן בחוק והן בהצעת החוק
היא אחת.

7. בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט סלוצקי בע"ש 5958/98 הנ"ל מגיע הוא למסקנתו,
בהסתמך על פסק הדין שבע"א 806/93, פורסם בפד"י מח' חלק שלישי עמ' 685, שם נדונה
השאלה אם נכסים שנרכשו על ידי בן זוג טרם נישואיו נכללים בנכסים המשותפים בין בני
זוג על פי חזקת השיתוף. ביהמ"ש העליון אכן קובע , שם בעמ' 696 , לאמור : "ראינו, אם
כן שהמבחנים של אורח חיים תקין ומאמץ משותף אינם מאפשרים את הרחבת תחולתה
של חזקת השיתוף על נכס שנרכש שלא במהלך תקופת הנישואין אלא לפניו. נכס שהיה
שייך לאחד מבני הזוג טרם הנישואין אינו יכול להפך לנכס משותף, במהלך חיי
הנישואין, רק מכוח הסכם משתמע בין הצדדים".

כמו כן סומך כב' השופט סלוצקי את מסקנתו על האמור בפסק הדין בע"א 176/84, יעלה
ברקסון (הרץ) נגד מנהל מס שבח מקרקעין
, פורסם בפד"י כרך מ' חלק שני עמ' 589. שם
אכן מתיחס ביהמ"ש העליון למהותו של סעיף 49 (ב) לחוק ומציין , שם בעמ' 597 , ליד
האות ז' : "סעיף זה בא להמחיש, מתי רואה המחוקק יותר מאדם אחד כמוכר יחיד, והוא
עושה זאת בדרך של הנחה משפטית..." יראו מוכר ובן זוגו... כמוכר אחד". ניתן להסיק
מכאן, כי ככלל, כאשר ההנחה אינה חלה, כל אדם הוא מוכר בפני
עצמו, הזכאי לפטור
בגין דירה אחת..."

8. עם כל הכבוד, אינני סבור כי יש בפסקי הדין המוזכרים על ידי כב' השופט סלוצקי,
כמצויין לעיל, כדי לתמוך במסקנתו שסעיף 49 (ב) אינו חל במקרה שנעשה הסכם ממון
בין בני הזוג, או במקרה שמדובר בנכס שנמכר על ידי אחד מבני הזוג והוא נכס שנרכש על
ידי אותו בן זוג טרם נישואיו.

פסק הדין בענין הדרי הנ"ל דן בשאלה באילו נכסים יש לראות כנכסים שחלה עליהם
חזקת שיתוף הנכסים בין בני זוג, ואילו נכסים אינם כלולים בחזקת שיתוף זו. זו היא,
לדעתי, סוגיה נפרדת שונה מהסוגיה העומדת בפני
נו.

ההלכה , כפי שעולה מפסק הדין בענין הדרי , ופסקי דין רבים אחרים בענין שיתוף נכסים
בין בני זוג, כי נכס השייך לאחד מבני הזוג עוד בטרם הנישואין , או נכס שיוחד לאחד
מבני הזוג על פי הסכם יחסי ממון - לא נכלל בנכסים שהלכת חזקת השיתוף חלה
עליהם, אין בה כדי לשנות או להשפיע על הוראת חוק מפורשת , כפי שבאה לביטוי בסעיף
49 (ב).

במילים אחרות : מדובר בשני ענפי משפט שונים ושתי מטריות שונות.

9. האמור על ידי כב' הנשיא מ. שמגר בפסק הדין בענין י. ברקסון הנ"ל גם הוא אין בו כדי
לתמוך במסקנתו של כב' השופט סלוצקי.

מדבריו של כב' השופט שמגר בפסק הדין עולה כי אכן בדרך כלל "כל אדם הוא מוכר בפני

עצמו". אבל במקום שנקבעה הנחה משפטית , כאמור בסעיף 49 (ב) , כי אז יש למלא
לקיים ולפעול על פי אותה הנחה משפטית .

אני מסכים לאמור בפסק הדין של כב' השופט הומינר בעמ"ש 115/92 הנ"ל כי במקום
שהוראת החוק ברורה ומפורשת אין להזדקק לדרכי פרשנות, גם לא לדרך של מטרת
החוק או תכלית החוק.
זאת ועוד. הוראת סעיף 49 (ב) נחקקה בשנת 1980 , שעה שחוק יחסי ממון משנת 1973,
היתה לנגד עיניו של המחוקק , ואם לא סייג המחוקק את הוראת סעיף 49 (ב) ולא קבע כי
הוראה זו לא תחול במקרה שבני הזוג כרתו הסכם ממון - כי אז יש לצאת מהנחה
שהמחוקק לא רצה בקיום סייג כזה.

10. בתיק ע"ש. 2979/97, דינה ואפרים מור נגד מנהל מס שבח מקרקעין
, שנתבררה בבית
משפט זה, נדונה שאלה פרשנותו של סעיף 49 (ב) לחוק. בפסק הדין שניתן, שם, הגיע
הועדה, בראשותו של ס. הנשיא כב' השופט גלעדי, ושני חברי הועדה, היושבים גם עמי
בדין בתיק זה, לתוצאה שעל פיה אין לראות במכירת דירה ע"י בן זוג כמכירת הדירה של
בת הזוג, ולכן משמכרה בת הזוג, לאחר מכן, ולפני עבור 4 שנים, את דירתה - יש לפטור
את האישה מתשלום מס שבח.
ברם, נראה לי כי אין להסיק מפסק הדין בעניין מור לענייננו, באשר עובדות המקרה שם
היו שונות מהמקרה הנדון בפני
נו.

לדינה מור הייתה דירה בבעלותה עוד בהיותה רווקה.
גם לאפריים מור הייתה דירה בבעלותו בהיותו רווק.
לפני נישואיו של אפריים לדינה, מכר הוא את דירתו, והואיל ולא מכר דירה ב4- שנים
שקדמו לכך - זכה לפטור ממס שבח.
השניים נישאו זה לזה. לאחר מכן, אך לפני עבור 4 שנים מיום מכירת הדירה ע"י אפריים,
מכרה דינה את דירתה. מנהל מס שבח סרב לפטור את דינה מתשלום המס, בהסתמכו על
סעיף 49 (ב) לחוק. הועדה קיבלה את ערעורה של דינה והורתה כי אין לחייבה במס, וכי
סעיף 49 מם לחוק לא יכול לעמוד לה לרועץ.

שונה הדבר בענייננו שמכירת הדירה ע"י כדורי הייתה לאחר נישואיו עם העוררת. משום
כך יש לומר, בענייננו, כי התא המשפחתי הוא שמכר את הדירה, אף שנמכרה ע"י כדורי
לבדו. לא כך הדבר בעניין מור הנ"ל, שם אין לומר כי התא המשפחתי הוא שמכר את
הדירה. שכן, הדירה נמכרה ע"י אפריים מור בטרם נוצר התא המשפחתי עם דינה מור.

אני מסכים.

י. אמיתי - חבר , ר. משה - חבר

לכן הוחלט כאמור בחוות דעתו של כב' השופט בנאי
.
ניתן היום 18.03.01
העתק מ

פסק דין
זה ישלח לב"כ הצדדים בצירוף אישורי מסירה , והם יהיו, לכן, פטורים
מהתייצבות לשימוע פסק הדין ביום 20.3.01 , כפי שנקבע.
י. בנאי
- שופט (בדימוס) י. אמיתי - חבר ר. משה - חבר








עמש ועדת ערר מס שבח 1019/00 כהן סימה נ' מנהל מס שבח מקרקעין (פורסם ב-ֽ 18/03/2001)











תיקים נוספים על כהן סימה
תיקים נוספים על מנהל מס שבח מקרקעין




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט