סיתר (1993) בע''מ - סגל אורלי, ברכה רם
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
סיתר (1993) בע"מ סגל אורלי ברכה רם

מידע על סגל אורלי    מידע על ברכה רם   



סיתר (1993) בע''מ - סגל אורלי, ברכה רם

תיק אזרחי 216306/02     04/03/2004 (א)



תיקים נוספים על סיתר (1993) בע"מ
תיקים נוספים על סגל אורלי
תיקים נוספים על ברכה רם




א 216306/02 סיתר (1993) בע"מ נ' סגל אורלי, ברכה רם




1
בתי המשפט
א 216306/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
04/03/2004
תאריך:
השופט רחמים כהן

בפני
:

סיתר (1993) בע"מ

בעניין:
התובעת
נ ג ד
1 . סגל אורלי

2 . ברכה רם
הנתבעים
פסק דין
1. התובעת, חברה העוסקת במתן שירותי דיול לצורך קידום מכירות ושיווק, הגישה נגד הנתבעים ביום 25.11.02, כתב תביעה על סך 34,088 ₪.

2. בכתב התביעה נטען כדלהלן:

א. הנתבעים, אשר ניהלו במשותף עסק המכונה v point, הזמינו מהתובעת ביום 15.5.02, שירותי קידום מכירות באמצעות דיול (להלן - קד"מ). התובעת סיפקה לנתבעים שירותי דיול בהתאם להזמנת השירות ושירותים נלווים נוספים שנדרשו על ידי הנתבעים, כמפורט בחשבוניות ובפירוט שירותי הדיול, נספח ב' לכתב התביעה.

ב. לאור פנייתם המאוחרת של הנתבעים להזמנת שירותי הדיול ובשל העדר תכנון וחוסר תאום מטעמם, נאלצה התובעת להתמודד עם קשיים נוספים לצורך מתן השירות ובסופו של דבר הביא התכנון הלקוי של הנתבעים להגדלת המסגרת התקציבית עקב העברת ציוד באיחור. התובעת עשתה כמיטב יכולתה בנסיבות אלה וביצעה את ההזמנה בהיקף של 80% מההזמנה המקורית. החיובים שנשלחו לנתבעים בחשבוניות הם בגין השרותים שנתנו בפועל בלבד והנתבעת 1 אישרה בכתב את הגדלת המסגרת התקציבית.
ג. בסעיף 10 להסכם מיום 15.5.02 נקבע, כי על הנתבעים לשלם את התמורה המוסכמת תוך 15 ימים ממועד הגשת החשבונית וכי פיגור בתשלום ישא ריבית בשיעור 3% לחודש בתוספת עלויות גביה. חובם של הנתבעים לתובעת בגין החשבוניות הוא:

קרן - 30,671 ₪
הפרשי הצמדה וריבית - 3,417 ₪
סך הכל 34,088 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה)

ד. התובעת פנתה לנתבעים פעמים רבות בבקשה לפרוע את החוב, אולם מלבד הבטחות וטענות סרק, לא שילמו הנתבעים דבר.

3. הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה ביום 5.1.03 והנתבע 2 ביום 21.1.03. כתבי ההגנה זהים לחלוטין. להלן תמצית טענות ההגנה:

א. הנתבעים ניהלו עסק משותף לפירסום וקידום מכירות בשם v point. הנתבעים הזמינו שירות דיילות מהתובעת לפי ההסכם מיום 15.5.02. לוח הזמנים לביצוע קידום המכירות נמסר לתובעת ביום 14.5.02. לוח זמנים סופי ביחס לריבוע הכחול הועבר בסמוך לחתימת ההסכם.

ב. ההסכם הופר באופן יסודי על ידי התובעת. במקומות רבים לא היתה נוכחות של דיילים ובמקומות לא מעטים היתה נוכחות דלה. דיילים רבים הגיעו באיחור ועזבו לפני הזמן שהוסכם ובחלק מהמקומות ביצעו דיילים קידום מכירות למוצרים של מתחרים. במספר מקומות לא היה פיקוח וברוב המקומות הפיקוח היה שטחי ואף רשלני. במקרים רבים הדיילים הגיעו ללא ציוד או עם ציוד חלקי. במקרים רבים לא היה דיווח אודות נוכחות הדיילים ובמקרים לא מעטים הסתבר כי הדיווח אינו נכון. הציוד שנמסר לידי התובעת לא הוחזר לנתבעת חרף חובתה לעשות כן.
ג. הנתבעת מעולם לא הסכימה להגדלת המסגרת התקציבית. במסמך מיום 28.5.02 סוכם, כי התובעת תהא זכאית לתשלום בגין השעות שבוצעו בפועל ואף הוגדר כי הדבר יהא ללא חריגה מההזמנה המקורית.

ד. הנתבעים חתמו על המסמך מיום 28.5.02 בלית ברירה ועל מנת להקטין את נזקיהם, בגין הפרת ההסכם עם מזמין השירות, חב' ביו אומגה. הנתבעים חתמו על המסמך תחת לחץ ומחשש שיגרמו להם נזקים. אילו היתה לנתבעים אפשרות, היו מבטלים את ההסכם עם התובעת ופונים לספק שירותים אחר, אך לא היתה אפשרות כזו, לאור לחץ הזמנים בו היו מצויים.

ה. התובעת הפרה את ההסכם בצורה בוטה וגרמה להפרת ההסכם שחתמו הנתבעים עם מזמין השירות. כתוצאה מכך, לא קיבלו הנתבעים את התשלום האחרון שהגיע להם ממזמין השירות, סך של 5,580$.

ו. התובעת לא החזירה לנתבעים את הציוד שנמסר לידיה, חרף חובתה לעשות כן על פי ההסכם ואשר ערכו מוערך בסך של 22,000 ₪.

ז. הנתבעים קיזזו את הנזקים שנגרמו להם מהסכום המגיע לתובעת (נספח י' לכתב ההגנה).

ח. הריבית שצויינה בהסכם, היא פיצויי מוסכם בלתי סביר בנסיבות העניין ובית המשפט מתבקש לבטלו על פי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"ה - 1973.

4. התובעת לא הגישה כתב תשובה לכתב ההגנה. לכן, מגדירים כתב התביעה וכתב ההגנה את מסגרת הדיון.

5. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית של מנהלת התובעת, גב' שולה לטוביץ. הנתבעים הגישו תצהיר אחד משותף, עליו חתמו יחד. בנוסף, הזמינו הנתבעים לעדות את העדים הבאים: מנכ"ל ביו אומגה בע"מ - מר ליאור זמיר, מר רועי אסף, גב' נורית גבע - מנהלת שיווק קניון רחובות ואת מר יוסי ענבר.

6. ביום 21.7.04, במהלך פגרת הקיץ, נחקרו העדים וניתן צו לסיכומים בכתב. בית המשפט מתנצל בפני
הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין עקב תקלה שנבעה, כפי הנראה, מכך שהתובעת לא הגישה סיכומי תשובה, בהתאם להחלטה מיום 21.7.04 ולא הגישה הודעה שאין ברצונה להגיש סיכומי תשובה. לכן לא עלה התיק למתן פסק-דין.

דיון

7. העדות היחידה שהובאה מטעם התובעת היא של מנהלת התובעת, גב' שולה לטוביץ. עדות זו היא עדות יחידה של אדם המעונין בתוצאות המשפט לטובת מי שהזמינו להעיד (סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971). עוד יצויין, שמהראיות בתיק עולה שעובדת התובעת בשם כרמן גר-ציון, היתה שותפה למשא ומתן ולעבודה נשוא התביעה, אך עובדת זו לא הובאה לעדות. זאת ועוד, על פי הכללים הנהוגים במשפט אזרחי, שומה על התובעת להוכיח את העובדות שבבסיס תביעתה, שאם לא כן, תידחה התביעה. בדומה, מוטל על הנתבעים הנטל להוכיח את טענות ההגנה שלהם.

על יסוד המסמכים והתצהירים שהוגשו ועל יסוד העדויות שנשמעו בפני
, הגעתי למסקנה, שיש לקבל את התביעה בחלקה, כפי שיפורט להלן:

ההסכמים ושעות הדיול שבוצעו בפועל

8. בין הצדדים נכרת הסכם שירות ביום 15.5.02 (נספח א' לתצהיר התובעת; להלן - ההסכם הבסיסי). על פי ההסכם, הזמינו הנתבעים מהתובעת "שירותי דיילות מקצועיים לחשיפה וקד"מ לביצי אומגה המשווקים ברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות". ההסכם מפורט ביותר ומפרט את מספר הסניפים, מספר הדיילים, שעות הפעילות ותפקידי הדייל. הסכם זה בא בעקבות הסכם של הנתבעים עם חב' ביו אומגה, אשר הזמינה מהנתבעים את שירותי הדיילות.

9. ביום 28.5.02 חתמה הנתבעת 2 בשם הנתבעים על מסמך נוסף, בו מפורטות הסכמות נוספות (נספח ג' לתצהיר התובעת; להלן - ההסכם המשלים). במסמך זה התחייבו הנתבעים לשלם את מלוא שעות העבודה בפועל של הדיילות (ללא חריגה משעות ההזמנה). התחייבות זו אינה מותנית בכל תנאי, לרבות לא בתקבול התשלום של v point מהלקוחה, ביו אומגה. בגין הובלה נוספת הנדרשת לביצוע על ידי התובעת, יחוייבו הנתבעים בסכום של 45 ₪ להובלה ובתנאי כי תאושר רשימת השליחויות מראש.

10. אין מחלוקת בין הצדדים, ששירותי הדיילות לא בוצעו במלואם על פי ההסכם הבסיסי. התובעת טוענת, שביצעה את ההזמנה בהיקף של 80% מההזמנה המקורית (סעיף 5 לתצהיר) ואילו הנתבעים אינם מציינים מהם שעות הדיול אשר בוצעו לטענתם על ידי התובעת, כל שהם טוענים הוא, שהיו ליקויים רבים בנוכחות הדיילים ובעבודתם.

לעניין זה לא ניתן לקבל את גירסת התובעת במלואה. התובעת מסתמכת על בדיקות טלפוניות ועל אישורים של מנהלי הסניפים (עמוד 11 לפרוטוקול) אך, על אף שהתובעת ידעה את טענות הנתבעים, לא טרחה להגיש אישורים אלה. מאידך, העד אשר הוזמן מטעם הנתבעים, מר ליאור זמיר - מנכ"ל ביו אומגה העיד, כי על פי בדיקתו נעשו 444 שעות דיול (עמוד 24 לפרוטוקול). מר זמיר בדק בעצמו את מרבית הסניפים באזור המרכז ואנשים מטעמו נשלחו לאזור ירושלים וחיפה (עמוד 23 לפרוטוקול). בעקבות ביקורים אלה נשלח מכתבו מיום 26.5.02 (נספח ג' לכתב ההגנה). מר זמיר העיד מטעם הנתבעים והוא זה ששילם להם עבור שעות הדיול ואני מקבל את עדותו בעניין זה, הקרובה באחוזים מעטים לשעות הנטענות על ידי התובעת. על פי האמור בהסכמים על הנתבעים לשלם לתובעת בגין 444 שעות דיול, סך של 16,872 ₪ בתוספת מע"מ כדין (444 x 38 = 16,872 ₪).
הטענה בדבר הפרת ההסכם על ידי התובעת והחתימה על ההסכם המשלים מיום 28.5.02

11. טענות הנתבעים בדבר הפרות ההסכם על ידי התובעת בכתב ההגנה ובתצהיר המשותף (סעיף 3 לתצהיר) הן טענות כלליות, סתמיות וחסרות פירוט כנדרש. עיון במכתבים שהוחלפו בין הצדדים במהלך העבודה, מגלה את התמונה הבאה: ביום 26.5.02 שולח מר זמיר לנתבעת 1 הערות ביחס לקד"מ סוף שבוע 23/5 - 24/05. במכתב זה מתייחס מר זמיר לליקויים כגון - אי הופעת דיילים, חוסר בציוד ואי ביצוע התפקיד כראוי (נספח ג' לכתב ההגנה). באותו יום נשלח מכתב דומה ומפורט יותר מהנתבע 2 לגב' כרמן אצל התובעת (נספח ד' לכתב ההגנה). בתגובה למכתב זה נשלח לנתבעים מכתב הגב' לטוביץ מיום 26.5.02 (נספח ה' לכתב ההגנה). בנספח ה' לא נמצאה תשובה עניינית לאמור בנספח ד', אלא הודעה על רצון לסיום התקשורת בין הצדדים (סעיף 1 למכתב). בעקבות מכתבים אלה ולאחר שיחות בין הצדדים נחתם ההסכם המשלים מיום 28.5.02. על פי ההסכם המשלים, הנתבעים התחייבו לשלם את מלוא שעות העבודה בפועל. ביום 4.6.02 וביום 9.6.02 שלחו הנתבעים מכתבים נוספים המתייחסים לאי ביצוע דיול או לביצוע לקוי של הדיול בסניפים שונים (נספח ה' לכתב ההגנה).

12. אני מקבל את טענת התובעת, שלא ניתן היה לבצע את הדיול בסוף השבוע הראשון, 23/5 - 24/5, במלוא היקפו. בהתאם לאמור בסעיף 10 לתצהיר התובעת, ההכנות החלו ביום 19.5.02 ומועד ההצבה הראשון, בשל חג השבועות, היה 23.5.02 בפרק זמן קצר זה, לא ניתן לתכנן, להדריך ולבצע את כל המתוכנן. הדבר היה ידוע לנתבעת 2 אשר חתמה על תוספת בכתב יד בעמוד 3 להסכם, ש"חברת סיתר אחראית לנוכחות מלאה וללא איחורים של צוות הדיילים במבצע קד"מ זה - למעט הגורם האנושי.." (ההדגשה הוספה; עמוד 18 לפרוטוקול) ואילו באשר לשבועות שבאו לאחר מכן - מחייב בין הצדדים ההסכם המשלים.

13. טענת הנתבעים באשר להסכם המשלים לא היתה ברורה עד להגשת הסיכומים מטעמם. בסעיף 18 לסיכומים נטען, שנסיבות יצירתו של מסמך זה הינה "עושק" על פי סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן - חוק החוזים) ודין כל ההוראות במסמך זה להתבטל. אין בידי לקבל טענה זו. טענה של עושק יש לטעון במפורש ובפירוט בכתבי הטענות ולאפשר לצד שכנגד להתגונן בפני
טענה זו. ב"כ התובעת סבר לתומו, שמדובר בטענה של "כפיה" על פי סעיף 17 לחוק החוזים והתייחס לכך בסעיף 3.10 לסיכומיו.

מכל מקום, הן במצב של "כפיה" והן במצב של "עושק" וגם כאשר צד מפר את ההסכם, הצד השני רשאי לבטל את החוזה ואין החוזה מתבטל מאליו. לא זו בלבד שלא מצאתי הודעה על ביטול ההסכם המשלים, הנתבעת אף לא חתמה על המסמך "תוך מחאה". הצדדים חתמו על ההסכם המשלים והמשיכו לעבוד על פיו. יצויין, כי גם במכתב ב"כ הנתבעים מיום 9.9.02 (או 9.8.02; נספח י' לכתב ההגנה) וגם בכתב ההגנה לא נטען, כי ההסכם הבסיסי ו/או ההסכם המשלים בוטלו על ידי הנתבעים ולא הוגשה הודעת ביטול.

זאת ועוד, הנתבעת עצמה העידה, כי אם ההסכם המשלים לא היה בא לעולם היה עליה לשלם "על פי הביצוע בפועל של ההסכם הראשון" (עמוד 21 לפרוטוקול) ואת שעות הדיול בפועל היא נדרשת לשלם בתביעה זו.

טענות הקיזוז

14. לטענת הנתבעים, התובעת הפרה את ההסכם בכך שלא החזירה את הציוד שנמסר לה ואשר ערכו מוערך בסך כ- 22,000 ₪ (נספח ט' לכתב ההגנה).

איני מקבל טענה זו. על פי סעיף 14 להסכם הבסיסי העלות אינה כוללת איסוף הציוד מהדיילים. במכתב הנתבע 2 מיום 26.5.02 בסעיף 5 נאמר, שהתובעת אחראית לאסוף את הציוד מהדיילים "כחלק מהפיצוי על שלל הבעיות שהיו". זוהי דרישה לפיצוי ולא דרישה לקיום התחייבות. דרישה זו נדחתה על ידי מנהל התובעת במכתב מאותו יום.

זאת ועוד, נספח ט' לכתב ההגנה אינו מהווה ראיה לכך, שאלו הפריטים שנמסרו לדיילים בפרוייקט זה ולא ניתן פירוט לגבי הפריטים שנשארו בידי הנתבעים או הוחזרו לנתבעים.

15. טענת קיזוז נוספת מתייחסת לתשלום האחרון, שלא שולם על פי ההסכם בין הנתבעים לבין חב' ביו אומגה בע"מ.
גם טענה זו איני מקבל. ההסכם המשלים מחייב את הצדדים ובו הוסכם, שעל הנתבעים לשלם לתובעת על פי שעות הדיול בפועל. במקביל, שולם לנתבעים על ידי חב' אומגה התשלום עבור השעות שבוצעו בפועל (עמוד 24 לפרוטוקול). לנתבעים לא נגרם כל נזק וגם אם היה נגרם נזק אין היא יכולה לבוא בטענות כלפי התובעת, לאור ההסכם המשלים, בו נאמר במפורש - שהתשלום אינו מותנה בקבלת כספים מביו-אומגה (סעיף 2 להסכם המשלים).

בפועל, התוצאה של מעשה הנתבעים היא, שהנתבעים קיבלו מחב' ביו אומגה סך של 10,000 דולר בתוספת מע"מ ואילו התובעת לא קיבלה דבר.

16. יתר טענות הנתבעים, הנטענות בלשון רפה, באשר לפגיעה בשם המסחרי, הפסד לקוחות ועסקאות, עגמת נפש ולשון הרע, לא פורטו כראוי בכתב ההגנה ובתצהיר, לא הוכחו כלל ואף לא כומתו כספית, כך שלא ניתן לקזז בגינן דבר.

חיובים נוספים הכלולים בחשבוניות וריבית הפיגורים

17. בחשבוניות חיובים נוספים כגון הוצאות נסיעה והדרכה בהם מחוייבים הנתבעים לשאת.

18. אין מקום לחיוב הנתבעים עבור משלוחים והובלות. על פי ההסכם המשלים, חיוב זה כפוף לאישור רשימת שליחויות מראש. אישור כזה לא הוצג בפני
. באשר ליתר החיובים בחשבוניות מיום 31.5.02 ומיום 30.6.02, חייבים הנתבעים על פי ההסכם לשלמם.

19. בכתב ההגנה בסעיף 8 ובתצהיר עדות ראשית בסעיף 5 נטען, שריבית הפיגורים ההסכמית בסך 3% לחודש, היא פיצויי מוסכם בלתי סביר בנסיבות העניין ובית המשפט מתבקש שלא לאכוף אותו. התובעת לא הגישה כתב תשובה, לא התייחסה לטענה זו בתצהיר עדות ראשית ואף לא בסיכומים. בהסכם נאמר שהריבית בגין פיגורים היא בגובה של 3% לחודש, דהיינו, מעל ל- 36% לשנה (בהתחשב בריבית דריבית). בהסכם לא נאמר שלריבית יתווספו הפרשי הצמדה ואילו בכתב התביעה נדרשו הן הפרשי הצמדה והן הריבית ההסכמית.

לאור האמור, לאור העדר תגובה עניינית מצד התובעת ומאחר והריבית נראית על פניה בלתי סבירה, ישא החוב הפסוק ב

פסק דין
זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

20. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך כולל של 23,955 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.7.02 ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת, יחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן היום י"א באדר, תשס"ד (4 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
רחמים כהן
, שופט

216306/02א 120 קלדנית: ליאת אגרי








א בית משפט שלום 216306/02 סיתר (1993) בע"מ נ' סגל אורלי, ברכה רם (פורסם ב-ֽ 04/03/2004)











תיקים נוספים על סיתר (1993) בע"מ
תיקים נוספים על סגל אורלי
תיקים נוספים על ברכה רם




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט