עוף ברכת הירדן, דוד לוי, יצחק יום טוב - תורגמן ישראל, תורגמן אסף, תורגמן פני ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
עוף ברכת הירדן דוד לוי יצחק יום טוב תורגמן ישראל תורגמן אסף תורגמן פני
 
עוף ברכת הירדן, דוד לוי, יצחק יום טוב - תורגמן ישראל, תורגמן אסף, תורגמן פני ואח'
תיקים נוספים על עוף ברכת הירדן | תיקים נוספים על דוד לוי | תיקים נוספים על יצחק יום טוב | תיקים נוספים על תורגמן ישראל | תיקים נוספים על תורגמן אסף | תיקים נוספים על תורגמן פני |

675338
1064/07 א     06/07/2010




א 1064/07 עוף ברכת הירדן, דוד לוי, יצחק יום טוב נ' תורגמן ישראל, תורגמן אסף, תורגמן פני ואח'








בית משפט השלום בעפולה



ת"א 1064-07 עוף ברכת הירדן
ואח'
נ' תורגמן ישראל
ואח'







בפני

כב' השופטת
שאדן נאשף-אבו אחמד


תובעים

1
.
עוף ברכת הירדן

2
.
דוד לוי

3
.
יצחק יום טוב


נגד


נתבעים

1.תורגמן ישראל
2.תורגמן אסף
3.תורגמן פני
4.תורגמן דוד



החלטה

1.
בפני
י בקשת התובעים/הנתבעים שכנגד מס' 2 ו- 3 (להלן: "המבקשים") לסילוק התביעה שכנגד על הסף, בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מחמת העדר עילה.

רקע עובדתי

2.
ברקע הבקשה עומדת תביעת המבקשים למתן צו עשה להשבת מלגזה וציוד חקלאי המעוכבים, על-פי הנטען, שלא כדין ע"י המשיבים.
עוד עתרו המבקשים בגדרה של התביעה לחיוב המשיבים בתשלום פיצוי כספי בגין נזקים נטענים שגרמו המשיבים למבקשים, לרבות דמי שימוש.

3.
המשיבים מכחישים, בהגנתם, את טענות המבקשים שבכתב התביעה וטוענים לזכות עכבון בדין לגבי המלגזה והציוד החקלאי עקב קיומו של חוב כספי שחייבים המבקשים כלפי המשיבים.

4.
בד בבד עם הגשת הגנתם, הגישו המשיבים תביעה שכנגד ע"ס 200,000 ₪ שעניינה חוב כספי נטע בגין דמי שכירות ותשלומים נלווים כגון מים, ארונונה וחשמל, שחבים המבקשים והנתבעת שכנגד מס' 1, חברת עוף ברכת הירדן
בע"מ (להלן: "החברה") כלפי המשיבים. כתב התביעה שכנגד נסוב, בעיקרו, סביב חוזה שכירות שנכרת בין החברה לבין התובע שכנגד מס' 4, עבור שכירת משק המצוי במושב רוויה 57.
טענות הצדדים בתמצית

5.
כאמור, עותרים המבקשים בהליך זה לסלק על הסף את התביעה שכנגד כנגדם, בטענה שהתובענה שכנגד נעדרת כל עילת תביעה כנגדם.


6.
המבקשים טוענים, כי כתבי התביעה שכנגד לוקה בחוסר פירוט עובדתי שיש בו כדי לגלות עילה כלפיהם.

7.
עוד טוענים המבקשים, כי כל ההתקשרויות החוזיות נערכו עם החברה, שהינה אישיות משפטית נפרדת, כאשר לא נטען בגדרה של התביעה שכנגד כי למבקשים, שהינם בעלי מניות בחברה, היתה נגיעה אישית כלשהיא.

8.
המשיבים מתנגדים לבקשה.

9.
לטענתם, הבקשה דנן הינה ניסיון להתחמק מחובות אדירים שחבים המבקשים כלפי המשיבים, ובכך להשאירם מול שוקת שבורה בהיות החברה חדלת פרעון.

10.
עוד טענו המשיבים, כי למבקשים מיוחסות טענות בדבר התחייבויות אישיות שנטלו על עצמם כלפי המשיבים. לשיטתם, כל ההתחייבויות של הנתבעים שכנגד היו לא רק של החברה אלא גם של המבקשים.


11.
לאור האמור, מבקשים המשיבים לדחות את בקשת המחיקה ולחייב את המבקשים בהוצאות הליך זה.

דיון והכרעה

12.
עפ"י תקנה 100 (1) לתקסד"א, ביהמ"ש רשאי לצוות בכל עת על מחיקת כתב תביעה שאינו מגלה עילת תביעה. משמעות המונח "עילת תביעה" בהקשר זה הינו מסכת עובדתית, שאם תוכח, תקנה לתובע זכות לסעד המבוקש על-ידו. התכלית הינה מניעת דיונים עקרים כשחוסר העילה בולט וניתן לחסוך בכך זמן שיפוטי יקר.

13.
הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח'
, פ"ד מ (2) 668). על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

14.
ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור, כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. המבחן הקובע אם גילה כתב תביעה עילה נוסח כך בפסיקה, "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו" (ע"א 109/49, פ"ד ה 1585).

15.
העדר עילת תביעה הוא פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך, כך שאפילו אם יצליח התובע להוכיח את כל העובדות להן טען בכתב התביעה, הוא לא יצליח להוכיח את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה כלשון תקנה 9 (5) לתקסד"א, ולכן לא יוכל לזכות בסעד המבוקש, והתביעה תדחה. ולכן אם קיימת אפשרות, אפילו קלושה, כי התביעה תתקבל בסופו של יום, על בית המשפט להימנע מן המחיקה [ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות, פ"ד מג (3) 124].

16.
לבחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה, יש להניח שכל מה שנטען בכתב התביעה הוכח. הדיון בבקשה אינו מתייחס לאמיתות העובדות אלא בבדיקה טכנית פורמאלית של כתב התביעה, ואין צורך בחקירה ודרישה של העובדות (ע"א 2967/95
מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא (2) 312).

17.
עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות בכתב תביעתו, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת, לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה ידועה מראש (ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פ"ד לח (4) 1, בעמ' 8).

מן הכלל אל הפרט

18.
אישיותה המשפטית הנפרדת של חברה היא יסוד מוסד בדיני תאגידים. כידוע, חברה היא גוף הנפרד ונבדל מנושאי משרה בחברה ומבעלי מניותיה. רק בהתקיים נסיבות חריגות נשקלת סטייה מעקרון הפרדת האישיות המשפטית.

19.
בע"א 4606/90 מוברמן נ' תל מר בע"מ, פ"ד מו (5) 353, נקבע לעניין זה, כי:


"מבנה משפטי זה, שזכה להכרה ולישום יציב ומתמשך בדין ובהלכה, השפעתו מכרעת על התהליכים הכלכליים בארץ ובעולם. לפיכך הזהירות הרבה שיש לנקוט בהתייחסות לאישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד ולא לפגום בה כשאין הדבר מחוייב המציאות. יחד עם זאת, יש למנוע עוולות
העלולות לנבוע כתוצאה מניצול לרעה או הפעלה לא ראויה של האישיות המשפטית הנפרדת. על כן, כאמור, נקבעו והוכרו עם הזמן סייגים וחריגים לכלל מקובל ובסיסי זה".

20.
חוק החברות, התשנ"ט-1999 אף מאפשר הרמת מסך בין החברה לבין בעלי מניותיה כאשר הוכח להנחת דעתו של ביהמ"ש שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לסכל זכויות צד ג' ו/או כדי להשתמט מחובות.

21.
אין חולק, כי התובעת/הנתבעת שכנגד מס' 1, חברת עוף ברכת הירדן
בע"מ, הינה אישיות מפשטית נפרדת הנבדלת מנושאי המשרה בה ומבעלי מניותיה. לפיכך, יש לבחון את הנטען בכתב התביעה שכנגד ולברר האם כתב התביעה שכנגד מגלה עילת תביעה כנגד המבקשים בנפרד מהחברה. כלומר, האם יוכלו המשיבים לזכות בסעד כנגד המבקשים למרות אישיותה המשפטית הנפרדת של התובעת/הנתבעת שכנגד מס' 1.

22.
דומני, כי התשובה לשאלה זו הינה בשלילה.
עיון בכתב התביעה שכנגד מגלה, כי המשיבים נוקטים בלשון כללית, גורפת ומכלילה בדבר הפרת התחייבויות חוזיות מצד המבקשים והחברה כלפי המשיבים. כתב התביעה שכנגד אינו מציין ולא מפרט כל טיעון עובדתי אשר בהוכחותו תקום למשיבים עילת תביעה כנגד המבקשים. בכתב בתביעה שכנגד לא הונחה תשתית עובדתית מפורטת אשר יהא בכוחה להצביע על עילת תביעה כנגד המבקשים. ייחוס ההתחייבויות החוזיות לכל הנתבעים שכנגד כמכלול אחד מבלי לפרט את חלקו של כל אחד באופן ספיציפי באמצעות ציון עובדות המצביעות על כך שומטת למעשה את עילת התביעה.

23.
ויובהר, כי ביהמ"ש לא נתבקש בגדר כתב התביעה שכנגד כי יורה על הרמת מסך ואף לא נטען, כי המבקשים הציגו למשיבים מצג שווא או נהגו כלפיהם בחוסר תום לב וכדומה.

24.
באשר לטענת המשיבים בדבר התחייבויות אישיות של המבקשים, יש לציין כי הטענה כלל לא הועלתה בכתב התביעה שכנגד והיא צויינה אך בתגובתם לבקשה.

התוצאה

25.
לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למחיקה על הסף להתקבל באופן שהמבקשים, הנתבעים שכנגד מס' 2 ו- 3, יימחקו מכתב התביעה שכנגד.


26.
המשיבים ישלמו הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

27.
לסיום אתנצל בפני
הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה בבקשה אשר נבע מיציאתי לחופשת לידה.

28.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
כ"ד תמוז תש"ע, 06 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 1064/07 עוף ברכת הירדן, דוד לוי, יצחק יום טוב נ' תורגמן ישראל, תורגמן אסף, תורגמן פני ואח' (פורסם ב-ֽ 06/07/2010)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן