א. צום בע''מ - תכלית ניהול אחזקה ושירותים וכ''א בע''מ
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
א. צום בע"מ תכלית ניהול אחזקה ושירותים וכ"א בע"מ




א. צום בע''מ - תכלית ניהול אחזקה ושירותים וכ''א בע''מ

תיק אזרחי 36235/03     10/03/2004 (א)



תיקים נוספים על א. צום בע"מ
תיקים נוספים על תכלית ניהול אחזקה ושירותים וכ"א בע"מ




א 36235/03 א. צום בע"מ נ' תכלית ניהול אחזקה ושירותים וכ"א בע"מ




1
בתי המשפט
א 036235/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
10/03/2004
תאריך:
כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

בפני
:

א. צום בע"מ

בעניין:
התובעת
נ ג ד
תכלית ניהול אחזקה ושירותים וכ"א בע"מ
הנתבעת
פסק דין
בפני
תביעה כספית בסך של 21,721 ₪.

פרשת התביעה.
התובעת מתקינה מעליות ונותנת שירותי אחזקה למעליות.
הנתבעת, עוסקת בניהול בתים משותפים, וסיפקה שירותי ניהול לשלושה בתים משותפים הנמצאים ברחוב סיוון 12, סיוון 14 ואייר 14 באשדוד.
השירותים לבית ברחוב סיוון 14: בין הצדדים הסכם מיום 3.6.01, לתקופה של שנה, לשירותי מעליות. ההסכם הוארך לשנה נוספת, עד ליום 3.12.03. על פי ההסכם, התובעת התחייבה לספק שירותים למעליות והנתבעת התחייבה לשלם סך של 1,560 ₪ לכל חודשיים, כולל מע"מ וצמוד למדד המחירים לצרכן.
הנתבעת, לא שילמה תמורת השירותים שקיבלה מהתובעת, מאז חודש יוני 2002. ובסה"כ נשארה חייבת עבור בנין זה סך של 10,461 ₪.
התובעת צירפה לתצהיר העד מטעמה, מר שמעון ברק, את דו"חות השירות וספר המעליות של הבניין, וכן צירפה תסקירי בדיקת המעליות בבניין, שנערכו בהתאם לחוק, על ידי בודק מוסמך. התסקיר נערך על פי בדיקה מיום 26.11.02. בתסקירים אלה מופיע שם התובעת כמספקת שירותי מעליות לבניין.

השירותים לבית ברחוב סיוון 12: ביום 7.1.02, נחתם הסכם בין הצדדים לשנה, אשר הוארך לשנה נוספת, עד ליום 17.1.04. התובעת התחייבה לספק שירותים למעליות והנתבעת התחייבה לשלם עבור שירותים אלה סך של 1,560 ₪ לכל חודשיים. הנתבעת לא שילמה תמורת השירותים שקיבלה מאז חודש יולי 2002. ונשארה חייבת בגין השירותים לבניין זה סך של 10,450 ₪.
התובעת צירפה לתצהיר העד מטעמה, דו"חות שירות למעליות בבניין וכן תסקירי בודק מוסמך לגבי בדיקת המעליות בתאריכים 14.10.02 ויום 14.4.02 ושם התובעת מופיע כנותנת שירותי מעליות לבניין בתאריכים אלה.

השירותים לבית ברחוב אייר 14: ביום 17.4.00, נחתם בין הצדדים הסכם שירות מעליות לתקופה של שנה וחצי אשר הוארך בשנה נוספת, עד ליום 17.10.12, בו התחייבה התובעת, לספק שירותי מעליות והנתבעת התחייבה לשלם עבור שירותים אלה סך של 1,520 ₪ כל חודשיים.
התובעת ביצעה את חלקה והנתבעת נותרה חייבת סך של 810 ₪.

למרות דרישות התובעת סכומים אלה לא שולמו.

השירותים שניתנו לכל הבניינים, היו לשביעות רצונה המלא של הנתבעת, אשר לא התלוננה מעולם על טיב ו/או איכות השירות שניתן על ידי התובעת.
מנהל השירות של התובעת, ניסה לתאם פגישות עם מנהל הנתבעת, האחרון דחה מדי פעם את הפגישות. מנהל השירות של התובעת צירף לתצהירו צילומי דפי יומנו ובהם מועדי פגישות שהיו אמורות להתקיים בין השניים ושנידחו על ידי מנהל הנתבעת.
ביום 2.4.03, בפגישה שנתקיימה, סירב מנהל הנתבעת לשלם לתובעת יותר מ 200 ₪ עבור כל חודש שירות.
התובעת נתנה שירותי מעליות לנתבעת בכל התקופה הרלוונטית לתביעה. הסכם השירות לא הופסק בתקופה זו והנתבעת אף לא קיבלה שירות מכל גורם אחר.
נספח ב' לתצהיר התובעת שצורף לבר"ל, הוא מכתב מיום 27.02.02, אשר לטענת הנתבעת, היא מודיעה בו לתובעת, על הפסקת השירות מהתאריכים המופיעים בה וכן נספח ג' לבר"ל הוא מכתב מיום 4.3.02, לפיו הנתבעת מודיעה כי השירות מופסק. לטענת מנהל השירות של התובעת, מכתבים אלה מעולם לא נמסרו לו ונכתבו לצורך התביעה בלבד. אם ההסכמים היו מופסקים, היתה התובעת שולחת לוועד הבית מכתבי הפסקת שירות, כפי שהיא נוהגת לעשות עם לקוחותיה.
לכל מקרה חילוץ מהמעליות, אשר אליהם נקראה, הופיע טכני מטעם התובעת.
בחקירה נגדית, השיב עד התובעת כי נשלחו לנתבעת כל החשבוניות לתשלום וכן מכתב דרישה מיום 8.4.03. עד מועד כתיבת המכתב, נעשו על ידי התובעת הרבה מאוד שיחות טלפוניות למנהל הנתבעת ולאחיו, כדי שהחוב מושא תביעה זו ישולם.
על פי נסיון קודם, מנהלי הנתבעת היו מגיעים אל התובעת ומסדירים את החוב, כך שהיו משלמים עבור בתקופה שעברה. הקשר בין הצדדים לגבי החוב מושא תביעה זו, החל עוד באוקטובר 2002, נקבעו מספר פגישות, אשר נדחו על ידי מנהל הנתבעת.
העד השיב, כי את נספח ח' לתצהיר הנתבעת, שהוא הודעה על הפסקת השירות, לא קיבל מעולם. על אישור הפקס לא מצויין כלל שנת הביצוע.
הדו"חות שצורפו לתצהירו, הם בגין טיפולים ותיקונים.
ספר המעלית נעשה בצורה ממוחשבת כך שכל הודעה מוקלטת ומוכנסת למחשב ולכל במעלית יש ספר משלה אשר ניתן להוציא ממנו עותקים בכל עת.
מכיוון שלא הגיע כל מכתב מהנתבעת על הפסקת השירות, בניגוד לטענת הנתבעת, הרי שהתובעת המשיכה לתת שירות לנתבעת עד יוני 2003. את המכתב, נספח ח לתצהיר הנתבעת ראה לראשונה עם הגשת כתבי הטענות מטעם הנתבעת.
על פי הוראות היצרן יש לתת שירות למעלית 6 פעמים בשנה. משרד העבודה מבצע ביקורות ומתריע בכתב במקרה הצורך.
אין הודעה בספר המעלית על כך שאנשים נתקעו במעלית ואם זה היה, הרי שמפורט במעלית, שבמקרה כזה יש להפסיק את פעולתה, כך שהיתה אמורה להגיע לתובעת הודעה על אי פעילות המעלית, דבר שבפועל לא קרה.
מי שצריך להזמין בודק מוסמך הוא בעל הנכס, או הנתבעת במקרה שלפנינו, כמתחזקת הבניין. הבודק לא הוזמן על ידי הנתבעת, כיוון שהיא היתה חייבת לבודק כסף.
ההערות בדו"ח הבודק מיועדות למחזיק הבניין ולא למעלית, כי מדובר במים בבור, או שאין אור בחדר המעליות, שזה באחריות הנתבעת.
אין חתימה של מקבל השירות, על דו"חות ביצוע העבודה, כי לא מדובר בוועד בית או בדיירים שניתן להחתימם, חברת הניהול שלא נמצאת בשטח לא היתה זמינה בעת ביצוע הטיפול לחתימה על הדו"ח.
פרשת ההגנה
על פי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים, הנתבעת חתמה כנציגות הבניינים. בהתאם לקבוע בצו המצרכים והשירותים (התקנת מעליות) תשמ"ד 1984, הסכמי שירות למעליות, הם למשך 12 חודש, ולמזמין זכות לסיימם, במתן הודעה מראש, של שלושה חודשים.
הנתבעת פעלה בהתאם לקבוע בצו, ונתנה הודעת סיום כדין של שלושה חודשים. בפגישה שנערכה בין מנהל הנתבעת ומנהל השירות של התובעת, מסר מנהל הנתבעת למנהל השירות של התובעת, את נספח ב' לתצהיר הבר"ל. האחרון סירב לחתום על קבלתו.,
ביום 4.3.02, נשלח בעניין זה מכתב נוסף הוא נספח ג לתצהיר הבר"ל.
עם תום ההסכמים עם התובעת, התקשרה הנתבעת עם חברת מעליות אחרת, אשר החלה לתת שירות לבניינים. דו"חות הבודק המוסמך מטעם משרד העבודה, מציינים כי חברת שירות אחרת, ולא התובעת היא הנותנת את שירות המעליות לבניינים בתקופה הרלוונטית.
התובעת, לא צירפה כל מסמך, ממנו עולה כי התובעת נתנה שירות מעליות למבקשת.
התובעת לא נתנה טיפול תקופתי למעליות אותו חייבת לתת.
בנוסף, התובעת לא הוכיחה שהיא חברה המאושרת לתת שירות מטעם מפקח ראשי במשרד העבודה והרווחה.
הנתבעת לא חייבת דבר לתובעת, היות ועד חודש יוני 2002, שילמה את כל דמי השרות, והחל מחודש יוני 2002, הודיעה לתובעת שהיא מפסיקה את השירות. זאת עשתה הנתבעת בשני מכתבים מיום 27.2.02, אשר נמסר לשמעון ברק מנהל השירות של תובעת שסירב לחתום על קבלתו, ובמכתב מיום 4.3.02 אשר נשלח בפקס עם אישור משלוח בפקס.
התובעת לא נתנה שירות, לא תיקנה ליקויים, חלקים וחלפים ולא טיפלה במעלית. היא לא השתתפה בביקורת הבודק.
הנתבעת התקשרה עם חברת מעליות "עלרד", אשר נותנת שירות למעליות על פי נספח יא' לתצהיר עדות ראשית של מר יעקוב. משקיבלה הנתבעת שירותי מעליות מחברת "עלרד", לא יכלה לקבלם גם מהתובעת. התובעת לא תיקנה את התקלות שנרשמו על ידי הבודק המוסמך.

עד הנתבעת ומנהלה, משה יעקב, בחקירה נגדית השיב, כי על פי מכתביו, השירות שנתנה התובעת הסתיים החודש יולי 2002. מאז ניתן השירות על ידי חברה אחרת, חברת "עלרד". לצורך חיזוק גירסתו הפנה העד את בית המשפט לנספח יא לתצהירו, שאלה שני מכתבים שנשלחו מחברת "עלרד" לנתבעת מיום 27.5.03. לשאלת ב"כ התובעת ענה, שאינו חייב לספק ספר מעלית של חברה אחרת אשר נתנה את השירות. כן אינו חייב להמציא קבלה של החברה האחרת, לתקופה הרלוונטית וההסכם בין הנתבעת לחברת "עלרד" הינו אותו נספח יא, שהנתבעת לא חתומה עליו.
לגבי דו"חות התובעת למתן שירות לתקופה הרלוונטית, שהוצגו לו, השיב הנתבע, כי אין אישור של מקבל השירות.
לגבי ספר המעלית של התובעת השיב, כי מדובר במסמך שלה, שהיא יכולה לעשות בו כרצונה. והמסמך לא משקף את מתן השרות למעלית.
העד השיב, כי העובדה שבתסקיר הבודק מטעם משרד העבודה לתקופה הרלוונטית כתוב שהתובעת היא נותנת השירות, מדובר לטענתו בטעות.

סיכומי התובעת
התביעה עוסקת בשלושה חוזי שירות למעליות. טענת הנתבעת הינה כי הפסיקה את ההסכמים בחודשים מאי יוני 2002 והחל ממועד זה השירותים סופקו על ידי חברה אחרת, ובנוסף, כי השירותים שניתנו היו לקויים.
לגבי רחוב סיון 12-14, על פי המצורפים לתצהיר עדות ראשית של התובעת, דו"חות השירות, ספרי המעלית ותסקירי הבדיקות, התובעת היא שנתנה את השירות בתקופה הרלוונטית.
הנתבעת לא הצליחה להוכיח את טענתה, כי חברה אחרת נתנה את השירות למעליות בתקופה הרלוונטית. היא לא הציגה כל מסמך שהוא, התומך בגירסתה זו.. ב"כ התובעת מפנה לתשובת עד הנתבעת, לפיה, "הם המשיכו לכפות עצמם עלינו" ובכך מודה הוא כי התובעת היא שסיפקה את השירות למעלית.
לגבי אייר 14
עד הנתבעת מודה כי החוזה בגין המעלית בבניין זה הסתיים בחודש יוני 2002, קיים חוב של בגין חודש זה שלא שולם ועליה לשלמו.
הנתבעת לא הוכיחה את טענותיה לליקויים בשירות המעליות שניתן לה על ידי התובעת ולא הוכיחה כל נזק כספי

סיכומי הנתבעת
בבסיס התביעה, קשר חוזי, על פי הסכם סטנדרטי כתוב וערוך על ידי התובעת. בהסכם התובעת התחייבה לספק שירות והנתבעת התחייבה לשלם.
על התובעת להוכיח כי קיים הסכם מחייב בין הצדדים וכי ביצעה את התחייבויותיה על פי ההסכם בתקופה הרלוונטית.
התובעת הגישה את ההסכם עצמו, ספר המעלית, דו"חות שירות ותצהיר מנהל השירות.
על הדו"חות לשקף טיפולים במעליות, ע"י מעליתן מוסמך, ויש לקבל אישור של ועד הבית, במקרה שלפנינו חברת הניהול. אשר ממוקמת כקילומטר מהבניין.
על הדו"חות אין חתימת הנתבעת, ומצוין בהם שם פרטי של טכנאי והתובעת לא הראתה כי לאותם טכנאים, שחתמו על הדו"ח, יש תעודת מעליתן. ואלה אף לא זומנו להעיד. משכך לא הוכיחה את מתן השירות.
ספר המעלית שנכתב על ידי התובעת הוא בשליטתה ולנתבעת אין כל מידע לגבי עשייתו.מספר המעלית ניתן ללמוד, כי חודשים מספר לא נבדקה המעלית. כאשר על פי החוק יש לטפל במעלית שש פעמים בשנה, לפחות. התובעת לא תיקנה את מה שנידרש על ידי הבודק המוסמך וסיכנה חיי אדם.
ההסכמים הסתיימו בהודעת הנתבעת, אשר נמסרה למנהל השירות של התובעת.
לאחר שנותק הקשר החוזי בין הצדדים, חברת "עלרד" נתנה שירות לנתבעת, עד לחתימת הסכם איתה. העובדה שבדו"ח הבודק כתוב שנותנת השירות היא התובעת, לא מראה בהכרח שמגיע לתובעת כסף. הבודק כתב את שם התובעת "מכח ההרגל" ועל פי מה שרשום אצלו.

דיון:
התביעה שבפני
מתבססת על הסכם חתום על ידי שני הצדדים, לתקופה הרלוונטית לתביעה.
לטענת הנתבעת, על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעילות) תשמ"ד 1984, זכותה לסיים את ההסכם בהודעה של שלושה חודשים מראש, והיא עשתה כן באמצעות שני מכתבים. האחד מיום 27.2.02, אותו מסר מר יעקב למנהל השירות של התובעת ביד והאחרון סירב לחתום עליו. והשני מיום4.3.02, אשר נשלח אל התובעת וכן פקס מיום 30.4.02. אשר שוגר בפקס אל התובעת באותו יום.
על מכתב זה אין חותמת של פקס, אך מצורף לו אישור של שליחת פקס לנתבעת מיום 30.4. ללא ציון באיזו שנה מדובר. מדובר באישור בדף נפרד ולא על גבי המכתב עצמו.
התובעת מכחישה כי קיבלה כל הודעה שהיא בעניין זה.
הנתבעת לא שלחה אף אחד מהמכתבים הנ"ל בדואר רשום. מכתב כה חשוב, המדבר על הפסקת חוזה בין הצדדים, מן הראוי שיישלח בדואר רשום, גם אם נכונה טענת הנתבעת, כי מי מטעם התובעת לא הסכים לחתום על קבלתו.
המכתב שלטענת הנתבעת שוגר בפקס, כאמור אין עליו כל אישור שליחתו בפקס ומצורף לו אישור, אשר לא מצוין בו שנת המשלוח. בנוסף, לא מדובר באישור משלוח הפקס על גבי המסמך עצמו אלא בספח דף מצורף היכול להיות שייך לכל מסמך שהוא.
כאן המקום לציין, כי עד הנתבעת התחמק מלענות על חלק מהשאלות ולאחרות ענה שאינו חייב לענות.
בגירסת עד הנתבעת סתירות, ובמיוחד לעניין הטענה כי מכתב "עלרד" מיום 27.5.03 מהווה ראיה שהשירות ניתן החל מיום 1.4.03. במכתב "עלרד" מיום זה, 27.5.03, מצוין כי העבודה בוצעה בהתאם לדו"ח הבודק מיום 1.4.03. כך גם לטענתו כי דו"ח הבודק, נספח יב' לתצהירו, נעשה ביום 27.11.01. בדו"ח זה מצוין במפורש, כי נערך ביום 30.5.02 וכי התאריך 27.11.01 הוא תאריך הדו"ח הקודם. כך גם לגבי דו"ח בודק נספחים יג', יד', לתצהירו.

משכך נחה דעתי, ככלל, מגירסת התביעה ואני מקבלת גם את טענת עד התובעת שהמסמך מיום 30.4.02, אשר לטענת עד הנתבעת נשלח בפקס, לא הגיע לידי התובעת.
בנוסף, הרי התובעת סיפקה שירותים, על פי דו"חות הביצוע, ומן הסתם הנתבעת ידעה על כך, לו רצתה אכן בסיום החוזה, היה עליה לעשות כל מאמץ, כדי שהודעה על הפסקת החוזה תגיע אל התובעת והיא, התובעת, תחתום על אישור מסירה.
הנתבעת תומכת את גירסתה בטענה, כי דו"חות הבודק המוסמך מטעם משרד העבודה ומכתבי "עלרד" לתקופה הרלוונטית, תומכים בגירסתה כי החל ממועד סיום החוזה עם התובעת, לשיטת הנתבעת, דהיינו יוני 2002, חברת "עלרד" נתנה לנתבעת את שרותי המעליות.
כאן המקום לציין, כי מי שצירף לכתבי הטענות מטעמו את מכתבי חברת "עלרד" היא הנתבעת. לא ברורה לי טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו, כי התובעת לא יכולה להסתמך על מסמכים אלה כדי לתמוך בגירסתה כי היא נתנה את השירות בתקופה הרלוונטית. התובעת יכולה להסתמך על מכתבי חברת "עלרד" כדי להראות מתי האחרונה החלה לתת שירות לנתבעת.
גם העובדה שחברת "עלרד" מוכנה היתה לתת שירות מידי ללא ההסכם וטרם החתימה עליו, עדיין איננה מוכיחה כי בפועל ניתן שירות כזה על ידי חברת "עלרד", בתקופה הרלוונטית לתביעה. היה על התובעת להוכיח, כי שירות כזה ניתן בפועל, על ידי דו"חות פעולה של "עלרד" או חשבוניות לנתבעת מחב' "עלרד" בתקופה הרלוונטית.
לא ברורה לי טענתו של ב"כ הנתבעת בסיכומיו, כי עומדת לתובעת לרועץ, העובדה שלא הביאה לעדות את מי מטעם חברת "עלרד". התובעת מסתמכת על מסמכי האחרונה לעניין תאריך מתן השירות. והנתבעת היא שטוענת ללא כל מסמך ו/או עדות ו/או ראיה, שחב' "עלרד" נתנה את השירות ובכך נסמכת הגנתה.
נספח יא' לתצהיר הנתבעת, אליו מפנה אותנו מר יעקוב, הינו מכתב מחברת "עלרד" מיום 1.6.02, המדבר על הסכם שנחתם בין חברת "עלרד" והנתבעת, ביום 15.11.02, דבר שלא מתיישב עם תאריך כתיבת המסמך, 1.6.02. או שמדובר בהסכם שאמור להחתם רק חצי שנה אחרי הוצאת המכתב.
בסעיף 6 מצויין כי עד לתאריך חתימת ההסכם, יינתן גיבוי טכני למעליות בבניינם בסיום 12,14.
ממכתב זה לא ברור אם ומתי נחתם ההסכם בין הצדדים. ובכל מקרה על פי הנספחים הנוספים אליהם מפנה מנהל הנתבעת, הרי שמדובר במכתב של חברת "עלרד" מיום 27.5.03, שבו הסתיימה תקופת השירות של התובעת, שלפיו ניתן שירות בהתאם לדו"ח שנעשה ביום 1.4.03 . מדובר בשירות שניתן רק ביום 27.5.03.
בנוסף, מפנה אותנו עד הנתבעת, לדו"ח הסוקר מיום 28.5.03, שבו כתוב מפורשות שנותן השירות היא התובעת, כך גם בדו"ח בודק מוסמך מיום 26.11.02, בכולם מופיע כי נותן השירות למעליות הינה התובעת.
אינני מקבלת את טענת עד הנתבעת כי מדובר בטעות כאשר נרשם שם התובעת כנותנת השירות.
עד הנתבעת ניסה להפנותנו לתאריך שבראש דו"ח הבודק המוסמך, אך תאריך זה של 27.11.01 ו-28.5.02, הם תאריכי הביקורות הקודמות
עד הנתבעת התחמק לא אחת ממתן תשובות לשאלות ולחלק מהשאלות ענה כי אינו חייב להראות מסמכים וכו', דבר שלא מחזק את אמינותו.

הנתבעת לא המציאה כל ראייה לכך שחברת "עלרד" נתנה לה שירותי מעליות מיוני 2002, דו|"חות הפעולה של "עלרד" הינם מסוף חודש מאי 2003 בלבד. גם אם היתה כוונה לתת שירות על פי סעיף 6 לנספח יא' בפועל אין כל ראיה ששירות כזה ניתן. על הנתבעת היה להביא ראיה למתן שירות זה על ידי חשבונות או דוח פעולה של חב' "עלרד".
ועל אי הבאת ראיה כבר נאמר החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הבואה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד.

"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ
נ' טלקאר חברה בע"מ
מד(4) 595)

הנתבעת יכולה היתה להביא לעדות מי מטעם חברת "עלרד", כדי לשפוך אור על המועד בו היא החלה לתת שירותי מעליות בבניינים מושא תיק זה. הנתבעת לא עשתה כן. על אי הבאת עד כבר נאמר וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ
פד"י (1) 239 בע"מ
245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.
ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ
נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4), 651, 654) ודי לי בדברים אלו.

הנתבעת בהגנתה טוענת דבר והיפוכו, היא טוענת כי לא ניתן שירות בתקופה הרלוונטית ותביעה, ומאידך מנסה להוכיח בחקירתה כי השירות לא היה טוב.
הגדיל לעשות עד הנתבעת, כאשר טען כי התובעת כפתה על הנתבעת את השירות. אם כפתה, אז ניתן שירות. הכיצד טוען שלא ניתן שירות.
כדי להוכיח את טענותיה לגבי טיב השירות, יכולה היתה להביא כעדים את הדיירים. דברי לאי הבאת עד נכונים גם למקרה זה.
הנתבעת טוענת כי לא היו חתימות על דו"ח השירות מטעם מקבל השירות. התובעת הסבירה זאת בכך, שמי מטעם הנתבעת לא היה בבניין באותה עת. הנתבעת לא הציגה בפני
בית המשפט, דו"חות מתקופת מתן השירות, שלגביה אין חילוקי דעות, אשר בדוחות אלה כן קיימת חתימת מקבל השירות

לאור כל המפורט לעיל, ומכיוון שנחה דעתי, ככלל, מגירסת התביעה ומטענותיה, אני מקבלת את התביעה במלואה
הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, בצרוף ריבית והצמדה כדין עד ליום התשלום בפועל.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טירחה כולל בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום י"ז באדר, תשס"ד (10 במרץ 2004) בלשכתי.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת
036235/03א 120 קלדנית: סופר קרין.








א בית משפט שלום 36235/03 א. צום בע"מ נ' תכלית ניהול אחזקה ושירותים וכ"א בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/03/2004)











תיקים נוספים על א. צום בע"מ
תיקים נוספים על תכלית ניהול אחזקה ושירותים וכ"א בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט