ויטרום 88 (98) בע"מ - פ.ת. פאנת בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
ויטרום 88 (98) בע"מ פ.ת. פאנת בע"מ
 
ויטרום 88 (98) בע"מ - פ.ת. פאנת בע"מ



3633/10 רעא     12/07/2010



תיקים נוספים על ויטרום 88 (98) בע"מ
תיקים נוספים על פ.ת. פאנת בע"מ




רעא 3633/10 ויטרום 88 (98) בע"מ נ' פ.ת. פאנת בע"מ




החלטה בתיק רע"א 3633/10



בבית המשפט העליון


רע"א 3633/10



בפני
:

כבוד השופט
י' דנציגר


המבקשת:
ויטרום 88 (98) בע"מ



נ


ג


ד



המשיבה:
פ.ת. פאנת בע"מ


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 1547-12-09 שניתן על ידי כבוד השופט י' כהן ביום 22.4.2010

בשם המבקשת:
עוה"ד ח' דרש


החלטה


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט
י' כהן
) בע"א 1547-12-09 שניתן ביום 22.4.2010.

1.
המבקשת הגישה בקשה לביצוע המחאה על סך של 55,440 ש"ח שנמשכה על ידי המשיבה ושחוללה. המשיבה הגישה התנגדות לביצוע השטר.

2.
ביום 28.2.2010 דחה רשם בית משפט השלום בקריות (כבוד הרשם
נ' מורני
) בקשה שהגישה המשיבה להעברת הדיון בהתנגדותה לבית משפט השלום בבאר-שבע, בקובעו כי בית משפט השלום בקריות מוסמך לדון בהתנגדות מאחר שמקום ביצוע ההזמנה שבגינה ניתנה ההמחאה היה בחיפה. ביום 8.9.2009 קבע הרשם כי תינתן למשיבה רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה בסך של 40,000 ש"ח. ביום 27.10.2009, ולאחר שהמשיבה לא הפקידה את הערובה, הורה רשם בית משפט השלום על דחיית בקשת הרשות להתגונן.

3.
ביום 1.12.2009 הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי לחיפה בגדרו טענה כי בית משפט השלום טעה בהחלטתו לעניין הסמכות המקומית וכי לא היה מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה. המבקשת טענה כי הערעור הוגש באיחור. כן טענה המבקשת כי לא היה כלל מקום ליתן רשות להתגונן, מאחר שטענות המשיבה לא ביססו עילה של כישלון תמורה מלא.

4.
בית המשפט המחוזי קבע כי הערעור הוגש במועדו, שכן ההחלטה המסיימת את ההליך ואשר דחתה באופן סופי את בקשת המערערת ליתן רשות להתגונן ניתנה ביום 27.10.2009, וכי בגדרי ערעור על פסק הדין יכולה המשיבה להשיג על החלטות הביניים שניתנו. בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי במסמכים אותם הגישה המערערת במסגרת התנגדותה יש כדי לבסס ראשית ראיה להגנתה, ועל כן אין מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה. באשר למקום השיפוט, קבע בית המשפט המחוזי כי בבקשה לביצוע המחאה מקום השיפוט נקבע על פי המקום שנועד לביצוע ההתחייבות הוא המקום בו נמצא סניף הבנק עליו נמשכה ההמחאה. מאחר שבמקרה זה היה מדובר בסניף בנק בבאר שבע הורה על העברת התביעה לבית משפט השלום בבאר שבע. לבסוף, חייב בית המשפט המחוזי את המבקשת בתשלום הוצאות המשיבה בסך של 7,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

5.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות המבקשת
6.
המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי התעלם מן הסתירות שבטיעוני המשיבה בהתנגדות וכי התעלם מן העובדה כי לכל היותר עולה מן ההתנגדות טענת כישלון תמורה חלקי, בעוד טענה זו אינה יכולה להקים הגנה מביצוע ההמחאה. בנוסף, טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי התעלם מהגשת הערעור באיחור ומאי הפקדת הערובה על ידי המשיבה. לטענת המבקשת, אי הפקדת הערובה על ידי המבקשת מונעת ממנה השגה על ההחלטה בעניין זה במסגרת הערעור. עוד טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי טעה בקובעו כי יש לברר את התביעה לפני בית המשפט השלום בבאר-שבע. לטענת המבקשת, טענתה האחרונה הנזכרת לעיל חורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים, שכן קיימות פסיקות סותרות בעניין. בהקשר זה מפנה המבקשת לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט
י' ענבר
) בבר"ע (מחוזי י-ם) 975/09
טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ. הנדסה ובניין בע"מ
(לא פורסם, 19.7.2009) (להלן:
עניין טכנוקריט
). לבסוף, משיגה המבקשת על שיעור ההוצאות שקבע בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה
7.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק באותם המקרים בהם עולה שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר נדרשת התערבות בית המשפט על מנת למנוע עיוות דין
[ראו: ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123 (1982)]. איני סבור כי המקרה שלפניי נמנה על אותם המקרים. למעשה, המבקשת עצמה אינה טוענת כי הבקשה מעוררות שאלות החורגות מגדר הסכסוך הקונקרטי, למעט באשר להחלטה בדבר הסמכות המקומית לבירור התביעה. באשר להחלטה לעניין הסמכות המקומית, הרי שאף זו אינה חורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים, אלא מהווה יישום של הוראת תקנה 3(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי)
. איני סבור כי למבקשת נגרם עיוות דין, שכן משמעותו האופרטיבית של פסק הדין, הינו המשך בירור תביעתה כנגד המשיבה.


אוסיף ואציין, למעלה מן הצורך, כי אין ממש בטענת המבקשת לפיה פסק הדין בעניין
טכנוקריט
עומד בסתירה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין שלפנינו. בעניין
טכנוקריט
נדונה התנגדות שהוגשה לתביעה על סכום קצוב, עליה חלה תקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן:
תקנות ההוצאה לפועל)
ולפיה לנתבע עומדת הבחירה האם להגיש את ההתנגדות לבית המשפט שליד לשכת ההוצאה לפועל בו הוגשה התביעה לסכום קצוב או לבית המשפט שהוא סבור כי קנויה לו הסמכות לפי תקנות סדר הדין האזרחי. זאת, בעוד על התנגדות לביצוע שטר חלה תקנה 106א לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת כי התנגדות לביצוע שטר תוגש ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע השטר. אז, ובהתאם להוראת סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 תועבר הבקשה לבית משפט השלום שליד לשכת ההוצאה לפועל, ודינה כדין תביעה בסדר דין מקוצר. מכאן, כי בעוד שלמגיש התנגדות לתביעה לסכום קצוב נתונה הבחירה היכן להגיש את התנגדותו, כאשר בחירה זו אמורה להיעשות בהתאם לבית המשפט שהוא סבור שלו הסמכות המקומית, הרי למגיש התנגדות לתביעה לביצוע שטר אין בחירה כאמור, והוא יכול להעלות טענה כאמור רק לאחר הגשת ההתנגדות והעברתה לבית המשפט שליד לשכת ההוצאה לפועל בו הוגשה הבקשה לביצוע השטר.

8.
למעלה מן הצורך, אציין כי בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבה רשאית הייתה להשיג על החלטת רשם ההוצאה לפועל באשר לסמכות המקומית ועל החלטת בית משפט השלום באשר לרשות להתגונן במסגרת הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. משניתן

פסק דין
המסיים את התביעה, החלטות ביניים אלה נבלעות בו, וניתן להשיג עליהן במסגרת הערעור על פסק הדין [השוו: רע"א 430/10
שושן נ' גלוברנדס סוכניות 2007 בע"מ
(לא פורסם, 2.3.2010); ר"ע 511/85
אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
, פ"ד לט(3) 727 (1985)].


מאחר שהתביעה צפויה להמשיך ולהתברר לפני בית משפט השלום בבאר-שבע, איני מוצא מקום להתייחס לטענות המבקשת לגופה של בקשת הרשות להתגונן. אסתפק בכך שאציין כי המשיבה, כצד קרוב, יכולה להעלות טענה בדבר כישלון תמורה חלקי קצוב הנובע מעסקת היסוד [ראו: רע"א 6250/98

nordland papier ag
נ' מפעלי יצוא והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ
, פ"ד נג(2) 274 (1999)]. די בכך כדי לקבוע כי בצדק קבע בית המשפט המחוזי ככל שתוכיח המשיבה את טענותיה לכאורה תקום לה הגנה מפני ביצוע ההמחאה (וזאת מבלי שאדרש לשאלה האם טענת המשיבה בהתנגדותה היא לכישלון תמורה מלא או חלקי).

9.
באשר לקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הרשות להתגונן לא תותנה בהפקדת ערובה, הרי שבהחלטות כגון דא, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב, שכן אין בהן כדי למנוע מן התובע את יומו בבית המשפט [ראו למשל: ע"א 732/05
האפוטרופוס הכללי נ' סלמה
, פסקה 18 לפסק הדין (לא פורסם, 4.1.2007) (להלן:
עניין סלמה
)]. לא נעלמה מעיני העובדה כי בית המשפט המחוזי בחר להתערב בהחלטת בית משפט השלום באשר להתניית מתן הרשות להתגונן בתנאים. עצם התערבותו של בית המשפט המחוזי אינה מקימה כשלעצמה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו: עניין
סלמה
, פסקה 17 לפסק הדין]. התערבותו של בית המשפט המחוזי אינה אלא יישום של הדין הקיים באשר למתן רשות להתגונן והתנייתה בתנאים, ומשכך לא מצאתי בה, אף אם אניח (ואיני קובע שכך היה) כי נפלה טעות ביישום ההלכה בעניין [ראו: עניין
סלמה
, פסקאות 16-15 לפסק הדין].

10.
לבסוף, באשר לשיעור ההוצאות בהן חויבה המבקשת, הרי שבעניין זה לא תינתן רשות ערעור [ראו: סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009]. אף אלמלא הוראותיו של צו זה, הרי שהתערבות ערכאת הערעור בשיעור הוצאות תיעשה רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית [ראו: ע"א 378/78
קלינגר נ' מנהל מס עזבון
, פ"ד לג(1) 509, 510 (1979); אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי
745 (מהדורה עשירית, 2009)], ואיני סבור כי המקרה שלפניי נמנה על אותם המקרים.

11.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבה, איני עושה צו להוצאות.



ניתנה היום, א' באב התש"ע (12.7.2010).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10036330_w02.doc

חה

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 3633/10 ויטרום 88 (98) בע"מ נ' פ.ת. פאנת בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/07/2010)











תיקים נוספים על ויטרום 88 (98) בע"מ
תיקים נוספים על פ.ת. פאנת בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט