דפנה שבח - אברהם שבח

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
דפנה שבח אברהם שבח
 
דפנה שבח - אברהם שבח
תיקים נוספים על דפנה שבח | תיקים נוספים על אברהם שבח

5684
3052/99 רעא     01/06/1999




רעא 3052/99 דפנה שבח נ' אברהם שבח




ת.פ. 13329/97
בית המשפט השלום בתל אביב יפו
המאשימה: מדינת ישראל

נגד

הנאשמים 1.רעם שירותים משפטיים בע"מ
2.סויד שמעון
גזר דין
הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בהוצאת 6 חשבוניות נמז מבלי שעשו או התחייבו לעשות עיסקה - עבירות לפי סעיף 117 (ב) (8) לחוק מע"מ תשל"ו1975-.

ב"כ המאשימה עותר לביהמ"ש להטיל על נאשמת 1 קנס מכביד, ועל נאשם 2 מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי וקנס כספי כבד, וזאת בשים לב לטעמים שיפורטו להלן:

א. הנאשמים מכרו חשבוניות מס פיקטיביות לקובי רומן שיווק בע"מ וזלצר זלמן השקעות בע"מ תמורת עמלה בשיעור 20% מסכום החשבונית.

ב. סכומי החשבוניות מסתכמים בסכום גבוה ביותר - 945,000 ש"ח, כשהמע"מ מסתכם בסך של 160,000 ש"ח.

ג. הצורך בהרתעת נאשם 2 ועבריינים פוטנציאליים.
ה. עברו הפלילי של הנאשם (ת/1) הכולל עבירות של גניבה, קבלת דבר במירמה, משיכת שיקים ללא כיסוי, זיוף מסמכים ושימוש במסמכים מזוייפים.
בגין עבירות אלה ריצה הנאשם עונש מאסר בן 10 חודשים החל מספטמבר 92 בת.פ. 6968/91 של בימ"ש השלום בתל-אביב.

ב"כ הנאשמים עותר לביהמ"ש להטיל על נאשמת 1 קנס בלתי מכביד, ועל נאשם 2 עונש מאסר לתקופה אותה יוכל לרצות בעבודות שירות, וכן קנס שיוכל לעמוד בתשלומו.
לטענתו, מרשו איננו עבריין מס מועד, מצבו הכלכלי קשה, והוא מפרנס יחיד של גרושתו וארבעת ילדיהם הקטינים.
מהסכם הגירושין שהוגש לביהמ"ש עולה כי הנאשם התחייב לשלם לגרושתו 8,000$ כדמי מזונות עבור 3 הילדים שבמשמורתה, וכן התחייב לשלם הוצאות נוספות לצרכים מיוחדים.

לטענת ב"כ הנאשם, למרשו אמנם יש עבר פלילי, אך מקורו בהסתבכות כלכלית בגינה היה נרדף ע"י גובים מה"שוק האפור", אשר הגיעו אף למיטת חוליו בביה"ח. בינתיים עבר הנאשם, לדברי בא כוחו, הליך שיקומי לרבות גמילה מאלכוהול - הליך שהיו בו מעידות, ולאחרונה, בחודש אוגוסט 1998 פנה הנאשם לאגף לשירותים חברתיים בעיריית חולון בבקשה להיעזר בקבוצת תמיכה למתמכרים לאלכוהול .
הנאשם חושש כי שליחתו למאסר תגרום לקריסת הליך הגמילה, ושיבוש כל מאמצי השיקום שלו בשנתיים האחרונות.
ב"כ הנאשם הציג לביהמ"ש מסמכים המתעדים פעולות התנדבות של הנאשם בקהילה: סיוע למשפחות של חולים, עזרה למשפחה שילדה חולה סרטן, וכן פעולות שביצע במהלך עבודתו בשנת 1985 בסנטוריום "נווה יעקב" בע"מ בהצילו חולים תוך.כדי סיכון עצמי במהלך דליקה שפרצה במוסד.
לביהמ"ש הוגשו גס ראיות על כך שהנאשם הינו פעיל בועד ההורים המרכזי. בעיר חולון, ודואג במסירות לקידום ביה"ס ע"ש כצנלסון.

ב"כ הנאשם מציין, כי מרשו נמצא בהליך של הקמת פרוייקט שיטור קהילתי בעירית בת-ים, והוא עומד להשתלב בפרוייקט זה ולהפיק ממנו הכנסה.
מטעמו של נאשם 2, העיד יהושע שגיא ראש עיריית בת-ים אשר ציין כי. הנאשם מוכר לו מהבחירות האחרונות כמתנדב בפעילות למען הקהילה, לרבות נושא הקמת השיטור העירוני.
בזהירות רבה ציין העד שגיא כי הנאשם פועל בשלב זה כמתנדב, אך יתכן ובעתיד נושא זה יספק לו תעסוקה מסויימת.
מדברי העד שגיא לא ניתן ללמוד על התחייבות מצד העיריה להעסיק את הנאשם בעתיד, וטוב שהדברים נאמרו בזהירות, שכן ספק בליבי אם הנאשם יוכל לעמוד בתנאי מיכרז בנושא השיטור העירוני, כשבאמתחתו הרשעות קודמות רבות בעבירות של גניבה, זיוף מסמכים, קבלת.דבר במירמה, ואף איומים.

לקולת העונש יש-לציין, כי טענת נאשם 2 שהוא מסר את כל החשבוניות במעמד אחד
- לא הופרכה, על אף שהחשבוניות נושאות תאריכים שבין 12.1.97 ועד 28.2.97. יחד עם זאתי טענת הנאשם, כי הוציא החשבוניות נשוא כתב-האישום מחמת איומיו של דני אדרי - נדחתה ובהכרעת-הדין נקבע כי הנאשם הוציא החשבוניות עשוא כתבי האישום מאחר והובטחה לו עמלה בשיעור 20% מגובה החשבוניות,
ראה דבריו בהודעתו נ/2 עמ' 1 שורה 28: "בחור בשם דני אדרי (דרעי) ביקש שאני אגבה עבורו חוב",
וכן: "דני היה בורר של עובדיה, וכל הכספים היו צריכים לעבור דרך דני אל עובדיה, ודני פנה אלי לגבות את החוב. אני הייתי אפור לקבל 20% מהחוב, ואת המע"מ הייתי אמור לקבל לחוד" (ת/2 עמ' 2 שורות 8-12).

הנאשם, שהינו אדם בעל גוף, היה אמור איפוא, לשמש גובה עבור אדרי המוגדר על ידו כעבריין אלים שהטיל חיתתו על כולם. אדרי עצמו התחייב לגבות כספים עבור
.
מאן דהוא ב"שוק האפור" בשם עובדיה.
הנאשם שבפני
היה אמור לקבל עמלה תמורת גביית החוב, אלא שמותו של אדרי שיבש את התוכנית כולה: השיקים והחשבוניות שמסר הנאשם נשארו בידי בן דוד וזלצר, הם לא שילמו את סכום החוב, ואף לא העבירו לרשויות המס את המע"מ.
הנאשם יצא איפוא, נפסד: הוא לא קיבל את העמלה לה ציפה, אך הסתבך עם רשויות מע"מ.
יחד עם זאת, אין להתעלם כי הנאשם היה מוכן לתת, ואף נתן חשבוניות בגין עסקאות שלא התקיימו.
בבסיס העבירות"נשוא כתב האישום מצוייה תאוות בצע לשמה: למען עמלה "שמנה" מוכן היה הנאשם לבצע עבירות.

אין מחלוקת כי הנאשם לא הסיר מחדליו, אך לטענת בא-כוחו עו"ד ברון (אשר לא ייצגו מטעם הסניגוריה הציבורית) הדבר נובע מחוסר אמצעים כלכליים.
לדבריו, בנו של הנאשם שהינו שוטר מג"ב אמור לסייע לאב, וכשתמצא משרה לנאשם . הוא יוכל לשלם בעתיד את חובו.

ב"כ הנאשם ביקש מביהמ"ש כי על פי כלל אחידות הענישה יגזור גזירה שווה על מרשו עפ"י אמות המידה העונשיות שנקבעו בעניין אישי ציבור ואחרים עליהם הוטלו עונשי מאסר על תנאי או מאסר לריצוי עבודות שירות
הנאשם אמנם לא הפיק רווח מביצוע העבירות, אך זאת כיוון שתוחלתו נכזבה נוכח מותו של אדרי.
הנאשם ציפה לקבל תמורת חלקו בביצוע העבירה עמלה בת 20% מהסכום המופיע בחשבוניות, קרי: סכום בסך כ190,000- ש"ח, וסכום הרווח שהיה צפוי לו, כאמור, איננו מבוטל כלל ועיקר.
לטענת ב"כ הנאשמים, לא נגרם נזק לקופת המדינה, מאחר שהחשבוניות לא קוזזו ע"י מקבליהן כתשומות.
מאחר ולא הובאו ראיות מטעם המאשימה (עקב הודאת הנאשם שטען להגנת ה"כורח" וה"צורך" כאמור) - לא הובאו ראיות אם מקבלי החשבוניות קיזזו אותן.
נזק לקופת המדינה - לא הוכח, ואף רווח בפועל לא היה לנאשם, כמפורט לעיל.

לחומרת העונש יש לציין, כי העבירות נשוא כתב - האישום בהן הורשע הנאשם הן נפוצות וקלות לביצוע, ולעומת זאת, קיים קושי בגילויין.

אילמלא מותו של אדרי ש"סרף הקלסים" וגרם לכך שמקבלי החשבוניות לא שילמו את המע"מ, והנאשם נחקר והודה בהוצאתן - ספק אם היו העבירות מתגלות.

ההלכה הפסוקה מורה על הטלת ענישה של מאסר בפועל למי שעבר עבירות מס ולא הסיר מחדליו.
"בהטילה עונש מאסר בפועל מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס".
ראה:ע.פ. 41/88 ד"ר רפאל שמשוני נ. מ"י פד"י מב' (8) 780.
וכן ראה: ע.פ. 1728/97 ש.ע. דפוס אופסט קולור בע"מ ואח' נ. מ'י מיסים יג'/1 (פברואר 1999) ה890- (ה898-.)
"אין פשוט מהנפקת חשבוניות פיקטיביות. . .ענישה מתונה שאינה מכילה רכיב של מאסר יש בה לא רק עידוד נוסף......
לכל אותם סוחרים ישרים שמוציאים חשבוניות בנין סחורה שסיפקו, או מדווחים על סחורה שקנו, ולא על עיסקאות פיקטיביות".

התלבטתי ארוכות, אם יש בענייננו הצדקה לסטייה מהמדיניות העונשית הראוייה והנוהגת, כאשר במקרה דנן העבירות לא בוצעו באופן שיטתי, ואף לא במשך תקופה ארוכה.
הוצאת החשבוניות לא נבעה מתיכנון ומחשבה, אלא כתוצאה ממפגש שהתקיים בבוקר אחד בנוכחות אדרי ומקבלי החשבוניות, ובאותו יום בשעות אחה"צ נמסרו החשבוניות במפגש במשרד עורכי הדין אביאל משה והראל אור.
לא הוכח גם כי הנאשם אשר שימש במקרה דנן גובה של מי שהיה עבריין אלים בעולם התחתון, נהג כחלק מעיסוקו בהוצאת חשבוניות פיקטיביות.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהעבירות בהן הורשע, גם אם הן נמנות על תחום המיסוי, במהותן הן עבירות של הונאה כלפי מע"מ, ואין שוני ממשי בין אופי עבירות שהנאשם ביצע בעבר - קבלת דבר במירמה תוך מעשי זיוף ושימוש במסמך מזוייף - לאופי העבירות כאן.

עוד יש להדגיש כי כתב האישום בענייננו הוגש בסמוך לביצוע העבירות.
אין להתעלם אף מאי-הסרת המחדלים ע"י הנאשמים.

לעניין חשיבות הסרת המחדלים - ראה דברי ביהמ"ש המחוזי (כב' השופטים גולדברג-א.א. לוי וי. דיאמנט) בע.פ. 1614//96 יאיר כהן ואחי נ. מ"י (לא פורסם) .
"לשיטתנו יש בעקרון מקום לעודד עברייני מס.....
וכן ראה: דברי ביהמ"ש המחוזי בע.פ. 1826/98 ו1680/96- יעקב סרוסי ואח' נ. מ"י (לא פורסם) (פסק דינם של כב' השופטים ד. בר-אופיר, מ. רובינשטיין ש. טימן).
"במהלך הטיעון בפני
נו הציג ב"כ המערער הסדר בכתב שנכרת עם פקיד השומה לפיו הוסדר החוב האזרחי שהמערער חב לרשויות המס. . .אילפלא נכרת הסדר זה נוטים היינו להחמיר בעונש שהוטל על המערער...".

וכן ראה: ע.פ. 1084/97 (ביהמ"ש המחוזי ת"א - כב' השופטים א.א.לוי, בר אופיר, א. חיות) מרדכי סגל נ. מ"י.
"עניין אחרון, שגס לו אנו מצווים מכח ההלכה הפסוקה לתת משקל מכריע, הוא סלוק המחדלים ע"י מי שחטא כלפי שלטונות המס... עובדה זו יש בה גם סממן מובהק של חרטה".

לאור כל המקובץ לעיל, איני סבורה כי העונש ההולם במקרה דנן יהיה הטלת
עונש מאסר על נאשם 2 לריצוי בעבודות שירות. יחד עם זאת, נוכח הנסיבות האישיות כפי שפורטו לעיל, אין גם מקום למיצוי הדין.

לאחר ששקלתי טיעוני ב"כ הצדדים לקולא ולחומרה, אני מטילה על הנאשמים כדלקמן:

א. על נאשמת 1 שאיננה עוד פעילה - קנס סימלי בסך 100 ש"ח.

ב. על נאשם 2 -

1. שבעה חודשי מאסר.



2. 12 חודשי מע"ת, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור העבירה בה הורשע תוך 3 שנים מיום שיחרורו ממאסר.

8. קנס בסך 20,000 ש"ח או 4 חודשי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים החל מתאריך 15.8.99.

הודע לנאשמים על זכותם לערער תוך 45 יום.

ניתן והודע היום 16/02/99 במעמד ב"כ המאשימה עו"ד פינקלשטיין הנאשם ובא כוחו עו"ד ברון.
י. אמסטרדם, שופטת










רעא בית המשפט העליון 3052/99 דפנה שבח נ' אברהם שבח (פורסם ב-ֽ 01/06/1999)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן