צמרות בוני הארץ בע"מ (לשעבר רובננקו שמואל אחזקות בע"מ) - א.י.ע יובלים בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
צמרות בוני הארץ בע"מ (לשעבר רובננקו שמואל אחזקות בע"מ) א.י.ע יובלים בע"מ
 
צמרות בוני הארץ בע"מ (לשעבר רובננקו שמואל אחזקות בע"מ) - א.י.ע יובלים בע"מ
תיקים נוספים על צמרות בוני הארץ בע"מ (לשעבר רובננקו שמואל אחזקות בע"מ) | תיקים נוספים על א.י.ע יובלים בע"מ

63468
21385/03 בשא     16/03/2004




בשא 21385/03 צמרות בוני הארץ בע"מ (לשעבר רובננקו שמואל אחזקות בע"מ) נ' א.י.ע יובלים בע"מ




1
בתי המשפט

בשא021385/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בתיק עיקרי: פשר 021385/03

16/03/2004
תאריך:
כב' השופטת ד. קרת-מאיר

בפני
:

צמרות בוני הארץ בע"מ (לשעבר רובננקו שמואל אחזקות בע"מ)

בעניין:
"המבקשת"
נ ג ד

"המשיבה"
"הכנ"ר"
א.י.ע יובלים בע"מ

כונס הנכסים הרשמי
החלטה

1. הבקשה למימוש אגרת חוב:
המשיבה (להלן: "יובלים") הגישה כנגד המבקשת (להלן: "רובננקו") בקשה למימוש אגרת חוב ולמינוי כונס נכסים.
בבקשה נאמר כי ביום 30.10.02 נוצרה אגרת חוב על ידי רובננקו לטובת יובלים.
אגרת החוב צורפה כנספח א' לבקשה. במסגרת אגרת החוב שעבדה רובננקו לטובת יובלים, בשעבוד קבוע בדרגה ראשונה, מניות וזכויות בחברות זרות וזכויות בנכסים ופרוייקטים. כמו כן, שועבדו זכויות ונכסים אשר לא שועבדו בשעבוד קבוע, בשעבוד צף. זאת לצורך הבטחת זכויות יובלים על פי הסכם שנחתם בינה לבין רובננקו ביום 3.1.01.
בבקשה נאמר כי יובלים הינה נושה של רובננקו מכוח הלוואות אשר העמידה לה, על פי שורת הסכמים אשר נחתמו בין ינואר 2001 לאוק' 2002.

ביום 25.11.02 הוגשה על ידי רובננקו וחברות אחרות בבעלותו של מר רובננקו, שהיה בעל השליטה בה, בקשה למתן צו להקפאת הליכים במסגרת תיק פש"ר 2118/02.
ביהמ"ש נעתר לבקשה ומינה כנאמן את רו"ח קמיל (להלן: "הנאמן").

הנאמן נקט, בין היתר, בהליך למכירת מניות רובננקו אשר הוחזקו על ידי מר רובננקו.
בסופו של דבר, החליט הנאמן למכור את המניות לקבוצות יונה וחדיף- פיליפ (להלן: "הקבוצה הקונה").
בית המשפט דחה את בקשתה של יובלים לממש זכות סירוב ראשונה שהיתה לה, לטענתה, לגבי מניות אלה וקיבל את בקשת הנאמן להכריז על הקבוצה הקונה כמי שזכתה בהתמחרות.
לאור זאת הועברה השליטה ברובננקו לקבוצה הקונה.

במסגרת מתווה המכר אשר אושר על ידי בית משפט בהחלטתו מיום 23.6.03, נכללה התחייבות באשר לנושים המובטחים של רובננקו. על פי אותה התחייבות היתה הקבוצה הקונה אמורה להגיע להסדר עם כל אחד מהנושים המובטחים עד 5 ימים לפני אישור הסדר הנושים על ידי בימ"ש.
עוד נאמר בבקשה כי במקביל למכירה הגיש הנאמן לבימ"ש בקשה לאישור הסדר נושים אשר צורף כנספח ח' לבקשה. ביום 4.9.02 אישר בית המשפט את הסדר הנושים.
בבקשה למימוש אגרת החוב נאמר על ידי יובלים כי הסדר זה איננו חל על הנושים המובטחים של רובננקו והוא קובע לגביהם הסדרים מיוחדים.
יובלים טענה כי העובדה שאושר הסדר נושים לחברה, איננה מונעת מהנושים המובטחים לממש את הבטוחות במקרה בו החוב המובטח לא יוסדר לשביעות רצונם המלאה, בפרק הזמן אשר נקבע במתווה המכר.
יובלים טענה במסגרת הבקשה כי חלפו יותר מחודשיים ממועד אישור הסדר הנושים, והחוב כלפי יובלים לא הוסדר לא על ידי רובננקו ולא על ידי הקבוצה הקונה.

2. תגובת רובננקו לבקשה למימוש אגרת החוב:
במסגרת התגובה הועלו על ידי רובננקו טענות לגופו של עניין באשר לבקשתה של יובלים למימוש אגרת החוב. טענות אלו התייחסו לרישום השעבודים ותוקפם, ויתור יובלים על זכותה לממש את אגרת החוב, זכות קיזוז העומדת לרובננקו ועוד.
בטענות אלה אינני דנה בשלב זה של הדיון.

במסגרת התגובה הועלתה על ידי רובננקו טענה מקדמית, על פיה יש להעמיד את ההליך הנוכחי מכוח ההלכה של "הליך תלוי ועומד".
בעניין זה טענה יובלים כי במסגרת הקפאת ההליכים של רובננקו ומינוי הנאמן, הגישה יובלים לנאמן הוכחת חוב אשר נושאת את הכותרת "תביעת חוב נושה מובטח". בתביעת חוב זו נקבה יובלים בסך של כ- 17 מיליון ₪.
עוד נאמר כי ביום 2.9.03, לפני שאושר הסדר הנושים על ידי בית המשפט, נערכה ישיבה בפני
הנאמן אליה זומנו הצדדים על מנת לברר את תביעת החוב של יובלים.
יובלים לא התייצבה לישיבה זו ורובננקו העלתה טענותיה באשר לתביעת החוב, שהן טענות הזהות למעשה לטענות המועלות כיום בתגובה לבקשה למימוש אגרת החוב.
במסגרת הדיון בתביעת החוב של יובלים, ניתנה החלטה מקדמית של הנאמן לפיה קיימת לו סמכות לדון בתביעת החוב של יובלים.

ביום 15.9.03 הגישה יובלים בקשה למתן הוראות לבית המשפט במסגרת תיק פש"ר 2118/02. יובלים ביקשה כי בית משפט יקבע שאין לנאמן סמכות "מעין שיפוטית" לקבוע את מעמדה כנושה ואת גובה החוב כלפיה במסגרת הליך של הוכחת חוב.
לאחר שניתנה תגובת הנאמן, הציע בימ"ש כי תביעת החוב של יובלים תתברר על ידי הכנ"ר או מי מטעמו והנאמן קיבל הצעה זו. ביום 20.10.03 ניתנה החלטת בימ"ש על פיה בדיקת הוכחת החוב של יובלים תיבדק על ידי הכנ"ר או מי מטעמו.
רובננקו טענה כי יובלים לא ערערה על החלטה זו, אלא פנתה לבימ"ש ביום 23.10.03 וביקשה כי בדיקת החוב תעוכב בשל מו"מ המתנהל בינה לבין רובננקו.
בכך גילתה יובלים, לטענת רובננקו, כי היא איננה חולקת על החלטת בית המשפט המחוזי ומאמצת אותה. לכן, קיים בתביעת החוב של המבקשת "הליך תלוי ועומד".
רובננקו טענה כי יובלים שותפה מלאה להליך אשר במסגרתו יתבררו הן מעמדה כנושה, הן טיבה של הבטוחה, הן גובה החוב לו היא טוענת והן טענות רובננקו.
רובננקו טענה כי השאלה המתעוררת בבחינת תביעת החוב של יובלים בתיק פש"ר 2118/02, זהה לחלוטין לשאלה המתעוררת בתיק הנוכחי שעניינו הבקשה למימוש אגרת החוב. אין לכן להטריד את בית משפט פעמיים.
כמו כן, היפנתה רובננקו להסדר הנושים בו נאמר בסעיף 4.4 כי "קביעת סכומי הנשייה, תוקף השעבודים ומעמד הנשייה תיעשה על ידי הנאמן... כאילו ניתן נגד החברה צו פירוק ביום מתן הקפאת צו ההליכים".
בתשובה לתגובה זו טענה יובלים כי היא נושה מובטחת מכוח אגרת חוב, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות תשנ"ט - 1999. לכן, אין היא חייבת להגיש הוכחת חוב כנושים אחרים וטענתה של רובננקו כאילו יובלים הגישה לנאמן הוכחת חוב אינה אלא בגדר הטעייה.
יובלים הסבירה כי הגישה ביום 2.3.03 תביעת חוב בהתאם לתקנה 15 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר) תשס"ב - 2002 (להלן: "תקנות ההסדר"), כלומר, תביעה לצורך הצבעה באסיפות הנושים. זאת להבדיל מתביעת חוב על פי תקנות פשיטת הרגל תשמ"ה- 1985.
תביעת החוב אשר הוגשה על ידי יובלים עוד טרם גובש הסדר הנושים, נועדה אך ורק לשם בחינת זכאותה להצביע באסיפות הנושים.
גם אם היתה מוכרעת תביעת חוב זו על ידי הנאמן לצורך הצבעה, לא היה בה משום הכרעה בדבר החוב של רובננקו כלפיה.
הסדר הנושים אשר הובא בסופו של דבר לאישור בימ"ש איננו נוגע לנושים המבוטחים ולכן גם לא כונסה אסיפת נושים מובטחים של רובננקו.
אין לכן לתביעת החוב אשר הוגשה לנאמן כל רלוונטיות, שכן בסופו של דבר כלל לא הצביעה יובלים במסגרת אסיפת נושים.
הסדר הנושים איננו מונע ממנה לממש את בטוחותיה במקרה בו לא הוסדר החוב לשביעות רצונה.
עוד טענה יובלים כי כאשר החליט הנאמן לקיים דיון בעניין זה יומיים לפני שתמה הקפאת ההליכים, נאלצה יובלים לפנות לבית משפט בבקשה לקבוע כי אין לנאמן כל סמכות לקבוע את מעמדה של יובלים ואת גובה החוב כלפיה.

ההחלטה שניתנה על ידי בימ"ש ביום 20.10.03 מתייחסת לבדיקת הוכחת החוב בלבד ולא לבדיקת מעמד יובלים כנושה מובטח. החלטה זו ניתנה לפני שניתנה תשובתה של יובלים לתגובת הנאמן, בה ביקשה כי לא יקבע בשלב זה עו"ד מטעם הכנ"ר אשר יבדוק את מעמדה לאור ניהול מו"מ בין יובלים לבין הקבוצה הקונה. כמו כן, ביקשה יובלים במסגרת אותה בקשה כי במידה והצדדים לא יגיעו להסכמה, תוגש בקשה מתאימה לבית המשפט.
לאור זאת, הקפיא בימ"ש את החלטתו מיום 20.10.03 עד למיצוי המו"מ בין הצדדים.
כאשר נכשל המו"מ הגישה יובלים את הבקשה למימוש אגרת החוב, ובכך היא עושה שימוש בזכויות המוקנות לה על פי כל דין ובהתאם להוראות הסדר הנושים.
יובלים טענה כי דרך המלך לבדיקת מעמדו של נושה מובטח היא בירור תובענה אשר הגיש למימוש אגרת חוב. אם יש טענות נגד תוקף אגרת החוב זהו המקום לברר אותן.
בנוסף לטענות רובננקו במסגרת התגובה לבקשה לאכיפת אגרת החוב, הוגשה על ידה בקשה נפרדת במסגרת בש"א 21385/03, בה ביקשה למחוק על הסף את בקשתה של יובלים למימוש אגרת החוב מחמת "הליך תלוי ועומד".
במסגרת בקשה זו חזרה רובננקו על הטענות אשר הועלו על ידה בתגובה לבקשה לאכיפת אגרת החוב.
טענה נוספת אשר הועלתה במסגרת בקשה זו, היא טענתה של רובננקו על פיה לא נהגה יובלים בתום לב, שכן במקביל להגשת הבקשה לאכיפת אגרת החוב, הגישה בקשה במסגרת תיק פש"ר 2118/02 לחייב את הקבוצה הקונה לשלם לה סך של כ- 20 מיליון ₪. מדובר באותו חוב לכאורה של רובננקו ליובלים אותו התחייבה, לטענת יובלים, הרוכשת לשלם במסגרת הסכם הרכישה.
כך ניסתה יובלים, לטענת רובננקו, לפעול לגביית אותו חוב המוכחש כשלעצמו בשלושה מישורים - בדיקת תביעת החוב על ידי הכנ"ר, תביעה לאכיפת אגרת החוב ותביעה כנגד רוכשת המניות.
בתגובה לטענה זו טענה יובלים כי בקשתה לחיוב הקבוצה הקונה לשלם את סכום החוב כלפיה מכוח ההתחייבות במסגרת מתווה המכר, איננה גורעת מזכותה למימוש אגרת החוב.

בדיון אשר התקיים בפני
י במעמד הצדדים ביום 13.1.04, חזרה רובננקו על טענותיה על פיהן קיים "הליך תלוי ועומד" וכי בדיקת תוקף השעבוד הרשום לזכות יובלים - אמורה להתבצע על ידי הנאמן במסגרת תיק פש"ר 2118/02. הצדדים השלימו טיעוניהם בשאלה זו.
כמו כן, נמסרה תגובת הכנ"ר על פיה הוא סבור כי בהתאם להוראות הסדר הנושים וכן על פי החלטת בימ"ש במסגרת תיק פשר 2118/02, על הכנ"ר או מי מטעמו לבחון את תוקף השעבוד שניתן לטובת יובלים.
עם זאת, חזר הכנ"ר על עמדתו כי הוא יתיר לשיקול דעת בימ"ש לקבוע היכן יבדק תוקף השעבוד וגובה החוב לו טוענת יובלים.

3. האם יש מקום לקבל את טענת רובננקו בדבר "הליך תלוי ועומד":
כבר בראשית דבריי אומר כי אינני רואה כל מקום לקבל את טענת רובננקו, על פיה יש למחוק את בקשתה של יובלים למימוש אגרת החוב על הסף מחמת "הליך תלוי ועומד".
מקובלת עלי טענתה של יובלים, כי הגשת תביעת החוב על ידה במהלך הקפאת ההליכים נעשתה אך ורק במסגרת הוראות תקנה 15 לתקנות ההסדר - על מנת לבחון את זכאותה להצביע באסיפות הנושים.

בתביעת חוב זו, אשר צורפה כנספח א' לתגובת רובננקו לבקשה למימוש שעבודים, (תגובה אליה לא צורף תצהיר), צויין במפורש כי התביעה מוגשת בעניין "החייבת" רובננקו בהקפאת הליכים על ידי יובלים "הנושה".
במסגרת תביעת החוב צויין כי יובלים הינה נושה מובטח. ניתנה הצהרה כי בתאריך מתן צו הקפאת ההליכים, 26.11.02, היתה רובננקו חייבת ליובלים את הסכומים המצויינים בתביעה.
עוד נאמר במפורש כי להבטחת החוב אוחזת רובננקו, בין היתר, באגרת חוב שהיא נשוא הבקשה בתיק שבפני
י.
אין ספק כי תביעת חוב זו, אשר הוגשה ביום 2.3.04 במהלך תקופת הקפאת ההליכים ועוד לפני שאושר הסדר הנושים, נועדה אכן לצורך בחינת הזכאות להצביע באסיפות הנושים בלבד. אין לה כל רלוונטיות לעצם בחינת חובה של רובננקו כלפי יובלים או לבחינת מעמדה של יובלים כנושה מובטח.
במסגרת תיק פש"ר 1896/02 עו"ד ג. מויאל בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של חברת אמדר לבניין בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, דינים מחוזי לג (8) 520, הסבירה כב' השופטת אלשייך כי הקפאת הליכים, במהלכם מנסה נאמן אשר מונה על ידי בימ"ש לגבש הסדר נושים, שונה מההליך המקביל בפירוק בין היתר בכך כי ההליך עצמו מנוהל בסד זמנים.
כאשר מגיע שלב גיבוש הצעת הסדר נושים וכינוס האסיפות, מצוייה בד"כ הקפאת ההליכים בשלב מתקדם למדיי, כאשר סוף התקופה הסטטוטורית כבר נראית באופק.
מסיבה זו מצא מחוקק המשנה, אשר התקין את תקנות ההסדר, ליצור מנגנון מיוחד של קביעת זכויות הצבעה על ידי הגשת תביעות חוב ודיון בהם.
עיון בתקנות אלה מראה כי מטרת מחוקק המשנה היתה האצה ככל שאפשר של חלוקת זכויות ההצבעה באסיפות, והימנעות מהתדיינות ארוכה אשר עלולה להכשיל את אישור ההסדר.
לנאמן ניתנות לעניין זה סמכויות מפליגות לפעול על דרך אמדן מקום בו מוגשת לו תביעת חוב מותנית, או לשלול זכות הצבעה מבעל תביעה בלתי קצובה.
ההבדל המרכזי אשר התווה המחוקק בין הקפאת הליכים לבין הליכי חדלות פרעון אחרים, מצוי בתקנה 24(ג) הקובעת כי "החלטת בעל התפקיד בעניין תביעת חוב... נועדה אך ורק לשם קביעת זכאותו של בעל המנייה או של הנושה להצביע באסיפות ולא יהיה בה משום הכרעה בדבר החוב...".

בסעיף 19 להחלטה הסבירה כב' השופטת אלשייך, כי מחוקק המשנה מצא לנכון להפריד בין דיון בתביעת חוב לצורך קביעת זכויות הצבעה לבין דיון בתביעת חוב לצורך חלוקת דיבידנד.
מחוקק המשנה הכיר בכך כי ההליך המזורז שיצר לצורך קביעת זכויות ההצבעה איננו מדוייק, ומנע את הפיכתו למעשה בית דין אשר יחייב את הצדדים אף בעת קביעת הזכות לקבלת דיבידנד.

לאור האמור לעיל, יש אכן לראות בתביעת החוב אשר הוגשה על ידי יובלים לנאמן, בשלב הקפאת ההליכים עוד לפני שהתגבש הסדר הנושים, כתביעת חוב אשר נועדה אך ורק לקבוע את זכויות ההצבעה באסיפת הנושים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בסופו של דבר לא התקיימה אסיפת נושים של הנושים המבוטחים לשם אישורו של הסדר הנושים. לכן, לא היה למעשה צורך להכריע בתביעת החוב של יובלים אשר הוגשה במסגרת תקנות ההסדר.
עם זאת, בחר הנאמן לדון בתביעת החוב בישיבה מקדמית אשר התקיימה ביום 2.9.03, יומיים לפני אישור ההסדר, ולאחר שהתקיימה הצבעת הנושים האחרים ביום 28.8.03.
ביום 4.9.03 קבע הנאמן כי יש קיימת לו סמכות לעסוק בבירור תביעת החוב של יובלים ובקביעת מעמדה כנושה.
לעניין זה אף היפנה הנאמן להחלטת בימ"ש בתיק פש"ר 1896/02 אליה התייחסתי לעיל. כפי שכבר ציינתי, הוסבר במסגרת אותה החלטה ההבדל המהותי שבין סמכות הנאמן לבחון תביעת חוב לצורך הצבעה - לבין סמכותו לבחון את תביעות החוב לצורך חלוקת דיבידנד.
מכאן, עולה בבירור כי קיימת לנאמן סמכות לבדוק את תביעת החוב ואת מעמדו של הנושה רק אם במסגרת הסדר הנושים אמור אותו נושה לקבל דיבידנד כלשהו.

אין לכן בהגשת תביעת החוב על ידי יובלים לצורך ההצבעה, כדי ליצור מניעות כלשהי או ויתור מטעמה על זכותה לבקש את אכיפת אגרת החוב.
גם בעובדה אותה ציינה רובננקו כבסיס לטענתה בדבר השתתפות יובלים בהסדר הנושים - התייצבות באי כוחה של יובלים לדיונים שנערכו בתקופת הקפאת ההליכים - אין כדי ליצור שינוי במצבה של יובלים כנושה מובטח על פי אגרת החוב.

מפרוטוקול הדיון ביום 4.9.03, אשר צורף כנספח ב' להשלמת טיעוני רובננקו, עולה כי ביום בו אושר הסדר הנושים התייצב אכן עו"ד פיגל לדיון בשם יובלים. עם זאת, הודיע ב"כ יובלים כי עמדת יובלים היא שאין לנאמן סמכות לדון בתביעת החוב וכי בכפוף לכך יובלים מסכימה להסדר.
במסגרת החלטת בימ"ש אושר ההסדר בכפוף להסתייגויות, להסכמות ולתוספות אשר הושמעו במהלך הדיון על ידי כל אחד מהפרקליטים אשר טענו.

יש לבחון עתה את הוראות הסדר הנושים, על מנת לקבוע אם אכן נקבע במסגרתו מנגנון לבדיקת מעמדה של יובלים כנושה מובטח ובדיקת תביעת החוב על ידי הנאמן.
נראה כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית.

רובננקו היפנתה לסעיף 4.4 להסדר הנושים, אשר נוסחו צויין לעיל, כבסיס לטענתה בדבר קיומו של "הליך תלוי ועומד".
אין לקרוא סעיף זה באופן עצמאי ויש לקרוא את הוראות ההסדר כולו.

בכותרת להסדר הנושים נאמר כי בימ"ש אישר לנאמן לכנס אסיפות נושים לנושי החברה. בהתאם להחלטה זו מוגשת לבית המשפט ולנושי החברה הצעה להסדר נושים.

בהסדר נאמר כי הנאמן, אשר מונה על ידי בימ"ש במסגרת הקפאת ההליכים, בחן את האפשרות לעניין משקיעים שירכשו את גרעין השליטה או את הפרוייקטים של רובננקו.
הנאמן בחן את האפשרות לתת מענה לנושי החברה לסוגיהם ובכללם הנושים המובטחים, הנושים בדין קדימה והנושים הרגילים.
בסופו של דבר, פרסם הנאמן הודעה המזמינה את הציבור להציע הצעות לרכישת מניות השליטה ברובננקו.
לאחר עריכת התמחרות, זכתה הקבוצה הקונה בהתמחרות בהתאם למתווה המכר.
בהסדר נאמר במפורש כי במסגרת מתווה המכר התחייבו המציעים לקחת על עצמם להגיע להסכמים עם הנושים המובטחים.
כמו כן, התחייבו המציעים להעמיד סך של עד 6.5 מיליון ₪ לצורך תשלום לנושים שאינם מובטחים (לרבות נושים בדין קדימה).
בית המשפט אישר, כאמור, את העברת השליטה לידי הקבוצה הקונה ודחה את טענת יובלים בנוגע להפעלת זכות סירוב ראשונה.
פרק 2 להסדר מפרט את עקרונות ההסדר.
נאמר כי הסדר הנושים מציב בפני
הנושים את האלטרנטיבה הטובה ביותר בנסיבות הקיימות.

בסעיף 2.2 נאמר כי האלטרנטיבה העומדת בפני
נושי החברה, באם הסדר הנושים לא יאושר, הינה הכנסת החברה להליכי כינוס ופירוק. במקרה כזה, תתבטל העסקה לרכישת מניות השליטה ברובננקו ויבוטלו כל התשלומים האמורים להתקבל מהקבוצה הקונה. נאמר בסעיף זה "קרוב לוודאי כי במקרה כזה, יפעלו הנושים המובטחים להכנסת הפרוייקטים של החברה (המשועבדים להם ספציפית) להליכי כינוס...".
מסעיף זה עולה במפורש כי ההסדר לקח בחשבון את האפשרות שהנושים המובטחים, כגון יובלים, יגישו בקשות כינוס כמו הבקשה שבפני
י.

ההסדר מפרט את הבטוחות אשר יועמדו להבטחת ביצוע ההסדר לטובת הנושים בדין קדימה והנושים הרגילים.
עוד נאמר כי סכומי החובות לנושים טרם נבדקו או הוכרעו באופן סופי על ידי הנאמן והנאמן יקבע את סכומי הנשייה כמפורט בהסדר.
כנספח ב' להסדר צורפה מצבת הנשייה של החברה "לרבות הכרעת הנאמן לצורך אסיפות הנושים בלבד".
סעיף 3.2 בפרק 3, הדן בסוגי הנושים הדיבידנד המוצע ומועדי התשלום, נושא את הכותרת "נושים מובטחים".
באותו סעיף נאמר פעם נוספת כי כפי שנקבע בסעיף 10 למתווה המכר, הקבוצה הקונה מחוייבת להגיע להסכמים ספציפיים עם הנושים המובטחים עד 5 ימים לפני אישור הסדר הנושים על ידי בימ"ש.
נאמר במפורש בהסדר בסעיף 3.2.2 "יובהר כי לאור האמור במתווה המכר, זכויות הנושים המובטחים לא ייפגעו כתוצאה מהסדר הנושים. באם הרוכשת לא תגיע להסכמים עם הנושים המבוטחים... פתוחה בפני
הנושה המובטח לפעול למימוש הבטוחות המצויות בידו."
עוד נקבע במפורש כי לאור האמור לעיל, הסדר הנושים איננו פוגע בזכויותיהם של הנושים המובטחים ולכן אין צורך בכינוס אסיפה של הנושים המובטחים.
מכאן, עולה כי לגבי הנושים המובטחים נקבעו הוראות ייחודיות בהסדר תוך שמירה על הבטוחות המצויות בידם.

פרק 4 הינו פרק של תנאים כלליים.
במסגרת פרק זה מצוי אכן סעיף 4.4 אליו היפנתה רובננקו, כבסיס לטענתה בדבר סמכותו של הנאמן לבחון את מעמדה של יובלים כנושה מובטח ואת תביעת החוב שלה.
אולם, יש לקרוא את הוראות סעיף 4.4 הן בכפוף לאותם סעיפים ספציפיים אותם ציינתי לעיל, אשר יועדו לנושים המובטחים, והן בכפוף לאמור בסעיף 4.1. סעיף זה קובע כי גובה החוב אשר ביחס אליו יבוצעו התשלומים לכל נושה, למעט נושים מובטחים, הוא החוב נכון ליום מתן צו הקפאת ההליכים ובהתאם לאישור הוכחת החוב של כל נושה ונושה על ידי הנאמן (ההדגשה שלי - ד.ק.).

לאור הוראה זו, ברור כי הוראות סעיף 4.4, המציינות כי חלק מסכומי הנשייה של הנושים או מעמדם עדיין שנוי במחלוקת ומצוי בבדיקת הנאמן, חלות אך ורק לגבי אותם נושים אשר אמורים לקבל תשלום במסגרת ההסדר.
לאור העובדה כי הנושים המובטחים אמורים להגיע להסדר ישיר עם הקבוצה הקונה ואין הם מקבלים תשלום כלשהו על פי ההסדר, הרי שאין כל צורך או נפקות בבדיקת מעמדם או תביעת החוב שלהם על ידי הנאמן.
אמנם, על פי סעיף זה מוקנית לנאמן סמכות לבדיקת תוקף השעבודים. אולם אין להוראה זו כל רלוונטיות לגבי נושים מובטחים. זאת לאור יתר הוראות ההסכם שיש בהן, כאמור, התייחסות ספציפית לנושים מובטחים אשר זכותם איננה נפגעת על ידי ההסדר, ואשר כלל לא זומנו לאסיפת נושים מסוגם לצורך אישור ההסדר.
הנאמן אמור לבצע את הסדר הנושים. ההוראה האופרטיבית של הסדר זה היא תשלום דיבידנד לנושים בדין קדימה ולנושים הרגילים בלבד.

לאור כל האמור לעיל, אין מקום לטענת רובננקו כי קיים "הליך תלוי ועומד" לבדיקת מעמדה של יובלים כנושה מובטח או באשר לתביעת החוב שלה, במסגרת תיק פש"ר 2118/02.
אינני מקבלת גם את טענת רובננקו על פיה הנאמן הוא זה אשר מוסמך בשלב ראשון לקבוע האם יובלים היא נושה מובטח, וכי רק לאחר קביעת מעמדה כנושה מובטח יחולו עליה הוראות ההסדר המתייחסות לנושים מובטחים.
יובלים אוחזת באגרת חוב ולכן יש לראות בה כנושה מובטח בשלב זה.
בית המשפט אליו מוגשת הבקשה לאכיפת אגרת החוב, מוסמך לדון בכל טענות רובננקו באשר לתוקפו של השעבוד ויתר הטענות אשר הועלו כנגד הבקשה.

4. סיכום:
התוצאה היא כי דין בקשתה של רובננקו למחיקת הבקשה למימוש אגרת החוב על הסף - להידחות.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 15,000 ₪ + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הדיון בבקשה לאכיפת אגרת החוב, יתקיים ביום 20.4.04 שעה 09.00.

ניתנה היום כ"ג באדר, תשס"ד (16 במרץ 2004) במעמד הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום.
מותר לפרסום מיום 16.3.04

ד. קרת-מאיר
, שופטת








בשא בית משפט מחוזי 21385/03 צמרות בוני הארץ בע"מ (לשעבר רובננקו שמואל אחזקות בע"מ) נ' א.י.ע יובלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/03/2004)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן