אפרוחי הצפון בע"מ (בפירוק)קיבוץ משמר העמק - עו"ד טוני מנור

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
אפרוחי הצפון בע"מ (בפירוק)קיבוץ משמר העמק עו"ד טוני מנור
 
אפרוחי הצפון בע"מ (בפירוק)קיבוץ משמר העמק - עו"ד טוני מנור
תיקים נוספים על אפרוחי הצפון בע"מ (בפירוק)קיבוץ משמר העמק | תיקים נוספים על עו"ד טוני מנור

2135/04 בשא     16/03/2004




בשא 2135/04 אפרוחי הצפון בע"מ (בפירוק)קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טוני מנור




1
בתי המשפט
בשא002135/04
בית משפט מחוזי נצרת
בתיק עיקרי: פשר 000168/00

16/03/2004
תאריך:
כב' השופטת ד"ר נאוה אפל-דנון
- ס. נשיא
בפני
:

אפרוחי הצפון בע"מ (בפירוק)
קיבוץ משמר העמק

בעניין:
המבקש
נ ג ד
עו"ד טוני מנור
המשיב
החלטה

זהו ערעור קיבוץ משמר העמק
(להלן: "הקיבוץ") על החלטת המפרק בתביעת החוב אשר הגיש הקיבוץ נגד החברה אפרוחי הצפון בע"מ (בפירוק) (להלן - "החברה").
הקיבוץ מבקש לבטל את החלטת המפרק אשר אישר חלק מתביעת החוב בסך 1,138,423 ₪ בלבד ודחה את היתר. כן החליט כי פרעון סכום זה יושהה עד לאחר שהחברה תפרע את חיוביה לנושיה.

בין הצדדים אין מחלוקת משמעותית לגבי העובדות. חילוקי הדעות הם בנושא המשפטי.

העובדות החשובות לענייננו הן כדלקמן:
1. החברה הוקמה ביום 22/3/1998 ע"י התארגנות רבייה העמק אגודה שיתופית בע"מ (להלן - התארגנות העמק) שחברים בה הקיבוץ, קיבוץ שריד, קיבוץ חפציבה והמושבים כפר יחזקאל, מולדת וכפר יהושע וקיבוץ רמת יוחנן (להלן - רמת יוחנן).
2. הון המניות המונפק של החברה היה ונשאר בעת כניסתה להליכי פירוק 190 ₪. התארגנות העמק החזיקה ב- 66% (66 מניות רגילות בנות 1 ₪ ו- 6 מניות הנהלה סכום 10 ₪) מהון המניות של החברה ורמת יוחנן החזיק ב- 33% (34 מניות רגילות ו- 3 מניות הנהלה).
ב- 13/8/00 הוגשה בקשה לפירוק החברה.

3. קיבוץ משמר העמק
, כפר יהושע, כפר יחזקאל וחפציבה עסקו בייצור ביצי דגירה. הביצים הודגרו במדגרות של חברי התארגנות העמק ושווקו באמצעותה. גם קיבוץ רמת יוחנן עסק ביצור ביצי דגירה.
עקב הגברת התחרות בענף הרביה, החליטו חברי התארגנות העמק ורמת יוחנן להקים את החברה על מנת שתשמש כזרוע השיווקית בתחום הרביה של חברי התארגנות העמק ורמת יוחנן.

4. החברה רכשה, באמצעות התארגנות העמק, ביצי דגירה לגידול פטמים מאת המשקים יצרני הביצים החברים בהתארגנות העמק ומרמת יוחנן; כמו כן רכשה שירותי הדגרה של הביצים ממדגרות של חברי התארגנות העמק ומרמת יוחנן. האפרוחים שבקעו מהביצים המודגרות שווקו ע"י החברה למגדלי פטמים.

5. לחברה לא היה הון עצמי. בעלי המניות, התארגנות העמק ורמת יוחנן, לא השקיעו בהון מניותיה. ההון החוזר של החברה מומן באמצעות פער בין תקופת האשראי שניתנה ע"י ספקי הביצים של החברה (התארגנות העמק ו/או חבריה ורמת יוחנן) שעמדה על 120 יום, לבין אשראי הספקים של 90 יום שנתנה החברה ללקוחותיה.

6. מחירי הביצים שהחברה רכשה מחברי התארגנות העמק ומהתובע נקבעו מראש, ללא זיקה ישירה למחירי השוק של האפרוחים שהחברה שיווקה גם כשמחירם ירד. רק בסוף שנת 2002 החליט הדירקטוריון להפחית באופן רטרואקטיבי את מחירי הביצים שסופקו לחברה ע"י ספקיה הנ"ל בשנת 1999.

7. בסוף שנת 1999, כאשר עסקי החברה החלו לקרוס, הוסר המסך בין חברי התארגנות העמק לבין החברה, ומאותו שלב בוצעה התחשבנות ישירה בין החברה לבין ספקי האפרוחים החברים בהתארגנות העמק.

8. המפרק מציין את הסיבות להתמוטטות החברה שעליהן מבוססת החלטתו בתביעת החוב: ניהול מסחרי כושל; ניהול תוך ניגוד עניינים בין טובתה לבין טובת בעלי העניין בה, תוך העדפה של אינטרס האחרונים; כשל בהסכם של החברה שנכרת עם חברה בשם "ענק טיפוח עופות בע"מ" (להלן - "ענק") ממנו רכשה החברה זן עופות שהתיימר להיות מבטיח אולם, נתגלו בו כשלים גנטיים, והוא קרס מבחינה מסחרית. לקוחות רבים נמנעו מלשלם את התמורה עבור האפרוחים או לחילופין דרשו הנחות מפליגות. החברה וספקי הביצים שלה לא פעלו למציאת זן אלטרנטיבי.

9. תביעת החוב של הקיבוץ מבוססת על ראשי החוב הבאים:
רכישת ביצים - 1,364,520 ₪
השקעה במדגרה עפ"י הסכם ענק - 200,000 ₪
פיצוי עבור ריקון המדגרה (לפי הסכם ענק) - 40,000 ₪
ערבות לחוב ענק (לפי הסכם ענק) - 484,061 ₪
סחורה שסופקה מהתארגנות העמק - 384,814 ₪

סך הכל תביעת החוב הינו 2,473,395 ₪.

10. מתביעת החוב עולה כי מספר סעיפים נובעים מהסכם עם חברת ענק המצויה אף היא בהליכי פירוק. כאמור, עסקה החברה בטיפוח זני עופות. בין השאר ייצרה ענק, באמצעות משקים שפעלו בשירותה, ביצים לצורך ייצור להקות מטילות המייצרות את ביצי הדגירה שהחברה הדגירה ושיווקה את האפרוחים שבקעו מהן.

11. עם כניסתו של איגוד משקי רביה (להלן - "האיגוד") (אגודה שיתופית שאיגדה את יצרני חומר הרביה במגזר הקיבוצי ושימשה כזרועה שיווקית) לפירוק, רכשה ממנו ענק את זכויות הקנין הרוחני שלו בנושא טיפוח זני עופות תמורת התחייבות לפרוע חלק מחובות האיגוד למשקים שהיו חברים בו וסיפקו לו ביצים. על מנת לקיים התחייבות זו התקשרה ענק, עוד לפני הקמתה של החברה, עם קבוצה של משקים יצרני ביצי רביה בהסכם, על פיו התחייבו לרכוש מענק 400,000 אמהות מדי שנה. התחייבות זו חלה גם על יצרני ביצי הרביה החברים בהתארגנות העמק. על רקע זה מסביר המפרק את דבקותה של החברה בזן הענק הכושל.

12. עיקרי ההסכם שנחתם בדצמבר 1998 בין החברה, ענק והתובע, היו: ענק תדגיר במדגרה שמפעיל התובע לפחות 8,000,000 ביצי טיפוח (ביצי דגירה המשמשות לייצור אמהות) לשנה; הקיבוץ מצידו יכשיר את המדגרה, ע"ח החברה, על מנת שתענה על דרישותיה המקצועיות שלענק; החברה תרכוש מהתובע את ביצי הרביה שהקיבוץ מייצר ותשלם לקיבוץ מחיר מועדף עבור ביצים. החברה תיתן לענק בלעדיות באספקת אמהות המייצרות עבורה ביצי דגירה (במשקים החברים בהתארגנות העמק וברמת יוחנן), למעט 10% שהחברה תהיה רשאית לרכוש ממקור אחר; ולבסוף, החברה התחייבה לערוב למילוי חיוביה הכספיים של ענק כלפי הקיבוץ (תשלום שכר הדגרה עבור הדגרת ביצי הטיפוח במדגרת משמר העמק
). תוקף ההסכם נקבע ל- 5 שנים.

13. המפרק מציין כי הסכם ענק נכרת, בין השאר, על רקע העובדה שהמשקים בעלי העניין בחברה היו בעלי כושר הדגרה עודף. על כן - השבתת מדגרת משמר העמק
והעמדתה לרשות ענק, היותה אינטרס מובהק של בעלי המדגרות, שכן בכך גדלה תפוקת ההדגרה שלהם. אינטרס נוסף שהניע את ההתקשרות עם ענק הייתה ההתחייבות של יצרני ביצי הדגירה לרכוש מענק להקות אמהות כחלק מן ההסדר שבין ענק לאיגוד שתואר לעיל. לעומת זאת, לא נראה שלחברה היה אינטרס ממשי בהתקשרות עם ענק, ודאי שלא לטווח כה רחוק. הסכם ענק כבל את החברה לענק ובנוסף השית עליה הוצאות בגין התאמת מדגרת משמר העמק
לצרכי ענק, לצד הערבות שנתנה החברה להתייבויות ענק כלפי משמר העמק
.

14. המפרק דחה את דרישת הקיבוץ לתשלום סכום של 200,000 ₪ השקעה במדגרה על פי הסכם ענק מאחר וטען כי הקיבוץ לא הוכיח את השקעותיו במדגרה על פי הסכם זה. הקיבוץ טוען כי לא היה עליו להביא ראיות להשקעותיו בהסבת המדגרה שכן היתה זו הסכמה חוזית לפיה הקיבוץ יקבל סך של 250,000 ₪ בגין ההסבה.

15. סעיף 10 להסכם המשולש קבע:

"10. השקעות
א) כדי להתאים את המדגריה להדגרת טיפוח והפצה כנדרש לפי הסכם זה, יבצע הקיבוץ השקעה בהיקף של כ- 250,000 ₪. ההשקעה תבוצע בתיאום עם אפרוחי הצפון והחזר ההשקעה יחושב ל- 5 שנים.
ב) בכפוף לאמור בסעיף 10 (ג) להלן - אפרוחי הצפון תישא בהחזר ההשקעה ותשלם את החזרי ההון השנתי בגין השקעה זו בתשלומים חודשיים.
ג) אם מסיבה כלשהי יתבטל ההסכם לפני חלוף 5 שנים מיום חתימתו לא תחוייב אפרוחי הצפון להמשיך במלוא תשלום החזרי ההון בגין ההשקעה ומיום ביטול ההסכם ואילך היא תשלם 50% בלבד מהחזרי ההשקעה.
ד) השקעות נוספות במדגריה אם תידרשנה - יבוצעו על ידי הקיבוץ ועל חשבונו."

16. בהסכם המשולש נקבע כי מעמדה של החברה הינו של ערבה להתחיבויות ענק כלפי הקיבוץ.
נאמר בסעיף כי ההשקעה תבוצע בתאום עם אפרוחי הצפון. לפיכך, צריךהיה
הקיבוץ להוכיח את התיאום ואת ההשקעה.
שנית, נאמר כי החזר ההשקעה יייעשה תוך - 5 שנים והוא מותנה בקיום ההסכם חמש שנים. הבקשה לפירוק החברה שהוגשה ב- 13/8/00 היוותה עילה לביטול ההסכם.
גם הפרה של כל צד של אחת מהתחיבויותיו מהווה עילה לביטול ההסכם.
המפרק קבע כי ההסכם הופר ע"י ענק וקביעתו לא נסתרה.

17. לגבי הסכום של 484,061 ₪ ערבות לחוב ענק לפי ההסכם - דחה המפרק את התביעה מאחר ולא היה ברור מהוכחת החוב כיצד חושב החוב אשר לו ערבה החברה, לא הוגשה תביעת חוב על ידי הקיבוץ למפרק ענק. התביעה עבור פיצוי בסך 40,000 ₪ עבור ריקון המדגרה אף היא נדחתה מחוסר הוכחה.
בנוסף לנימוקים אלה יש לצין כי עפ"י קביעת המפרק הפרה ענק את התחיבויותיה כלפי החברה והקיבוץ ולפיכך אין מקום לחייב את החברה בתשלום ערבות לענק כאשר מנגד קיימת תביעה להפרת ההסכם על ידי ענק. זאת ועוד, הקיבוץ חתם על נספח להסכם המשולש עם ענק שהחברה אינה צד לו. בנספח זה הוסכם בין הצדדים בסעיף קטן (ח) כי הקיבוץ יבצע עבור ענק עבודות מיוחדות שאינן מפורטות בנספח במחיר שיוסכם בין הצדדים. החברה אינה צד לנספח זה ולפיכך לא ייתכן לראות אותה כערבה להתחיבויות שאינה צד להן. אין בסכום הערבות המבוקש פירוט בגין מה הוא נתבע.

18. אשר לסחורה שסופקה מהתארגנות העמק - קבע המפרק כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי בגין שינוי בדיעבד של מחירי הביצים בשנת 1999. חיוב זה התקבל בדירקטוריון החברה כדין. אומנם חוב זה אין הקיבוץ יכול לתבוע בשמו הוא הואיל וההתחשבנות נעשתה בין החברה להתארגנות העמק. אולם מכיון שנעשתה הרמת מסך בין התובע לבין התארגנות העמק זיכה המפרק את התובע עבור ביצים שסופקו לחברה באמצעות התארגנות העמק על ידה.

כל קביעות המפרק מקובלות עלי ואינני סבורה שיש מקום להתערב בהן.

19. הדחיית החוב
המפרק ציין כי הוא רואה את הקיבוץ כבעל מניות בחברה. אני מסכימה לקביעה זו. בפועל שימשה התארגנות העמק כבעלת מניות בחברה, כאשר הקיבוץ הוא אחד מששת חבריה. כפי שקבע המפרק היו החברים בהתארגנות העמק לצד רמת יוחנן בעלי הענין האמיתיים בחברה, שהפיקו תועלת כלכלית מפעילותה ושהחברה התאגדה לטובתם ושימשה אך ורק כלי להתחשבנות בין המשקים הנ"ל לבין החברה, ובשלב מאוחר חדלה למלא גם תפקיד זה.

20. בענייננו, לא השקיעו בעלי המניות בהון החברה פרט ל- 190 ₪ כשמחזורה היה 10 מיליון לשנה. בשנת 1998 שנת הפעילות הראשונה של החברה היה לחברה רווח נקי בסך של 1,500,000 ₪. מתוך סכום זה חולק כדיבידנד סך של 600,000 ₪, ואילו היתרה נזקפה לזכות בעלי המניות כהלוואת בעלים, באופן יחסי לאחזקותיהם בהון המניות של החברה. כלומר, שני שליש מ- 900,000 ₪ היתה הלוואת בעלים של הקיבוץ. פעילות החברה מומנה על ידי אשראי ספקים שניתן לה על ידי המשקים, ספקי האפרוחים. בהתחשב בכך, יש מקום לקבוע כי החברה מומנה במימון דק ביותר ויש לראות את חוב החברה לקיבוץ שניתן לראות בו בעל מניות של החברה, בגדר הלוואת בעלים.

21. בנסיבות אלה ולאור הוראות סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 והכללים לענין הרמת מסך התאגדות כפי שפורשו בע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1988) ואח' בע"מ; טרם פורסם; (להלן - פס"ד קריספי). צדק המפרק כאשר החיל על המקרה את הלכת המימון הדק.

הערתו של השופט ריבלין ב

פסק דין
קריספי - שהמערער הסתמך עליה, אינה יכולה לסייע לו. מה שנאמר שם הוא כי: "גם הלוואת בעלים היא כשלעצמה לא די בה כדי להביא להדחיית חובה של החברה לבעל המניות בגין הלוואתו. נדרש, בנוסף, כי בהתעלם מהלוואת הבעלים מימון החברה הוא דק ואילו כשמצרפים את הלוואת הבעלים לסכום שהושקע במניות החברה - המימון איננו דק".
במקרה שבפני
י, לא קיים סכום שהושקע במניות החברה - מדובר על 190 ₪ בעסק המגלגל 10 מיליון ₪ בשנה. החברה מומנה ע"י אשראי ספקים שניתן לה ע"י המשקים ספקי האפרוחים ובכללם הקיבוץ התובע.
22. ב

פסק דין
זה חזר בית המשפט העליון על ההלכה כי מימון דק של החברה, מהווה בדרך כלל עילה להדחיית חובו של בעל מניות. המפרק מוסמך להדחות תביעת חוב של בעל מניות הן עפ"י סעיף 6 לחוק החברות סעיף קטן (ה) והן עפ"י הדין שקדם לו. סעיף 6 (ה) קובע:

"אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרי, לרבות השעיית זכותו של בעל מניה מסוים בחברה להיפרע את חובו, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה".

23. וכך נאמר בפסק הדין על ידי שופט המיעוט ריבלין שהמערער מרבה להסתמך עליו. (דבריו אלה מקובלים על דעת הרוב):

"סעיף 6 (ה) לחוק החברות מאמץ, אפוא, את דוקטרינת ההדחייה, בקבעו כי בית המשפט רשאי להדחות את זכותו של בעל מניה להיפרע את חובו, עד לאחר פירעון יתר התחייבויותיה של החברה.
נשאלת השאלה, האם מוסמך היה בית המשפט, גם עובר לחקיקת חוק החברות, להורות על הדחיית חוב הנובע מהלוואת בעלים. בענין זה, מסכים אני עם חברתי, כי מקום שרשאי היה בית המשפט להורות על הרמת מסך "מלאה", ממילא רשאי היה גם להורות על הרמת מסך "חלקית", קרי - הדחייה.
5. בית משפט זה, אף שלא באופן פוזיטיבי ומפורש, הכיר, כך נראה, בעילת המימון הדק כעילה להרמת מסך (ע"א 324/82 עירית בני ברק נ' רוטברד, פ"ד מה(4) 102). בית המשפט הרים את מסך ההתאגדות כאשר נעש בו שימוש לרעה (ע"א 478/74 נהר השקעות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(3) 706). מימון עצמי קטן ביותר, או מינוף גדול, עלולים להיחשב שימוש לרעה במסך ההתאגדות (א' חביב סגל דיני חברות (כרך א', תשנ"ט) 253; ראו גם א' פלמן וה' בר מור, דיני חברות בישראל - להלכה ולמעשה (כרך א, תשנ"ד) 128-129). לפיכך נראה, כי גם עובר לחקיקת חוק החברות, היתה סמכות לבית המשפט להרים מסך בעילה של מימון דק, ומכאן - גם סמכות לבחור, במקרים מתאימים, בסעד מידתי יותר - סעד של הדחייה.
6. את דוקטרינת ההדחייה ראוי, לדעתי, לצמצם ליחסים שבין בעל המניות לבין נושי החברה ולא להחילה על היחסים שבין בעלי המניות לבין עצמם. רוצה לומר - מכוח דוקטרינת ההדחייה זוכים הנושים של החברה לעדיפות בפירעון חובותיה, על פני בעל המניות לו חבה החברה בגין הלוואת הבעלים שנתן".

24. כמו כן קבע המפרק כי שאר נסיבות פעילותה של החברה שתוארו לעיל, מלמדות על עירוב בין העסקים והאינטרסים של החברה לבין אלה של בעלי מניותיה. בפועל שימשה התארגנות העמק כמכשיר להתחשבנות בין החברה לבין המשקים, ספקי הביצים החברים בה. ערב הפירוק פרעה החברה את חובה השוטף להתארגנות העמק, ובמקביל גדלו חובותיה ליצרני הביצים וספקי שירותי ההדגרה החברים בהתארגנות העמק. בדרך זו אופסה יתרת החובה של החברה כלפי התארגנות העמק עד לפירוק החברה, ומאידך נוצרה יתרת חובה של החברה כלפי הספקים חברי ההתארגנות, ובכללם הקיבוץ.
עירוב מעין זה, משמש עילה להרמת מסך ההתאגדות וכפועל יוצא להדחיית חוב החברה לאותם בעלי מניות (ר' ס' אוטולונגי, הרמת המסך - אחדים מהנימוקים לה ומידת החלתה, הפרקליט כה 462; ע"א 298/56 ריבלין נ' ולס, פ"ד יב(1), 85).
25. אני מקבלת את קביעת המפרק כי נראה שהחברה שירתה את האינטרסים של בעלי מניותיה והעדיפה אותם על האינטרסים שלה. דבר זה התבטא, בין היתר, בכך שהחברה התחייבה לקנות במחיר מובטח מבעלי העניין בחברה ולמרות שתוך זמן קצר מכרה אפרוחים במחיר הנמוך מעלות היצור שלהם לא דרשה שינוי במחיר מבעלי העניין שמהם קנתה את הביצים.

כמו כן התבטא הדבר בניהול כושל של החברה עד אפריל 2000 על ידי המנכ"ל בני אתר שלמרות זאת לא הוחלף. אותו מנכ"ל שימש גם כמנהל של התארגנות העמק וכן שימש כדרקטוריון בחברת ענק וזאת למרות ניגודי האינטרסים שבין החברה לבין התארגנות העמק וחברת ענק. יו"ר החברה היה גם נציג של רמת יוחנן וגם עובדה זו מצביעה על התעלמות מניגודי אינטרסים אפשריים.

26. המקרה עולה בקנה אחד עם לשון סעיף 6 (ב) (2) לחוק החברות הקובע, כי אחד המקרים בהם ניתן להרים את מסך ההתאגדות הינו: -

"בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך,
שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא
היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון
בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה".

27. הדחיה של תביעת חוב מהווה הרמת מסך חלקית בלבד. בעלי המניות של החברה אינם מחוייבים בכלל חובות החברה אלא בנכס אחד בלבד - זכות התביעה שלהם כלפי החברה. סעד מעין זה הינו מידתי באזנו בין האינטרס של שאר הנושים שאינם בעלי מניות של החברה לבין האינטרס של בעלי מניות שהתאגדו בחברה מוגבלת, אולם מימנו אותה על דרך של הלוואות בעלים במקום השקעה בהון מניותיה. מתייחסים אל ההלוואה כאילו היתה השקעה במניות. (ר' א' פרוקצ'יה, 'מימון דק' הרמת המסך והגבלת האחריות בדיני חברות, עיוני משפט ו' (התשל"ט), 526, 558; כב' השופטת דורנר בסעיף 13 של פס"ד קריספי).

28. לפיכך, אין לפסול את החלטת המפרק להשהות את אותו חלק מתביעת החוב שאושר בסך 1,138,423 ₪ עד לאחר פרעון כל התחיבויותיה של החברה לנושיה שתביעות החוב שלהם אושרו. המפרק מתבקש לבדוק שוב את נכונות הסכום על פי ספרי החברה.

29. מן הראוי לציין כי דוקטרינת ההדחייה חלה על כל מרכיבי תביעת החוב, הן אלה שעילתם באספקת ביצים לחברה והן אלה שעילתם בהסכם ענק. החברה צורפה להסכם ענק מבלי שצמחה לה כל תועלת ממנו. הנהנים מן ההסכם היו הקיבוץ ושאר המשקים שהפעילו מדגרות בשירות החברה. על כן, אף אם חלקי תביעת החוב שמקורם בהסכם ענק היו מאושרים על ידי המפרק היה פרעונם נדחה אף הוא על פי הוראות סעיף 6 (ב) (2) ו- 6 (ה) לחוק החברות.

30. מן הדו"חות הכספיים של החברה ליום 13/8/00, הוא יום הגשת הבקשה לפירוק החברה עולה, כי ביום 31/12/99 חבה החברה להתארגנות העמק סך של 3,119,186 ₪ בעוד שביום 13/8/00 עמד סכום זה על 68,536 ₪ בלבד. מאידך, ביום 31/12/99 עמד חוב החברה למדגרות וספקי ביצים (אשר התארגנות העמק אינה נכללת בהם), ע"ס 2,614,140 ₪ ואילו ביום 13/8/03 עמד חוב זה ע"ס של 6,901,137 ₪. הדבר מעיד על העדפת הקיבוץ ערב הפירוק וגם מסיבה זו לא יהיה זה נכון להתעלם מהתשלום שקיבל הקיבוץ ערב הפירוק ולאפשר לו להתחלק בדרגה שווה עם יתר הנושים (שלא קיבלו תשלום) לקבלת מה שנותר בקופת הפירוק.

31. לפיכך אני דוח ה את הערעור.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
ניתנה היום כ"ג באדר, תשס"ד (16 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
מותר לפרסום מיום 16/03/2004.
ד"ר נאוה אפל-דנון
, שופטת
סגנית נשיא
002135/04בשא054 סנא








בשא בית משפט מחוזי 2135/04 אפרוחי הצפון בע"מ (בפירוק)קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טוני מנור (פורסם ב-ֽ 16/03/2004)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן