טרנס אטלס בע''מ - קי.אי.אר. אחזקות בע''מ, כלאתי יוסף
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
טרנס אטלס בע"מ קי.אי.אר. אחזקות בע"מ כלאתי יוסף

מידע על כלאתי יוסף   



טרנס אטלס בע''מ - קי.אי.אר. אחזקות בע''מ, כלאתי יוסף

תיק אזרחי 100567/99     10/03/2004 (א)



תיקים נוספים על טרנס אטלס בע"מ
תיקים נוספים על קי.אי.אר. אחזקות בע"מ
תיקים נוספים על כלאתי יוסף




א 100567/99 טרנס אטלס בע"מ נ' קי.אי.אר. אחזקות בע"מ, כלאתי יוסף




1
בתי המשפט
א 100567/99
בית משפט השלום תל אביב-יפו
10/03/2004

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

בפני
:

טרנס אטלס בע"מ

בעניין:
תובעת
עו"ד מרויץ דן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . קי.אי.אר. אחזקות בע"מ

2 . כלאתי יוסף
נתבעים
עו"ד כרמי גד

ע"י ב"כ עו"ד

החלטה

בפני
בקשה מטעם נתבעים 1, ו-2 (להלן החברה ונתבע 2 בהתאמה), לביטול

פסק דין
אשר ניתן במעמד צד אחד, ולעיכוב ביצוע פסק הדין. המשיבה הביעה הסכמתה לעיכוב הליכים עד למתן החלטה בבקשה זו, על דרך שלא תפתח בהליכי הוצל"פ בטרם תתקבל החלטה בעניין ביטול פסק הדין.

2. נימוקי הבקשה:
לטענת המבקשים כתב הגנה בתובענה זו, לא הוגש, עקב טעות. לטענתם בהתאם לתקנה 214 ב 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (להלן התקס"א), סברו כי המועד להגשת כתב הגנה הינו 20.02.04. מאחר ועד ליום 05.01.04, שבתה מערכת בתי המשפט.
לטענת המבקשים, לא הבחינו כי בית המשפט בהחלטתו מיום 29.10.03, קבע 30 יום להגשת כתב הגנה, ועל כן פעלו בהתאם למניין הימים הרגיל בתובענות מסוג זה 45 יום.

לגופו של עניין, המבקשים טוענים, כי החברה שילמה את סכום התביעה במלואו לחברת פטריק הכט בע"מ, מאחר והמשיבה סירבה לקבל כספים אלו מהמבקשת.
נתבע 2, אינו חייב כספים אישית, מאחר ולא ערב להתחייבויות החברה, מעולם לא ניהל משא ומתן עמה, ולא הזמין דבר מהמשיבה. לטענתו האמור לעיל בוצע על ידי הגב' מירי קירשמן מחברת פטריק הכט בע"מ.

3. תגובת המשיבה:
לטענת המשיבה, התקנה הרלוונטית לביטול החלטה במעמד צד, אחד הנה תקנה 201 לתקס"א.
בהתאם לפסיקה יש להבחין בין שתי קטגוריות לביטול החלטה במעמד צד אחד.
קטגוריה ראשונה, ביטול מחובת הצדק, כאשר ישנו פגם בהליכים המוקדמים. לטענתה לא נפל כל פגם בהליכים אלו, שכן בית המשפט, ארבע פעמים קבע בהחלטותיו, שכתב ההגנה יוגש תוך 30 יום. החלטה מיום 18.06.03, מיום 16.10.03, מיום 29.10.03, ומיום 09.11.03.
לטענת המשיבה, על ב"כ המבקשים חלה החובה להגיש תצהיר בבקשה זו, שכן אילו היתה טעות בעניין המועדים, זו טעותו.
בנוסף מפנה ב"כ המשיבה אל ספרו של (ד"ר וינוגרד, תקנות סדרי הדין, חלק א', מהדורה רביעית, עמ' 305), לטענתו תרופת המבקשים אינה ביטול פסק הדין, אלא דרישת פיצויים מפרקליטם בשל מחדליו.

קטגוריה שניה, ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט. לטענת המשיבה, בקטגוריה זו יש לאזן בין סיבת המחדל לסיכויי ההגנה. לשיטתה, המבקשים לא עמדו בשני התנאים. המשיבה מפנה לבקשתו של ב"כ המבקשים, למתן הוראות מיום 27.10.03, בה נכתב בגוף הבקשה כי כתב הגנה יוגש תוך 30 יום.
בנוסף, טוענת המשיבה, כי סיכויי הגנת המבקשים, כפי שעולה מבקשתם, קלושים. הזכויות במטענים נשוא תובענה זו הומחו לחברה, זו נטלה על עצמה את כל ההתחייבויות הנובעות מכך, חשבוניות המס הופקו על שמה, המבקשת נהנתה מקיזוז מס תשומות ובגין השירותים, שילמה בהמחאות משוכות על שם פטריק הכט בע"מ. ובהמחאה אחת משוכה על שם המבקשת בסך 14,000 ₪.
החברה טוענת להגנתה, כי המשיבה סירבה לקבל תשלום מחברת פטריק הכט בע"מ, אשר היא עצמה שילמה לה את מלוא התמורה. טענה זו מופרכת מאחר והחברה בעצמה העבירה למשיבה חלק מן התקבולים, החברה לא הביא כל אסמכתא לתמוך בטענת הפירעון.
בתצהירו של נתבע 2 נטען, כי מעולם לא קיים מגעים עם המשיבה. דא עקא, שנתבע 2 בתצהירו, התומך בבקשה למחיקת הכותרת, טען שבמהלך חודש מאי 1999 הזמינה המבקשת שירותים מן המשיבה.

המשיבה טוענת כנגד הגנתו של נתבע 2, שזו קורסת עם הגנתה של החברה. ומשזו הפכה לשקרית, קורסת גם הגנתו, אין בתצהירו כל טיעון כנגד טענת התרמית המיוחסת לו, וטענת ידיעת מצבה של החברה במועדים הרלוונטיים.

4. דיון ביטול מחובת הצדק:
הלכה היא, כי כאשר

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.
הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "

פסק דין
אשר ניתן שלא כהלכה...רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae.

פסק דין
כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו

פסק דין
, אפילו

פסק דין
נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".
(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם).

יפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....
שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".

וכן דבריה של כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.
מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר".

עיננו הרואות כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא היתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה.

בבקשתם טוענים המבקשים לטעות בשוגג אשר גרמה לאי-הגשת כתב ההגנה, שכן לטענתם פעלו על פי תקנות התקס"א, הקובעות את מועד הגשת כתב הגנה בהליך מסוג סדר דין מהיר, 45 יום ממועד המצאת כתב התביעה.

ברם, המבקשים לא טרחו להתייחס למכלול ההחלטות המצויות בתיק, החלטות הקובעות את המועדים מפורשות. כפי שמדגישה המשיבה החלטות אלו ניתנו לבקשתם המפורשת של המבקשים, תוך ציון המועדים (30 יום להגשת כתב הגנה בגוף הבקשה).

א. א. ביום 24.03.03 הוגשה בקשת המבקשים, להארכת מועד הגשת בקשת רשות להתגונן ב30 יום ממועד ההחלטה בבקשה למחיקת כותרת.
ב. ב. ביום 18.06.03, ניתנה החלטתי בבקשת למחיקת כותרת. בסייפא נקבע כי המבקשים יגישו "בתוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו יגישו המבקשים כתב הגנה לתביעה זו". החלטה זו נשלחה אל ב"כ המבקשים פעמיים, בסמוך למועד קבלתה, ובשנית ביום 1.10.03.
ג. ג. בחודש אוקטובר הגיש ב"כ המבקשים בקשה למתן הוראות בה טען "...בשים לב כי על פי החלטת בית המשפט הנכבד על הנתבעים להגיש כתב הגנה תוך 30 יום" החלטת בית המשפט ניתנה בסמוך ביום 29.10.03 בלשון זו "התובע יצרף תצהיר ורשימת מסמכים על פי תקנות סדר הדין המהיר תוך 14 יום ותך 30 יום מאותו יום יוגש כתב הגנה"
ד. ד. ביום 09.11.03, ניתנה החלטה נוספת בשל מודעת ב"כ המשיבה, בלשון זו "אשר על כן החלטתי מיום 29.10.03 בעינה עומדת כך שעל התובעת למלא את הוראות תקנות 214 (א') ו- 214 ג', תוך 14 יום ותוך 30 יום נוספים על הנתבעים להגיש כתב הגנה".

על פי המועדים המנויים לעיל, ברור כי המבקשים ידעו היטב את המועדים שנקבעו על ידי בית המשפט, שכן בא כוחם ציין בבקשתו למתן הוראות את המועד הנכון, 30 יום.
למצער, המבקשים בחרו שלא להעלות בפני
את השתלשלות העניינים, ולהיתלות על טעות לכאורה הנעוצה בסדרי הדין, בעוד שמן ההחלטות שבתיק עולה תמונה שונה לחלוטין.

ביום 12.11.03, הוגש מטעם התובע תצהיר התומך בכתב התביעה, ורשימת מסמכים כנדרש בהליך מסוג סדר דין מהיר. כאמור בהחלטתי, ממועד זה היה על המבקשים למנות 30 יום להגשת כתב הגנה. אלא שבמערכת בתי המשפט פרצה שביתה, שהסתיימה ביום 05.01.04, אשר על כן המועד הראשון, ממנו יש למנות את הימים להגשת כתב הגנה, הנו מועד סיום השביתה ביום 05.01.04.
ביום 18.02.04, ניתן

פסק דין
לבקשת המשיבה,44 יום לאחר סיום השביתה ושבועיים לאחר שהיה על המבקשים להגיש את כתב הגנתם.

5. דיון סיכויי ההצלחה של המבקשים אם יבוטל פסק הדין:
ההתייחסות להליך ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.
בצד המשקל הרב, הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול, נטל השכנוע להראות, כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 1121).

הדרך לביטול החלטה ואו לחילופין

פסק דין
קבועה בתקנות 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984:

201. "ביטול החלטה על פי צד אחד":

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

יוצא אפוא, כי מקום שימצא בית המשפט, כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא היתה המצאה כדיו הינה כי פסק הדין "פגום".
במקרה דנן, לא מצאתי כל פגם במתן פסק הדין, כפי שהראיתי לעיל חרגו המבקשים מן המועדים שנקבעו להם, והיו ידועים להם.
יפים לעניין זה דבריו של הרשם ע' שחם ברע"א 7034/00 - ציון צדקה נ' זאב וייל ו-4 אח' , תק-על 2001(3), בעמ' 370 אשר קבע שם לאמור:

"ברם, אין בכך כדי למצות את הכלל האמור. בהתאם לכך קבע השופט זוסמן, כי ביטול החלטה מחמת חובת הצדק מבוסס על השיקול לפיו "בידי כל אדם קנויה הזכות שלא ינתן נגדו פסק-דין אפילו

פסק דין
נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה,"

ברוח זו ציין גם כב' המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים, התשנ"ט בעמודים 203 ו- 204 כי:

"גם בהעדר הוראה מפורשת בדין, מוסמך בית המשפט, ולפעמים אפילו חייב הוא, לבטל

פסק דין
שניתן על פי צד אחד והוא - על יסוד סמכותו הטבועה של בית המשפט. משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לענין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו... מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק...".

המבקשים טוענים להגנתם, כי פרעו את החוב לצד ג', בשל אי הסכמת המשיבה לקבל את התשלום מהחברה. בנוסף נטען כי נתבע 2, מעולם לא ניהל משא ומתן עם המשיבה, ולא התחייב באופן אישי כלפיה.

מנגד, טוענת המשיבה, שהשירותים ניתנו לחברה. חלק מן התשלום בגין השירותים שניתנו התקבל מהחברה, אליה הוסבו הזכויות במטענים. המשיבה מפנה לתצהירו של נתבע 2 התומך בבקשה למחיקת התביעה אשר לטענתה סותר את גרסתו כעת.

המבקשים לא הביאו כל ראיה פוזיטיבית לתמוך בטענתם כי התשלום בגין השירותים נפרע לחברת פטריק הכט בע"מ, כגון קבלה אך המציאו את תצהירו של מר אילן פטריק, הבעלים ומנהלה של חברת פטריק הכט בע"מ, אשר טען כי החברה העבירה לידיו את כל הסכומים בגין שירותי עמילות המכס נשוא תובענה זו.

כלפי נתבע 2 טוענת המשיבה לתרמית, ולידיעת מצב החברה, חדלות פירעונה.
לטענת המשיבה, המחאה משוכה על שם החברה נפרעה אצל המשיבה. בעוד ששאר ההמחאות אשר הוסבו על ידי החברה חוללו.
נתבע 2 טוען להגנתו כי מעולם לא התחייב בע"פ או בכתב, לטענתו מגעיו היחידים עם המשיבה נסובו סביב ניסיונו לשלם למשיבה כספים בגין שירותיה, ניסיונות אשר לטענתו סורבו על ידי המשיבה, תוך התעקשותה לקבל את הכספים מחברת פטריק הכט בע"מ.

הנטל להוכחת תרמית, אחריות נושאי משרה בתאגיד, והרמת מסך כשם שמנסה המשיבה להראות בתביעתה, הנו נטל כבד. נטל זה מוטל על כתבי הטוען לטענות אלה.

6. סיכומו של דבר:
לאחר בחינת נסיבות אי-הגשת כתב ההגנה, אשר הובילו למתן

פסק דין
כנגד המבקשים, ניתן להצביע על תקינותו של ההליך. בידי המבקשים אין כל הסבר משכנע לסיבת החריגה ממניין הימים שהוקצב על ידי בית המשפט, כל טיעונם סובב סביב שגגה אשר בטלה בשישים לנוכח הידיעה על המועדים, ידיעה הבאה לביטוי בבקשה למתן הוראות מטעם המבקשים.

המבקשים לא הביאו כל נימוק משכנע לביטול פסק הדין מחובת הצדק. אך בבקשתם העלו טענות הגנה המעידות על סיכוי כל שהוא כנגד התובענה.

אשר על כן, לאור הנימוקים לעיל, אני מקבלת את הבקשה.

פסק הדין יבוטל.

הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת הוצאות בקשה זו בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.

ההוכחות תתקיימנה ביום 8.7.04 בשעה 13:00.

הצדדים וכל עדיהם יגישו תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום י"ז באדר, תשס"ד (10 במרץ 2004) בלשכתי.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת
100567/99א 120 קלדנית: סופר קרין.








א בית משפט שלום 100567/99 טרנס אטלס בע"מ נ' קי.אי.אר. אחזקות בע"מ, כלאתי יוסף (פורסם ב-ֽ 10/03/2004)











תיקים נוספים על טרנס אטלס בע"מ
תיקים נוספים על קי.אי.אר. אחזקות בע"מ
תיקים נוספים על כלאתי יוסף




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט