מי- שב הנדסת מים ושפכים בע''מ - אורי שחר - יזמות ובניה בע''מ
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
מי- שב הנדסת מים ושפכים בע"מ אורי שחר - יזמות ובניה בע"מ




מי- שב הנדסת מים ושפכים בע''מ - אורי שחר - יזמות ובניה בע''מ

תיק אזרחי 18831/98     22/04/2004 (א)



תיקים נוספים על מי- שב הנדסת מים ושפכים בע"מ
תיקים נוספים על אורי שחר - יזמות ובניה בע"מ




א 18831/98 מי- שב הנדסת מים ושפכים בע"מ נ' אורי שחר - יזמות ובניה בע"מ




1
בתי המשפט

א 018831/98
א. 1377/01
בית משפט השלום חיפה
22/04/2004
תאריך:
כב' השופט מנחם רניאל

בפני
:

מי- שב הנדסת מים ושפכים בע"מ

בעניין:
התובעת בת"א 18831/98 הנתבעת בת"א 1377/01
עו"ד שגיב

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
אורי שחר - יזמות ובניה בע"מ
הנתבעת בת"א 18831/98 התובעת בת"א 1377/01
עו"ד אניספלד

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. הצדדים כרתו ביניהם הסכם ביום 11.1.98 לפיו קיבלה מי שב על עצמה ביצוע תכנון מערכת אינסטלציה סניטרית לבית מגורים ברח' בית אל בחיפה. אורי שחר שילמה את התשלום הראשון בסך 3,680 ₪ ולא שילמה את היתרה בסך 3,213 ₪ נכון ליום הגשת התביעה ביום 17.9.98. התביעה בת"א 18831/98 הוגשה בסדר דין מקוצר, וניתנה בה רשות להתגונן. ביום 4.1.01 הוגשה התביעה בת"א 1377/01 ובה נטען כי מי שב התחייבה למסור את התוכניות לביצוע מערכות מים וביוב מחוץ למבנה עד יום 8.2.98. באותו יום הוגשו תוכניות להערות בלבד. לאחר מכן היו פגישות רבות בין הצדדים ורק ביום 17.5.98 נמסרו לידי אורי שחר התוכניות לביצוע. לטענת אורי שחר לא עמדו התוכניות בדרישות, ברמתן המקצועית ווברמה המוזמנת. אורי שחר תבעה בגין תשלום נוסף לקבלן אינסטלציה עקב מחסור בתוכניות לביצוע, עידכון תוכניות לקויות, העתקות שמש של תוכניות לקויות שלא נעשה בהן שימוש, ו- 50,000 ₪ בגין איחור בהתחלת העבודות בבנין. עוד נטען כי מי שב התעלמה בתכנונה ברשלנותה מקווי מים וביוב עירוניים שהיו קיימים בחלקה טרם בניית הבנין. עקב אי הכללת קווים אלה, גרם טרקטור שעבד בחלקה מטעם אורי שחר נזק לביוב העירוני בתחום החלקה ואורי שחר חוייבה בתשלום הנזק בסך 53,750 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן נטען כי אורי שחר זכאית לרווח קבלני בסך 15% עבור טיפולה בתיקון הנזק. סך כל התביעה 136,536 ₪. מי שב טענה בכתב הגנתה כי עקב אי מסירת נתונים שעליהם היה התכנון אמור להתבסס, היתה למי שב עילה למסור את התוכנית שבועות אחדים לאחר המועדים הנקובים בהסכם. תחילה נמסרו תוכניות לעיון ורק לאחר חודש וחצי התרצה מנהל אורי שחר למסור הערותיו באופן שיאפשר הגשת תוכניות למכרז. זמן קצר לאחר מכן, ביום 30.3.98 הושלמה עריכת התוכניות שכללו את מלוא התיקונים שהתבקשו ובכך הסתיימה עבודת התכנון של מי שב. רק לאחר 5 שבועות הועלתה הסתייגות מהתוכניות, ואלה תוקנו בתוך 15 דקות. לאחר מכן בוצעו שינויים נוספים, אבל אלה היו שירות נוסף. כמו כן הוכחשו הנזקים. עוד נטען להעדר קשר סיבתי בין הנזקים למעשי מי שב. מי שב הגישה תביעה שכנד עבור עבודות נוספות שביצעה: הכנת חוות דעת בענין חלופות לחימום מים, ייעוץ בענין פתרון ביוב ארעי לתקופת עבודות העפר, שירותים שונים ע"י עובדות מי שב לאחר 6.5.98, נסיעה ברכב פרטי ויתרת שכר טירחה שהיה צריך לשלם ביום 31.10.99, בסכום כולל של 6,411 ₪.

2. תחילה הוגשה התביעה אף כנגד אורי שחר. התביעה כנגדו נמחקה בשלבים מוקדמים. ב"כ הנתבעת (שכן הנתבע אינו עוד צד להליך) טוען שיש לחייב את התובעת בהוצאות בשל הגשת תביעה חסרת שחר כנגד הנתבע אורי שחר אישית. אין לדעת בתוקף איזה סמכות טוען ב"כ הנתבעת בשם הנתבעת, אבל ממילא הגעתי למסקנה שהגשת התביעה כנגד מר אורי שחר לא גרמה לו להוצאות כלשהן. ממילא הוא טיפל בתביעה כנגד הנתבעת, וממילא העיד מטעמה, וממילא עמד בקשר עם עורכי הדין מטעמה. הנתבע לא הגיש כתב הגנה מטעמו, והבקשה לסילוק על הסף לא הוגשה רק מטעמו. הנתבע גם לא טען להוצאות שהוציא. על כן, אני דוחה את הדרישה להוצאות משפט שישולמו לנתבע אישית.

3. הדיון בתביעה זו, שהחלה משנת 1998, הסתבך. חלק מהסיבוך נובע מדרך ניהול הדיון על ידי ב"כ מי שב, שהוא גם מנהל מי שב. לאחר שב"כ מי שב לא הופיע לדיון, והתבקשתי לקבל את התביעה של אורי שחר ולדחות את תביעת מי שב, לא קיבלתי את הבקשה ובמקום לתת

פסק דין
בהעדר הופעה חייבתי בתשלום הוצאות. ב"כ מי שב ראה לטעון ארוכות בענין חיוב ההוצאות, ועל כך נתתי החלטתי מיום 14.4.02 בה קבעתי בין היתר שמי שב תחוייב בהוצאות בפסק הדין, הן בשל הטיעון הארך בישיבת קדם המשפט שניתן היה לחסוך על ידי הגשתבקשה בכתב והן בשל הצורך לכתוב החלטה ארוכה ומפורטת בה נדחו כל בקשת ב"כ מי שב. הסבתי את תשומת ליבו לכלל 36 לתקנות האתיקה של לשכת עורכי הדין, המצריך קבלת רשות לייצוג על ידי עד ולהיפך. ב"כ מי שב טען שהוא רשאי לייצג ללא רשות. לא התיחסתי לכך שכן בית המשפט אינו אוכף את כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. סברתי, ואני עדיין סובר, שיש הגיון רב בכך שעו"ד לא יהיה עד. זאת, בשל הצורך בריחוק מקצועי שאיננו כאשר עו"ד מייצג את עצמו או שהוא גם עד וגם עו"ד. הצורך בריחוק מקצועי התברר שבעתיים במקרה שלפני. השאלות של ב"כ מי שב היו לפעמים עדות, התשובות של ב"כ מי שב כעד היו בדרך כלל כוללות טיעונים. הדיון התמשך על פני 76 עמודים, ולאחריו סיכומים, כאשר ב"כ מי שב מקבל גם רשות להשיב לסיכומי אורי שחר. חבל שכך החליט ב"כ מי שב לנהל את התיק, והדבר גרם לסיבוך ולבזבוז זמן, דבר שגם הוא יביא לחיוב בהוצאות. ניתן לציין גם את סיכומי מי שב שהוגשו על פני 17 עמודים בכתב צפוף (גופן 9 נקודות) המצריך מאמץ מיוחד לפיענוחו, אבל על כך לא אלין על ב"כ מישב, כאשר לא הגבלתי את הגופן הדרוש, וכאשר אורי שחר הגישה סיכומים על פני 32 עמודים (אמנם בגופן גדול יותר).

4. מכיוון שקיום הסכם התכנון שנוי במחלוקת בין הצדדים, אביא את נוסחו, כולל התיקונים שהוסיף מנהל מי שב (עו"ד שגיב
, שהוא ב"כ מי שב) בכתב ידו:
סוכם

1. תכנון מערכת אינסטלציה סניטרית בדירות מגורים ברח' בית אל 10 חיפה גוש 10805 חלקה 35 כמפורט בדיסקטים שנמסרו ע"י משרד תל. המערכת כוללת מערכת אינסטלציה סניטרית בתוטך הדירות, חיבורי ביוב חוץ ומערכת מים בחלקה עד לחיבורים למערכות העירוניות כולל תאום עם העיריה.
התכנון יכלול:
א. תכנון מפורט של מערכות הספקת מים קרים וחמים.
ב. תכנון מפורט של מערכת דלוחין, שופכין וביוב.
ג. תכנון מפורט של מערכות כיבוי אש. - לא כלול
ד. תכנון מערכות מים וביוב חוץ.
ה. האישורים הדרושים (אגף המים והביוב בעירית חיפה)

2. שכ"ט:
1,770 $, סכום זה אינו כולל הוצאות בגין שיכפולים, הדפסות, צילומים, נסיעות ברכב פרטי (לפי תעריף "חשב" ומע"מ.

3. תנאי תשלום:
א. 50% עם ההזמנה (3680 ₪ כולל מע"מ לתשלום מיידי)
ב. 40% נוספים עם הכנת תוכניות מפורטות.
ג. היתרה - עם קבלת המערכות או כעבור 18 חודש מיום הגשת החומר למכרז, לפי המוקדם.
התשלומים למעט השיק הראשון שישולם לפרעון מיידי בשיק דחוי ל- 30 יום.

4. משך הביצוע:
(תוך 3 שבועות ממועד קבלת - מחוק) תוכניות הצנרת בפני
ם המבנה - עד 1.2.98
תוכניות מים + ביוב חוץ - עד 8.2.98.

אורי שחר יזמות ובניה בע"מ מי שב הנדסת מים ושפכים בע"מ
אני מקבל את טענת אורי שחר כי על פי ההסכם הוסכם שחלק מעבודתה של מי שב הוא השגת האישורים מהעיריה, כאשר עו"ד שגיב
מוסיף בכתב ידו, כדי שהדבר יהיה ברור, שהאישורים יהיו מאגף המים והביוב בעירית חיפה. אני דוחה את טענתו של מנהל מי שב כי הגשת האישורים הדרושים לא היתה בגדר עבודת התכנון שקיבל על עצמו. מנהל מי שב עצמו העיד שזה אינו מתישב עם האמור בהסכם (עמ' 17) מתוך 5 הסעיפים שכללה עבודת התכנון בנוסח המודפס, כתב עו"ד שגיב
לגבי תכנון מערכות כיבוי אש שהוא לא כלול, אבל לא החריג את השגת האישורים הדרושים, ואף פירט איזה צריך. אני דוחה את טענת מי שב כי יש ליחס משמעת כלשהיא לכך שרק סעיפים א,ב,ד הוקפו בעיגול. אם הכוונה היתה שסעיף ה' לא יהיה כלול, לא היתה סיבה לציין למה הכוונה באישורים. יתר על כן, עבודות התכנון היתה עד לחיבורים עם העיריה וממילא מובן שחלק ממנה הוא אישור העיריה. על כן, זהו חלק מעבודת התכנון. אין חולק שהתובעת לא השיגה אישורים אלה (עדות מנהל מי שב בעמ' 18 שורה 29). בסיכום הטענות הופיעה לראשונה הטענה שאין שום אישור שהיה צריך להשיג. אני דוחה טענה זו הן בהיותה הרחבת חזית והן בהיותה מנוגדת למה שהצדדים קיבלו על עצמם. חזקה על מנהל המבקשת, מהנדס ביוב ותיק, שכאשר קיבל על עצמו להשיג אישורים היו אישורים שהיה עליו להשיג.

5. אורי שחר טוענת שמי שב איחרה בתכנון המערכת. מי שב טוענת שיש למסור תחילה תוכניות לעיון ולאחר מכן תוכניות למכרז וכי מסרה תוכניות לעיון אך לא קיבלה תגובה. ההבחנה בין סוגי התוכניות השונים לא באה בהסכם, שנוסח, כאמור ביחד עם מנהל מי שב, שהוא גם עו"ד. מי שב טענה שהמתינה לקבלת תוכניות המבנה, אבל מי שב קיבלה אותם ביחד עם החוזה, כפי שעולה מעדות מנהל אורי שחר כנתמך בכך שבהסכם כתוב שהתוכניות "נמסרו" ובכך שמנהל מי שב, עו"ד שגיב
, בכתב ידו, שינה את התנאי שהיה כתוב תחילה לפיו המועד למסירת התוכניות היה "תוך 3 שבועות ממועד קבלת תוכניות המבנה" וקבע בעצמו את המועד, לפיו 1.2.98 הוא המועד לקבלת תוכניות הצנרת בפני
ם המבנה, ושבוע לאחר מכן תוכניות ביוב חוץ. בהסכם לא פורט אם מדובר בתוכניות לעיון, למכרז או לביצוע. נאמר רק שהן תוכניות מפורטות. מטבע הדברים, מכיוון שלא נעשתה חלוקה כאמור, ולא נקבעו מועדים למסירת תוכניות במעמד שונה, יש להבין את ההסכם לפי תכליתו, דהיינו שבמועד המוסכם יעמדו לרשות המזמינה תוכניות לעבודה, דהיינו לביצוע. אין חולק שתוכניות לביצוע נמסרו רק ביום 17.5.98. כך העיד מנהל מי שב (ראה בין היתר עמ' 24 שורה 27) וכן טען ב"כ מי שב בסיכומיו. מנהל מי שב העיד שהתוכניות שהתבקש לבצע היו תוכניות למכרז (עמ' 19 שורה 26). גם את אלה מסר רק ביום 30.3.98. אם אכן זה כל מה שהיה מבקש מנהל אורי שחר, ובכך התמצו חיובי מי שב, לא מובן מדוע סיפקה לאחר מכן תוכניות למכרז. מנהל מי שב נשאל על כך וענה שאין לו תשובה (עמ' 26 שורה 26). כנראה שמי שב טעתה לחשוב שהיא צריכה למסור תוכניות בשלושה שלבים ולהמתין ביניהם להערות, אך לכך אין בסיס בהסכם וטעות זו של מי שב היא טעות שעליה לשאת בתוצאתה. מכאן, שמי שב ביצעה את חיוביה, שהיו למסור תוכניות לביצוע, באיחור של 3 חודשים וחצי, וכך אני קובע.

6. הנתבעת טענה שלא ניתן היה לבצע לפי התוכניות שנמסרו על ידי מי שב. מי שב טוענת שאמנם לא היתה חד משמעיות בתוכניות אבל ניתן היה לבצע תוך גמישות. איני מקבל תכנון של גמישות מראש. התכנון צריך להיות תכנון מלא ומפורט המאפשר ביצוע. יכול להיות שבשטח חורגים ומגמישים, וכל תוכנית היא בסיס לשינויים, אבל תחילה יש תוכנית מלאה. בחקירתו הנגדית, אישר מנהל מי שב, לאחר התחמקויות, הסברים מפותלים ותשובות שלא ממין השאלה, שלא ניתן היה לבצע לפי תוכניות העיון שנמסרו בפברואר 98 (עמ' 21 שורה 20). הוא אישר גם שלא ניתן היה לבצע לפי התוכניות למכרז, שהיו באותה רמת פירוט (עמ' 21 שורה 24). גם לא ניתן לבנות לפי התוכניות סופקו ביום 7.5.98, שכן אלה חסרים את הצינורות שצריך לבנות בתוך קקירות הבטון החיצוניים (עמ' 22 החל משורה 24). אשר לתוכניות לביצוע שסופקו ביום 17.5.98, היו חסרים פרטים אלה:
א. צינורות אויר בתוכניות המתיחסות למפלסים 2-4 של הבנין (החל מעמ' 29 שורה 27). מנהל מי שב העיד שלא בהכרח צריכים להיות צינורות אויר, אך במפלסים אחרים יש צינורות אויר, ולא מובן מדוע דווקא במפלסים אלה אין צינורות אויר.
ב. לא נעשה תכנון למערכת סולרית לחימום מים באמצעות דודי שמש. תכנון חימום המים היה חלק מתפקידו. מר שגיב אישר שבאיזור שיפוט חיפה ניתן לבצע חימום בחשמל במקום במים רק לפי אישור מיוחד (עמ' 31 שורה 8) ולא ידע על אישור שהתקבל. למרות זאת, לא תכנן חימום מים באמצעות דודי שמש. זאת, כאשר התובעת נטלה על עצמה להשיג את האישורים הדרושים, ואם היא מתכננת ללא דודי שמש, היא צריכה להביא אישור העיריה לכך.
ג. על פי חוות דעת המהנדס רוזנבליט, שהוא מומחה ותיק, התוכניות אינן הוראה חד משמעית לביצוע עקב החוסרים שבהן, ובין היתר חוסר חתכים או פרטים באותם מקרים שלא ניתן להבין את הפתרון הטכני, חוסר פריטי תכנון עקב היות המבנה מדורג, חוסר סכימת הספקת מים עירונית והחלטה היכן צריך למקם את שובר הלחץ, ופגמים נוספים. המומחה נחקר על חוות דעתו ועמד בחקירה ואני מאמץ את חוות דעתו.
על כן, אני קובע כי מי שב לא קיימה את המוטל עליה לפי ההסכם, ולא סיפקה, גם ביום 17.5.98, תוכניות מוכנות לביצוע. על כן, אינה זכאית לתשלום לפי הסכם התכנון.

7. אכן, מי שב היא שהיה עליה לסמן את קו הביוב העירוני העובר בתחום החלקה, לאור התחייבותה לתכנן עד לחיבור העירוני ולהשיג את האישורים הדרושים מאגף המים והביוב של עירית חיפה. מר שגיב העיד על דיבורים שונים עם אנשי העיריה אבל באף אחד מהם לא היה כדי לגשת לעיריה ולקבל את תוכנית הביוב העירוני בסביבה. מחדל זה הוא באחריות מי שב. עובדת מי שב גב' לייצין כתבה בתצהירה שהחלה בעבודות ראשונות לתכנון באמצע ינואר 98 על סמך מפת מדידה שבה סומן קו הביוב העירוני במסגרת רשיון הבניה. עדות זה נסתרה בחקירתה על ידי עו"ד שגיב
כאשר העידה בעמ' 33 החל משורה 19 כי עד 17.5.98 לא היתה בידה תוכנית שהכילה את החיבורים הדרושים למערכת העירונית והיא לא קיבלה שום תוכנית כזו. גם מנהל מי שב העיד שלא היתה מפת מדידה עם חיבורים אלא רק שרטוטים של האדריכל. זו התרשלות רבתי מצד מהנדס ביוב לתכנן מערכת ביוב בלי לקבל מהעיריה את מפת קווי הביוב בסביבה כאשר החובה להשיג את התיאום עם העיריה מוטלת על מי שב. אני מקבל את טענתו של ב"כ אורי שחר, כי מר שגיב התחמק מלהשיב על השאלה האם ערך בדיקה מה המקום שבו עובר קו הביוב העירוני. על כן, מי שב כשלה בכך שלא כללה את קו הביוב העירוני בתשריטים מטעמה.
טענה נוספת שעלתה בסיכומים היא שמי שב הסתמכה על ציון קו הביוב בתוכניות האדריכל, אך טענה כזו לא הוכחה, ולא אחזור על מה שהחלטתי בנושא זה במהלך הדיון. מי שב טענה שקו הביוב צוין בתוכניות האדריכל ת/10 ות/ 11. אני לא ראיתי בהן את קו הביוב העירוני שנפגע. אילו רצתה באמת מי שב להתמודד עם טענות אלה היתה מעלה את הטענות בהגנתה, ובתצהירים מטעמה, ולא בדרך של שאלות שהופנו למנהל אורי שחר וטענות שהתשובות לא הגיוניות. על כן, אני קובע כי מי שב כשלה באי סימון קו הביוב.

8. לטענת אורי שחר, בסוף 98 בוצעה עבודת טרקטור בחלקה מטעם אורי שחר, והטרקטור פגע בקו הביוב העירוני שלא סומן בתוכניות. הדבר התגלה בינואר, ואורי שחר שלחה למי שב הודעה על כך ביום 21.1.99. בחקירתו בפני
בעמ' 70 ענה אורי שחר שהפגיעה אירעה באפריל 98 והתגלתה כמה חודשים מאוחר יותר. אני מקבל את טענת מי שב שזו סתירה ויש להעדיף את הגירסה הראשונה, וכך אני קובע, כי הפגיעה אירעה בסוף 98. ואולם, אם בינואר 99, בזמן התיקון, לא היתה גישה לכלי רכב מיכניים כעדות מר הראל האינסטלטור ושלב הבניה היה לאחד תום השלד, כיצד היתה גישה חודש לפני כן. דבר זה לא הובהר. סביר להניח שעבודות העפר הסתיימו לפני סוף השלד, ולא היה טרקטור שפגע בסוף 98. לא סביר גם שטרקטור יפגע בביוב פגיעה כזו שהמכסה יפול ותא הביוב יהרס, ומשך כמה חודשים מאפריל 98 עד ינואר 99, יזרום הביוב באופן חופשי כאשר אנשים עובדים במקום. אורי שחר לא נתנה הסבר מספק לאירוע זה וזמניו. על כן, לא עמדה אורי שחר בנטל ההוכחה כי אכן היתה פגיעה בביוב עקב מחדלי מי שב.

8. מבלי שתהיה לכך משמעות אופרטיבית, אדון בנזק עקב הפגיעה. אורי שחר הגישה את חשבון קבלן הביוב הראל שתיקן את הנזק. הראל הובא כעד מטעם מי שב, ולכן יקשה עליה לטעון שהוא אינו דובר אמת. לפי עדותו שלא נסתרה היה צריך לבצע חפירה בידיים כיוון שלא ניתן היה להכניס כלים מכניים. זאת, כאשר מדובר בשלב שבין סוף השלד לבין גמר פנים ובריכת הביוב בצד האחורי, בסוף המבנה החדש לכיוון הואדי. מכאן מובן שלא ניתן היה להכניס בשלב זה כלים מכניים. עבודות נוספות שביצע היו הנחת משאבה טבולה לתקופת הביניים כדי לנקז את הביוב בתקופת ההשבתה, הנחת קו ביוב לפי דרישת העיריה, בניית בריכת ביוב בעומק 3.5 מטר, מכסה 25 טון, בניית מפל חיצוני וחיבור לבריכות הקיימות. לפי עדות מר הראל, גם ללא הפגיעה בקו הביוב היה צריך להגביה אותה במסגרת עבודות הבניה בגובה של 1.5 מטר. מכאן, שחלק מעבודות הבניה היה צריך לבצע בכל מקרה. ב"כ אורי שחר טוען שיש להפחית בגין כך 3,000 ₪ מתוך מחיר העבודה בענין זה שהוא 15,200 ₪. אין בפני
כל נתון שיאפשר לבצע דווקא הפחתה זו. מנגד העריך המומחה את העלות הכוללת של העבודה הנחוצה לתיקון הפגיעה בסך 32,269 ₪ לפני מע"מ. אני דוחה את טענת ב"כ אורי שחר שהמומחה מטעמו בעצם אינו מומחה לכך, ולא היה מודע לתנאי הקרקע המיוחדים. מן הראוי שמי שמביא מומחה לחקירה בסנושא בניית בית מסוים, יעדכן אותו על פרטי התביעות ההדדיות כך שיוכל להתיחס כראוי. אני קובע איפוא כי סכום הנזק הוא 32,269 ₪ כולל מע"מ. אורי שחר לא חזרה בסיכומיה על הטענה שהיא זכאית ל- 15% תוספת, וטוב שכך.

9. אורי שחר תבעה בגין איחור בביצוע הבניה אשר נגרם לטענתה עקב האיחור בקבלת תוכניות ממי שב במשך 3.5 חודשים. לא הוכח בפני
כי אכן הבניה נעצרה תוך המתנה לתוכניות של מי שב. עובדה היא שהבנייה התעכבה לפי עדות מנהל אורי שחר בחודשיים בלבד למרות שהאיחור היה 3.5 חודשים. מכאן שאין קשר ישיר בין האיחור של מי שב לאיחור הבניה. אלה כל המילים שבהם ביקש מנהל אורי שחר לחייב את מי שב בסך 75,132 ₪:
התחלת הבניה תוכננה ליום 15.2.98. בפועל התחילה העבודה רק ביום 15.4.98. עלות המגרש היתה כ- 1,000,000 דולר ארה"ב. ריבית חודשית לפי 8% לשנה שווה לסך של 13,000 דולר ארה"ב. בש"ח הנזק הוא 64,216 ₪ ובצירוף מע"מ 75,132 ₪.

אף ראיה נוספת לא צורפה למילים אלה. מלבד הבל פיו של מנהל אורי שחר, אין ראיה שמגרש עלה מיליון דולר, ושהריבית היא 8% לשנה. ראיות אלה מצויות בידי אורי שחר והיה בידה להציגם, ארך היא נמנעה מלעשות כן, והימנעות זו פועלת לחובתה. יתר על כן, אין שום ראיה לקשר סיבתי בין האיחור בהתחלת הבניה לבין האיחור בתוכניות. חודש לפני קבלת התוכניות החלו בבניה, וזאת , לאחר שרק בסוף פברואר 98 התקבל היתר הבניה. מכאן שלא חיכו למי שב. אי אפשר אפילו לומר שאורי שחר צפתה שהאיחור יגמר ביום 17.5.98, והחלה להתכונן. אין ראיה על כך. ההגיון מחייב שאיחור בביצוע חיוב יביא לנזק, אם בתשלום ריבית בבנק ואם בדחיית תשלומים של קונים. ואולם, נזק זה צריך להוכיח, ואם לא מוכיחים אותו, ךלמרות הזכות העקרונית, לא מקבלים אותו (ע"א 80 / 355 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ לה (2) 800). אורי שחר לא הוכיחה נזק זה במידה הראויה ועל כן אני דוחה את תביעתה בנושא זה.

10. אותם דברים חלים על התביעה לסכום של 13,000 ₪ ששולם לקבלן האינסטלציה בגין מחסור בתוכניות לביצוע ועידכון תוכניות לקויות. אורי שחר רק ציין סכומים אלה בתצהירו, בלי שהראה שסכום כזה שולם בפועל, או אפילו נתבע תשלומו. גם כאשר הגיע הקבלן לעדות, לא נשאל על כך והדברים לא הוכחו. זו היתה זריקה של סכומים סתם ללא בסיס. אני דוחה תביעה זו.

11. אורי שחר טענה שהיא זכאית להחזר עלות העתקת התוכניות של מי שב. אכן, צודקת אורי שחר שלא היה עליה לשאת בהעתקה של סטים חוזרים ונשנים של תוכניות, אלא רק בסט אחד, טוב ומושלם, ואולי סט נוסף למקרה של טעות שיכולה לקרות. על כן, היא זכאית להחזר מחצית הסכום ששילמה להעתקות בסך 608 ₪ מיום 17.5.98.

12. אשר לתביעתה הנגדית של מי שב, משקבעתי שמי שב לא השלימה את ביצוע עבודתה, אין היא זכאית ליתרה, והסכום שקיבלה הוא שכר ראוי עבור עבודתה. אשר לעבודות הנוספות, אישר מנהל מי שב שלא היה תובע אותו אילו לא התקלקלו היחסים בין הצדדים (עמ' 26 לפרוטוקול). מכאן, שלא היה מדובר בעבודות שנעשו עבור תשלום. לעיצומו של ענין, אין מי שב זכאית לשכר עבור פגישות שמטרתן היתה להביא לביצוע ההסכם על ידה. השכר בגין נסיעות לא פורט והכנת חוות דעת בקשר למערכת מים חמים נכלל בהסכם מלכתחילה. גם הפגישה בענין התיחסות לקו הביוב של הבית העליון היתה חלק מהעבודה. על כן, אין מי שב זכאית לתמורה נוספת כלשהיא.

13. על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה בת"א 18831/98 ואת התביעה שכנגד בת"א 1377/01 ומקבל בחלקה הקטן את התביעה בת"א 1377/01 ומחייב את מי שב לשלם לאורי שחר 608 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.5.98 ועד לתשלום המלא בפועל. לענין הוצאות המשפט בשל היקף התביעות, תוצאתן ודרך ניהול התביעה על ידי ב"כ מי שב, אני מחייב את מי שב לשלם לאורי שחר הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים

ניתן היום א' באייר, תשס"ד (22 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.

מנחם רניאל
, שופט








א בית משפט שלום 18831/98 מי- שב הנדסת מים ושפכים בע"מ נ' אורי שחר - יזמות ובניה בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/04/2004)











תיקים נוספים על מי- שב הנדסת מים ושפכים בע"מ
תיקים נוספים על אורי שחר - יזמות ובניה בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט