יוגל החברה הישראלית לנדל''ן 1996 בע''מ - פורסקאוט טכנולוג'יס בע''מ, מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים 1993 בע''מ




יוגל החברה הישראלית לנדל''ן 1996 בע''מ - פורסקאוט טכנולוג'יס בע''מ, מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים 1993 בע''מ

תיק אזרחי 58989/01     29/04/2004 (א)



תיקים נוספים על יוגל החברה הישראלית לנדל"ן 1996 בע"מ
תיקים נוספים על פורסקאוט טכנולוג'יס בע"מ
תיקים נוספים על מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים 1993 בע"מ




א 58989/01 יוגל החברה הישראלית לנדל"ן 1996 בע"מ נ' פורסקאוט טכנולוג'יס בע"מ, מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים 1993 בע"מ




1
בתי המשפט
א 058989/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
29/04/2004
תאריך:
כב' השופטת אביגיל כהן

בפני
:
יוגל החברה הישראלית לנדל"ן 1996 בע"מ

בעניין:
התובעת
נ ג ד
1. פורסקאוט טכנולוג'יס בע"מ

2. מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים 1993 בע"מ
הנתבעות
פסק דין
1. התובעת, יוגל החברה הישראלית לנדל"ן (1996) בע"מ (להלן: "יוגל"), הגישה תביעה על סך 219,055 ₪ כנגד פורסקאוט טכנולוג'יס בע"מ
(להלן: "פורסקאוט") וכנגד מטרופוליס יזום השקעות ונכסים 1993 בע"מ (להלן: "מטרופוליס").

התביעה במהותה היא דרישה לתשלום דמי תיווך בגין עסקה להשכרת נכס בקומה החמישית ברחוב הברזל 32 רמת החייל (להלן: "הנכס").

2. תמצית טענות התובעת:
א) התובעת טענה, כי בחודש נובמבר 2000 פנה נציג פורסקאוט לתובעת על מנת שתספק לה שירותי תיווך למציאת נכס בדמי שכירות למשרדיה.
נערכה פגישה ביום 7/11/2000, ובמהלכה חתם עודד עמיר נציג פורסקאוט על טופס הזמנת פעולת תיווך (להלן: "הסכם התיווך").
על פי הסכם התיווך התחייבה פורסקאוט כלפי התובעת לשלם דמי תיווך בשווי חודש שכירות אחד + מע"מ.
ב) התובעת טענה, כי היא זו שהציגה ראשונה את הנכס בפני
עודד עמיר ונציגים נוספים של פורסקאוט, וכי אותם נציגים לא מסרו לנציג התובעת כי הם ראו את אותה יחידה בבנין קודם לכן, ובאותו מעמד מסרה התובעת לנתבעת את פרטי בעלי הנכס.
בסופו של דבר, חתמה פורסקאוט ביום 9/4/2001 על הסכם שכירות בנכס מבלי שיידעה את התובעת על כך, ותוך עקיפת התחייבויותיה כלפי התובעת על פי הסכם התיווך.
התובעת טענה, כי פורסקאוט הפרה את חובתה לתשלום דמי התיווך על פי הסכם התיווך שנכרת ביניהם.
התובעת טענה, כי בגין אי תשלום חלקה של פורסקאוט בדמי התיווך, נגרם לתובעת גם נזק על ידי אי קבלת דמי תיווך גם ממשכיר הנכס.

3. רכיבי התביעה:
התובעת טענה, כי על פי הסכם השכירות היו שווים דמי השכירות החודשיים לסך של 19,560 דולר לחודש, שכן דמי השכירות נקבעו לסך של 18 דולר למטר, ובנוסף לשטח הנכס הושכרו גם חניות, ובחישוב כולל הסכום הוא 19,560 דולר + מע"מ.
ומאחר ונגרם לתובעת הפסד גם של דמי תיווך ממשכיר הנכס אזי הנזק הוא כפול והוא בסך השווה ל- 39,120 דולר + מע"מ.

4. תמצית טענות הנתבעות:
א) התובעת היא כלל לא זו אשר הראתה לנציגי פורסקאוט את הנכס לראשונה, אלא, הנכס הוצג לראשונה לנציגי פורסקאוט על ידי מר דוד חיים, מטעם מטרופוליס עוד ביום 6/9/2000.

ב) פורסקאוט טענה, כי התובעת לא היתה כלל הגורם היעיל לעיסקה, ולא תרמה דבר על מנת שהעסקה תצא לפועל, ואין כל חובה לתשלום דמי תיווך לתובעת.
ג) הנתבעת 2 - מטרופוליס טענה כי היא היתה הגורם היעיל לעסקה, ואכן שולמו דמי תיווך על ידי הנתבעת 1 לנתבעת 2, וחברת מטרופוליס נתנה כתב שיפוי לפורסקאוט בטרם נחתמה העיסקה, על מנת שפורסקאוט לא תחשוש מכך שהיא תהיה חשופה לתשלום כפול של דמי תיווך.

ד) עוד טענו הנתבעות, כי התובעת לא פעלה על פי חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996, ולמתווך אשר ביצע לטענת התובעת את העיסקה, דהיינו - דרור שליט, כלל לא היה רשיון תקף על פי חוק המתווכים באותה תקופה.
כמו כן, הסכם התיווך עליו חתמה נתבעת 1 כלפי התובעת הינו טופס חסר ולא מולא בהתאם לתקנות המתווכים במקרקעין, התשכ"ז 1997.
לכן הסכם התיווך ע"פ סעיף 9 לחוק המתווכים אינו תקף ולא ניתן לקבל מכוחו דמי תיווך.

ה) לחלופין - גם אם בית המשפט יבחר להשלים את הטופס, אזי עדיין אין בהשלמה זו די על מנת לקבל את התביעה.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להדחות מהנימוקים כדלקמן:
א) הניתוח המשפטי:
על פי סעיף 14 (3) לחוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו - 1996 מתווך זכאי לקבל דמי תיווך מלקוח אם הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
את מבחן זכאות המתווך לדמי התיווך ניתן למצוא בע"א 7247/97 כוכבה יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 842, 844 שם נאמר:
"לשם הוכחת הזכאות, אין די בהצבעה על קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין פעולת המתווך לבין מימוש העסקה.
המבחן לזכאות הוא קיומה של פעילות מצד המתווך שיש בה כדי לשמש גורם "יעיל" למימוש העסקה נשוא התיווך". אין די בכך שהמתווך הוא גורם מסוים בשרשרת הסיבתית, בבחינת סיבה בלעדיה - אין. הדרישה היא לגורם שהוא היעיל, עצם העובדה שמתווך הציג לפני לקוחו נכס, אין פירושו של דבר שכל עסקה בנוגע לאותו נכס תזכה את המתווך לעולם בדמי תיווך".
וביהמ"ש שם מפנה לדברי הנשיא מ' שמגר, ע"א 2144/91 מוסקוביץ ואח' נ' מנהלת עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל, פ"ד מ"ח (3) 116, 123 ע"א 275/76 קלוגמן נ' ע' לוי ואח', פד"י ל"א 405 (1), ע"א 185/80 פרזות חברה ממשלית עירונית לשיכון בע"מ נ' צבי זקן, פ"ד ל"ה (4) 180.

בהמשך פסה"ד נקבע, כי השאלה אימתי פעולת המתווך היא "הגורם היעיל" נגזרת מבחינתה של מערכת העובדות הרלוונטית.
באופן רגיל כאשר מתווך מפגיש בין צדדים - אין קושי לקבוע כי הוא הגורם היעיל לעיסקה.
ברור, כי כאשר מתקיים משא ומתן אשר המתווך עשוי ליטול בו חלק ובסיומו נכרת חוזה, צומחת זכאות המתווך, לשכרו ההוגן והראוי ראה למשל, ע"א 107/86 אהרן חסין נ' דוד בלס ואחר', פד"י מ"ב (1) 522 - 520, 517.
אך פעמים רבות, עובדות העניין אינן כה פשטניות ועשויות להתגלע מחלוקות בין הצדדים במהלך המשא ומתן אשר אינן ניתנות לגישור.

לעיתים, נמצאים ברקע שני גורמים מתווכים, ואז קיים קושי בהכרעה, מי הוא המתווך העונה להגדרת "הגורם היעיל".
יש לבחון האם הגורם הנוסף היה הגורם היעיל? או שמא שניהם או אף אחד מהם? מבחינה תיאורטית כל אחת מהתוצאות אפשרית, פעמים אין זכאות לדמי תיווך, פעמים ישנה זכאות למתווך אחד ופעמים למספר מתווכים (ע"א 2144/91 מוסקוביץ ואח' נ' מנהלת עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל פ"ד מ"ח (3) 116, 123).

ב) הניתוח העובדתי:
(1) מבלי להזקק כלל לשאלה אם דרור שליט אשר פעל מטעם חברת יוגל על מנת להראות לפורסקאוט נכסים שונים, היה מתווך מורשה באותה תקופה רלוונטית אם לאו (אין חולק על כך שלא היה לו רשיון תקף בתקופה הרלוונטית), וכן מבלי להדרש לטענה ולפיה הסכם התיווך הוא הסכם חסר הרי שלאור חומר הראיות אשר הוצג בפני
התובעת איננה כלל הגורם היעיל לעסקה באופן המוביל לכך שהיא זכאית לדמי תיווך.
ולפיכך, יש לדחות התביעה לגופו של ענין מטעמים מהותיים ולא דוקא מטעמים הנחזים להיות "טכנים או פרוצדורלים".
על כן; לא אתייחס בפסק הדין לטענות אלו, למרות שהצדדים התיחסו לאותן טענות בסיכומיהם.

(2) מר עודד עמיר אשר היה נציג פורסקאוט כאשר ביקשה לחפש מקום בשכירות למשרדיה העיד, כי ביום 6/9/2000 לאחר שפנה לחברת התיווך אנגלו סכסון בתל אביב וביקש עזרה באיתור נכס להשכרה, תואמה פגישה עם מר דוד חיים שהוא מתווך מקרקעין עצמאי העובד בשיתוף פעולה עם חברת מטרופוליס שהיא זכיינית של אנגלו סכסון בעיר תל אביב.
באותו יום התקימה פגישה בינו ובין דוד חיים, בין היתר גם בבנין ברחוב הברזל 32 ברמת החייל אשר היה בתהליכי בניה.
מר עמיר העיד, כי באותו שלב היה הבנין בשלב השלד וטרם היה בבנין חיפוי.
באותו מעמד, חתם עודד עמיר על טופס הזמנת שירותי תיווך למטרופוליס (נספח א' לתצהירו של מר דוד חיים).
יודגש, כי על פי סעיף 11 להזמנת שירותי התיווך ההזמנה היא כלפי מחזיק זכיון אנגלו סכסון וכל אחד מסוכניו המורשים.
בנספח לאותו טופס פורטו הנכסים שהיתה בכוונת עודד עמיר ודוד חיים לראות באותו יום.
הן מר עמיר והן מר חיים העידו, כי באותו מועד הוצגה לעודד עמיר גם היחידה בקומה החמישית של חברת משב - היחידה אשר הושכרה בסופו של דבר לפורסקאוט.
ולמחרת היום, הוציא דוד חיים למר עודד עמיר מכתב שכותרתו: "סיכום סיור משרדים" ובמכתב מפורטים הנכסים שנכללו בסיור מיום 6/9/2000 כולל הבנין ברחוב הברזל - כולל קומה חמישית באותו בנין.

אין חולק על כך, שבחודש נובמבר 2000 כאשר סיירו בבנין עודד עמיר ודרור שליט מטעם התובעת, הראה דרור שליט את הקומה החמישית למר עודד עמיר ועודד עמיר לא אמר למר שליט כי הוא כבר ראה את אותה קומה קודם לכן.
מר עמיר הסביר זאת בכך, שהוא ראה בנינים רבים במהלך אותם חודשים והוא לא זכר שראה את היחידה הזו קודם לכן.
מה עוד, שבחודש ספטמבר 2000 הבנין היה במצב של שלד ובחודש נובמבר 2000, כבר היה חיפוי זכוכית בבנין, כך שהוא בפירוש לא זכר שהוא היה קודם לכן בבנין. (עמוד 11 שורות 9 - 10 לפרוטוקול).

מר עמיר ציין, כי אף נוהל משא ומתן באשר ליחידה בקומה רביעית באותו בנין שבבעלות ג'ק רבין, והוא לא זכר כי הוא ראה את הקומה החמישית בסיור שנערך בחודש ספטמבר על ידי דוד חיים מטעם מטרופוליס.
יצויין, כי עדותו הותירה בעיני רושם מהימן ואמין, ואני מאמינה לו כי אכן לא זכר, שראה קודם לכן את אותה יחידה.

אין גם חולק על כך, שמעבר לאותו סיור בבנין בחודש נובמבר 2000 לא נעשה מטעם התובעת או מי מטעמה כל פעילות באשר ליחידה בקומה החמישית בבנין, ואף התובעת לא התבקשה לנהל משא ומתן באשר לאותה יחידה, או לדאוג לקידומה של עסקה באשר לאותה יחידה.
שלא כמו ביחידה שהוצגה למר עמיר על ידי דרור שליט מטעם התובעת בחודש נובמבר 2000 באשר לבנין באשר לבית קרני תכלת ברחוב הנמל בתל אביב (הזמנת התיווך צורפה כנספח ה' לכתב התביעה), באשר לבנין זה העידו הן מר עמיר והן העדים מטעם יוגל כי הם התבקשו לנהל משא ומתן ולקדם את העסקה ואף נעשה ניסיון רציני מטעמם לקדם את העסקה אלא שהעסקה בסופו של דבר לא יצאה לפועל, שכן לאותו בנין לא היה עדיין רשיון להפעלת משרדים והנתבעת לא היתה מעונינת בכך.

בחודש פברואר 2001 פנה מר דוד חיים למר עמיר ושאל אם פורסקאוט מצאה נכס.

דוד חיים השיב למר עמיר כי הנכס של ג'ק רבין (קומה רביעית בבנין ברחוב הברזל) כבר הושכר, אך הוא יכול להציע את החלק הקדמי בקומה החמישית שבאותו בנין, ומר עמיר נתן לו "אור ירוק" לקדם את הענין.
התנהל משא ומתן עם חברת משב, ומר חיים הפגיש בין חברת פורסקאוט לבין בעלי המושכר, ויזם פגישות במהלך המשא ומתן, והיה שותף לפגישות העסקאיות שבין הצדדים, וכפי העולה מתצהירו שלא נסתר, הוא העביר פרטים לעורכי הדין של הצדדים לאחר שהסתיים המשא ומתן.

בשלב זה של הענינים, פנתה התובעת לעודד עמיר והודיעה לו, כי היא רואה את עצמה כמי שמגיעה לה עמלת תיווך.
מר שליט ציין בעדותו, כי הוא אכן לא השתתף בכל משא ומתן או במגעים שלהם לקראת העסקה כיון שלא נתנו לו לעשות כן.
דהיינו - איש לא הציע לו להשתתף באותם משאים ומתנים.
אך מבחינה עובדתית אין חולק על כך שמעבר לכך שהוא הראה בנובמבר 2000 את הנכס לעודד עמיר, הוא לא עשה דבר ביחס לעסקה נשוא התביעה.

(3) בנסיבות התיק דנן, ומאחר ומקובלת ואמינה עלי עדותו של מר עמיר, ולא מצאתי כל בסיס ולו לכאורה לטענת התובעת ולפיה נעשתה קנוניה כלשהי בין הנתבעת 2 לבין הנתבעת 1, הרי שהתובעת כלל לא עמדה בקריטריונים שנקבעו בחוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו - 1976 והיא לא היתה כלל ועיקר הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
לא הוכח כל קשר שהוא בין הנתבעת 2 לנתבעת 1 ולא הוכח כל מניע שהוא לכך שהנתבעת 1 החליטה לשלם דמי תיווך דווקא לנתבעת 2, ולא לתובעת.

אין עסקינן בנתבעת אשר ביקשה להתחמק מתשלום דמי תיווך, ולהנות ממצב שבו נקשרת עיסקה בסיועו של מתווך, ולאחר מכן הלקוח מבקש לחמוק מהצורך בתשלום ובדרך זו מפר הסכם תיווך ו/או עושה עושר ולא במשפט.

(4) הנתבעת 1 היא חברת הייטק שביקשה לשכור משרדים ושילמה בסופו של דבר דמי תיווך.
כך שאין מדובר בלקוח אשר החליט בכל מחיר לחמוק מתשלום חוב שהתחייב לגביו.
אין זאת אלא כפי שהסביר מר עמיר, הנתבעת 1 לא שילמה דמי תיווך לתובעת מאחר ולא היא זו שהיתה הגורם היעיל לעסקה ולא עשתה דבר על מנת שהעסקה תצא לפועל, שלא כמו מר דוד חיים אשר פעל ועמל על מנת שהעסקה תצא לפועל.

(5) מר מזרחי מטעם התובעת צירף לתצהירו קלטת של שיחת טלפון שהיתה בינו ובין מר עמיר, וביקש שבית המשפט ילמד מאותה שיחה, כי דוד חיים הוא לא זה שהראה למר עמיר את הקומה החמישית של אותו בנין.
מר עמיר השיב בחקירתו, כי שיחת הטלפון היתה לאחר שחזר מחו"ל והחומר לא היה בפני
ו, והוא לא יכל לזכור בדיוק מה היה בביקור באותו בנין.
ותשובתו בהחלט מקובלת עלי.

(6) לא מצאתי כל מקום לקבל טענה ולפיה המסמכים שהומצאו מטעם מטרופוליס היו פקטיביים או "נוצרו לצורך המשפט" כפי שביקשה התובעת לטעון.
טענה זו לא הוכחה, ולו לכאורה.
מהמסמכים עולה תמונה ברורה, ולפיה דוד חיים הוא זה שהראה למר עמיר את הנכס ביום 6/9/2000.

ונוסף לכך, הוא זה שפעל בפועל על מנת שהעסקה תרקום עור וגידים והוא זה שהיה הגורם היעיל לעסקה ולא בכדי הסכימה הנתבעת 2 לתת כתב שיפוי לנתבעת 1, שכן המצב המשפטי במקרה דנן, היה ברור.

6. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להדחות.

ב) התובעת תישא בהוצאות הנתבעות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪ כולל מע"מ.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום ח' באייר, תשס"ד (29 באפריל 2004) בהעדר הצדדים

אביגיל כהן
, שופטת









א בית משפט שלום 58989/01 יוגל החברה הישראלית לנדל"ן 1996 בע"מ נ' פורסקאוט טכנולוג'יס בע"מ, מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים 1993 בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/04/2004)











תיקים נוספים על יוגל החברה הישראלית לנדל"ן 1996 בע"מ
תיקים נוספים על פורסקאוט טכנולוג'יס בע"מ
תיקים נוספים על מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים 1993 בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט