בנק דיסקונט לישראל בע"מ - הברקות העמק שירותי ניקיון (2003) ש.נ. בע"מ, חיים בן יהודה, הברקות העמק שרותי ניקיון (1998) בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
בנק דיסקונט לישראל בע"מ הברקות העמק שירותי ניקיון (2003) ש.נ. בע"מ חיים בן יהודה הברקות העמק שרותי ניקיון (1998) בע"מ
 
בנק דיסקונט לישראל בע"מ - הברקות העמק שירותי ניקיון (2003) ש.נ. בע"מ, חיים בן יהודה, הברקות העמק שרותי ניקיון (1998) בע"מ
תיקים נוספים על בנק דיסקונט לישראל בע"מ | תיקים נוספים על הברקות העמק שירותי ניקיון (2003) ש.נ. בע"מ | תיקים נוספים על חיים בן יהודה | תיקים נוספים על הברקות העמק שרותי ניקיון (1998) בע"מ |

33664-12/10 תאק     30/01/2011




תאק 33664-12/10 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' הברקות העמק שירותי ניקיון (2003) ש.נ. בע"מ, חיים בן יהודה, הברקות העמק שרותי ניקיון (1998) בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בטבריה



תא"ק 33664-12-10 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' הברקות העמק שירותי ניקיון (2003) ש.נ. בע"מ
ואח'






בפני

כב' הרשם
אדריס נעמן


התובעת
המבקשת


בנק דיסקונט לישראל בע"מ


נגד



הנתבעים
המשיבים

1. הברקות העמק שירותי ניקיון (2003) ש.נ. בע"מ
2. חיים בן יהודה
3. הברקות העמק שרותי ניקיון (1998) בע"מ



ובעניין:




צדדי ג'

1. מור העמק 770 בע"מ
ח.פ. 514250463
2. עו"ד עינב בן יהודה
3. שולמית בן יהודה



החלטה

1.
ביום 21.12.10 הגישה התובעת תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים, בגין חוב כספי בסך של 216,731 ₪.


בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת בקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד (להלן: "הבקשה").

נעתרתי לבקשה כמבוקש.

2.
במסגרת הבקשה וההחלטה כאמור, הוטל בין היתר, עיקול זמני כמפורט בסעיף 1 (ב) לבקשה על זכויות המשיבה 1, וכן על זכויות חברת מור העמק 770 בע"מ
ח.פ. 514250463 מרח' סטרומה 824 במגדל העמק, אצל מחזיקים כגון עירית מגדל העמק, עמותת מגדל אור, וכן קיבוץ גניגר.


כמו כן הוטלו עיקולים ברישום על זכויות צד ג' 2, בכלי רכב מסוג דייהטסו שנת ייצור 2005 מ.ר. 2739050, וכן על זכויות צד ג' 3 בכלי רכב מסוג שברולט שנת ייצור 1996 מ.ר. 2730418.

3.
ביום 30.12.10 הגישו
צדדי
ג' שלעיל, בקשה לביטול העיקולים הזמניים.


יצוין כי הבקשה הוגשה אך ורק מטעם צדדי ג', והנתבעים עצמם לא הגישו כל בקשה מטעמם.


הצדדים זומנו לדיון בבקשה ליום 10.1.11, ולבקשת ב"כ התובעת הדיון נדחה ליום 11.1.11.


לאחר דיון לא פורמאלי שהתקיים בפני
י במשך כשעתיים, הודיעו הצדדים כי הם מוותרים על חקירת מי מהמצהירים שהתייצבו לדיון, וכי הם מסכימים שההחלטה לעניין העיקולים הזמניים תינתן על סמך סיכומים בכתב.


הצדדים הגישו את סיכומיהם.

4.

דיון
4.1 המסגרת הנורמטיבית לצורך דיון בבקשה זו, הינה הוראות פרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
תקנה 362 לתקנות קובעת:
"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול
להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.



תקנה 374 לתקנות קובעת:
(א) לא יינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף; ואולם בתובענה לדבר שבעין
רשאי
בית המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע.
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
(ג) אין לעקל נכס הפטור מעיקול אותה שעה.
(ד) הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב, יחולו על הערובה הוראות סימן זה.
(ההדגשות שלי – נ.א )
בטרם אכנס לדיון עצמו, אדגיש כי עפ"י ההלכה הפסוקה, הגשת בקשה לביטול עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד, מביאה לשמיעת בקשת העיקול, כאילו העיקול לא ניתן מלכתחילה. בעניין זה ראו רע"א 8240/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ.
נטל הראיה הינו, אפוא, מוטל על התובעת, אשר ביקשה את הטלת העיקול הזמני מלכתחילה.
בהתאם להוראות תקנות סד"א כמפורט לעיל, על ביהמ"ש לבחון את התקיימותן של ארבע דרישות כדלהלן:
א. ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.
ב. ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
ג. מידתיות ומאזן הנזקים והאינטרסים שבין התובעת לנתבעים, וכן בין התובעת לבין מחזיק או אדם אחר.
ד. תום הלב בהגשת הבקשה.


5.
המשוכה הראשונה שעל התובעת לעבור, על מנת לקבל את מבוקשה, הינה, הנחת בסיס ראייתי מהימן לכאורה, בדבר קיומה של עילת תביעה.

מעיון בכתב התביעה, עולה כי אין זכר לקיומה של עילת תביעה כלשהי נגד צדדי ג' – המבקשים את ביטול העיקולים.

בהעדר קיומה של עילת תביעה כאמור, ולו לכאורה, נגד צדדי ג', אזי התובעת לא הרימה את הנטל הראשוני המתבקש ממנה, בהתאם להוראות הדין שלעיל.

סבורני, כי ככל שהתובעת טוענת כי צד ג' 1, הינה בעצם המשך טבעי של הנתבעות 3
ו- 1, וכי צד ג' 1 הינה בעצם פיקציה או שהמדובר הוא בעצם ב"אותה גברת בשינוי אדרת", הייתה חובה על התובעת לצרף את צד ג' 1, כנתבעת עיקרית לכתב התביעה, או לכל הפחות להניח בפני
בית המשפט, במסגרת כתב התביעה עצמו, בסיס ראייתי לכאורי בדבר היותה המשך טבעי של הנתבעות 3 ו- 1, וכן להניח בפני
בית המשפט עילה מעילות דיני הרמת מסך, על מנת להציג לכאורה המשכיות עסקית מהותית בין קיומן של הנתבעות 3 ו- 1 לבין צד ג' 1, וכן להניח בסיס ראייתי לכאורי בדבר היותה של צד
ג' 1 בעצם, ישות משפטית מלאכותית.

כמו כן, ובנוסף לאמור לעיל, היה על התובעת לעבור את שלושת המשוכות הנוספות, בהתאם לדין, כמפורט לעיל, קרי, להניח, בין היתר, בסיס ראייתי לכאורי בדבר קשיים כלכליים של צד ג' 1, או ניסיונות להברחת נכסים מצידה ובכך לטעון להכבדה על ביצוע פסק הדין לכשיינתן.

משלא נעשה כן, ומשבחרה התובעת לבקש הטלת עיקול זמני על נכסיה או על זכויותיה של צד ג' 1, אצל מחזיקים כמפורט בבקשה, ללא צירופה כנתבעת עיקרית בתביעה, תוך התעלמות מפורשת מהוראות תקנה 362 (א) לתקנות, אזי נשמט לשיטתי הבסיס מתחת לזכותה של התובעת לקבל את מבוקשה כנגד צד ג' 1.

יתרה מזאת, בהתאם לתקנה 374 (ב) לתקנות, ניתן להטיל עיקול זמני על נכסי

המשיב

,

שברשותו, ברשות המבקש או ברשות המחזיק.

הכוונה והדרישה היא לעיקול על נכסי
צד שהינו משיב בבקשה, קרי, צד ישיר לתביעה ולבקשה.

צד ג' 1 אינו צד ישיר כאמור, אלא שהבקשה להטיל עיקולים זמניים על זכויותיו אצל מחזיקים שורבבה לתוך הבקשה, מבלי להציבה כנתבעת/משיבה. ומכאן, גם מנימוק זה דין העיקול אשר הוטל על זכויותיה אצל מחזיקים, להתבטל.
6.
אני דוחה את טענת ב"כ התובעת כפי שפורטה בתגובתה מיום 20.1.11 לסיכומי צד ג' 1, ולפיה בהתאם לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה, ברע"א 510/00 חן. רשף קבלנים (1990) בע"מ נגד אילנה ענבר, (פורסם ב-
(law data
, היה על צדדי ג' לפנות אל בית המשפט בהליך מתאים ונפרד, לצורך קבלת

פסק דין
הצהרתי בדבר בעלותם על הנכסים, או הזכויות שעוקלו.

לדעתי, המקרה המפורט בפסק הדין הנ"ל שונה מהמקרה שבפני
נו. שכן בפסק הדין בעניין רשף קבלנים, דובר על רכב שעוקל בהליכי הוצאה לפועל ועלתה הטענה מטעם צד ג' בדבר הבעלות על הרכב שעוקל.
העניין שבפני
נו שונה, תכלית השוני, ועליו חלות הוראות דין מפורשות כמפורט לעיל.
במסגרת הוראות הדין כאמור, תקנה 362 לתקנות סד"א קובעת בסעיף ב (1) כי בית המשפט יבחן, בין היתר, את הנזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר. ומכאן, צדדי ג', הם בבחינת "אדם אחר" כלשון התקנה, ובוודאי שקיימת להם זכות עמידה (

standing
) מכוח היותם אדם אחר, אשר נפגע מכוח ההחלטה להטלת העיקולים הזמניים, ואין צורך להפנותם לבקש סעד במסגרת תובענה ל

פסק דין
הצהרתי.
לאור מסקנותיי שלעיל, ובהעדר קיומה של עילת תביעה כנגד צדדי ג', ובמיוחד צד ג' 1,
אינני רואה צורך לבדוק את התקיימותם של התנאים 2-4 הנדרשים לצורך מתן החלטתי זו, בכל הקשור לצד ג' 1, שכן בבקשה המקורית לא נטען כי מצבה של צד ג' 1 הינו קשה, וכי היא עצמה עוסקת בהברחת נכסיה לצורך התחמקות מהתחייבויותיה היא.
7.
נקודה נוספת אשר מחייבת את התייחסות בית המשפט בעניינינו, הינה חובתה של התובעת בהתאם לתקנה 365 לתקנות סד"א, לצרף לבקשה להטלת עיקולים זמניים, בין היתר, התחייבות מטעמה.
תקנה 365 (ב) לתקנות קובעת:

"לבקשה תצורף התחייבות של המבקש לפיצוי מי שאליו מופנה הצו, בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת."

(ההדגשה שלי נ.א.)

מעיון בכתב ההתחייבות אשר צורף לבקשת התובעת להטלת עיקולים זמניים, עולה כי ההתחייבות הנ"ל נערכה כלפי הנתבעים 1,2,3 בלבד, ואין בה כל זכר לצדדי ג' אשר עונים להגדרת המונח "מי שאליו מופנה הצו" בהתאם לתקנה שלעיל.

מכאן, וגם מטעם זה, סבורני כי דין העיקולים הזמניים אשר הוטלו על זכויות צד ג' 1, להתבטל.
8.
באשר לעיקול הזמני אשר הוטל על זכויות צד ג' 2, ברכב מסוג דייהטסו שנת ייצור 2005 מ.ר.
2739050, הרי כל מה שנטען בבקשה המקורית הינו, כי הנתבע מס' 2 עושה ברכב זה שימוש בעלים.
מאידך, בבקשה לביטול עיקול זמני זה נטען, כי צד ג' 2 הינה בתו של נתבע 2 וכי הרכב נמצא בבעלותה. המדובר הוא בעו"ד במקצועה וכי היא עושה ברכב שימוש יום-יומי.
במהלך הדיון הלא פורמאלי שהתקיים ביום 11.1.11 עלה כי צד ג' 2 הינה אכן עו"ד במקצועה ועובדת מזה מס' שנים כיועצת משפטית בעירית נצרת עלית.
על כן, שוכנעתי כי ביכולתה לכאורה לרכוש את הרכב הנ"ל ולהחזיקו באופן שוטף.
מכאן, הותרת העיקול על רכב זה, כאשר הנימוק להטלתו הינו כי נתבע 2 עושה בו שימוש בעלים, אינה מדתית, ויש בה כדי לפגוע בזכותה הקניינית של צד ג' 2 ברכב הנ"ל.
על כן, דין העיקול על הרכב הנ"ל להתבטל.
9.
באשר לעיקול הזמני אשר הוטל על רכב מסוג שברולט שנת ייצור 1996 מ.ר. 2730418 הרשום על צד ג' 3 (שהינה אשתו של נתבע 2), עיקול זה יעמוד על כנו, שכן הונחה בפני
י תשתית ראייתית לכאורה כי הרכב הנ"ל רשום על שם צד ג' 3, רק למראית עין, וכי הרכב הנ"ל בפועל שייך לנתבע 2 אשר לא הגיש כל בקשה מטעמו לביטול העיקול.
10.
לאור כל המקובץ לעיל, אני מורה על ביטול העיקולים אשר הוטלו על זכויות צד ג' 1, אצל עירית מגדל העמק מ.ר. 50-020874-9, וכן במגדל אור להפצת חינוך ותורה בצפון מ.ר. 58-004575-5, וכן בקיבוץ גניגר מ.ר. 57-000046-3.

כמו כן, העיקול הזמני שהוטל על זכויות צד ג' 2, ברכב מסוג דייהטסו שנת ייצור 2005 מ.ר 2739050, יבוטל.

יתר העיקולים הזמניים שהוטלו ביום 21.12.10, יעמדו בעינם.
11.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובעת לשלם לצדדי ג' 1 ו- 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"א, 30 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

חתימה







תאק בית משפט שלום 33664-12/10 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' הברקות העמק שירותי ניקיון (2003) ש.נ. בע"מ, חיים בן יהודה, הברקות העמק שרותי ניקיון (1998) בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/01/2011)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן