י.י.תשתיות צפון בע''מ - רדימיקס מוצרי בטון בע''מ
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
י.י.תשתיות צפון בע"מ רדימיקס מוצרי בטון בע"מ




י.י.תשתיות צפון בע''מ - רדימיקס מוצרי בטון בע''מ

תיק אזרחי 6476/00     02/05/2004 (א)



תיקים נוספים על י.י.תשתיות צפון בע"מ
תיקים נוספים על רדימיקס מוצרי בטון בע"מ




א 6476/00 י.י.תשתיות צפון בע"מ נ' רדימיקס מוצרי בטון בע"מ




1
בתי המשפט

א 006476/00
א. 5614/00
בית משפט השלום חיפה
02/05/2004
תאריך:
כב' השופט מנחם רניאל

בפני
:

י.י.תשתיות צפון בע"מ

בעניין:
התובעת בת"א 5614/00
הנתבעת בת"א 6476/00
עו"ד חן אלי

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
רדימיקס מוצרי בטון בע"מ
הנתבעת בת"א 5614/00
התובעת בת"א 6476/00
עו"ד יעקובוביץ צבי

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. רקע:

רדימיקס מוצרי בטון בע"מ
(להלן: רדימיקס) סיפקה לי.י. תשתיות צפון בע"מ (להלן: תשתיות) מוצרי תשתית. לטענת רדימיקס, לפי הסכם מיום 30.7.98 רכשה ממנה תשתיות מוצרים שסופקו לה בסך 175,806.32 ₪, לשימוש באתר העבודה בתמרה. מתוך החשבוניות האלה, שולם לרדימיקס סך 134,297 ₪. כמו כן הוחזרו מוצרים בסך 6,382 ₪. רדימיקס דרשה את תשלום היתרה בסך 38,732 ₪ אך סכום זה לא נפרע. במקומו, נטען כי רדימיקס הודתה בפגמים שנתגלו במוצריה ונתנה זיכוי נוסף של 36,216 ₪. רדימיקס מכחישה מתן זיכוי כאמור וטוענת שאין לו הצדקה.
תשתיות טענה כי רדימיקס התחייבה לזכותה במוצרי בטון שהוחזרו לרדימיקס בסך 36,216.84 ש"ח, ועוד התחייבה ביום 25.12.97 לזכות את חשבונה של תשתיות בסך 45,000 ₪ בגין הוצאות שנגרמו לתשתיות עקב המוצרים הפגומים שסופקו ע"י רדימיקס. לטענתה, התגלו סדקים ושברים בחוליות ותקרות הביוב, בתאי הניקוז ובצנרת הניקוז, שסופקו על ידי רדימיקס. תשתיות נאלצה לתקן את מוצרי רדימיקס באמצעות עובדיה. בעקבות כך הודתה רדימיקס בפגמים והוחזרו לה מוצרים שסכומם 36,216.84 ₪. על כן, אין רדימיקס זכאית לתשלום עבור המוצרים שסיפקה.
תשתיות הגישה תביעה על 400,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו עקב המוצרים הפגומים. מלבד המוצרים שנטען לגביהם בהגנה לתביעת רדימיקס, נטען כי תאי הבזק נפסלו על ידי המפקח בהיותם בלתי מתאימים לתקן, וזאת לאחר תום ביצוע עבודות התשתית על ידי תשתיות. רדימיקס תיקנה את הליקויים בקווי הבזק, אך למרות שלטענת רדימיקס סיימה את התיקונים ביום 11.2.99, לא קיבלה חברת בזק את התקיונים מרדימיקס אלא ביום 6.6.99. אי קבלת התיקונים עיכב את השלמת העבודה על ידי תשתיות, שהפסיקה את העבודות עד לאישור תאי הבזק. לפיכך, טוענת תשתיות, התארך משך ביצוע העבודות מיום 12.11.98 עד 6.6.99. בכתב התביעה נטען שמדובר ב- 9 חודשים, אך בסיכומים נטען לשבעה חודשים. לטענת תשתיות בסיכומים, על פי נוסחת חישוב הנזקים שבחוזה הממשלתי, מגיעים לה פיצויים בסך 161,191 ₪ ולחילופין, בגין שלושה חודשים סך 72,489 ₪. כמו כן נטען שתשתיות השקיעה 15 ימי עבודה בסכום של 5,000 ₪ ליום לביצוע התיקונים, וכן נגרמו לה הוצאות מימון לגבי סכום של 950,000 ₪ שנמנעה הגשת חשבון בגינן בשיעור של 1.5% לחודש לפי 7 חודשים. כמו כן תובעת תשתיות עבור הטרדות ועבודות ניהול מיוחדות עוד 30,000 ₪ לכל חודש.
רדימיקס טוענת שלא נגרמו כל עיכובים. כן הוכחשו הנזקים והקשר הסיבתי. עוד נטען שיש לקזז את חוב המוצרים, ועוד 53,112 ₪ עבור פיגור בתשלומים.

2. חוסר יריבות

בסיכומיה טענה רדימיקס טענה שלא נטענה כלל בכתב הגנתה, כאילו אין יריבות בינה לבין תשתיות, שכן מזמין העבודה בתמרה לא התקשר עם תשתיות אלא עם נ.ע.ב. שמצידה התקשרה עם תשתיות, כפי שעלה מעדות מר יצחק ששון. אני דוחה טענה זו. תשתיות היא שהתקשרה עם רדימיקס, וקיימת ביניהן יריבות ישירה. נכון הוא שתשתיות לא היה הקבלן הראשי אלא משני, אך לכך, אולי תהיה משמעות לענין הנזק ולא לענין עצם היריבות. דחיית טענתה של רדימיקס תובא בחשבון ההוצאות.

3. פגמים במוצרים:

טענת סף נוספת בפי רדימיקס היא שלפי ההסכם בין הצדדים מיום 30.7.98, חייבת תשתיות להעלות טענות לגבי פגמים במוצרים תוך 72 שעות מקבלתם, וזאת לא עשתה. על כן, כך נטען, יש לדחות את תביעתה על הסף. אכן, נכתב בהסכם שתשתיות חייבת להודיע על ליקויי תוך 72 שעות מקבלת המוצרים, אך לא נכתב בהסכם מה יקרה אם לא תודיע מה שהיא חייבת. לא נכתב שבמקרה זה לא תהיה רשאית לטעון טענות לפגמים. זאת, בניגוד לסעיף 3 שבו נאמר שהמזמין מתחייב לבדוק את כמות המוצרים, טיבם והתאמתם להזמנה מייד עם קבלתם, שאם לא כן לא יהיה רשאי לטעון טענה של אי התאמה. בהנחה ששני הסעיפים, הקובעים זמנים שונים, לא מדברים על אותו דבר, הרי מסתבר שכוונת סעיף 3 היא למה שנראה במבט שטחי. לסעיפים אלה אין קשר לפגמים שנתגלו, ולא נסתרה עדות מר ששון יצחק שהפגמים נתגלו לאחר מכן. מכאן, שהיתה זו אי התאמה נסתרת הגבורת על כל תנאי בחוזה שבין הצדדים. על כן, אני דוחה את הטענה על הסף, ובדין התייחסה רדימיקס ברצינות לטענות הפגמים.

4. זיכוי ע"ס 36,216 ₪

אין חולק שתשתיות החזירה מוצרים פגומים. בתצהיר עדות ראשת מטעם מר אלדר, מנהל רדימיקס, נטען כי הזיכוי מצורף כנספח ז', ונעשה ביום 10.9.99. נספח ז' הוא תעודת משלוח של 30 קולטנים בסכום של 37,025 ₪ מאוגוסט 98. זו אינה תעודת זיכוי. הסכום שעליו מדברת רדימיקס מופיע בהנהלת החשבונות שלה, אבל היא שמכניסה את הנתונים להנהלת החשבונות שלה, ואין לסמוך על הנהלת החשבונות אלא כמייצגת את גירסתה ולא ראייה אובייקטיבית. לעומת זאת, קיימת רשימה מיום 9.3.99, תחת הכותרת "החזרות", חתומה הן על ידי נציג תשתיות והן ע"י נציג רדימיקס מר מרמוס, לפיה הוחזרו הרבה יותר מוצרים. כמו כן, אישר מר אלדר בעדותו בעמ' 8, שורה 6 שמסמך זה מוכר לו אלא שבניגוד לכך שניצגו הסכים לקבל בחזרה את כל המוצרים, הוא החליט, במכתב שנכתב שמונה חודשים אחר כך, ביום 1.11.99, לזכות רק ב- 6,382 ₪ מכיוון שהמוצרים לא נשמרו בהיותם בשטח. לשאלה האם המוצרים שמופיעים באותו מסמך (חשבון מיום 20.6.99) והמחירים והכמות תואמים למסמך מיום 9.3.99, סירב להתיחס בטענה שראה את המסמכים לראשונה בחקירה נגדית (עמ' 9 שורה 30). זו תשובה מתחמקת. המסמכים היו בידי רדימיקס מזה זמן רב קודם החקירה הנגדיתת, והיה עליה להעמיד גירסה ברורה באשר לשאלה האם המוצרים שהוחזרו מתאימים לחשבון שהוגש לה. איני מאמין לדבריו של מר אלדר בנושא זה ואני מקבל את גירסת תשתיות כי סוכם על זיכוי מוצרים ששוויים 36,216.84 ₪, ולא 6,382 ₪ בלבד. על כן, יתרת החוב שטענה לה רדימיקס בסך 45,114.35 ₪ (קרן) קטנה לסך 8,897.51 ₪ נכון ליום 10.9.99.

5. זיכוי בסך 45,000 ₪

במכתבו של יורם אלדר מנכ"ל רדימיקס לתשתיות מיום 28.12.97, נכתב:
1. בהמשך לפגישתנו אני מאשר בזאת כי חברתכם תפוצה בסה"כ 45,000 ₪ + מע"מ על הוצאותיכם בגין מוצרים שסופקו לאתרכם בטמרה.
2. הזיכוי ימסר לידיכם כנגד תשלום יתרת חובכם כמפורט בניתוח החשבון המצורף.
3. כמו כן, אבקשכם לחתום בתחתית מסמך זה כי הנכם מאשרים כי עם קבלת הזיכוי כמפורט בסעיף 1, לא יהיו לכם כל דרישות נוספות בגין האתר בטמרה.

תשתיות לא חתמה על המכתב, ומכאן שלא הגבילה את תביעותיה בסכום זה. ואולם, המכתב מהווה הסכמה לכך שתשתיות תפוצה על ידי רדימיקס בסכום זה, לפי פגישה קודמת. נכון הוא שהדבר הותנה בתשלום יתרת החוב, אך עם מתן

פסק דין
וביצועו בתיק זה תשולם יתרת החוב, ומכאן שמגיע הפיצוי. מר אלדר לא התיחס להסכמה זו בתצהירו. בחקירה נגדית נשאל עבור מה פיצתה רדימיקס את תשתיות ב- 45,000 ₪. תשובתו היתה שרצה להתחיל את תפקידו עם שולחן נקי ללא תביעות, ועקב חוסר נסיונו זכתה תשתיות בזיכוי. כאשר נשאל איך זה מתיישב עם העובדה שמדובר בפיצוי ולא זיכוי, אמר שיש להחליף את המילה זיכוי בפיצוי (עמ' 6 החל משורה 23). מכל מקום, מדובר בפיצוי עבודות עבודות לפי הסכם אחר, שאינו שייך לענין, ותשתיות לא תבעה בגינו דבר. לפיכך, נותרה יתרת חוב לרדימיקס בגין אספקת המוצרים בסך 8,897.51 ₪ נכון ליום 10.9.99.

6. תקופת העיכוב עקב תאי בזק

אין חולק, כי תאי הבזק שסיפקה רדימיקס לא אושרו על ידי בזק, כפי שהודע לרדימיקס ביום 12.11.98. רדימיקס טענה כי היו בידי תוי תקן ונעשתה בדיקה על מוצרים מדגמיים אחרים ביום 15.11.98 שנמצאה תקינה, אך אין מחלוקת שהמוצרים הספציפיים לא אושרו על ידי בזק, ובדין נקטה רדימיקס פעולות לתיקונם על חשבונה. תשתיות טענה שהיא ביצעה תיקונים של המוצרים בעצמה, אך טענה זו נסתרה בעדות מר יצחק ששון (עמ' 17 שורה 6-9):
ש. תסכים איתי שאת התיקונים של רדימיקס עשתה רדימיקס בעצמה ועל חשבונה?
ת. כן. אתה מדבר על תיקוני תאים לא?
ש. יש תיקונים של מוצרי רדימיקס שלא רדימיקס עשתה?
ת. לא.
מכאן, שרדימיקס היא שתיקנה ולא תשתיות. בכך נופלת דרך אגב טענת תשתיות ל- 15 ימי עבודתם תיקונים, שלא זכתה לשום תמיכה אחרת מלבד אמירה בתצהיר. לפי אישור בזק מיום 16.2.99 שנשלח לרדימיקס, הושלם התיקון. ואולם, מכתב זה היה בקשר לעצירה כללית שעעצרה בזק את רדימיקס מלספק תאי בזק כספק מאושר. לצורך הפרויקט שבנדון, הוצגו יומני עבודה לפיהם גם בימים 14.3.99 ו- 7.5.99 לא התקבל עדיין אישור בזק, והעבודות נמסרו בסופו של דבר רק ביום 13.6.99, לאחר אישור בזק מיום 6.6.99. אמנם, אישור בזק לא היה תנאי לאספקה משום שההנחה בין הצדדים היתה שיש לרדימיקס אישור בזק, אך משהסתבר שתאי הבזק שלה אינם מאושרים, היה על רדימיקס לדאוג לאישור בזק בפרויקט הספציפי שבו תיקנה ולא באופן כללי לכל הארץ. על כן, באמת הסתיים נושא אישור בזק רק ביום 6.6.99, למרות שהעבודות הושלמו כבר בפברואר 99, ועל רדימיקס לשאת בנזק עקב כך.

השאלה כמה זמן עיכוב נוצר היא שאלה מסובכת, והסיבוך שבה נובע בראש ובראשונה מגירסאות תשתיות השונות: 9 חודשים כאמור בכתב התביעה? מיום 12.11.98 עד ליום 6.6.99, שהם 7 חודשים כאמור בתצהיר יצחק ששון? 4 חודשים כאמור במכתב תשתיות מיום 20.6.99? מר יצחק ששון נשאל וענה (עמ' 15):
ש. העבודה הסתיימה ביום 06.06.99 מתי היא היתה צריכה להסתיים בלי הבעיה של תאי בזק.
ת. בפברואר. ינואר, פברואר. אם היו מאשרים המשך ביום 13.12.98 הייתי גומר בפברואר את העבודה.
ש. מתי היית צריך לסיים לפי המתוכנן?
ת. אני לא זוכר.
ש. אני מפנה אותך לנספח יח לתצהירך.
ת. בחשבון כתוב 20.12.98, אני לא יודע למה. המועד המתוכנן היה פברואר.
ש. מתי היה צו תחילת עבודה?
ת. לא זוכר.
ש. כמה זמן היה הפרוייקט אמור להימשך?
ת. 8 חודשים.
ש. אני מאוד מתקשה להבין את הטענה של העיכוב. זה לא מסתדר עם המסמכים. גם לשיטתך בנספח א' לתצהירך מיום 20.6.99 אתה כותב שנגרם עיכוב של 4 חודשים. בתביעה שהגשת במרץ 2000 יש 9 חודשים. בתצהיר רשמת 7 חודשים.
ת. כתוב שחל עיכוב עד קבלת בזק 4 חודשים. זה לא עיכוב של כל הפרוייקט כתוצאה מכך.
ש. אמרת שבתאריך 13.12 נעמד הפרוייקט. עמדתם וחיכיתם ולא עשיתם שום דבר.
ת. במה שלא קיבלנו אישור לעשות.
ש. עבדתם בתאריך 14.12 באתר?
ת. כן.
ש. המשכתם לעשות דברים אחרים?
ת. כן.
...
ש. בתצהירך לא הבנתי את הטענות שלך מסעיף 16 עד 18 לגבי הנזק שנגרם לכם כתוצאה מההתארכות הנטענת על ידך בפרוייקט. כמה חודשים לפי גרסתך התארך הפרוייקט עקב הבעיה של תאי בזק?
ת. 4 חודשים. אני רוצה לחזור, ההתארכות שלנו מחושבת מחודש נובמבר. אני מתקן, ההתארכות עקב הבעיה של בזק היא 4 חודשים.

כלומר, עדותו היא שהעיכוב היה 4 חודשים, דהיינו הפרויקט היה אמור להיגמר בחודש פברואר ונגמר ביוני בגלל העיכוב של אישור תאי בזק. זה לא הפריע לב"כ תשתיות לתבוע בשל עיכוב של 7 או 8 חודשים.

האם בכלל היה עיכוב עקב אי אישור תאי הבזק? מר יצחק העיד בתצהירו שעקב החשש פן יהיה צורך להוציא את תאי הבזק נמנע מתשתיות לבצע השלמת צנרת בין תאי בזק, השלמת קו תאורה הנמצא במקביל וליד קו בזק, הכנת צנרת רוחבית מתאי בזק לשוליים הנגדיים של הכביש. ואולם, בעדותו בעמ' 12 העיד שמה שנותר לעשות בשלב זה היה רק סלילת הכביש, סימון ותמרור. מן הראיות עולה כי מר אלדר התחייב שאם יגרמו פגעים או נזקים לאספלט כתוצאה מהתיקונים שביצעה רדימיקס, הרי הם יתקונו על חשבון רדימיקס. על כן, לא היתה מניעה להמשיך בסלילה, גם יצחק מאשר שהחלו עבודות סלילה לפני שניתן אישור ולפני שהסתיימו עבודות התיקון (עמ' 14 למטה)
ש. בכל זאת מתי התחלתם לעשות אספלט.
ת. חודשיים שלושה אחרי 13.12.98.
ש. למה.
ת. קודם כל אנחנו צריכים אישור של פיקוח. היה הוראה חד משמעית לא לעשות עד שהנושא של בזק יפתר.
ש. מתי הנושא של בזק נפתר.
ת. האישור הסופי היה בחודש 6. אני רואה בפרוטוקול מיום 07.01.99 שניתן אישור. בינואר התחילו בביצוע אספלט.

יתר על כן, ממכתב כרם מהנדסים מיום 17.12.98 עולה שהעיכובים נובעים גם מצנרת 75 שהיתה באחריות געש, קבלן החשמל, אשר עקב חילוקי דעות באו ולקחו את הציוד שלהם והפסיקו את העבודה (עמ' 11 החל משורה 14). מן הראיות עולה איפוא כי העבודות המשיכו בפרויקט ללא קשר לאישור תאי בזק והיו סיבות נוספות לעיכוב. מכאן, שתשתיות לא הצליחה להוכיח התארכות של ביצוע העבודות עקב אי אישור תאי בזק.

7. הנזקים לתשתיות

אף שלא הוכח הקשר הסיבתי בין אי אישור תאי בזק לבין התארכות ביצוע הפרויקט בארבעה חודשים , אדון בנזקים שנטענו. לגבי עלות תיקון מוצרים, אישר מר יצחק ששון שלא היו תיקונים מלבד אלה שבוצעו על ידי רדימיקס.
בכתב התביעה נטען שהעיכוב גרם לנזקים באחזקת האתר למשך 9 חודשים. ואולם, מרגע שהוכח שבאותה עת שבה המתינו לאישור בזק בוצעו באתר עבודות אחרות, ולא הוכח שהן היו בקצב מופחת, הרי כל הוצאות אחזקת האתר אינן נזקפות לאיחור אלא לביצוע העבודה. הוא הדין בהוצאות ניהול מיוחדות שכלל לא הוכחו. בתצהיר העדות הראשית בנה המצהיר מטעם תשתיות את תביעתו על בסיס אחר, והוא הפסד פיצוי בגין אחזקת אתר והתארגנות מחדש לפי הוראות החוזה הממשלתי. ראשית, יאמר שלא הוכח כלל שתשתיות היתה קשורה בחוזה הממשלתי וזכאית לפיצוי כאמור, כפי שנטען שהפיצוי נדרש מהמזמין ונדחה. הוכח שנ.ע.ב. היתה קשורה לפי הורות החוזה הממשלתי, אבל לא הוצג ההסכם בין נ.ע.ב. לבין תשתיות, על מנת שיוכח כי גם תשתיות היתה זכאית לכך. כמו כן, הפיצוי האמור, לפי הוראות החוזה הממשלתי, חל רק כאשר התארכות הביצוע היתה כתוצאה מפקודת שינויים או מנסיבות התלויות במזמין. שני אלה לא חלו כפי שאישר מר יצחק בעדותו בעמ' 16 שורות 18-27. מכאן, שגם לפי הוראות החוזה הממשלתי לא היתה זכאות לפיצוי. על כן, גם לפי בסיס זה של טיעון, שלא היה בכתב התביעה, אין תשתיות זכאית לפיצוי.
תשתיות טענה להפסדי מימון בשל עיכוב תשלום בסך 950,000 ₪. מר יצחק ששון אישר שקיבל את החשבון הסופי המלא כפי שהיה מקבל גם אם היה אישור לתאי הבזק (עמ' 16 שורות 1-5). אמנם, אפשר שקיבל את הסכום יותר מאוחר, אך במקרה זה הנזק היה הפרשי הצמדה וריבית (או ריבית בנקאית אם זו היתה מוכחת) פחות ההתייקרויות שנצברו בחשבון הסופי. תשתיות קיבלה את התייקרויות המלאות, ולא הוכח שהיה חסר דבר מה, ולא הוכח ההפרש בין ההתייקרויות שקיבלה לבין הפרשי הצמדה וריבית. מכאן, שגם בנושא זה לא הוכיחה תשתיות את תביעתה.
על כן, גם אילו היתה זכאית תשתיות לפיצוי בשל עיכוב בביצוע העבודות, היא לא הוכיחה את נזקיה עקב העיכוב.

8. קיזוז תשלומים באיחור

מכיוון שתשתיות אינה זכאית לפיצוי, הרי אין מקום לקיזוז. ואולם, יש לציין, שנושא זה, שהופיע בכתב ההגנה של רדימיקס, לא הופיע בתצהיר מטעמה וגם לא בסיכומים. מכאן, שנאמר על דרך הסתם. דבר זה מחייב פסיקת הוצאות, ואביא זאת בחשבון.

9. סיכום:

על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה בת"א 5614/00 בחלקה ומחייב את י.י. תשתיות צפון בע"מ לשלם לרדימיקס מוצרי בטון (ישראל) בע"מ 8,897.51 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.9.99 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן אני דוחה את התביעה בת"א 6476/00. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים

ניתן היום י"א באייר, תשס"ד (2 במאי 2004) בהעדר הצדדים.

מנחם רניאל
, שופט








א בית משפט שלום 6476/00 י.י.תשתיות צפון בע"מ נ' רדימיקס מוצרי בטון בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/05/2004)











תיקים נוספים על י.י.תשתיות צפון בע"מ
תיקים נוספים על רדימיקס מוצרי בטון בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט