שמי בר מקרקעין 1993 בע''מ - א.א.גומאיטום בע''מ
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
שמי בר מקרקעין 1993 בע"מ א.א.גומאיטום בע"מ




שמי בר מקרקעין 1993 בע''מ - א.א.גומאיטום בע''מ

תיק אזרחי 26516/01     02/05/2004 (א)



תיקים נוספים על שמי בר מקרקעין 1993 בע"מ
תיקים נוספים על א.א.גומאיטום בע"מ




א 26516/01 שמי בר מקרקעין 1993 בע"מ נ' א.א.גומאיטום בע"מ




1
בתי המשפט

א 026516/01
בית משפט השלום חיפה
02/05/2004
תאריך:
כב' השופט מנחם רניאל

בפני
:

שמי בר מקרקעין 1993 בע"מ

בעניין:
התובעת
גיא ברוורמן

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
א.א.גומאיטום בע"מ
הנתבעת
גדות אברהם

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובעת התקשרה עם הנתבעת בשנת 99 לביצוע עבודות איטום גג במתחם מסחרי בקרית שמונה, לאחר שהתגלו בו נזילות. לטענת התובעת, לאחר שהנתבעת ביצעה את העבודה, נתנה תעודת אחריות וקיבלה את שכרה, המשיכו הנזילות, והתובעת נתנה לנתבעת הזדמנויות לתקן את הגג, אך משכשלה הנתבעת, הזמינה התובעת קבלן אחר שביצע סיכוך על הגג ובכך פתר את הבעיה. על כן, תובעת התובעת את הסכום ששילמה לקבלן האחר ועוד 15,000 ₪ הוצאות. למרות שהתביעה אינה נסובה על סכום קצוב, הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר. ביום 22.1.02 החליט הרשם ורבנר למחוק את הכותרת. הנתבעת טוענת שלא קיבלה על עצמה לדאוג לאטימת הגג באופן כללי, אלא קיבלה על עצמה ביצוע עבודות איטום לפי מפרט מסויים, הוא המפרט שלפיו ביצעה עבודות איטום בשני פרוייקטים אחרים עבור התובעת. לטענתה, ניתן לאטום גג מסוג זה, שהוא גג איסכורית משופע וגלי באמצעות פוליאוריטן מוקצף מצופה בגומי לבן, כפי שנעשה, ולא באמצעות יריעות ביטומניות. העבודה בוצעה בינואר 99 והחל מינואר 2000 התלוננה התובעת על נזילה מהגג. לטענת הנתבעת, תיקנה את כל מה שניתן לתקן. לטענת הנתבעת, התופעות שהתרחשו בגג אינן תוצאה של עבודתה אלא מסיבות אחרות. במכתב מיום 20.2.01 הודיעה התובעת כי היא מוסרת את העבודה לקבלן אחר, ובמכתב תשובה מיום 22.2.01 ביקשה הנתבעת פגישה כדי לבדוק את הטענות, אך התובעת כבר לקחה קבלן אחר שעשה פעולת סיכוך, שאינה פתרון לבעיה ואינה קשורה לאחריות הנתבעת. על כן, אין הנתבעת חייבת לשלם את הוצאות הקבלן האחר.

2. מטעם התובעת הופיעו שני עדים, ומומחה אחד, אבל עד אחד היה חסר. המומחה שהופיע מטעם התובעת הוא האדריכל אדוארדו ביטלמן. אין חולק על מומחיותו של מר ביטלמן. ואולם, מחקירתו הנגדית של מר ביטלמן הסתבר שהוא ביקר בפעם האחרונה במקום בשנת 2000. בשנת 2003, סמוך לחוות דעתו, הוא לא ביקר במקום, ונתן את חוות דעתו לפי ביקור של בנו. כאשר התבקש להציג את דו"ח הביקור, בין יתר הדוחות שעליהם הסתמך, לא הציג דו"ח ביקור סמוך לחוות הדעת אלא האחרון היה זה ממרץ 2000. הביקור בשנת 2000 היה לפני שבוצע סיכוך ולפי שבוצעו תיקונים נוספים על ידי הנתבעת עצמה. המומחה לא בדק מעולם אם התיקונים שהציע במכתבו מיום 8.3.00 אכן בוצעו. זאת, כאשר ביום 8.3.00 סבר שהאיטום בוצע כראוי אלא שיש כמה מקומות שצריך לטפל בהם. יתר על כן, בכל חוות דעתו אין שום קביעה מה הסיבה לנזילות מהגג.זאת, משום שהוא לא נתבקש לחוות דעתו בשאלה זו (עמ' 12 ועמ' 14 באמצע). אמנם, נאמר שפעולת הסיכוך עזרה למניעת נזילות, אך המומחה לא התיחס לשאלה מה נעשה בחלק הגג שלא סוכך, שכן רק כ- 2,500 מ"ר מתוך הגג סוככו. דעת לנבון נקל, שאם בונים גג חדש מעל בנין, זה ימנע נזילות במקום שבו יש גג. ואולם, זה אינו פתרון לבעיית איטום. זו התעלמות מבעיית האיטום. זאת ועוד, במכתב הראשון שהוציא, ציין מר ביטלמן שקיימת בעיה של חוסר ניקוז שיוצרת שלוליות. כפי שהעיד המומחה (עמ' 9 למעלה), בעיית הניקוז מאד רלוונטית לנזילות, אבל הוא לא התיחס אליה בחוות דעתו. כפי שהעיד המומחה, חוסר ניקוז של מים ויצירת שלוליות יכולה לגרום כשלעצמה לבעית רטיבות (עמ' 13 למטה). לסיכום עדותו של המומחה, הוא לא ענה לשאלה העיקרית, והיא האם הפתרון לבעיית הנזילות היה סיכוך או שניתן היה למצוא פתרונות אחרים, כפי שסבר בשנת 2000, המועד האחרון שבו ביקר בנכס. כמו כן, נתן המומחה חוות דעת בשנת 2003, 3 שנים לאחר שביקר לאחרונה במקום, כאשר בין הביקור לחוות הדעת בוצעו תיקונים על ידי הנתבעת, לפי המלצת אותו מומחה, שלא זכו להתיחסות כלל. בנסיבות אלה, אין לחוות דעתו של המומחה ערך ראייתי של ממש.

3. מטעם התובעת הופיע גם העד משה מור. ואולם, מסתבר שמר משה מור לא טיפל אישית במסירת העבודה לנתבעת ובבעיית האיטום, ואין לו ידיעה אישית כלשהיא בנושאים שעליהם התיימר להעיד. זו עדות שמיעה שהנתבעת התנגדה לה. כפי שהעיד מר מור, מי שהזמין את הנתבעת וטיפל בנזילות היה מר שימל, המנהל המקצועי. ואולם, מר שימל לא העיד מטעם התובעת. אי העדתו של מר שימל נזקפת לחובת התובעת (ע"א 465/88 בנק למימון ולסחר נ' מתתיהו פ"ד מה (1) 651). דווקא בנושא שבו העיד מר מור שיש לו ידיעה אישית, איני מאמין לעדותו. פתאום בחקירתו הנגדית העלה מר מור גירסה חדשה לפיה הגג של היפר טויז (טויז אר אס) לא נכלל בעבודות האיטום מכיוון שהיפר טויז לקחה על עצמה את כל נושא איטום הגג, ואם ביצעה הנתבעת איטום מעל הגג של היפר טויז, הרי עשתה זאת בהתנדבות. איני מאמין שהנתבעת עשתה את עבודתה בהתנדבות. מעדותו של ניר לוי הסתבר שאין חוזה נוסף עם היפר טויז מעבר לחוזה השכירות, ובו נאמר שאם יבצעו מיזוג על הגג תהיה האחריות עליהם. לפי עדותו, הם התקינו מזגנים רק בשנת 2002 (עמ' 18) ומכאן שקודם לכן היתה האחריות לגג על התובעת. לטענת מר מור, השטח הכולל של הגג הוא 4,850 מ"ר, אך כל העת דיברו עדי התובעת על גג בשטח של 4,000 מ"ר. זו גירסה כבושה שאיני מאמין לה. סיכומו של דבר, מר מור הוא עד שאינו יודע דבר מידיעה אישית ובמה שהוא יודע מידיעה אישית לפי עדותו, איני מאמין לו.
כמו כן העיד גם מר ניר לוי מטעם התובעת. לפי עדותו, הוא נכנס לעבודה באוגוסט 2001, ולא טיפל אישית בהזמנת האיטום בשנת 99 או בתיקון הנזילות לאחר מכן. מכאן, שגם עדות זו מיותרת. לפי עדותו, הגג שביצע הקבלן הנוסף, וינר תעשיות, הוא מעל החנות של טויס אר אס. מכאן, שזה שטח שהנתבעת אטמה.
יוצא איפוא, שאין עדות מטעם התובעת שניתן להסתמך עליה, ויש להסיק מסקנות לחובת התובעת מכך שעדותו של מר שימל, מי שטיפל מטעמה בענין זה, לא הובאה. המסקנה שיש להסיק לפי הפסיקה היא שהוא לא הובא להעיד משום שאילו היה בא להעיד היה מחזק את גירסת הנתבעת.

4. מטעם הנתבעת העידו שני עדים - מר אלמלם מנהל בנתבעת אותה שעה והמומחה מר חיון - טל אברהם. עדותו של המומחה לא נסתרה כלל בחקירה נגדית. עדותו של מר אלמלם, נשמעה תוך שב"כ התובעת יורה בו שאלות בתקיפות ובמהירות לפני שגמר לענות, בצורה בלתי ראויה, שאילו היה מדובר באדם חזק פחות ממר אלמלם, הוא היה מתבלבל בתשובותיו. מר אלמלם לא התבלבל, ואפילו הצליח לתת הסבר, דחוק אמנם, לעדותו שהוא הציע את דרך האיטום, אל מול דבריו בתצהיר שזו דרך האיטום שהוצעה והיא שהתקבלה. ההסבר הדחוק היה שההצעה מטעם הנתבעת היתה הצעת המחיר הפורמלית. זה הסבר דחוק, אבל הוא אפשרי.

5. מכאן, לשאלות שבמחלוקת. השאלה הראשונה היא מה הוזמן מן הנתבעת. האם הוזמן איטום הגג, כך שהנתבעת תבחר את דרך האיטום ותהיה אחראית לכך שבעקבות דרך זו הגג יהיה אטום, כטענת התובעת, או שהוזמן מפרט מסויים של איטום, ללא אחריות לתוצאה, כטענת הנתבעת. טענת הנתבעת, נתמכת בתצהיר, הופיעה עוד בבקשת הרשות להתגונן. למרות זאת, לא סתרה התובעת טענה זו, ולא הביאה עדות או ראיה שמה שהוזמן הוא איטום הגג באופן כללי. אמנם, ההגיון אומר שאם היו נזילות, היתה כוונת התובעת למנוע נזילות, אבל יש שמונעים נזילות על ידי שהם מזמינים מומחה ואומרים לו לעשות מה שהוא מבין כדי לפתור את הבעיה ויש אנשים שאינם רוצים להיות חשופים לסגנון של "יעלה כמה שיעלה" והם מזמינים פתרון מסויים שהוכיח את עצמו בעיניהם. לפי עדות מנהל הנתבעת, ביצע איטום בשיטה זו בשני פרויקטים אחרים (עדות שאושרה על ידי מר מור) ומכיוון שהם היו מוצלחים הוא התבקש לעשות אותו מפרט בנכס נשוא התביעה. מלבד עדות מנהל הנתבעת, תומכת בגירסה זו גם העובדה שבפרוייקט קודם היתה הזמנה מפורטת ומפרט ברור מה לעשות, ולא הוזמן איטום הגג באופן כללי, ואין שום הזמנה בנכס נשוא התביעה. מכאן, שאימצו הזמנה קודמת, וזו היחידה הבאה בחשבון. על כן, אני קובע כי הנתבעת התחייבה רק לבצע את המפרט שהוזמן ממנה, שאותו אכן ביצעה, ונתנה אחריות לתקינות אותן עבודות.

6. ב"כ התובעת טוען כי הנתבעת היא מומחית לאיטום והיה עליה לטעון ששיטת האיטום שנבחרה אינה מתאימה לגג זה. אין בסיס לטענה זו. ראשית, הנתבעת אינה מומחית לאיטום. היא מומחית לביצוע עבודות איטום, ואילו מומחה אחר צריך להיות זה שיחליט איזה שיטת איטום ליישם. בפועל, כך נהגה התובעת. לפי עדותו של המומחה ביטלמן, הוא שימש כיועץ איטום של התובעת במקרים אחרים, ולפני ביצוע העבודה של הנתבעת התיעץ איתו מר שימל (אותו עד חסר) אם השיטה המוצעת היא סבירה והוא אישר שהיא סבירה. גם בפני
, שני המומחים אישרו ששיטה זו היא סבירה. מכאן, שגם אילו היתה הנתבעת מומחית לאיטום, לא היה עליה להתריע ששיטה זו אינה סבירה.
כמו כן נטען על ידי ב"כ התובעת כי משגילתה הנתבעת שהגג חלוד, דבר שהיה עליה לגלות לפני ביצוע העבודה, היה עליה להפסיק את העבודה ולומר שהשיטה אינה מתאימה. חובה כזו צויינה בחוות דעת המומחה מטעם התובעת. ואולם, הבדיקה לפני העבודה היתה בדיקה של החלק העליון של הגג ומתחת לגג היתה תקרה אקוסטית שלא איפשרה בדיקה, ועל כן בצדק הופתעה הנתבעת לגלות שהגג חלוד. אשר לטענה שהיה עליה להפסיק את העבודה ולומר שהגג חלוד ויש לטפל בו, העיד מנהל הנתבעת שאכן אמר שיש לטפל בקורוזיה אבל לא הפסיק את העבודה. המומחה מטעם התובעת לא הסביר מה היה צריך לשנות בשיטת האיטום עקב החלודה, וממילא הטיפול בבעיית החלודה היה מוטל על התובעת והיה ניתן להיעשות מלמטה. על כן, אין הנתבעת אחראית לבחירת שיטת האיטום ולכך שלא נתנה פתרון במקרה זה.

7. לאחר ביצוע העבודות המשיכו הנזילות. לכן הוזעקה הנתבעת לתקן לפי כתב האחריות שנתנה. היא תקינה בינואר 2000, ושוב במרץ 2000, לפי הנחיות יועץ האיטום. לפי עדות מנהל הנתבעת, שלא נסתרה, כל העת טען בפני
התובעת שהסיבה ל- 99% מהנזילות היא העדר ניקוז מתאים של התעלות, כך שנוצרות שלוליות. דבר זה לא היה באחריות הנתבעת ולא היה עליה לתקנו. אין להסיק מכך שהנתבעת באה לתקן כאשר נדרשה, כי החובה לתקן מוטלת עליה. החובה לתקן מוטלת עליה רק כאשר הסיבה לנזילות נובעת מעבודתה הלקויה. הנתבעת לא נתנה ביטוח נגד נזילות, אלא קיבלה עליה אחריות חוזית לבצע את המפרט שהתבקשה לבצע בצורה ראויה. כפי שהסביר מר אלמלם, כאשר נטענות נזילות, היא באה לבדוק וגם אם היא לא אחראית, אם מדובר בתיקון קטן, היא תבצע אותו מטעמי שירות לקוחות, לא מטעמי אחריות חוזית. בפברואר 2001 לא היתה אל הנתבעת פניה של התובעת לתיקון אלא מכתב התראה של בא כוחה, הקובע כי העבודה תמסר לקבלן אחר. התובעת לא נהגה לפי המכתב שנשלח אליה על ידי הנתבעת יומיים לאחר מכן, המבקש לבדוק את הנזילות. מכאן, שבפברואר 2001 לא ניתנה לנתבעת הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, הזדמנות הנתונה לה גם לפי חוק חוזה קבלנות. התובעת טוענת שלא היתה חייבת לתת לנתבעת הזדמנות נוספת שכן הנתבעת נכשלה בתיקון פעמיים בשנת 2000. אין ראיה שאותן נזילות שהיו בשנת 2000, אשר הנתבעת נדרשה לפי מכתב מר ביטלמן לבצע בהן טיפול נקודתי, הן אותן נזילות שאירעו בשנת 2001. לא נעשה שום מיפוי של הנזילות. אין ראיה גם שהנזילות הן תוצאה של עבודה לקויה של הנתבעת, והרי כפי שאמרנו, לא נתנה הנתבעת ביטוח כללי נגד נזילות, והיתה לה זכות לבדוק את הנזילות על מנת לראות אם הן תוצאה של עבודתה, או של ליקוי בניקוז התעלות או של התקנת מיזוג אויר על הגג תוך פגיעה באיטום. התובעת לא נתנה לנתבעת הזדמנות לבדוק ולתקן בשנת 2001 ובכך כשלה.

8. ואולם, גם אם היתה הנתבעת נותנת ביטוח נגד נזילות, וגם אם היתה נכשלת בתיקון הגג, הרי נשאלת השאלה האם הפתרון הוא בניית גג נוסף, שזו למעשה פעולת הסיכוך. הקבלן האחר לא ביצע פעולת איטום נוספת, מתקנת או חדשה. כפי שעולה מהדרך שהוא מציג עצמו בחשבונית שלו, הוא עוסק בבניית גגות וקירות ולא באיטום. גם החשבונית נסובה רק על סיכוך ולא על איטום, ואמנם היא לפי הזמנה מצורפת, האמורה לפרט מה שהוזמן, אבל ההזמנה המצורפת לא צורפה על ידי התובעת בתיק זה. המומחה מטעם התובעת לא קבע בחוות דעתו שהפתרון היה סיכוך. בפעם שבה התבקש לתת הצעות לפתרון, במרץ 2000, לא הציע סיכוך אלא טיפול נקודתי שנעשה. לשאלה המפורשת, האם היה מציע סיכוך כפתרון, ענה במפורש "לא נראה לי שאני כיועץ הייתי ממליץ על זה" (עמ' 13 למטה). אמנם, המומחה הסכים לעדות ב"כ התובעת בחקירה חוזרת כי סיכוך יותר מהיר ויותר זול מאיטום מחדש, אך מלבד העובדה שאין להתחשב בתשובות לשאלות מנחות, הרי ברור שיש לשאלה זו מימד של שטח. כנראה סיכוך הגג יותר זול מאיטום מחדש של כל הגג, אבל אין ראיה בפני
שהיה צורך לבצע איטום מחדש של כל הגג. אם ניקח את שטח ההתנפחות, 3% שהם 120 מ"ר, הרי איטום מחדש של 120 מ"ר, כאשר מ"ר איטום בפעם הראשונה עולה 40 ₪, הוא יותר זול מסיכוך של 2,500 מ"ר לפי מחיר של 42 ₪ למ"ר. לעומתו, המומחה מטעם הנתבעת, בחוות דעת שלא נסתרה קבע שסיכוך אינו פתרון לבעיית איטום הגג. על כן, אני קובע שלא הוכח ע"י התובעת, שסיכוך הוא הפתרון הסביר לנזילות מהגג.

9. ממילא, אין התובעת זכאית לעלות סיכוך הגג, כאשר הסיכוך אינו הפתרון לנזילות מהגג. אילו היתה מבצעת פעולה שהיא תיקון של האיטום, כגון איטום מחדש של אותם חלקים שיש לאטום מחדש, או כל דרך אחרת כפי שהוצעה על ידי המומחים, הרי בהנחה שהנתבעת התחייבה שלא יהיו נזילות ובהנחה שהיא נכשלה בקיום התחייבות זו, היתה התובעת זכאית לסכומים שהוציאה לשם התקיון. אך התובעת לא תבעה ולא הוציאה הוצאות לתיקון אלא פשוט בנתה גג חדש. כפי שאומר ב"כ הנתבעת, היתה יכולה גם לבנות קומה נוספת, ואז כנראה שלא היו נזילות מהגג הישן שכוסה בקומה נוספת. אין פעולה שביצעה התובעת קשר סביר לאחריות הנתבעת.

10. יתר על כן, מעדויות השוכרת עולה שגם לאחר הסיכוך, היו נזילות. גב' אילנה ועקנין, שוכרת טויס אר אס, העידה ביום 8.9.03 שהיו נזילות בחנותה גם בחורף האחרון וגם בחורפים הקודמים, ושגם לאחר הפעולות שנעשו על ידי התובעת, המשיכו הנזילות בכמה מוקדים. בתום עדותה, אמר ב"כ התובעת כי אינו יכול להסכים לעובדה שהיו נזילות גם בחורף האחרון בחלק שתוקן, כי אינו יודע את העובדות לאשורן. בישיבת ההוכחות הודיע שאינו מבקש לחקור את הגב' ועקנין בחקירה נגדית, ומכאן שהוא מסכים לעדותה. מכאן, שגם הסיכוך הנטען לא פתר את הבעיה. איני יודע אם וינר תעשיות בע"מ קיבלו על עצמם אחריות לכך שלא יהיו נזילות, או שביצעו רק עבודה לפי מפרט, אך זו אינה שאלה שנדונה בפני
ולא אכריע בה. על כל פנים, הסיכוך, שממילא לא היה פתרון לנזילות, לא פתר את בעיית הנזילות.

11. על פי האמור לעיל, מאחר שהנתבעת לא קיבלה על עצמה אחריות כללית למניעת נזילות, ומאחר שלא ניתנה לה הזדמנות מספקת לבדוק ולתקן את הנזילות שבאחריותה, ומאחר שפעולת הסיכוך שבגינה תבעה התובעת לא היתה פתרון לבעיית האיטום של הגג והנזילות ממנו, דין התביעה להידחות. אני דוחה איפוא את התביעה ומחייב את התובעת, לפי התעריף המינימלי בהתחשב בסכום התביעה, לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן יציאות שיישומו לפי תקנה 513.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים

ניתן היום י"א באייר, תשס"ד (2 במאי 2004) בהעדר הצדדים.

מנחם רניאל
, שופט








א בית משפט שלום 26516/01 שמי בר מקרקעין 1993 בע"מ נ' א.א.גומאיטום בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/05/2004)











תיקים נוספים על שמי בר מקרקעין 1993 בע"מ
תיקים נוספים על א.א.גומאיטום בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט